חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:23 זריחה: 6:07 י"ט באב התשפ"ב, 16/8/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בכל דרכיך דעהו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת ראה | לפתוח את העיניים
שבע מצוות בני נח
להתעורר, להתרומם
מתקיעת שופר באלול באים לחרדה דלעתיד לבוא
בכל דרכיך דעהו
פרשת ראה
"ותן חלקנו בתורתך"
ליישר את העולם
עת לדעת
תשמ"ט
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי מעלה על נס את המהדיר הרב ראובן מרגליות ז"ל * הלכה אינה יוצרת בעיות... * הצעה שהרבי עודד – הקמת מכון ליהדות בכפר חב"ד * הרקע להקמת איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן ב'יחידות' תשרי תשכ"ד * הערכה גדולה להרה"צ האדמו"ר ממכנובקא זצ"ל * עידודים לרבנות בערד * אין זו אתחלתא דגאולה! * ה'יחידות' שהוזכרה בישיבת ה"כנסת" בירושלים בחורף תשד"מ * מכתב מיוחד של הרבי ו"יחידות" שכמעט נגנזה של גב' גאולה כהן (ז"ל) * ועדותו של יהודה אבנר על עמדתו הנחרצת של הרבי בשלילת 'פשרות' על ארץ-ישראל אוסף מרתק של דיבורים, מכתבים ו'יחידויות' בנושאי הכלל והפרט

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הרבי מעלה על נס את מהדיר הספרים – הרב ראובן מרגליות

כמעט בדיוק 10 שנים אחר פטירתו הזכיר הרבי בהתוועדות את הרב ר' ראובן מרגליות (הקדשנו רשימה לזכרו בגיליון 804 אך קטע הבא נשמט שם).

במהלך התוועדות ש"פ עקב תשמ"א ('שיחות-קודש' תשמ"א כרך ד' עמ' 481) התייחס הרבי לדברים שנאמרו יומיים קודם לכן בהתוועדות כ"ף מנחם-אב – ובהמשך לכך דן באריכות בדיוק הלשון "מותר לשנות מפני דרכי שלום" ולא לשקר; אחרי אריכות הדברים אמר הרבי:

עזר ה' יתברך – וכדברים הנאמרים עתה איתא בפירוש בספר 'חסדי עולם' המהווה פירוש ל'ספר חסידים' (של ר"י החסיד) והוא נדפס במהדורת הרב מרגליות (ירושלים ת"ו תשי"ז) בסוף הספר (עמ' תקצד ואילך).

הרבי סיים באיחול נדיר:

יהיה, אפוא, שלום על ישראל ולא יצטרכו לא לשקר ולא לשנות – ולמרות הנהגתו של אהרן הכהן (שנהג לשנות) הרי מדובר באותה תקופה שהי' מתעסק עם "הבריות" – אך עתה אחרי שפעלו כה רבות בהפצת המעיינות, ולפני-כן בהפצת היהדות כו' – אין צורך להגיע לזה בכלל וכו'.

"הצעה שאד"ש מעודדה – מכון ליהדות בכפר חב"ד"

באסיפת עסקני חב"ד – שהתקיימה בלוד בכ"ב ניסן תשל"ב בקשר להקמת ע"א מוסדות– אמר הרה"ח ר' שמואל הלוי חפר (ז"ל, מחשובי עסקני חסידי חב"ד שנלב"ע בפסח השנה):

"ישנה הצעה שאדמו"ר שליט"א עודדה, להקים מכון לעניני יהדות בו יוכלו לרכז מאות ילדים לשבוע בר-מצוה, כך יעברו בו אלפי ילדים במחזוריות. בבנין [יהיה] כזה חדר לפסח, לסוכות, וכל המועדים. חדר לתפילין, וכן אולמי הרצאות וייערכו שיחות ויבלו שבתות וכו'. [יצוין כי פעילות זו אכן נוסדה והתבססה ע"י צעירי אגודת חב"ד ב"מסיבות חומש", "מבצע מצה", ועוד - המו"ל].

הלכה אינה יוצרת בעיות...

