נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת כי תבוא | המקום האמיתי
	כמו ביחידות
	להביא את ח"י אלול לידי מעשה
	הכנה לגילוי העתיד
	בסימן ברכה
	לקבל שלל מענייני העולם
	מקום שבעלי תשובה עומדים
	פרשת תבוא
	והווי שפל-רוח בפני כל אדם
	עת לדעת
	תשמ"ט
	הלכות ומנהגי חב"ד

ט"ו אלול  

תרנ"ז

סעודת החתונה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ התקיימה היום, יום א' פ' כי תבוא.

(נשואי הנשיאים ע' 69)

תרנ"ז

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מייסד את ישיבת "תומכי תמימים", בה ישולבו לימוד נגלה וחסידות יחד. היה זה ביום א' לסדר "השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך ישראל" - במהלך סעודת "שבע ברכות" של בנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - בעיר אבותינו רבותינו הקדושים, ליובאוויטש.

(אג"ק מוהריי"צ ח"י ע' שסה)

עשר שנים – אמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב – חשבתי על יסוד ישיבה זו, ובמשך שנים אלו בקרתי הרבה פעמים בגלל כך על ציוני אהלי הקודש של אבי, הרבי מהר"ש, ושל סבי, הרבי ה"צמח צדק".

התיסדות הישיבה אינה בשביל התורה בלבד, תורה אינה חסרה ב"ה, ישנן הרבה ישיבות, הכוונה היא "להאיר אור", שילמדו נגלה ושילמדו חסידות בשילוב הדוק, שיהיה במה ללכת בשוק.

הישיבה שהנני מייסד בעזרתו יתברך היום, משאלי מאתו יתברך ויתעלה, אשר יאציל עלי' רוח של יראת שמים, רוח של עבודה ופועל, רוח של נועם המדות, רוח של קבלת עול מלכות שמים.

(ימי חב"ד ע' 249)

תרפ"ז

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מבקר ב"אוהל" אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בעיר רוסטוב, עם בתו הכלה הרבנית חי' מושקא, בפעם האחרונה לפני יציאתו מרוסיה.

מספר ימים לפני ראש השנה חזר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לביתו שבלנינגרד, שם שהה במשך חודש תשרי, עד יציאתו ממדינת רוסיה בכ"ד תשרי תרפ"ח.

(שמועות וסיפורים ח"א ע' קלז. ימי מלך ח"א ע' 225)

י"ז אלול 

תק"ג

יום חתונת הוריו של כ"ק אדמו"ר הזקן -  הרה"ק ר' ברוך עם הרבנית רבקה, בתו של הרה"צ ר' אברהם. החופה היתה ביום הששי ערב שבת פרשת כי תבוא, י"ז אלול, אבל סעודת החתונה היתה בח"י אלול, כי אחד מתנאיו של רבי ברוך בשעת התנאים היה שהחתונה תהיה בח"י אלול.

(סה"ש תש"ה ע' 117. ספר התולדות אדמו"ר הזקן ח"א ע' 45)

תקנ"ו

ביום זה נתנו הרה"ק ר' זושיא מאניפאלי והרה"ק ר' יהודה לייב הכהן מאניפאלי, את הסכמתם על הדפסת ספר התניא של כ"ק אדמו"ר הזקן.

תרנ"ז

ביום זה בחר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בשמונה-עשרה תלמידים הראשונים של ישיבת תומכי תמימים, ונתנם תחת מרותו של המשפיע המפורסם הרה"ח ר' שמואל גרונם אסתרמן.

(ספר התולדות אדמו"ר מוהרש"ב ע' 140)

תשמ"ח

כ"ק אדמו"ר מניח את "אבן הפינה" להרחבת "בית רבנו שבבבל" (770), ברוקלין ניו יורק (ההרחבה היתה בהמשך להוראת הרבי בז' אלול אותה שנה ש"עת לבנות").

