חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:22 ד' בכסליו התשפ"ג, 28/11/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אלול חסידי-איכותי בעולם
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת כי תצא | כי תצא למלחמה הפנימית
להוציא יקר מזולל
העניינים הנעלים ביותר עד למטה מטה ביותר
תפקיד התמימים בהבאת המשיח
אלול חסידי-איכותי בעולם
פרשת תצא
"צוית צדק עדתיך ואמונה מאד". (קיט, קלח.)
עת לדעת
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
תשמ"ט
הלכות ומנהגי חב"ד

לעורר התלמידות לענייני אלול ותשרי * אלול מתוך לימוד חסידות הרי הוא אלול שונה ונעלה לגמרי * "מלך בשדה" הוא פסק דין של אדמו"ר הזקן שבוודאי מתקיים * כשהרבי וה"לב שמחה״ דיברו על המשל ומשמעותו * ״ממעטים״ בלימוד ומוסיפים בתחנונים האומנם? כיצד? ולמה? - צרור התייחסויות הרבי במהלך השנים * הילד שנכנס ל׳יחידות׳ במהלך חודש אלול תש"י * מה הטריד את הרבי לפני אמירת סליחות בשנת תשכ"ז * כיצד קישר הרבי את אלול להדפסות שונות של תניא? *הכרוז של רבני אנ"ש בחודש אלול תשי״ח לטובת צעירי אגודת חב״ד

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

לעורר התלמידות

בט"ז באלול תשי"ד כתב הרבי למנהל בית רבקה בצרפת הרה"ח ר׳ בערל גורביץ׳ ('היכל מנחם' כרך ב' עמ' קמא):

ובטח מעוררים בימי הרצון - את התלמידות להענינים דחדש אלול ותשרי.

אלול - עם לימוד חסידות - נעלה לגמרי

במהלך 'יחידות' של הרה״ח ר' שניאור זלמן גפני שי', אמר הרבי:

כשלומדים מאמרי חסידות [ של חודש אלול ] - אזי זהו אלול אחר [נעלה] לגמרי...

"הודעת אדמו"ר הזקן המפורסמת"

ב'כפר חב"ד' גליון 263 עמ' 26 נדפס מענה שכתב הרבי על כינוס נשים שכונתי שהתקיים בקרית ביאליק בחודש אלול תשמ"ו:

אזכיר על הציון בהצלחה רבה בכל הנ"ל, והזמן גרמא: המלך בשדה וכו'. בסבר פנים יפות. ומראה פנים שוחקות לכולם (הודעת אדמו"ר הזקן המפורסמת).

והכנס בארץ אשר השם אלוקים נותן לך ושמעת בקול השם אלוקיך ועשית (שיעור יומי בתורה דהכנס).

בברכת הצלחה, וכתיבה וחתימה טובה, ולכל בני ביתך שליט"א

'פסק דין' אדמו"ר הזקן ד"מלך בשדה" פועל פעולתו

דברים עוצמתיים השמיע הרבי בהתוועדות שבת קודש פרשת ראה אדר"ח אלול תשמ"ה ('התוועדויות תשמ"ה' כרך ה עמ' 2805) - אודות המשל של "מלך בשדה":

משל זה – לא מצאתי (לעת עתה) מקורו, אבל, מובן וגם פשוט שמספיקה העובדה שמשל זה הביאו אדמו"ר הזקן, אשר להיותו פוסק הן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה, הרי מובן שעל-ידי הפסק-דין שלו אודות ה"מלך בשדה" – נפעל הדבר בכל העולמות כולם, מהעולם הכי עליון שאודותיו מדובר בנמשל, עד לעולם הכי תחתון ששם יש צורך במשל.

על המשל ד"מלך בשדה" – במהלך יחידות ה"לב שמחה" זצ"ל

ביום שני ט' לחודש אלול תשל"ח הגיע האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר (לימים נקרא בשם ה"לב שמחה") מגור לבקר אצל הרבי. הרבי יצא לכבודו קיבלו בסבר-פנים-יפות, התפתחה שיחה כשהאדמו"ר שואל לשלומו של הרבי [כזכור בשמיני עצרת תשל"ח התרחש האירוע בליבו של הרבי. המו"ל].

הרבי עונה "ברוך השם", וכאן מתפתחת שיחה-תורנית.