בביקורו הראשון בארצות-הברית נכנס הגאון החסיד רבי לוי יצחק הלפרין (ז"ל) ל'יחידות', העיר לו הרבי על שמו של המכון שהיה נקרא אז "מכון טכנולוגי לבעיות הלכה" אשר משתמע ממנו לכאורה כי ההלכה היא שיוצרת בעיות... או שהטכנולוגיה היא מעל ובכוחה להציל את ההלכה... והציע להחליף לשם כגון "מכון הלכתי לבעיות מדע וטכנולוגיה".

באותו מעמד התייחס הרבי לתפקידו בעבר התורני-חינוכי בישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים. שיטתו של הרבי ככלל הייתה שאין לעזוב תפקידים שההשגחה-העליונה הטילה על יהודי גם לא לטובת משרות נכבדות יותר.

הרב הלפרין זכה עם זאת לברכות ועידודים מהרבי, בתפקידו החדש.

הרקע להקמת 'איגוד הצאצאים' ב"יחידות" של שנת תשכ"ד

כך גילה הרה"ג הרה"ח ר' שמואל אלעזר היילפרין (ז"ל) במהלך ישיבת עסקני חב"ד בירושלים (ביום ו' אייר תשל"ב) בקשר לע"א מוסדות:

"קיימת מחשבה ישנה, הצעה שהעלה כ"ק אדמו"ר שליט"א בהיותי ב'יחידות' [=בחודש תשרי תשכ"ד, ותוכן הדברים]:

"ישנם מאות ואלפים מתלמידי [ישיבת] "תורת אמת", ישנם רבים שרוצים להיזכר בימים הטובים שלמד[ו] בישיבה, ויש לאגדם ולהזמינם ל"כינוסים", ויהיה נאה להם וגם הנאה לנו ו[=גם במובן הגשמי] של סיוע למוסדות הקיימים.

"כך גם בקשר לתלמידי [ישיבות] "תומכי תמימים", או כל צאצאי אדמו"ר הזקן, שבהכנה גדולה יתכנסו אלפים למיפגש חברתי רוחני וכו'.

"ישנם צאצאי המשפחות הותיקות החב"דיות בירושלים, למשל – צאצאי הרב"מ [=הרב ברוך מרדכי (איטינגר) מבאברויסק] צאצאי [=רבי אליהו יוסף ריבלין בעל מחבר ספר] 'אהלי יוסף' וכדומה. וזאת, מבלי שאנשים יחששו לעניני תרומה – למרות שאחר-כך יצא גם מהם תועלת כספית, ימצאו שם סטודנטים [=שיוכלו לקרבם לתורה-ומצוות]...".

- תקופה קצרה לאחר מכן הוקם ע"י הרש"א הלפרין "איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן" ראה 'התקשרות' גיליון קמ .

עידודים בערד

הרה"ג הרה"ח ר' בנציון ליפסקר ז"ל שימש כשליחו של הרבי ורבה (האשכנזי) של ערד. הוא זכה לקירובים, עידודים והדרכות מהרבי ועוד מצעירותו כיוון אותו לעסוק ברבנות (הקדשנו לכך רשימה במדור זה בגיליון 1344 השתא).

מיד עם הגיעו לערד הוערמו בדרכו קשיים רבים והרבי עודדו.

כך למשל בח"י אייר תשל"ח כותב לו המזכיר הרה"ח ר' בנימין קליין (ע"ה):

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

            הרב בן ציון שי' ליפסקאר

            שלום וברכה!

במענה למכתבו ממוצש"ק עם המצורף, הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לענות:

"בכלל – רגיל שיש סכסוכים בין רב וקצת ממנהיגי העיר ובפרט באה"ק ת"ו ובמילא ידוע האופן איך להתנהג וכו',

בפרט – יתייעץ בעסקני אנ"ש שי'.

אזכיר עה"צ".

                        בברכת כט"ס

                        בנימין קליין

הערכה גדולה לאדמו"ר הרה"צ ממכנובקא זצ"ל

כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו הביע במספר הזדמנויות דברי הערכה אודות הרה"צ רבי אברהם יהושע העשיל טווערסקי זצ"ל ממכנובקא (תרנ"ה-תשמ"ח) והדברים מופיעים בספר 'לעבדך באמת' שהופיע בשנת תשע"א:

"הרבי ממכנובקא – עצם ההסתכלות עליו היא כבר מחזקת" ("דער מאכנובקער רבי, אים אנקוקן אליין איז שוין מחזק!").

