נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	להפוך את בלק לקדושה
	וירד מים עד ים
	לצאת מאחורי מסך הברזל
	בלק ידע את גדולת הייחוס של משיח
	דברך נצב
	מענות לתואנות
	פרשת בלק
	ליבון סיפור אתון בלעם
	"הלומד מחברו פרק אחד"
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

יום שישי י"א תמוז

הגיע מביתו ב-10:20. חזר מהספרייה בשעה 20:00. אחד ניגש עם בתו הקטנה שהרבי ייתן לה צדקה [והיא לא רצתה]. הרבי שאל את אביה 'האם הדליקה כבר נש"ק?' והוא ענה בחיוב. אמר ע"כ הרבי 'א"כ אינה צריכה' (לתת כעת צדקה). בפרוזדור התחילו לשיר "שיבנה ביהמ"ק", והרבי הורה בשני ידיו הק' להגברת השירה. ירד לקבלת שבת לערך ב-21:10. ב"לכה דודי" הש"ץ שר ב"ימין ושמאל" וב"בואי כלה" את הניגון "יפרח בימיו", והרבי הורה בידו הק' להגברת השירה. אחרי התפילה שרו "שיבנה ביהמ"ק", ובדרכו הורה הרבי להגברת השירה.

שבת קודש פרשת חוקת בלק - חג הגאולה י"ב תמוז

הגיע מהספרייה ב-8:30. כשפתח את הדלת של גן עדן התחתון הסתובב והסתכל אל ה'זאל'. ירד לתפילת שחרית ב-10:05. מתחילת 'כתר' הסתכל בתהילים לערך פרק קב, קג שדיבר בהתוועדות, עד סיום חזרת הש"ץ.

ההתוועדות החלה ב-13:30 ונמשכה עד 19:00.

אחרי שקידש שתה רוב כוס. רימז להרב מענטליק שימזוג משקה לכוס הנ"ל. הנ"ל מזג לכוס הרבי משקה שכמעט מילא לגמרי את הכוס. אח"כ אמר לו הרבי שיחלק המשקה בין המסובים ג"כ.

חזר מאמר ד"ה "עשרה שיושבים".

כמה נקודות מההתוועדות. דיבר על ההוראה ממה שכשבאו לכבוש את יריחו נפלה החומה "עד רידתה", ושכן יהיה גם היום. לימוד נוסף מכיבוש יריחו, שכמו שאז היה אחד שלקח כסף של קדושה לעניינים אחרים, כן גם היום... ואמר, שהנ"ל צריך לומר לפני תלמידיו 'דברים שאמרתי טעות בידי' וכו'. ולבסוף חייך ואמר שנכנסנו לעניין שלא היינו צריכים לדבר עליו...

דיבר על שלילת הטענה ד"כחי ועוצם ידי", ואמר שאנשי הצבא ראו ניסים גלויים ממש ש"יד ה' עשתה זאת"! ישנם "ציונים שמאלניים" שעדיין מכריזים שזהו בכוחי ועוצם ידי היות שיש להם ממשלה, ולממשלה יש צבא הרי זה בכוחו ועוצם ידו של הצבא, אבל ח"ו לומר כך, ובפרט כאשר רואים ניסים גלויים שאין להם שום הסברה מצד דרכי הטבע! ואפילו "ציונים ימניים" מודים שזהו אך ורק בכוחו ויכולתו של הקב"ה, ורק ה"מקולקלים" שבהם אומרים להפך – לא הייתה כזאת לעולמים לומר על ניסים גלויים שלמעלה מהטבע לגמרי שזהו "כחי ועוצם ידי"!...

לאחר ההתוועדות התפללו מנחה, פרקי אבות, ואח"כ הלך לספרייה. חזר מהספרייה ב-20:35. הסתכל על מצב הסדר בשולחן במסדרון. למעריב יצא ב-21:20. ד"ר וויס יצא מחדרו של הרבי ב-10:20 [ומכשיר בידו, אולי של לחץ דם]. הרבי נסע לביתו ב-22:40. עמדו זוג (מבוגרים) במסדרון והרבי חייך אליהם, ואמר להם 'מזל-טוב'.

יום ראשון י"ג תמוז

הגיע מביתו ב-10:15. נסע למקווה ב-12:00, וחזר ב-12:40. נסע לאוהל ב-16:05. חילק צדקה עד שנכנס למכונית, וכשנכנס התחיל לנגן 'שיבנה ביהמ"ק', ובידו הק' הורה להגברת השירה.

