חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"צוית צדק עדתיך ואמונה מאד". (קיט, קלח.)
ישמיע כל תהלתו

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת כי תצא | כי תצא למלחמה הפנימית
להוציא יקר מזולל
העניינים הנעלים ביותר עד למטה מטה ביותר
תפקיד התמימים בהבאת המשיח
אלול חסידי-איכותי בעולם
פרשת תצא
"צוית צדק עדתיך ואמונה מאד". (קיט, קלח.)
עת לדעת
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
תשמ"ט
הלכות ומנהגי חב"ד

ידוע פירושו של הבעל שם-טוב על הפסוק (מלאכי ג, יב) "כי תהיו אתם ארץ חפץ", שכל יהודי הוא במעמד ומצב של "ארץ" עליה אומר הקב"ה "חפצי בה".

בארץ זו צריכים לזרוע תורה ומצוות כנאמר (הושע י, יב) "זרעו לכם צדקה" וכביאור רבנו הזקן שזה קאי על תורה ומצוות שנקראים בשם צדקה, כמאמר המדרש (תהלים קיט): "צוית צדק עדותיך – מהו צוית צדק? צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שנתן להם את התורה".

מהי כוונת המדרש שהקב"ה עשה צדקה עם ישראל בנתינתו להם את התורה ומצוות?

אלא שהתורה והמצוות הם באין ערוך לאדם, ולא ניתן להגיע אליהם על ידי עבודה. לכן "צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שנתן להם את התורה", כי רק מפני בחירת הקב"ה בישראל ניתנה להם התורה, כנוסח ברכת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".

אך יש להבין: הבחירה קיימת רק כאשר עומדים בפני שני עניינים שהם שוים במעלותיהם, אך אם ישנה מעלה באחד על חברו לא שייך בהם ענין הבחירה. אם-כן, כיצד שייכת הבחירה בבני ישראל, הרי אפילו לפני מתן תורה, בהיותם במצרים, הייתה בהם מעלה מיוחדת להיותם בני אברהם, ואיך יכולים אומות העולם להידמות להם?

הביאור: אילו רצה הקב"ה באומה השומרת "צדקה ומשפט" לא היה לו צורך 'לבחור', והוא היה מוכרח (כביכול) לקחת לו את בני ישראל; אבל כיון שרצונו של הקב"ה הוא בעניין התורה, שהיא למעלה מכל עניין של עבודה, כיון שהיא באה מעצמותו ומהותו יתברך ששם לא נוגע ענין העבודה כלל – הרי שבעניין הזה שווים ישראל לאומות העולם.

והקב"ה בחר בבחירתו החופשית בבני ישראל, להיותם "חלק אלוקה ממעל ממש" (תניא פרק ב), ולאחר ש"בחר בנו" אזי "נתן לנו את תורתו".

כיצד צומח אילן?

על זה נאמר "זרעו לכם צדקה", שבזה נכללת גם הפעולה על הזולת באמצעות דיבור, או כתיבה שבדפוס שנותרת לדורי דורות, והצמיחה שפעולה הזריעה מביאה תצמיח פירות טובים לדורי דורות.

והנה, כדי להצמיח אילן נדרשים שני תנאים: א. הגרעין צריך להיות חי, גרעין שבא מהאילן; ב. קודם הזריעה יש לחרוש את הקרע.

ובנמשל: גרעין חי הוא שבא מהקב"ה "אלקים חיים" (ירמיה י, י), מקור החיים, וכאשר דבקים בקב"ה על ידי התורה נעשים חיים.

וכדי לפעול על הזולת שתהיה אצלו צמיחה, יש להבטיח שהאדם המושפע לא יהיה במצב של "קרקע קשה", שמעכבת את רקבון הגרעין ואת הצמיחה, שהרי האלקות לא שורה אלא במקום בו יש ביטול לאלוקות, וכדי שיהיה בבחינת "ארץ חפץ", שהקב"ה חפץ בו יש צורך להקדים כמה מילים שיפוררו את "לב האבן", ואז יהיו הדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים את פעולתם.

כאשר מתקיימים שני התנאים הללו הובטחנו ש"הבא לטהר מסייעין אותו" (שבת קד, א), כפירוש רבנו הזקן (לקו"ת דרושי שמע"צ פח, ב) שלשון "לטהר" (ולא "ליטהר") הוא לטהר את האחרים, ואז מסייעים לו מלמעלה שיראה פרי טוב בעמלו.

ואף אם אינו רואה זאת בעיני בשר אין זה גורם לו להטיל ספק חלילה בהבטחת בורא עולם, שכן, נוסף לכך שיזכך את עצמו יראה מה שפעל על ידי זריעת הגרעין, הרי יש פירות שצומחים לאחר זמן רב, והם פירות מובחרים יותר, וכמו דברי דפוס שפעולתם היא לדורי דורות.

(תורת מנחם תשכ"ד ח"א ע' 185)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)