חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:25 ז' בכסליו התשפ"ג, 1/12/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תשמ"ט
יומן מבית חיינו

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת כי תצא | כי תצא למלחמה הפנימית
להוציא יקר מזולל
העניינים הנעלים ביותר עד למטה מטה ביותר
תפקיד התמימים בהבאת המשיח
אלול חסידי-איכותי בעולם
פרשת תצא
"צוית צדק עדתיך ואמונה מאד". (קיט, קלח.)
עת לדעת
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
תשמ"ט
הלכות ומנהגי חב"ד

שבת קודש פרשת "כי-תצא" ט' אלול

בשעה 13:30 נכנס הרבי להתוועדות. עד שהתיישב במקומו שר הקהל 'כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה', [לאחרונה זהו השיר ששרים, בדרך כלל כשהרבי נכנס או יוצא לתפילות]. לאחר הקידוש שרו כרגיל את הניגון של מזמור פ"ח ובזמן השירה הניף הרבי את ידו הקדושה מספר פעמים לעבר אחד הילדים להגברת השירה. (בדרך כלל, כשהרבי מיד בתחילת ההתוועדות מעודד בידו, זהו סימן שמחכה לנו התוועדות שמחה, ואכן כך היה גם הפעם וההתוועדות היתה שמחה ביותר). כשסיימו לנגן, החל הרבי באמירת השיחה שארכה זמן רב ותוכנה היה כדלקמן:

הפרשה מתחילה במילים "כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה׳ אלוקיך בידך ושבית שביו" מכך הוראה לכל יהודי שהוא נמצא באופן של "על אויבך" - יש לו יתרון על היצה"ר, כיון שיהודי קשור עם הקב"ה.

והאמת שעל פי שכל ושכל דקדושה אי אפשר להבין כיצד יתכן מצב של "אויביך" - אויבים לקב"ה, הרי הקב״ה מהווה את העולם בכל רגע ורגע מחדש, ואיך יתכן שממה שמהווה יהיה "אויבך"? אלא שהקב"ה "נמנע הנמנעות " ולכן יתכן שיהיו אויבים כביבול להקב"ה.

בהמשך קישר הרבי את האמור לעיל עם פרקי האבות שאומרים השבת שבסיומם: "ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא", כלומר שרק לעת"ל תהיה קבלת שכר, אך כעת יש להרבות במעשינו ועבודתנו "היום לעשותם", כפי שמדובר במשניות שלפני כן על אופן עבודת היהודי בעולם הזה עד לתחילת פרק א' "משה קיבל תורה מסיני" משה ראשי תיבות: משה, שמאי, הלל, שהם ג' קוין: ימין-חסד (הלל) שמאל-גבורה (שמאי) וקו האמצעי-תפארת (משה).

ומכיוון שבכל אחד יש בחינת "משה" בקרבו הרי שלכל אחד יש את כל ג' הקווין הנ״ל שהם נותנים לו כוח שיוכל לפעול הבירור בכל העולם כולו כי "על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".

[תוך כדי הדיבור בפרקי אבות העיר הרבי הערה מעניינית - בשבתות שבהם צריך לומר 2 פרקים, האם צריך להפסיק בין הפרק הראשון לבין השני באמירת רבי חנניה בן עקשיא וגו' או לאו. בעניין זה דיבר הרבי בהרחבה גם בשנה שעברה].

ויה"ר שע״י עבודת היהודי בכהנ״ל, ובפרט בעמדנו בחודש אלול "שהמלך בשדה", ונמצאים בשבת השנייה של חודש אלול "כפליים לתושיה", ובפרט שכבר "כלו כל הקיצין", כולל צחצוח הכפתורים, שנזכה בקרוב ממש לקיום מצות ביכורים שזה תוכן הקריאה שיקראו בתפילת מנחה) כפשוטו בביהמ״ק.

בסיום השיחה החלו לנגן "שישו ושמחו בשמחת הגאולה", והרבי עודד בתנועות בראשו.

תוכן שיחה ב': השיעור הימי ברמב"ם הוא בהלכות מכירה, וההוראה מכך היא שעל היהודי ל"קנות" את כל עניני העולם לקדושה ע״י ג׳ הקוין חסד, גבורה ותפארת.

והנה בא׳ ההלכות של השיעור היומי ברמב"ם כותב שישנו מצב כזה שאף שעל פי תורה הלוקח "לא קנה", מ"מ, אם המוכר מתחרט, מקבל "מי שפרע", שמי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור ההפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים, הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו, מכיון שלא עשה "מעשה ישראל" והתחרט מדיבורו.

ולכאורה, מדוע כל הדוגמאות שהרמב"ם מביא שהקב"ה נפרע הם מלפני מתן תורה, והרי כל הנביאים "מלאים" במקרים שהקב״ה נפרע מיהודים לאחר מ״ת, וכל הגלות היא מפני שהיהודים חטאו ולכן הקב״ה נפרע מהם?

אלא הביאור בזה הוא - שהיהודי הוא בעצם למעלה לגמרי מענין של עבירה ושל שייכות למלחמה עם היצה״ר.

