בפרשתנו פונה משה רבנו אל שבטי גד וראובן ומזכיר להם את הדרישה שהציב לפניהם, תנאי לקבלת עבר הירדן: "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל". בתוך כך אומר משה כי ציווה את יהושע שלא לחשוש מהמלחמה בתושבי הארץ, שכן הללו יובסו לפניו כשם שהוכו סיחון ועוג. ומשה מסיים: "לֹא תִּירָאוּם, כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם".
הזכרת דברי משה ליהושע בתוך הדברים שהוא אומר לשבטי גד וראובן דורשת הסבר. מה עניינם לכאן?
צורך בדברי חיזוק
ההסבר טמון בדברי רש"י (במדבר לב,יז), המתאר את גבורתם יוצאת הדופן של בני גד וראובן: "הרוגיהן היו ניכרין, חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת", שנאמר "וטרף זרוע אף קודקוד". מפני גבורתם זו נדרשו לצאת בראש העם למלחמת כיבוש הארץ.
ועדיין יש מקום לחשש. אמנם הם גיבורים, אך עליהם להילחם בשלושים ואחד מלכים ששלטו בארץ כנען. מה תועיל אפוא גבורתם מול מלכים רבים וחזקים כל-כך?! לכן הם נזקקו לדברי חיזוק.
עידוד למנהיג
גם יהושע נזקק לחיזוק כזה. אף הוא נדרש לעמוד בראש החיל ולהוביל את המערכה. בפרשת פינחס ביקש משה מהקב"ה שימנה "איש על העדה" במקומו, ורש"י מפרש: "לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם במלחמה, אלא כמו שעשיתי אני, שנלחמתי בסיחון ועוג". לכן משלב משה בדברי העידוד גם את יהושע, שאף הוא זקוק לחיזוק מיוחד.
את החשש מכוחם הרב של מלכי כנען הפיג משה באומרו "לֹא תִּירָאוּם, כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם". אל לכם לפחד מאויביכם, כי הקב"ה נלחם בעבורכם. אלא שהקב"ה ביקש להנחיל את הניצחון בדרכי הטבע, ולכן נדרש עם ישראל להציב בראש הצבא את הלוחמים הגיבורים ביותר.
מול ההפרעות
כיבוש הארץ מסמל את 'כיבוש' הגשמיות והפיכתה לקדושה. אף כאן נדרש יהודי לגלות גבורה פנימית, בבחינת "וטרף זרוע אף קודקוד". עליו להתגבר על ההפרעות שיכולות לבוא מה'זרוע' ומה'קודקוד'.
ההפרעות מה'קודקוד' הן הפרעות של השכל. האדם עלול לחשוב, שהואיל ו"אתם המעט מכל העמים", אין לו סיכוי 'לכבוש' את גשמיות העולם, ומוטב שיסתגר בארבע אמות של תורה ותפילה. כמו-כן יש הפרעות הנובעות מה'זרוע', המייצגת את הגשמיות: הדברים הגשמיים קורצים לאדם ומפתים אותו להשתעבד אליהם במקום לעסוק ב'כיבוש' הארציות. על כך ניתן כוח מיוחד ממשה רבנו – לא לחשוש מהאתגר, אלא לצאת למלחמה על 'כיבוש הארציות', ויש הבטחה שהקב"ה יעזור לאדם לנצח במלחמה זו.
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ד, עמ' 2319) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:33
זריחה: 6:32
