נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת ראה | לפתוח את העיניים
	שבע מצוות בני נח
	להתעורר, להתרומם
	מתקיעת שופר באלול באים לחרדה דלעתיד לבוא
	בכל דרכיך דעהו
	פרשת ראה
	"ותן חלקנו בתורתך"
	ליישר את העולם
	עת לדעת
	תשמ"ט
	הלכות ומנהגי חב"ד

כ"ד מנחם-אב

תר"ט

יום פטירתו של הרה"ח ר' משה מייזליש, מחסידיו המפורסמים של כ"ק אדמו"ר הזקן. [ראה אירוע י"ד תמוז]

לפני שהתקרב לרבנו הזקן נמנה על עדת המתנגדים והיה השמש וה'נאמן' של קהילת וילנא. שנים אחדות לפני שנלקח רבנו למאסרו, נתקרב אליו רבי משה בחבלי עבותות של אהבה.

בשנת תקע"ו עלה לארץ הקודש והתיישב בצפת ובשנת תקפ"ג עבר לחברון. בהיותו בן תשעים נסתלק, ומנוחתו כבוד בעיר חברון.

(ימי חב"ד ע' 233)

כ"ו מנחם-אב

תר"ג

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, עזב את העיר פטרבורג לאחר האסיפה הידועה - בדרכו חזרה לליובאוויטש.

תנועת ההשכלה ששמה לה למטרה לקעקע את יסודות היהדות הצרופה, החלה בשנת תקפ"ח לפעול בקרב יהודי רוסיה, עיקר מלחמתם היתה נגד תורת החסידות. שליחיהם קשרו קשרים עם השלטונות ושכנעו אותם להוציא חוק שכל ילדי היהודים חייבים ללמוד לימודים כלליים, שפת המדינה, מתימטיקה, גאוגרפיה וכדומה.

שר הפנים הזמין אסיפת רבנים במטרה לבצע כמה תיקונים בדת ישראל כפי דרישתם של המשכילים, וראשית דבר - לאסור את לימוד החסידות.

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק עמד וחרף נפשו הקדושה נגד הצעת הממשלה, הוא הוכיח בראיות ברורות שאסור לערוך תיקונים בחוקי התורה, והוכיח את ההכרח בלימוד תורת החסידות.

שר הפנים שבנוסף להיותו רשע שכל מגמתו היתה להצר ולהעיק את יראי ה', היה גם משוחד מהמשכילים ועמד בתוקף לצידם. הוא דרש בתוקף באסיפת הרבנים שכל הרבנים יחתמו על הפרטי-כל שהכינה הממשלה.

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק התנגד לכך בתוקף, ובשל כך נאסר עשרים ושתיים פעמים בבית הכלא! היה זה צעד שחזר על עצמו שוב ושוב, כדי להניא אותו מעקשנותו.

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק היה נתון אז בסכנה גדולה, והדבר נודע בכל רחבי רוסיה, והיהודים נרעשו מהמצב. בכל ריכוזי היהודים התאספו היהודים לתענית ציבור ולקריאת "ויחל" ושבתו ממלאכה. הרעש הכללי ותוקף דעתו ומסירות נפשו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק פעלו את פעולתם, ושר הפנים נסוג מכל הצעותיו בתיקוני הדת, ולימוד החסידות הותר כבתחילה.

(שם ע' 234)

כ"ט מנחם-אב

תקע"ב

כ"ק אדמו"ר הזקן ובני ביתו ויחד אתם כשלוש מאות משפחות חסידים, עזבו את העיר ליאדי (לאחרי שגר שם אחת עשרה שנים משנת תקס"א), בגלל מלחמת נפוליון (רוסיא-צרפת), ביום הששי פ' ראה.

רבנו הזקן לא רצה לעזוב בימי המלחמה את מקום מגוריו בליאדי, לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיא הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר ליאדי, ציוה רבנו הזקן לעזוב את העיר במהירות, ואף הורה לשרוף את הבית!

(ימי חב"ד ע' 236)

לאחר הסתלקות רבינו הזקן, העתיקה ממלכת חב"ד את בירתה מליאדי לליובאוויטש, שבה התיישב כ"ק אדמו"ר האמצעי לאחר כשנה (ח"י אלול תקע"ג).

אחד מהרבנים מנכדי רבינו סיפר שרבינו אמר שהמלחמה קיצרה לו עשר שנים מחייו.

(בית רבי ע' מו)

תרפ"ב

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נסע לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר מאמר חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה, היתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת הנשיאות. (קובץ ליובאוויטש).

(תולדות העיירה ע' 14)