אלא שמפני סיבות שונות, ומצד "נורא עלילה על בני אדם נמצא העולם במצב משונה - וממילא אי אפשר להביא דוגמא ממקרים שארעו במצב משונה...

בהמשך השיחה דיבר הרבי על הנאמר בסיום פרשתנו "זכור את אשר עשה לך עמלק", "אשר קרך בדרך". עמלק לא מנסה לשכנע יהודי שלא יקיים תו"מ, כי יודע שלא ישמע לו, אלא שמנסה לקרר את היהודי – מה לך מתפעל, ומדוע אתה "חם" בעניני תו"מ? הרי אתה בן אברהם יצחק ויעקב וחלק אלוקה ממעל ממש וא״כ קיום התו"מ הוא דבר טבעי אצלך ולשם מה ההתפעלות...

בהמשך דיבר על כך שצריך לקבל פני משיח צדקנו באופן של שמחה וריקוד. "ונסיים מיט ענין של שמחה...", והחל לנגן את ניגון ההקפות לאביו הרלוי״צ זצ״ל.

הקהל המשיך לנגן בשמחה עצומה ומיד לאחר מכן החל הרבי להניף את ידו השמאלית בתנועות נמרצות והקהל מגביר את השירה ביתר שאת וביתר עוז. לאחר רגעים אחדים, מחליף הרבח את ידו ומניף את הימנית בתנועות נמרצות והקהל היה בשמחה רבה. גם לאחר שהרבי הפסיק לעודד בידו את הקהל, המשיכו לשיר את הניגון. ואח״כ החל הרבי באמירת השיחה האחרונה.

בשיחה השלישית הזכיר הרבי שבשבוע זה חל יום התייסדות ישיבת "תומכי תמימים" בט"ו אלול, שמטרת הישיבה לפעול תמימות בכל בני ישראל ובודאי יעשה את כל ההכנות הדרושות לחדוד יום זה.

הרבי הזמין את אלו שהכניסו בקבוקי משקה שיעלו ויכריזו על המאורע שעומדים לערוך, ויזמינו את כולם "ומהם יראו וכן יעשו", וכמו-כן ביקש שינגנו את הניגון הידוע "אך צדיקים".

בסיום השיחה, העמיד המזכיר הריל"ג את בקבוקי המשקה על השולחן. בינתיים סימן הרבי לחזן טלישבסקי שיתחיל לנגן "שיבנה בית המקדש". בינתיים לקח הרבי את הבקבוקים ומזג מעט מכל בקבוק לתוך כוסו ואח"כ מזג שוב מכוסו לכל אחד מהבקבוקים, שהיו כשמונה במספר. ואח"כ מזג לכ"א מהאנשים שהכריזו. ראשון ניגש לקבל את הבקבוק הרה"ת חנן כוחונובסקי לרגל פתיחת בית חב"ד בראשון לציון, ואחריו ניגשו עוד כמה אנשים לקבל 'משקה' עבור בתי חב"ד. האחרונים ניגשו חברי הנהלת תות"ל המרכזית – ההנהלה הרוחנית והגשמית וקיבלו 'לחיים' מהרבי, והרב דוד רסקין הכריז על התוועדות חסידים שתתקיים  באור לט"ו אלול ב-770, יום התייסדות "תומכי תמימים". בסיום החלוקה, החל הרבי לשיר "והריקותי לכם ברכה", וכשסיימו עורר אודות אמירת ברכה אחרונה, ומיד החלו לשיר "אך צדיקים"", ובסיום אמירת הברכה אחרונה החל להניף את ידו הימנית בתנועות חזקות ומהירות והקהל המופתע שר במרץ רב. הרבי נטל את ידיו הק' כרגיל לפני תפילת מנחה ולקח את סידורו וכשהלך לכיוון הסטענדר המשיך לעודד את השירה בתנועות ידו, וגם כשהגיע לסטענדר והניח את סידורו, הניף את ידו תוך כדי שמסתובב לכל הכיוונים. כך זה נמשך זמן מה. לאחר מכן פתח הרבי את סידורו והחלה התפילה. לאחר תפילת מנחה התיישב לאמירת פרקי אבות א-ב, ובסיום יצא כשהוא מעודד בידו את הקהל.

לאחר תפילת מעריב של מוצאי שבת קודש ולאחר ההבדלה, נכנס הרבי לחדרו ולאחר כעשר דקות יצא לקידוש לבנה. הרבי ניגש לסטענדר שסודר עבור זה, הניח את סידורו עליו וחיפש בעיניו הק' את הירח ואז החל באמירת הקידוש לבנה. הרבי כרגיל נוגע באמצע קידוש הלבנה במקום השיניים. אמר "שלום עליכם" למזכירים, ולא' שעמד לידו. כשסיים, ניער הרבי, כרגיל, את שולי הטלית מספר פעמים וברך את העומדים סביבו ב"אַ גוט חודש", והמשיך לברך בדרך את העומדים סביבו עד שהגיע לפתח חדרו.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)