חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:12 זריחה: 6:37 ז' בשבט התשפ"ג, 29/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תכלית החורבן – בניין
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גיליון 1751
יום החיבור להיסטוריה היהודית
יש חדש
כוח לנצח ב'כיבוש' הארציות
תוכחת משה
הזמן המתאים
לשם מה קינות
המציל האלמוני
תכלית החורבן – בניין
לגעת בימי הבית השני
עבודה בתשעה באב

השבת הזאת נקראת 'חזון', על שם הפטרת 'חזון ישעיהו', העוסקת בנבואת החורבן. ואולם ידועה אִמרתו של רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב, שחזון הוא מלשון מחזה, והשבת נקראת 'חזון' מפני שמראים בה לכל יהודי את בית המקדש השלישי מרחוק. מכאן שהמילה 'חזון' רומזת הן לחורבן הן לגאולה.

דבר דומה מופיע במאמר המדרש (ילקוט שמעוני רמז רנט): "עלה אריה (הוא נבוכדנצר) במזל אריה (בחודש אב) והחריב אריאל (בית המקדש), על-מנת שיבוא אריה (הוא הקב"ה) ויבנה אריאל". גם כאן החורבן והגאולה מכונים באותו כינוי – 'אריה'.

מה ההיתר להרוס?

ההסבר יובן (ראו לקוטי שיחות כרך כט, עמ' 9 ואילך) בהקדמת שאלה עקרונית על עצם החורבן. על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל", אומרים חז"ל שהקב"ה מקיים כביכול את המצוות שהוא מצווה את עם ישראל. אם כן, איך היה רשאי להחריב את בית המקדש, והלוא לאו מפורש בתורה הוא "שלא לאבד בית המקדש או בתי כנסיות"?!

אי-אפשר להסתפק בהסבר שחורבן הבית בא כעונש לעם ישראל. וכי העובדה שבני ישראל איבדו את זכותם לבית המקדש יש בה צידוק לעבור על איסור מפורש בתורה? הקב"ה היה יכול לגנוז את בית המקדש, כשם שגנז את המשכן, ולא להחריבו.

ההיתר היחיד להריסת בית כנסת הוא "אם עושה על-מנת לבנות" – כאשר ההרס הוא כדי לבנות באותו מקום בית כנסת גדול ומפואר יותר. עלינו לומר שגם חורבן בית המקדש נכלל בסוג זה של "סותר על-מנת לבנות". הקב"ה רצה לבנות את בית המקדש השלישי, שהוא "בניינא דקוב"ה" (בניינו של הקב"ה), בניין נצחי העומד לעד, ולכן נאלץ להחריב את בית המקדש.

הרי כל עניינו של החורבן אינו אלא בניין. החורבן הוא תיקון, שמביא לידי בניינו של הבית השלישי. לכן יש בחורבן הבית שני מוטיבים מקבילים: צער ואבל על החורבן עצמו, ובה בעת – תקווה וציפייה לבית השלישי.

בחורבן נרקמת הגאולה

וכך נאמר במדרש שברגע החורבן "נולד מושיען של ישראל", שכן זו כל הכוונה העמוקה והפנימית שבחורבן – להביא את הבניין של הבית השלישי ואת הגאולה על-ידי משיח צדקנו, ומייד ברגע החורבן מתחילה להיבנות הגאולה. לכן הגלות והגאולה מכוּנות בכינויים זהים ('חזון' ו'אריה', כנ"ל) – כי בעומק הדברים החורבן הוא חלק מהבניין והגלות חלק מהגאולה.

כך עולה גם מסיפור המדרש (פתיחתא דאיכה רבה ט), שכאשר נכנסו האויבים לקודש הקודשים ראו את הכרובים שעל הארון, ופניהם איש אל אחיו. מצב זה של עמידת הכרובים ("פניהם איש אל אחיו") רומז, על-פי הגמרא, לשעה "שישראל עושין רצונו של מקום". ונשאלת השאלה: הלוא שעת החורבן הייתה לכאורה ההפך משעת רצון, ולמה עמדו אז הכרובים ופניהם איש אל אחיו?!

אלא שזה התוכן הפנימי שבחורבן ובגלות: מבחינה חיצונית – קרו אז צרות נוראות והיה הסתר פנים איום; אך מאחר שהקב"ה הוא תכלית הטוב והחסד, לא ייתכן שייצא ממנו רע. עלינו לומר שבתוך הסתר פנים זה מוסתר טוב נפלא ונאצל – בתוך הגלות נרקמת הגאולה, שהיא גילוי אור חדש לגמרי.

עמידת הכרובים בשעת החורבן ממחישה את פנימיות הדברים: אין זה עונש וחרון אף בלבד, אלא יש כאן ביטוי לאהבתו העצומה של ה' לעמו, ועל-ידי החורבן הוא מכין את אור הגאולה. דווקא על-ידי הגלות נבנית הגאולה האמיתית והשלמה, שתתגלה תיכף ומייד ממש.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)