חזר מהאוהל ויצא למנחה ב-21:05. אחרי התפילה הודיע את הבשורה המשמחת כי אחרי תפילת מעריב תתקיים התוועדות! כמובן מיד התחילו בהכנות בחיפזון. ב-9:30 יצא לתפילת מעריב. אח"כ ירד להתוועדות.

ציווה לנגן, ואמר מאמר ד"ה "עשרה שיושבים". אח"כ דיבר ע"כ שהימים האלו נזכרים ונעשים, וע"י שנזכרים בהם איך שהיו בפעם הראשונה, הרי יגיע ג"כ למעשה כמו בפעם הראשונה, ועוד יותר מזה, כי בכל שנה ושנה מתווספים עוד עניינים חדשים. כן דיבר ע"כ שעיקר המאסר היה בקשר לעניין החינוך, ובמיוחד חינוך של תשב"ר. היות וכעת זהו זמן שיש חופש -כפי שזה נקרא- מלימודי חול, ואמר שאינו רוצה לקרוא לזה לימודי חול, כי הלימוד הזה צ"ל כפי שכותב אדמוה"ז בתניא "קרדום לחפור בו", דהיינו להשתמש בזה לעבודת ה', שע"י לימוד החשבון יודעים הל' קידוש החודש וכו', ועכ"ז הרי כעת הזמן שיש חופש אפילו מלימודים אלו, בכדי ללמוד תורה על טהרת הקודש, ועוד יותר מזה קודש בעצמו.

כן דיבר ע"כ שצ"ל זירוז מיוחד בנוגע לרשום חיילי צה"ל לס"ת. ובפרט בזמן זה כי כעת הזמן גרמא. ואמר 'לפי דעתי' אח"כ אמר 'לפי עניות דעתי' עכ"פ שזהו פקו"נ ממש! כי עי"ז הרי "ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", וכן בנוגע להנחת תפילין. ורק שצא"ח באה"ק הולכים בעצלתיים ובזירוז בכפי הפחות, שאפשר ועכבו ענין זה עד כעת... ואם אותו אחד אינו יכול לעשות זאת, שימנה מישהו אחר שיעסוק בזה. ואם הוא רוצה להיות זה שיקרא על שמו, שייתן לאותו אדם פרוטה או ח"י פרוטות, שעי"ז ייקרא שהוא עושה זאת עבורו. והעיקר שהעניין ייעשה בפועל. וא"א לבא אליהם בטענות, כי הם מתנהגים כפי שרבנים צריכים להתנהג, הכול בישוב הדעת. ולא מפני כבודם, אלא מפני כבוד התורה.

וסיפר, שפ"א בא אדם אחד שהיה תלמיד חכם, שהרבי הקודם חיבבו וכו', שהוא היה נותן כסף לכל מיני מוסדות וגם למוסדות של כאלו שהם... ולכולם בהשוואה אחת. ופ"א היה בין חסידים, ואחד מהצעירים אמר לו מילה. הוא הגיע מיד אל אדמו"ר הריי"צ ואמר שעל כבודו הוא מוחל, אבל מה יהיה על כבוד תורתו? הוא סה"כ 'ארון נושא ספרים', הרי אין לו מציאות לעצמו והוא רק דואג לכבוד התורה... וכן בענייננו שלמעשה לא עשו שום דבר.

דיבר על המצב באה"ק. שהולכים ועושים ישיבות ממשלה, ואת מבצע שלום הגליל לא מסיימים. בפרט שנמצאים קרוב לעיר ולא מרחק של 20 ק"מ ופחות, אלא סמוך לחומה. ואפילו נמצאים בתוך העיר, והראייה שהדפיסו שם תניא בבירות ובצור. וכפי שהקהל תמיד רוצה דברים מיוחדים, הרי הנה התניא שהדפיסו ולמדו בו בשמחה וטוב לבב! כשהרבי אמר מילים אלו לקח מהחבילה 3 ספרי תניא, הוריד את הגומי ושם תניא עם כריכה לבנה בצד ותניא עם כריכה חומה, פתח את עמוד השער ואמר שישנם צילומים וכו' [הרבי ירד להתוועדות עם 6 ספרי תניא וכן חזר איתם], וישנם עוד תניא'ס משאר הערים שם, ועוד מדפיסים הלאה.