הרבי פתח במשל שמביא אדמו"ר הזקן ד"מלך בשדה": בחודש אלול המלך (הקב"ה) נמצא בשדה, שלכן הם ימי חול, ומאירים אז י"ג מידות הרחמים.

האדמו"ר מגור אמר שמשמעות המשל היא, אפוא, שאפשר להתקרב במהירות להקב"ה.

הרבי מגיב שבמשל ישנה תוספת ש"הוא מקבל כולם בסבר פנים יפות", וכאן מתעניין הרבי במצב בריאותו של האדמו"ר מגור שמשיב כי פחות או יותר ("נישט קשה") המצב טוב (ומפטיר:) חסידים צריכים להיות בריאים.

על-כך הגיב הרבי: "הא בהא תליא" (הדברים הובאו כאן על-פי רשימת הדברים שנדפסה בספר 'בצל החכמה', קרית מלאכי תשמ"ז, עמ' 60).

אלול – הוספה בשלושת העמודים: תורה, עבודה וגמילות חסדים

בכתבי האריז"ל נאמר שראשי-התיבות של "אלול" מרמזים על שלושת העמודים (קוין) שעליהם העולם [בכלל, וכן עולם קטן זה האדם] עומד: "אנה לידו ושמתי לך" – מוסב על תורה, כאימרת חז"ל "דברי תורה קולטין"; "אני לדודי ודודי לי" – מוסב על תפילה; ו"איש לרעהו ומתנות לאביונים" – מוסב על גמילות חסדים.

"ממעטים" לפועל הכיצד?

אמנם לפועל כותב הרב החיד"א ('ברכי יוסף' סימן תקפא ס"ק וא"ו. הדברים הובאו ב'אלף למטה' ב'מטה אפרים' ס"ק ט"ו) שבכל התקופה ממעטים הלומדים מלימודם ועוסקים בתחנונים ("מניחים מקצת לימודם לעסוק בתפילה ובתחנונים").

והחידוש בדבר – התבטא הרבי בי"ג אלול תשל"ט ('בצל החכמה' עמ' 68 ואילך) – שכן מ' ימים אלו הם הימים בהם התכונן משה-רבינו-עליו-השלום לקבלת התורה – לוחות שניות שעניינם "כפליים לתושייה" ואף-על-פי-כן ההדגשה בימים אלו אינה על ריבוי בתורה אלא על ריבוי בתפילה!

זה עתה – ט"ו באב – הוסיפו בתורה ולפתע "ממעטים"?!

ועוד ציין הרבי (בשנת תשכ"ז) לגבי ההוראה למעט בתורה – שזהו למרות שמט"ו באב ציוו חז"ל להוסיף בתורה (מסכת תענית ל, ב ואילך) – ראה 'תורת מנחם' כרך נ' עמ' 322.

בהתוועדות ש"פ עקב תשל"א ( תורת מנחם כרך סה עמ' 109) הסביר הרבי:

רבינו הזקן באיגרת-התשובה (סוף פרק ח' ואילך), כותב, שבתשובה ישנו גם הענין של "אתדבקות רוחא ברוחא" שנעשה על-ידי לימוד התורה ("דיתעסק באורייתא"), אלא שענין זה שייך לדרגא נעלית יותר בתשובה "תשובה עילאה", אבל התחלת ענין התשובה הוא באמצעות עבודת התפילה כו'.

(ולהעיר מ'בצל החכמה' שם עמ' 74 ואילך).

אלול "גמר" – איכותי של – העבודה

טעם הדבר להוראת האחרונים הנ"ל – ביאר הרבי בשנת תשכ"ז ('תורת מנחם' כרך נ' עמ' 328 ואילך) כי עבודת התפילה של חודש אלו גומרת עבודת כל השנה וממשיכה בה שלימות – מכיוון שאלול הוא ענין של "איכות" שאין גדול ממנו – ולכן הריבוי אך בתפילה.

אבל לכולי-עלמא - ציין הרבי בשנת תשכ"ב ('תורת מנחם' כרך לד עמ' 303) גם באלול נדרשים ללימוד התורה.

וכך מפורש במאמר דיבור-המתחיל אני לדודי משנת תשל"ב (תורת מנחם כרך סט עמ' 250):

וכן הוא גם לפירוש הב' ב"הרועה בשושנים", ששונים בהלכות (הלכות התורה) שכדי שתומשך הארת הפנים בגילוי – באור פני מלך חיים (ענין הפנימיות והחיוניות) – הרי הדרך והעבודה בזה היא על-ידי-זה ששונים בהלכות, שעל-ידי-זה ממשיכים את כל הענינים, החל מהענינים השייכים לחיי הנשמה, ולאחרי-זה נמשך גם בחיי הגוף!