היה זה כשנכנס אליו ל"יחידות" (בשנת תש"מ) אחד ממקורבי האדמו"ר ממכנובקא שלא היה בקו הבריאות אשר במענה לשאלת הרבי סיפר כי הנ"ל מחזקו, וכתגובה אמר הרבי כנ"ל.

"הרבי ממכנובקא פעל ברוסיה רבות עבור היהדות! הרבה ניסים נעשו לו עד שהצליח לצאת מרוסיה. הוא בעצמו נס!"

הדברים נאמרו לבחור (אז) ר' שמואל [שי'] ב"ר אברהם (ז"ל) לודמיר שסיפר במענה לשאלת הרבי כי הוא לומד בישיבה שפתח האדמו"ר ממכנובקא. היה נראה שהרבי מייחס לזה חשיבות לכן הוא הרהיב עוז ושאל את הרבי אם מכיר הוא את האדמו"ר ממכנובקא, ואז השיב הרבי כנ"ל.

באותו יום נכנס ל'יחידות' גם אביו הרה"ח ר' אברהם (ז"ל) לודמיר, ולשאלת הרבי סיפר שבניו לומדים בישיבת מכנובקא. הרבי נטל עפרון וציין על הפתק "לומדים בישיבת מכנובקא" (וניכר הי' שמייחס לכך חשיבות).

וסיפר עוד הרה"ח ר' אברהם לודמיר ז"ל שפעם ב'יחידות' הזכיר מופת של האדמו"ר ממכנובקא והרבי הגיב:

"הוא בעצמו, המופת הגדול ביותר" ('לעבדך באמת' עמ' רח; רסח-ט).

אין זו אתחלתא דגאולה

הד"ר ישראל אלדד פירסם ב'ידיעות אחרונות' רשימה תחת הכותרת "מגעי עם הרבי" ובה פרסם קטעים מה'יחידות' שלו ("לפני יותר מ-30 שנה נתכבדתי בפגישה אישית עם הרבי מליובאוויטש"), להלן תורף הדברים בשינויים קלים:

שאלה: רבי, לא אשאל אותך מה ששואלים רבים, למה אינך בא לארץ ישראל. אני שואל אותך, למה משיח לא בא?

מענה: תשובה קודמת לגאולה, והגאולה קרובה מאוד, היא בידינו ממש, על-ידי תשובה.

שאלה: והמשיח?

מענה: משיח יהי' בשר ודם ("א יונג מיט ביינער") – בחור כארזים.

שאלה: .. אתחלתא דגאולה?!

מענה: כב' קדושת חותני אמר שזו טעות לומר כך, ומי שאמר כך טעה!

ה"יחידות" בתשד"מ שהוזכרה בישיבת ה'כנסת' בירושלים

באור ליום ב' פרשת ויצא תשד"מ הגיעו לביקור אצל הרבי הרבנים הראשיים בארץ-הקודש הרה"ג ר' אברהם הכהן שפירא והרה"ג ר' מרדכי אליהו ז"ל – ר"ד מהביקור נדפס ב'התוועדויות תשמ"ה' (ובספר 'בצל החכמה' עמ' 199 ואילך).

ביום רביעי י"ז כסלו תשד"מ (23.11.83) בשעות הצהריים התקיימה הישיבה המאתיים-וחמישים של ה'כנסת' העשירית במסגרתה היה דיון להעלות לסדר היום את "נסיעתם של הרבנים הראשיים לארצות-הברית ועמדת המשרד לענייני דתות". חבר-הכנסת (מסיעת המערך) הרב מנחם הכהן טען שהביקור לא היה "ממלכתי" דיו ולא הוכן כדבעי.

אך בדבריו ציין כדלהלן:

"הרבנים הראשיים התקבלו בכבוד גדול אצל רבנים ואדמו"רים אמריקנים. הם בילו שעות בשיחות על נושאי דת והלכה עם הרב מלובביץ'".

בהמשך אמרה חברת-הכנסת גאולה כהן (מתנועת התחיה): "יש לי כבוד גדול לרבנים.. גם לתורה שהם מייצגים.. ציפיתי מאד שיבואו מיוזמתם לרבנים הראשיים שם... לרבי מליובביץ', ויאמרו להם: אתם צריכים לקרוא "אחרי לארץ-ישראל".. זה דבר שלא נעשה, וזאת עובדה".