ואמר, שאין צריכים להיכנס לעיר אלא לעמוד מבחוץ והעיקר שיראו להם שמתכוונים ברצינות ואז יברחו ולא יצטרכו להפיל ח"ו הרבה קורבנות, או שבכלל לא יהיו קורבנות, וגם מהגויים שלא יהיו קורבנות, כי יהודי צריך לדאוג מה שביכולתו שלא יהרגו גויים. הרבי אמר שבדבר זה כבר טעו שלוש פעמים שהשאירו את המצב כמו שהוא ולא גמרו את המבצע. במבצע סיני, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יוהכ"פ. וזה כמו שעושים ניתוח ומגיע באמצע אדם ויגיד שיניחו מלעשות את הניתוח כי יוצא קצת דם, וכך יעשו עוד פעם ניתוח ויצא קצת יותר דם, ואז שוב יפסיק, וכמובן שלא ישמעו לשוטה זה. וכן הוא בעניינינו, שצריך לגמור מתחילה עד סוף. ובפרט שישנם שתים שלושה אנשים שבידם הדבר תלוי לגמור את המבצע, ושה' יעזור והם יסיימו זאת עוד לפני ג' השבועות, ושלא יתחשבו בפוליטיקאים. כי כדי לעשות שהפוליטיקאים יגידו את הדעה הנכונה אפילו שהם באמת יודעים את האמת, הרי משיח יבא עוד לפני זה... ולכן לא שייך לשנות דעתם אלא לא להתחשב איתם.

לכן -אמר הרבי- לאחרי שהתפללנו תפילת מעריב, ואמרנו מאמר שזהו ד"ת, כעת נגיד עוד תפילה 'שיבנה ביהמ"ק', ויתנו צדקה. ולכן אחלק דולרים ע"י הטנקיסטים ושכל אחד יוסיף משלו ויכוון שזהו בשביל הצלחה של חיילי צה"ל, וכן עבור אותם שניים שלושה אנשים שבהם תלוי סיום המבצע. הרבי אמר שנוסף על הניסים שקרו, מה שדיבר בהתוועדות הקודמת, הרי שהנשיא הלך ממקומו למשך זמן מסוים לראות נחיתת חללית. אף שיכל לראות זאת בטלוויזיה כמו שעשה הנשיא הקודם, אלא הוא נסע בכ"ז, בכדי שבאה"ק יוכלו לסיים את המבצע. ואמר הרבי שידוע לו עוד מה'חדר' שילד שמבין הרי מספיק שמראים לו את המקל וכבר עושה את הרצון. וישנו ילד שצריכים דווקא להכות בו ורק אז יבין. וכאן היה שארה"ב הראו לישראל את המקל, בזה שאמר הדובר של הנשיא כי ידבר נגד ישראל, ולבסוף דיבר בעד ישראל. והרי כמובן שבתחילה רצה לדבר נגד, כפי הכלל אין אומן משנה אומנותו ואם הדובר אמר כך, באמת חשב כן. אלא זה היה באמת נס שדיבר בעד ישראל. ובפרט שלא הגיבו ע"כ, וכ"ז היה רק באופן שהראה את המקל, והמקל נשאר, רק שלא הכה בו ח"ו. אח"כ אמר, היות וישנו כאן החזן טלישבסקי, אזי יתחיל מיה"ר. החזן קם ממקומו והתחיל מיה"ר, וכשהגיע למילים "שיבנה ביהמ"ק", התחיל הרבי להורות ביד ימינו להגברת השירה כו"כ פעמים, ואח"כ עשה כמ"פ בשני ידיו הק', ואח"כ הרכין ראשו ועצם את עיניו, ונענע ראשו כל זמן השירה במשך זמן ממושך.

אח"כ התחיל "נייעט נייעט" ובידו הק' הורה להגברת השירה. לפנ"כ נתן משקה שהתוועדו עמו בלבנון, ועשו שם את הג' קווים בשמחה ובטוב לבב. ואמר שהמרא דאתרא יחלק כאן את המשקה, כי גדולה לגימה שמקרבת. הרב הנ"ל לא נכח בהתוועדות (מאחר והוא נמצא ב'קעמפ') והרבי נתן את המקשה למזכירו ש.ב. ליפסקר ואמר לו שנותן לו בתור מזכיר, ושימסור לו שיחלק למסובים כאן, ובקעמפ. אח"כ אמר שיתוועדו במשך הימים האלו שעד ג' השבועות, ולכן נתן את המזונות והיין שהיה בגביע לר' דוד רסקין [וכרגיל כשנותן לו, רק מזיז לצד].