תורה בהוספה

פעמים (ש"פ נצבים-וילך תשכ"ו) ביאר הרבי כי בוודאי שהלימוד צריך להיות בהוספה (גם בזמן) לגבי הלימוד של כל השנה, והכוונה במיעוט הוא (לא לגבי הלימוד דכל השנה, אלא) לגבי התחנונים שבימים אלו ('תורת מנחם' כרך מז עמ' 346).

ופעמים אמר: המיעוט מהזמן של לימוד התורה הוא רק בכמות, אבל מאידך נדרשת הוספה באיכות (שיחת ש"פ נצבים-וילך תשל"ז ס"י - 'שיחות-קודש' תשל"ז כרך ב' עמ' 588).

ובש"פ האזינו תשכ"ח (תורת מנחם כרך נא עמ' 38): המיעוט בתורה כו' מוסב על הזמן האישי של התלמידים (מחוץ לסדרי הלימוד?).

וראה עוד התועדויות תש"נ חלק ד' עמו' 193-194; 199 ואילך ובארוכה – שערי המועדים (הוצאת 'היכל מנחם') עמ' מז-נו.

ספר שהרבי ביקש שימכר בהזדמנות ב"אלול"

לאחרונה (גליון א'שמח) פרסמנו רשימה אודות הספר 'הדרת פנים זקן'.

ובכן, בחודש אלול תשל"ט כתב הרבי למחבר הספר הרה"ג ר' משה וויינער ('היכל מנחם' כרך ב עמ' קסח):

המצו"ב [=המצורף בזה] נת' ות"ח [=נתקבל ותשואות-חן].

בקשר לעניני חודש אלול ותשרי – כדאי שיפרסמו עוה"פ [=עוד הפעם] ע"ד [=על דבר] ספרו הפ"ז [='הדרת פנים זקן']. ואולי מחיר מיוחד לזמן זה (מוזל). ואולי גם הו"ל [=הוצאה לאור] דקונטרס הוספות.

כיצד קישר הרבי הדפסות של מהדורות תניא במשל "המלך בשדה"?

כשהודיעו לרבי בחודש אלול תשד"מ על הדפסות תניא ע"י ניידות חב"ד בצפון אה"ק בישובים שדי תרומות ושדמות מחולה מתח הרבי שני קוים תחת "שדי" ותחת "שדמות" – וכתב:

ות"ח ת"ח ודבר בעתו המלך בשדה אזכיר עה"צ [=על הציון]

לפני-כן על הדפסות במקומות נוספים במהלך חודש אלול כתב הרבי:

ות"ח ת"ח ובפרט שהמלך בשדה וכו' אזכיר עה"צ.

עדות אישית על יחידות מיוחדת שהתקיימה בחודש אלול תש"י

שח הרה"ח ר' זושא שי' פוזנר: אני זוכר ילד אחד שבחודש אלול תש"י, שהיה עדיין בגיל שלפני הבר-מצוה, וביקש אישור מה"מזכירות" [ כנראה מהרב חדקוב. הכותב].

הילד ניגש לחדרו של הרבי, נקש על הדלת, ונכנס ל'יחידות'... (מרשימות הרה"ח הרה"ת ר' משה לוי יצחק שי' לאופר).

מה הטריד את הרבי לפני אמירת סליחות תשכ"ז?

בחודש מנחם-אב תשכ"ז ביקש ג.ש. (אז תלמיד בישיבה בניו-יורק) לנסוע למקום מגורי הוריו – טורונטו. הוא כתב על-כך לרבי והרבי ענה לו שבוודאי ישתדל לדבר בענייני חודש אלול [השווה למענה הרבי הנדפס ב'היכל מנחם' כרך א' עמ' קלז-קלח] והקדוש-ברוך-הוא יעזור שיהיה בהצלחה רבה.

מקבל המענה לא הבין למה ירמזון דברי הרבי – ואיזה עניינים צריך לעשות בנוגע לחודש אלול דווקא, ופנה עוד-הפעם בשאלה לרבי מה הייתה הכוונה במענה אליו.