בתום הצבעה הוחלט שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של ה'כנסת' (הצביעו בעדה 32 ח"כים נגד 23 שהיו בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת).

ומכאן ל'יחידויות' מרת גאולה כהן:

בשנת תשע"ח (2008) פרסמה מרת גאולה כהן ספר "אין לי כח להיות עייפה" ובו היא חשפה הן דברים שכתב לה הרבי בכ"ד אלול תשמ"א (לצד צילום המכתב המקורי – המכתב עצמו נדפס שם עמ' 97) והן דברים ששמעה מהרבי (עמ' 98-96). להלן דבריה:

הרבי מלובביץ': "אין זה מהדרכים שמשתמש אני בהם"

בתשובה לאחד ממכתביי אל הרבי מלובביץ', בו שאלתי אותו מדוע אינו מפנה קריאה אל הנשמעים לקולו להתיישב ביישובי יש"ע, השיב לי הרבי ( כ"ד אלול, התשמ"א, 1981):

פניותיי, וכיו"ב, אפשריות כשהן יכולות להיות מיוסדות על תקווה חזקה, שההתיישבות היא בת קיימא, ולא כתכלית פוליטית... אחרי זמן לא ארוך יסולקו המתיישבים... אין ענייני בפוליטיקה, כי אם בהלכה... ולפי השיטה של אלה, שהיתה ויש להם השפעה בעניינים כאלה במשך כל השלושים ושתיים שנה נוכחתי לדעת שהם בכיוון אחד: עניין של וויתור ונסיגה... ולגבי זה, במה נחשב בעיניהם – סילוק מתיישבים ממקום אחד ושניים, אפילו יותר, ובפרט כאשר הלחץ מבחוץ הולך ומתגבר וכו'.

וכאמור: לומר בגלוי שיתיישבו ולרמוז למתיישבים שזהו בתור הפגנה זמנית – אין זה מהדרכים שמשתמש אני בהם.

זוהי הפעם הראשונה שאני מגלה טעם הנהגתי בעניין האמור, והסיבה מובנת: בכדי שלא להחליש את אלה שיש להם אמונה שיהיה שינוי עיקרי, ובקרוב, בשיטת היחס של הקובעים ההנהגה בארצנו כלפי הלחץ מבחוץ, וכן שלא להחליש את אלה שעניינם הוא הפגנה גרידא, שבנוגע לכמה מהם הרי לא רק כוונתם רצוייה, אלא גם המעשה שלהם רצוי, ועליה (עלי – ג.כ.) להחליט האם כדאי לפרסם, אפילו בין החברים לסיעה שלה, עמדתי וטעמי ונימוקי...

עד כאן לשון המכתב של הרבי. הרבה שנים החזקתי בהחלטתי שלא לפרסם את חזותו הקשה הזו על פינוי יישובים של הרבי. אבל אחרי שחששותיו של הרבי בדבר פינוי יישובים בארץ ישראל נתאמתו בעוונותינו – אני מרגישה חובה לפרסמה.

*

את הרבי מלובביץ' פגשתי פעמיים לפגישה אישית בארבע עיניים. הפעם הראשונה היתה כשראיינתי אותו לפני מלחמת ששת הימים והראיון פורסם במלואו ב'מעריב' ב-18.12.1964. בפעם השנייה ראיינתי אותו חודשים אחדים לאחר מלחמת ששת הימים, ב-1967, ראיון שלא פרסמתי, ובו חזה הרבי, באוזניי, חזות קשה על המשך שלטון ישראל במזרח ירושלים, באומרו: "ממשלת ישראל לא נתכוונה מלכתחילה להילחם על ירושלים ולמרות אי-רצונה זה נאלצה לבסוף להילחם על ירושלים ולכבוש אותה. אבל הכיבוש הזה, שנעשה לא מתוך הזדהות במשימה ולא במסירות נפש כמי שנלחם על ביתו – הכיבוש הזה לאו-כיבוש-הוא, ולכן בפועל, מדינת ישראל אינה היום בעלת הבית במזרח ירושלים וגם לא בהר הבית".