בתחילת ההתוועדות הרב מרדכי מענטליק רצה למזוג יין, והרבי אמר שימזוג קודם את המשקה מלבנון. אחרי שמזג הרבי מהמשקה, מזג הנ"ל יין [בש"ק ג"כ היה המשקה מלבנון]. לאחרי שיחה א', הרבי קרא לר' גודין מאה"ק ואמר לו, שבכללי דרך ארץ לא מצא שצריכים לחכות לומר לחיים רק עד שיגידו לומר. אח"כ הכריז על ברכה אחרונה. חילק דולרים לטנקיסטים. היו כמה שהרבי שאל האם הם טנקיסטים. לא' ששם את השטרות בכיסו, אמר הרבי שזה לא רק בשבילו, אלא בשביל לחלק לכולם. ולאחד אחר אמר, שזה בכדי שיחלק לכל הנמצאים דולר אחד, והשאר שייתן במזכירות. אח"כ דיבר הרבי בחריפות עם הריל"ג כנראה ע"כ שאין סדר ועוברים גם כאלו שאינם טנקיסטים. הריל"ג שוחח על כך עם הממונה ר' דוד רסקין והסדר חזר. לבסוף לקח הרבי את ספרי התניא ואת הסידור עליהם, והתחיל "שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו", ובדרכו הורה להגברת השירה. לא' שאל האם קיבל דולר, והנ"ל הוציא מכיסו דולר. אח"כ נסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק", ובדרכו הורה להגברת השירה. ההתוועדות הסתיימה לערך בשעה 1:00.

יום שני י"ד תמוז

הגיע מביתו ויצא לקרה"ת ב-10:20. אחד ממצויני צה"ל, אמר לרבי שרוצה ברכה, והרבי אמר לו 'הקב"ה יברך אותך ברפואה שלימה ובכל המצטרך'. הרבי נתן לו בתוך ידו מברזל ר"ל מטבע לצדקה – וכן נתן לבנו). יצא למנחה ב-15:30, ואח"כ בירך נוסעים.

בערב  נכנסו ליחידות האורחים שהגיעו לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז. הקבוצות התחלקו לפי השפות: צרפתית, אידיש עברית, אנגלית, בר-מצווה, חו"כ.

כמה מהדברים שנאמרו לאנשים בקבלת הדולרים: אחת ביקשה ברכה למשפחה והרבי אמר 'שיהיה בשמחה ובהצלחה'. אחד ביקש ברכה לרפו"ש, והרבי בירכו ברפו"ש ובשמחה. אחת ביקשה שיהיה לה שלום בית, הרבי בירכה לש"ב. אחד ביקש ברכה עבור מישהו, והרבי אמר שיכניס פתק של שמו ושם אימו. ילד אחד לא הסתכל על הרבי כשבא לתת לו את הדולר, הסתכל הרבי וחייך אליו חזק ונתן לו את הדולר.

יום שלישי ט"ו תמוז

הגיע מביתו 10:10. נסע למקווה ב-12:50 ונתן צדקה. חזר מהמקווה ב-13:30 ובירך נוסעים. נסע לאוהל ב-15:50. חזר מהאוהל ויצא למנחה ב-20:55. אח"כ הודיע כי אחרי תפילת מעריב תתקיים התוועדות קצרה. ב-21:30 יצא למעריב, ואח"כ ירד להתוועדות. צווה לנגן ואמר מאמר ד"ה "עשרה שיושבים".