כ"ק אדמו"ר הגיע מביתו בשעה חמישית, לבוש בסירטוק של משי, עלה לבימה מיוחדת שהוקמה מחוץ לבנין, ופתח מיד בשיחה שנמשכה כעשר דקות. בשיחה דיבר על ענין הנחת אבן הפינה, שבאנגלית קוראים לזה "שבירת הקרקע" (ששוברים את הקרקע ואח"כ מניחים את אבן היסוד) והרבי ביאר את הענין בעבודת השם. ואח"כ אמר:

"בית כזה שיסודו "קודש" והוא נבנה בהכרה שהבנייה היא בכוחו של הקב"ה – זוכה לברכות מאת ה' הנעשה שותף, כביכול, בבניין והבניה תהיה בהצלחה רבה בגשמיות וברוחניות, ושתהיה בזריזות, ויקויים בו "ושכנתי בתוכם" מתוך שמחה וטוב לבב".

לאחר שסיים את השיחה הורה הרבי למר דוד צ'ייס יו"ר קרן הבנין לומר דברים באידיש, וכן חדב"נ רבי שמריהו גורארי' – הרש"ג – בירך ברכה קצרה. לאחר מכן ירד הרבי מהבימה וניגש למקום שיועד ליריית אבן הפינה, הוא לקח לידיו את-חפירה, הסיט מעט את העפר בתוך הגומא ואז תפס בשתי ידיו הק' באבן שהיתה מונחת ליד הגומא והניחה בתוך הגומא. לאחר מכן לקח הרבי את האת בידו וכיסה את האבן במעט חול. בסיום האירוע חילק הרבי דולר לצדקה לכל הנוכחים.

(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ח ח"ד ע' 287. ימי חב"ד ע' 251)

ח"י אלול    

שס"ט

יום הסתלקות הגאון מרנא ורבנא יהודה ליואי – המהר"ל מפראג, מגזע הגאונים המיוחסים לדוד בן ישי, בגיל תשעים ושבע, ומנוחתו כבוד בעיר פראג.

שושלת הדורות מהמהר"ל עד כ"ק אדמו"ר הזקן:

א) המהר"ל. ב) בנו הר' בצלאל. ג) בנו הר' שמואל ד) בנו הר' יהודה ליב. ה) בנו הר' משה. ו) בנו הר' שניאור זלמן. ז( בנו הר' ברוך. ח) בנו כ"ק אדמו"ר הזקן.

(היום יום – שלשלת היחס)

נח"ת

יום הולדת מורנו רבי ישראל כ"ק הבעל שם טוב. להוריו הרה"ק רבי אליעזר והרבנית שרה, יום ב' פ' שוש אשיש, בעיירה אקופ.

(ספר התולדות הבעל שם טוב ח"א ע' 28)

אביו היה בן מאה שנה ואמו היתה בת צ'. פעם גילו לו בחלום שיקדש את עצמו, כי יוולד לו בן שיאיר את ישראל, והתקדש ונולד הבעל שם טוב.

(כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) ע' תכד)

סימן השנה שנולד בה הבעש"ט הוא "נחת": א) היינו שמביא נחת לקב"ה מכל יהודי, אף מאנשים פשוטים. ב) נייחא לעליונים ונייחא לתחתונים.

(תולדות הבעש"ט ע' 28)

הבעל שם טוב היה נוהג לערוך סעודה בכל שנה ביום ח"י אלול, ולומר תורה.

(סה"ש תש"ג ע' 154)

תע"ד

בהיותי בגיל שש עשרה ביום ההולדת שלי - מספר הבעל שם טוב - יצאתי להתבודד משך זמן מסוים, בעת התבודדותי אמרתי מזמורי תהלים ועסקתי ביחודי שמות הקדושים. בהיותי שקוע בזה, לא הרגשתי את הנעשה סביבי. פתאום ראיתי את אליהו הנביא וחיוך על שפתיו, התפלאתי במאד שבהיותי לבדי זכיתי לגילויו של אליהו הנביא. היתה זו הפעם הראשונה שזכיתי לראות את אליהו הנביא לבד, כי לפני זה ראיתיו כשהייתי ביחד עם הצדיקים הנסתרים.

(סה"ש תורת שלום ע' 183)

תפ"ד

הנביא אחי' השילוני מתגלה לכ"ק הבעל שם טוב, בהיותו בן עשרים ושש (בעיר אקופ) ומגלה לו את המאור שבתורת הנגלה והקבלה, כמו שלומדים בגן עדן. עשר שנים למד אחי' השילוני עם הבעש"ט.

(סה"ש תש"ה ע' 122)

מורנו הבעש"ט קורא לאחי' השילוני 'בעל הח"י' – חי' יחידה.

