חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חייט לא פשוט
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע גיליון 1749
הזדמנות לקפוץ על העגלה
יש חדש
ייחוס לשבח וייחוס לגנאי
מסירות נפש
לפייס מייד
קינא והמליץ
חייט לא פשוט
רוצים לבנות? תלמדו!
אנציקלופדיה לבית המקדש
פרשיות התמיד והקטורת

אווירה כבדה שרתה בחדר. ראשי קהילת לובלין הקיפו בדומייה את מיטת רבם, שהתייסר בחוליו האחרון. לפי המסורת המקובלת בעיר, קודם לכתו מן העולם בוחר הרב את ממלא מקומו על כס הרבנות של הקהילה.

הרב הניע את שפתיו במאמץ רב. "אינני יכול לומר לכם מי יישב על כיסאי", אמר, "ואולם האיש שימות אחריי, הוא שיגלה לכם קודם פטירתו מי ימונה לרב במקומי". האנשים הביטו זה בזה בתמיהה. הם המתינו שהרב יבאר את דבריו הסתומים, אך הוא כבר החזיר את נשמתו ליוצרה.

דברי הרב השרו מתח על בני הקהילה. הכול ציפו לדעת מיהו הנפטר הבא, שיחשוף את זהות הרב הבא.

יום אחד נודע כי חייט עני, המתגורר בקצה העיר, חלה מאוד. המעטים שהכירוהו ידעו לספר כי  הוא אדם פשוט בתכלית, המתגורר בבקתה רעועה. "האם זה האיש שיקבע מי ישמש הרב בקהילה המעטירה?", תהו הבריות.

ראשי הקהילה, נאמנים לצוואת רבם, הלכו אל בקתתו. "מי אתם, ומדוע באתם?", שאל החולה בקול מיוסר.

"אנו ראשי הקהילה", השיבו האורחים. "על-פי דברי רבנו קודם פטירתו, אתה האיש שצריך להורות לנו מי יהיה רב העיר הבא".

האיש תלה בהם מבע של חוסר הבנה. "רב? לשם מה בכלל אתם צריכים רב?".

העסקנים החליפו ביניהם מבטים תמהים. בכל-זאת טרחו להסביר לו: "אנו זקוקים לרב שיפסוק בשאלות הלכתיות ויכריע בדיני תורה, כמו בכל קהילות ישראל".

"אהה", אורו פניו של האיש, "עכשיו אני מבין מה תפקיד הרב. אבל מדוע באתם אליי?".

"הרב הקודם ציווה עלינו קודם פטירתו לפנות אליך...", אמרו לו העסקנים, תוהים לפשר המצב שנקלעו אליו.

האיש המהם הברות חסרות פשר והסב את פניו לעבר הקיר. העסקנים נבוכו. אחד מהם העלה הצעה: "אולי נקרא באוזניך שמות של ערים ועיירות, ואתה תבחר את שם העיר שבה מכהן הרב העתידי של לובלין".

האיש החזיר את פניו. "בסדר", לחש.

זו אחר זו הועלו שמות ערים ועיירות קרובות ורחוקות, אך האיש שכב דומם ולא הניד עפעף. ואז הוזכרה העיר אוסטראה (אוֹסטרוֹהְ. עיר במערב אוקראינה). האיש הניד באצבעו. "זה הרב הבא", אמר קצרות.

העסקנים יצאו בתחושת הקלה, אך סימני השאלה הוסיפו להטריד את מחשבותיהם. מיהו החייט ומה מצא באוסטראה?

לא הספיקו להרחיק, והם נקראו לשוב אל בית החייט. עכשיו פניו להטו, והוא כבר לא נראה איש פשוט כל-כך. "מה תעשו אם הרב מאוסטראה יסרב לבוא ללובלין?", שאל אותם.

פני העסקנים הרצינו. "אכן, מה נעשה?".

"אימרו לו", נענה החייט, "שאני ציוויתי עליו לקבל את תפקיד הרבנות בלובלין".

בטרם הספיקו לעכל את הדברים יצאה נשמתו של החייט. עכשיו הבינו כולם כי החייט לא היה אדם פשוט אלא צדיק נסתר, והוא זכה להלוויה מכובדת ונטמן סמוך לרב המנוח.

משלחת מטעם הקהילה יצאה לאוסטראה ומסרה בידי רבהּ כתב מינוי. כפי שצפה החייט, הרב דחה את ההצעה על הסף. "רוצה אני להישאר עם צאן מרעיתי", השיב.

באין ברירה אמרו לו את דברי החייט. כאשר שמע הרב את הדברים, החווירו פניו. "החייט מלובלין נפטר?!", זעק בקול מר, קרע את בגדיו ומירר בבכי. בעודו מתייפח, אמר לאנשי המשלחת: "בעוד כמה ימים אבוא ללובלין ואעשה כמצוותו".

בקהילת לובלין שרתה שמחה רבה. הם זכו במנהיג בעל שיעור קומה. כל הקהילה קיבלה את פני הרב במעמד הכתרה רב-רושם.

ביום השבת התקבצו כל בני הקהילה לסעודה שלישית, שבה נשא הרב דרשה חוצבת להבות, ואחריה נשא ונתן עם תלמידי-החכמים בסוגיות עמוקות בש"ס. כטוב ליבם, העז אחד מהם לשאול את הרב לסודו של החייט המסתורי.

הרצינו פניו של הרב, והוא פתח וסיפר:

"בכל בוקר, אחרי תפילת שחרית, נהגתי לנעול את בית הכנסת, להישאר בו לבדי וללמוד עד חצות היום. פעם אחת נבהלתי לגלות מולי אדם זר. כיצד נכנס לבית הכנסת הנעול?

"האיש הרגיעני: 'אל תירא מפניי, כי בשר ודם אני כמוך'. שאלתיו: 'מדוע באת?', והוא השיב: 'אליהו הנביא שלחני אל כבודו, שיפעל לתקן תקלה מסוימת בעיר'. שאלתי את האיש לשמו והוא אמר לי את שמו ואת שם עירו, לובלין, וציין כי הוא חייט.

"עדיין לא נחה דעתי. אמרתי לו שאם אליהו הנביא התגלה אליו, רצוני שיתגלה גם אליי, ואם לאו – איני מאמין לדבריו. האיש השיב כי לא כדאי לי לבקש זאת, שכן תיפול עליי אימה ופחד שלא אוכל לשאת.

"בכל-זאת התעקשתי, ואז העביר האיש את מטפחתו על פניי. לפתע נתגלתה אליי דמותו של אליהו הנביא. חרדה איומה נפלה עליי, והתעלפתי מייד.

"האיש השיב את רוחי, ואמר לי: 'ובכן, הלוא אמרתי לכבודו שלא כדאי לו הדבר. ועכשיו אנא מהר לתקן את התקלה בעיר'.

"בטרם הספקתי להתאושש נעלם החייט. מאז לא ראיתיו. מייחל אני שאזכה לראותו בגן עדן".

(על-פי 'זכור לאברהם')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)