הרבי אמר כי טו"ב זהו בגימטריה י"ז. על י"ז בתמוז, שצריכים להסתכל על יום זה מה שיהי' לע"ל, שיהפכו ימים האלו לימי שמחה, וכבר כעת צריכים לעשותם ימי שמחה. וכשהאבא או הסבא שואל את בנו או נכדו היכן מוזכר בתורה בי"ז ענין של טוב? ע"ז אומר הבן או הנכד: אבא, סבא אתה כבר שכחת! ואני זוכר, שכתוב בחומש בראשית על יוסף, שהוא הי' בן זקונים, שזה מראה על החביבות והטוב שהי' לו אצל אביו. והוא הי' בן י"ז שנה, שעי"ז הי' גלות מצרים, ועי"ז תהי' אח"כ הגאולה. כן דיבר הרבי ע"כ, שפעם הי' לנשים בביתם קרבן מנחה, שבו הי' כתוב איך למלוח בשר וכיו"ב. וכיום אין את זה בבית, וכשהקצב נוסע מהעיר למלון או ל'קאנטרי' – נופש בהרים, אזי האישה אינה יודעת איך למלוח בשר, והבעל עושה א גאנצער טומעל. ללמוד מאמה, הרי לא למדה, כי אמה ג"כ לא למדה זאת. כשמדובר ב-9 הימים (הרבי חייך) אזי אין בעי', כי עושה מאכלים אחרים. אבל בשאר הימים, מטעם זה אין בשר. והאמת, אפי' אם יהי' לה קרבן מנחה, ישנם כאלו שלא יודעים את שפת זאשרגאן -כפי שזה נקרא- ולא יוכלו לקרוא בזה, ולכן צריכים לעשות עבורם את סידור זה בשפת לה"ק או לתת להם שו"ע ללמוד. אח"כ הזכיר הרבי בענין ושוב במאי זכאין, שנותנים לבעליהן ללמוד תורה, ועוסקים בחינוך הילדים. ואמר הרבי איפה זה כתוב והדף בדף טו"ב, ואמר שאם טעה בדיוק בדף, הרי זה כבר אבוד, כי כבר אמר בין כה וכה. לבסוף אמר הרבי, שיעשו את הג' קווים עבודה, תפילת מעריב. ותורה, אמרו מאמר וכו'. וכן התפילה "שיבנה ביהמ"ק", ואח"כ אחרי הניגונים וברכה אחרונה יחלק דולרים לצדקה.

לאחרי השיחה אמר, היות וישנו כאן הש"ץ אזי יתחיל מיה"ר. הבן טלישבסקי קם ממקומו והתחיל לשיר. אח"כ כששרו המילים "שיבנה ביהמ"ק" כולם ג"כ הצטרפו, אך הרבי לא הגיב. באמצע הפסיק הרבי ואמר שאע"פ שכתוב "בכל מתקנא אדם חוץ מבנו ותלמידו", שיתחיל שוב ג"כ מיה"ר, הרבי חייך אליו, והוא ישב והתחיל (בשקט). אמר לו הרבי מפני כבוד הציבור שיקום, הוא קם, אז עדיין לא הי' רציני, אמר לו הרבי שישיר כמו שעומד לפני התיבה. והוסיף הרבי, לפני התיבה הכוונה, מ"ש על התיבה, דע לפני מי אתה עומד...

וכשהגיע למילים "שיבנה ביהמ"ק" כולם שרו, והרבי מחה כפיים. (אח"כ) ציוה הרבי לנגן "עוצו עצה" ומחה כפיים. אח"כ התחיל "אך צדיקים", ומחה כפיים. ואח"כ התחיל "נייעט נייעט". הכריז לומר ברכה אחרונה, ואח"כ פתח את הסידור בסליחות לי"ז תמוז [בחזרת הש"ץ דמנחה התיישב והגביה את הסידור והסתכל בסליחות, אח"כ הסתכל בחזרת הש"ץ ושוב הביט בסליחות, ואחרי מודים שם סימניה (דף שכתוב בו), במקום הסליחות] ואמר, פסוק ראשון מדבר ע"כ שלא צריך לתת מנוחה להקב"ה לבקש ממנו את הגאולה, ובפסוק השלישי מדבר על החזרה בתשובה, שעי"ז כבר הבטיחה תורה שמיד נגאלים. והחזרה בתשובה זהו ע"י חרטה על העבר וקבלה על העתיד, וזה מה שצריך להחזיר את הגזילה, זהו עוד פרטים נוספים, אבל התשובה זה מה שחוזרים לקב"ה. וזהו אפי' מה שאומר בפסוק הראשון, והוא הפני' לקב"ה שמבקשים את הגאולה שירושלים תיבנה.

אח"כ כשסיים אמר שוב לחיים, אח"כ חילק דולרים לטנקיסטים. התחילו לשיר "שיבנה ביהמ"ק" ובידו השני' הורה להגברת השירה. האבא טלישבסקי נעמד ממול, וביקש דולרים. הרבי נתן לו דולר אחד, אך המשיך לבקש, כדי לחלק לאחרים (כטנקיסט). אז הוסיף לו הרבי עוד דולרים. לבסוף התחיל הרבי "שיבנה ביהמ"ק במהירה בימינו" ובדרכו הורה להגברת השירה. וכן כשנסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק", והורה להגביר השירה. ההתוועדות הסתיימה ב-12:00.