(סה"ש קיץ ת"ש ע' 159)

תצ"ד

כ"ק הבעל שם טוב בהיותו בן שלושים ושש הצטווה על ידי אחי' השילוני להתגלות בעולם כעושה נפלאות ומגלה עמוקות.

(סה"ש שם. תש"ה ע' 122)

תק"ד

בעת הסעודה של ח"י באלול (יום הולדתו של כ"ק הבעל שם טוב) אמר הבעש"ט לרבי ברוך - אביו של כ"ק אדמו"ר הזקן: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן" ואכן נולד אדמו"ר הזקן בדיוק לאחר שנה.

(סה"ש תש"ג ע' 154)

קה"ת

יום הולדת כ"ק אדמו"ר הזקן להרה"ק ר' ישראל ברוך ומרת רבקה (בת הר' אברהם) פוזנר, ביום ד' פ' קומי אורי, בעיר ליוזנא (עיירה קטנה ברוסיה הלבנה, הסמוכה לעיר וויטבעסק). נקרא בשם "שניאור זלמן" על שם סבו, אביו של ר' ברוך.

(אודות המסורת מרבותינו נשיאינו שאדה"ז נולד בתק"ה – ראה אג"ק אדמו"ר חי"ח ע' רפב)

סימן השנה שנולד בה: "קה"ת" – קרני הוד תורה. רבנו הזקן תבע לא רק תורה, כי אם גם קרני תורה, ולא רק קרני תורה כי אם קרני הוד תורה.

(סה"ש תש"ד ע' 163)

באותו יום, ח"י אלול תק"ה, כשחזר הבעל שם טוב מטבילתו במקוה טהרה, היה במצב רוח מרומם ושמח, שהפליא את כל התלמידים. אך אף אחד לא העיז לשאול על פשר השמחה. מורנו הבעש"ט התפלל לפני העמוד וכולם התפלאו על ניגוני החג השמחים בהם התפלל. ובמיוחד התפלאו  על כך שהבעש"ט לא אמר תחנון באותו יום. אחרי התפלה הזמין הבעש"ט את תלמידיו לסעודת מצוה, והיה בשמחה גדולה. בתוך הסעודה אמר:

ביום רביעי נתלו המאורות. ביום רביעי זה לסדר קומי אורי, ירדה נשמה חדשה לעולם שתאיר את העולם בתורה הנגלית והחסידות, ותהיה לו מסירות נפש על דרך החסידות ותצליח עד ביאת המשיח.

(ליקוטי דיבורים ח"ג ע' 962)

כינוי המשפחה של רבנו הזקן היה: ברוכאוויטש (לפני כן היה השם פוזנר).

(היום יום ז' ניסן)

תק"ח

יום גזיזת שערות (ה"אפשערעניש") של כ"ק אדמו"ר הזקן על ידי הבעל שם טוב. הבעש"ט בירך את הילד בהנחת ידיו על ראשו בברכת כהנים.

בסעודת ח"י אלול אמר הבעש"ט תורה על המאמר 'בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו'.

(ספר התולדות אדמו"ר הזקן ח"א ע' 60)

תקי"ד

החל מגיל תשע היה כ"ק רבינו הזקן "יהודי של של"ה", הוא התפלל בסידורו של השל"ה ובכל דבר התנהג בדרך השל"ה.

(סה"ש תש"ד ע' 131)

תקי"ח

בחגיגת הבר מצוה של כ"ק אדמו"ר הזקן תיארוהו גאוני הדור בשם "רב תנא הוא ופליג".

(ליקוטי דיבורים ח"ג ע' תקז)

תקע"ג

כ"ק אדמו"ר האמצעי נוסע מקרמנצו'ג ומגיע לעיר ליובאוויטש פלך מאהליב, ביום שני לפ' שוש אשיש, ואתו אלפי חסידים.

ליובאוויטש היתה עיירה קטנה, התגוררו בה אז כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות.

ליובאוויטש היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות, כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתייחד עם נפשם ולהתקרב אל ה' ובריאתו.

ליובאוויטש – עיר הבירה של ארבעה דורות נשיאי חב"ד, כ"ק אדמו"ר האמצעי, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, שהשפיעו מליובאוויטש את תורת החסידות והעבודה שבלב ברחבי העולם, בתקופה של יותר ממאה ושתי שנים.