הרבי ענה לו (התוכן – ולא הלשון) שמובן ופשוט כמו שכתוב בתורה נביאים ומשולש בכתובים (כל הראשי-תיבות של חודש אלול וכו'). שוב הסתפק הלה בכוונת הרבי ושאל: הלא הדברים ידועים וכו' ומה הפירוש "שכתוב בתורה"? והרבי השיב לו. (התשובה לא ניתנה לפרסום).

חזר הלה לעירו וחזר על שיחה של הרבי בפני אנ"ש. וכן פעל דבר מה בנוגע ל'מבצע תפילין' (היה זה בשנת תשכ"ז – כשהרבי הכריז על המבצע) – ולאחר מכן שב לניו-יורק, אך לא היה שמח מפעולותיו משום שלא פעל שום דבר מיוחד בנושא חודש אלול. הוא דיווח על-כך לרבי.

באותה שבת-קודש ראשונה בה שהה בניו-יורק דיבר הרבי בהרחבה בנושא "המתחיל במצווה אומרים לו גמור" [ש"פ עקב תשכ"ז – נדפס ב'ליקוטי שיחות' כרך יט (עמ' 94 ואילך, ובפרט שם) עמ' 105-104], הלה כתב עוד פתק לרבי והרבי ענה לו ברוח הדברים שנאמרו בשבת-קודש שמכיוון שהתחיל בפשיטות צריך לחזור ולגמור. הלה נסע בחזרה ופעל בעניין פרסום "קול קורא" מרבני קנדה בעניין מבצע תפילין [נדפס בספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם אה"ק תשל"ב, עמ' 133] וכן ערך ביקור באוניברסיטה שם פגש בבחור שסיפר לו כי הוריו המירו-דתם רחמנא-ליצלן ולא מלו אותו. הבחור מיהר למוהל-רופא שקבע לו תור לעוד חודשיים.

הבחור שב לניו-יורק ודיווח על-כך לרבי. הרבי מיהר לענות לו לפני סליחות שני קטעים שתוכנם כאמור: היתכן לדחות עריכת הברית לזמן כה רב וכו'

ברבות השנים נדפסה התשובה ב'לקוטי שיחות' כרך יז עמ' 473 ומשם ל'אגרות-קודש' כרך כד עמ' שצו):

מוצאי שבת-קודש סליחות, תשכ"ז

...מבהיל!!! וידבר עוה"פ [=עוד הפעם] עם.. ובוודאי יוכל למצוא עצה שיעשה זה בהקדם הכי אפשרי כוונתי בימים – שהרי המדובר בענין שנכרתו עליו י"ג בריתות וכל מצות התורה רק ג' בריתות  - ועיין רמב"ם סוף הל' מילה "למרע"ה עלי' אפילו שעה אחת אע"פ שהי' כו'" ובפרט לאחר מ"ת. ואם נפק"מ בהוצאות כספיות – יסולק מהמזכירות".

רבנים לעזרת צא"ח

להלן מכתב מיוחד לאנ"ש אותו שיגרו רבני חב"ד לקראת חודש תשרי תשי"ט, בו הם מבקשים מאנ"ש להתייצב לעזרת צעירי אגודת חב"ד.

ב"ה ר"ח אלול תשי"ח

תל אביב

לכב' אנ"ש והתמימים וכל נדיבי עם בישראל

די באה"ק תובב"א

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

הננו בזה להביע את הערכתנו למוסד היקר "צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו", מיסודו ובנשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש הפועל רבות ונצורות בשטח קירוב לבן של בני ישראל לאבינו שבשמים.

במשך שנות קיומו, התחבבו פעולותיו על כל חוגי המוני הישוב, גם בין אלה שנמצאים עדיין "חוצה" ופועלים ישועות בלבות בני אדם מכל המוני הישוב.

מברכים אנו בכתיבה וחתימה טובה, לכל העסקנים העוסקים בפעולות נשגבות אלו ולכל התומכים בהם ופונים אנו בקריאה נאמנה לכל אנ"ש והתמימים ולכל הנדיבים בעם שיחיו, שבין כסה לעשור תשי"ט הבע"ל, יתרום כאו"א לצורך פעולות אלו לא פחות משתי ל"י וה' הטוב יריק עליהם שפע ברכות לשנה החדשה,

לשנה טובה בגשמיות וברוחניות

הרב גרשון חן – חיפה

הרב ש.ז. גורליק – כפר חב"ד

הרב נחום ש. ששונקין – ירושלים

הרב אלכסנדר יודאקין – תל אביב

הרב עזריאל זעליג סלונים – ירושלים


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)