יום רביעי ט"ז תמוז

הגיע מביתו 10:30. יצא למנחה ב-15:35. כשחילק צדקה ע"י הדלת של הזאל אמר לר' טוביה פלס 'פארט געזונטרהייט זאל זיין בשו"ט', והמשיך לחלק. אח"כ הסתובב אליו, ונתן לו מטבע, ואמר לו 'פארן טאטן' [= עבור האבא]. אחרי התפילה נכנס הרב פיקארסקי ראש הישיבה ב-770 אל הרבי, לפני נסיעתו לאה"ק. [ישבו בגעה"ת], ושהה שם עד השעה 16:50. בין היתר, חזר הרבי בפניו על מה שדובר בהתוועדות, על זה שכתוב בספרים, שנגד כ"א ימי בין המצרים ישנם כ"א חגים. וזה כלל שבת ור"ח. ושאל הרבי הרי ישנם בשנה כמה ר"ח וכמה שבתות וכו'? אלא, זה על דרך כמו ר"ה שלא מונים כל השנים, אלא את ר"ה של שנה זאת וכן בשבתות, הרי השבת היא ראש של השבוע, ושבת הבאה זהו כבר התחלת ענין חדש, ולא שייך לשבת הקודמת, וכן בעניין ר"ח וכו'. נסע לביתו ב-19:05 וחזר ב-20:03. יצא למעריב ב21:30.

יום חמישי צום י"ז תמוז

יצא לסליחות ולקרה"ת עם סידורו ב-10:25. הש"ץ התחיל "אל תתנו דמי לו". וכמדומני, שהרבי התחיל מ"א-ל ארך" [כי עדיין לפני התפילה]. וכן הרבי אמר ג"כ 'אשמנו'. ב"א-ל ארך", הסתכל הרבי חזק על הש"ץ, הש"ץ אמר לאט ובשקט. ב"רחמנא דעני", הורה לשיר זמן רב. וב"אבינו מלכינו" ג"כ הורה לנגן. בקרה"ת, התחיל הבעל קורא לקרוא פר' פינחס, וכשאמר "וידבר ה' אל משה" נעצר. ואמר הרבי שיגמור את הפסוק. הוא לא הבין, ואז אמר הרבי שוב '(הוא) אמר ה', צריך לגמור הפסוק'. וכבר התחילו לגלול חזרה לקריאה, וכשאמר הרבי את זה, התחיל לגלול חזרה לפר' פנחס. ואמר הרבי: 'שיגמור לאמר'. אח"כ אמר הבעל קורא בקול "אל משה לאמר". אחרי הקריאה, קרא בתהילים פרקים: פ, פא, פב. אח"כ לקח התהלים עם הסידור ביחד, ומיד הוריד את התהילים, ולקח רק הסידור. ירד למנחה ב-15:15, ובדרכו חילק צדקה. אחרי הגבהת התורה, הראה באצבעו הק' לעיגול של העץ חיים הימני, שיהיה על השמאלי. אחרי ההפטרה, אמרו 'יהללו', והש"ץ לא חיכה עד שהרבי יגע בס"ת. הרבי הושיט ידו, והוא המשיך. לבסוף הרבי נגע בס"ת, ונישק את ידו הק' [כך היה נראה].

אחרי התפילה, אמר בשיחה, ע"כ שבאופן כללי הרי תענית, זהו הפיכת זמן בלתי רצוי ליום רצון. זמן לחזרה בתשובה, וללמוד תורה בשקידה והתמדה. וכל שכן ביום זה, שאז שהובקעה העיר, כמ"ש "אני חומה זו תורה", אזי צריך להתחזק יותר בחומת הקדושה, ועל ידי שמקימים את חומת ירושלים, נופלת החומה הקשורה עם עניינים בלתי רצויים, חומת יריחו וכיוצ"ב. לבסוף אמר, שיתנו צדקה שוב אחרי התפילה, שיהיה הקו השלישי גם כן. וכן דיבר, שצריכים להוסיף בלימוד התורה ובמיוחד בהלכות בית הבחירה, וכן בעניין רישום יהודים בס"ת, כל הנמצא כתוב בספר.

יצא למעריב ב-21:05. אח"כ נסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובידו הק' הורה להגברת השירה.