כך מילה במילה, וכל מילה מדקרת חרב. הנחתי מידי את העט שכתבתי בו, כמו לא רציתי לקבע את התחזית הזאת בכתב; ומתוך שחששתי מתשובותיו – לא המשכתי להקשות; לא שאלתי, למשל, מה שרציתי לשאול, אם מדבריו עולה שישראל תצטרך, חלילה, לשוב ולהילחם על ירושלים ולכבוש אותה מחדש... כשחזרתי לישראל החלטתי שלא לפרסם את הראיון הזה כלל, כאילו לא היה. עד כדי כך? כן, עד כדי כך.

העובדה שעד היום לא פרסמתי בכתב את החזות הקשה הזו על ירושלים, אותה חזה באוזני הרבי מלובביץ' באותו ראיון, מעידה אולי על כך שהיום, יותר מאתמול, אני חרדה.

[אמר המביא לבית הדפוס:

הרבי עצמו העלה על נס את מסירות-הנפש של הלוחמים בחזית ירושלים כמו שאר חללי מערכות ישראל הי"ד אבל ציין כי הקובעים לא הכינו מראש תוכניות-מגירה לכיבוש ירושלים (ראה גם 'אגרות-קודש' כרך כה עמ' רכז)].

13 שנים לאחר-מכן פנתה כהן פעם נוספת לרבי, בשאלה מדוע איננו מורה לחסידיו להתיישב ביהודה ובשומרון. ושוב בגילוי לב, השיב לה הרבי.

כהן גנזה את הדברים עשרות שנים ורק בספרה האחרון המסכם, חשפה אותם. "הרבה שנים החזקתי בהחלטתי שלא לפרסם את חזותו הקשה על פינוי ישובים" (הדברים צוטטו גם ברשימת ארנון סגל ב'עולם קטן' אחרי פטירתה).

* * *

מר יהודה אבנר שימש יועץ של 5 ראשי-ממשלה במדינת ישראל (נפטר בד' ניסן תשע"ה בגיל 86). מספר חודשים לפני פטירתו הוא העניק ראיון למגזין 'זמן' שהתפרסם בגליון 37 (תמוז תשע"ה) מתוכו דלינו קטעים אחדים אודות ביקורו של בגין אצל הרבי תקופה קצרה אחר היבחרו (בחודש אייר תשל"ז) לראש ממשלת ישראל.

היה זה בחודש מנחם-אב בדרכו לוושינגטון להיפגש עם נשיא ארה"ב דאז ג'ימי קרטר.

בדבריו לעיתונאים התבטא:

"הגעתי לבקר את הרבי, מכיון שאני בדרכי לוושינגטון... טבעי ביותר עבורי לקבל את ברכותיו של הרב שניאורסון חכם גדול זה בעם ישראל...".

ה'יחידות' התקיימה בדלתיים סגורות ובסיומה הודיע בגין לרבי כי הוא ישגר אליו בחזרה את אבנר, שידווח לו על מהלך הפגישות בבית הלבן.

המראיין של 'זמן' מציין:

"שמענו ממנו מספר הערות... והגענו למסקנה שייתכן ואבנר רמז על כך שהרבי מסר לבגין מידע סודי וקריטי כלשהו שהביא תועלת במהלכים הדיפלומטיים בוושינגטון".

בנוסף לכך, סיפר אבנר ל'זמן' את הדברים הבאים:

"כאשר הגעתי אל הרבי ונפגשתי עמו במשך ארבע שעות [אחרי סיום המגעים הדיפלומטיים – כמוסכם] הרבי הפגין ידיעות רקע כה מקיפות, עד שהיה ברור לי שזה היה אחד העניינים שהוא שוחח עליהם עם בגין; הרבי הביע דעה נחרצה בכל הקשור לשלמותה של ארץ ישראל... הוא הביע דאגה עמוקה מן הלשון בה נקטו בקמפ דיוויד "זכויותיהם הלגיטימיות של הפלסטינים.

"דבר אחד שהרבי מלובביץ' לא היה מוכן לזוז ממנו – והוא חיזק ותמך בבגין בכך – היה הסירוב המוחלט להתפשר בנקודה הקטנה ביותר בכל הקשור לירושלים!".

(תודה להרה"ת ר' יצחק יהודה שי' רוזן לוד)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)