(ספר התולדות אדמו"ר האמצעי ע' 49. ימי חב"ד ע' 258)

רק בחשון תקע"ד התיישב במקום בישיבה של קבע.

(סה"ש קיץ ת"ש ע' 95 הערה 76)

תרנ"ז

יום התחלת הלימודים בנגלה ובחסידות, בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש (הישיבה שנוסדה בט"ו באלול).

בעת סעודת השבע ברכות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, אמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב:

"יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום ח"י אלול היום הקדוש, שלפני מאה תשעים ותשע שנים נולד הבעל שם טוב, בהתחלה זו בישיבה,   שלעת עתה לא קראתיה בשם, מדליק אני את נר התמיד של המאורות שהבעל שם טוב והרביים הנחילו לנו, שתקויים ההבטחה של יפוצו מעינותיך חוצה וביאת משיח צדקנו".

(סה"ש תש"ב ע' 133)

תשכ"ב

כ"ק אדמו"ר מעורר לחלק את התניא והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן בין הלומדים ושיסיימו הלימוד בהם עד יום כ"ד טבת (תשכ"ג - שנת הק"ן להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן).

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. תורת מנחם – התוועדויות חל"ד ע' 259)

תשל"ד

כ"ק אדמו"ר חילק בפעם הראשונה באמצע ההתוועדות דולרים לכולם על ידי הטנקיסטים.

(שיחות קודש תשל"ד ח"ב ע' 425)

תשל"ו

כ"ק אדמו"ר הכריז על "מבצע אהבת ישראל".

מבצע זה, הוא המבצע היסודי והשורש לכל המבצעים: היסוד לפעולה עם הזולת בכל אחד מהמבצעים, הוא ה"אהבת ישראל" והאיכפתיות הטמונה בנו כלפי כל אחד מבני ישראל מבלי להביט על מעמדו ומצבו. בתור הצעה מעשית למבצע, ביקש הרבי מכל אחד, לדאוג להיות שותף בקרן גמילות חסדים של עזרה לזולת.

י"ט אלול   

תרל"ה

כ"ק האדמו"ר מוהרש"ב, חזר לליובאוויטש לאחרי חתונתו [ראה אירוע י"א אלול].

(נשואי הנשיאים ע' 48)

ת"ש

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ קובע דירתו בבנין "770" איסטערן פארקוויי, ברוקלין ניו יורק.

תחילה נכנס לבית הכנסת שבקומה הראשונה, ואמר:

"יהי רצון שהתפלות יהיו בפנימיות, ושהם יהיו במתיקות של עבודה – פנימית – אמיתית".

אחר כך נכנס לחדר האוכל, ישב במקומו ואמר שיחה, בה הסביר מדוע אין מברכים את חודש תשרי.

(סה"ש קיץ ת"ש ע' 175)

כ"א אלול   

תרצ"ט

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עזב את אטוואצק שאליה הגיע ארבע שנים קודם לכן [ראה אירוע ט"ו סיון] בעקבות פרוץ מלחמת עולם השניה. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בכה מאד בעת שעזב את אטוואצק.

בגלל המלחמה לא עלה בידו להגיע לריגה ולכן נשאר בוורשה עד יום ב' טבת ת"ש (שלושה חדשים), ואז בדרך נס הצליח לצאת לריגא.

(ימי חב"ד ע' 260)

ת"ש

"חנוכת הבית" של 770 על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. הרבי  הריי"צ פתח את האירוע באמירת מאמר ד"ה  "על שלושה דברים העולם עומד", ואחרי המאמר המשיך בהתוועדות במהלכה אמר כמה שיחות קודש.

(סה"מ ת"ש ע' 160. סה"ש קיץ ת"ש ע' 176)

תש"נ

לרגל היום בו מלאו יובל שנים לחנוכת "770" הגיה הרבי מאמר חסידות דיבור המתחיל "על שלושה דברים העולם עומד", שנאמר בשבת פרשת קדושים מברכים החודש אייר תשי"ד, מאמר זה הוא ביאור על מאמר דיבור המתחיל זה, שאמר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בעת חנוכת הבית בשנת ת"ש.

(נדפס בתורת מנחם – ספר המאמרים (מלוקט) ח"ג ע' קעט. התוועדויות תש"נ ח"ד ע' 272)