חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:28 זריחה: 6:03 כ' באב התש"פ, 10/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ליבון סיפור אתון בלעם
סוגיות בתורת רבנו

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
להפוך את בלק לקדושה
וירד מים עד ים
לצאת מאחורי מסך הברזל
בלק ידע את גדולת הייחוס של משיח
דברך נצב
מענות לתואנות
פרשת בלק
ליבון סיפור אתון בלעם
"הלומד מחברו פרק אחד"
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

אל מול הפירושים הטוענים שסיפור האתון של בלעם הינו משל ולא התרחש במציאות, מציג הרבי הסבר מפורט ומיישב את הקושיות זו אחר זו * כיצד בהמה ראתה מלאך? מדוע המלאך לא התגלה ישירות אל בלעם? וההסבר המפתיע לפי פירוש רש"י * מעובד מתורת רבינו בידי מערכת 'התקשרות'

על סיפור האתון ובלעם שבפרשתנו מקשה הרלב"ג (רבי לוי בן גרשום, בריש פרשת בלק) כמה שאלות "קשות מאוד", כלשונו, ובעקבותיהן מסיק שהמעשה התרחש "במראה הנבואה" ולא כפשוטו. קשיים אלו הכריחו גם את המורה נבוכים (ב, מב) להוציא את הדברים מפשוטם.

לעומת זאת, המשנה (אבות ה, ו) קובעת ש"פי האתון" הוא מהדברים שנבראו בערב שבת, ומכאן שסיפור האתון המדברת לבלעם התרחש כפשוטו.

יש לתרץ קושיות הרלב"ג על מעשה האתון ובלעם לפי הסדר, כדלהלן:

שאלה א:

איך ייתכן שהאתון תראה את המלאך בדרכה, הלוא רק נביא מסוגל לראות מלאכים, כדמוכח מדניאל (י, יז): "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה, והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה...". כיצד זה אפוא ראתה אתון את מלאך ה'?

הביאור:

א) לדעת הרמב"ן (בראשית יח, ב. הובא בפירוש האברבנאל במו"נ שם) לא רק נביא מסוגל להבחין במלאך. ב) לפי פירוש הרמב"ן (במדבר כב, לג) האתון 'הרגישה' במלאך, או ראתה אותו אך לא הבינה מה היא רואה, ונטתה ברתיעה מפני החרב השלופה בפניה כמנהג הבהמות.

לפי זה יש להקשות, מדוע בלעם לא 'הרגיש' בנוכחות המלאך ולא ראה את החרב השלופה?

ידוע שבני האדם לא רואים את המזיקים שנמצאים בעולם מכיוון שהם בעלי דעה, ואם יראו את המזיקים ייבעתו ויינזקו מכך. אבל בעלי חיים אינם בעלי דעה ועל כן רואים את המזיקים.

וכמאמר חז"ל (ברכות ו, א) "אלמלי נתנה רשות לעין לראות – אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין", כי מאחר והשדים מרובים ומצויים בכל מקום, אילו היה האדם רואה אותם לא היה מסוגל להמשיך לחיות את חייו הרגילים.

מסיבה זו השגיחה האתון במלאך ובחרבו, אך לא בלעם.

שאלה ב:

מדוע המלאך לא התגלה מיד בתחילה אל בלעם כדי להזהירו שאם ילך לקלל את ישראל הוא, המלאך, ייצא "לשטן לו", ומדוע התגלה קודם לאתון בלבד ורק אחר-כך לבלעם?

הביאור: מבואר בזוהר (בלק רו, ב ואילך) שידיעתו והשגתו של בלעם היו באמצעות האתון, ועל ידי פעולותיו באתון היה יכול להמשיך קללות על עם ישראל. לכן, כדי לעצור את יכולות הקסמים והכשפים של בלעם נדרש המלאך להתגלות אל האתון תחילה.

[יש להעיר ממאמר חז"ל (ברכות ז, א) שאילו ה' היה במצב של כעס על בני ישראל, הרי שבלעם היה יכול להפיק את זממו ולקלל, ומכאן מוכח שראיית המלאך לבדה לא הייתה מספיקה]

שאלה ג:

מה התועלת במופת הדיבור של האתון?

הביאור: על פי ההסבר האמור בלעם שאף לקלל את ישראל באמצעות האתון, ועל כך התרחש נס בתוך נס, שדווקא על-ידי פתיחת פי האתון והוויכוח שלה עם בלעם החל ביטול מחשבתו.

(ממכתב כ"ב חשון תש"ח, אג"ק ח"ב ע' רסו)

רחמים על בלעם

מעיון בפירוש רש"י עולה שאף הוא סבור שהשיחה בין האתון ובלעם התקיימה כפשוטה ואין זה חיזיון נבואי. אך רש"י אינו טורח ליישב את הקשיים שהעלו המפרשים, ומהם: מדוע לא התגלה המלאך תחילה לבלעם?

והביאור בדרך הפשט:

על הפסוק (כג, ד) "וייקר אלקים אל בלעם" מפרש רש"י: "'וייקר' – לשון עראי, לשון גנאי, לשון טומאת קרי, כלומר: בקושי ובביזיון. ולא היה נגלה עליו ביום, אלא בשביל להראות חיבתן של ישראל".

כלומר, בלעם היה כה נחות ושפל שהקב"ה לא רצה להתגלות אליו בהקיץ, אלא רק ב"קושי ובביזיון", בדרך גנאי.

ויש לומר, שגם התגלות של המלאך לבלעם בהקיץ היא הנהגה חריגה ומיוחדת, משום שבלעם לא היה ראוי גם לכך.

זו הסיבה שהמלאך התגלה תחילה לאתון, כדי לנסות להסיר את בלעם מכוונתו באמצעותה ולחסוך את התגלות המלאך לבלעם, שכן, התגלות המלאך לעיני הבהמה קלה יותר מהתגלות לעיני אדם (כדברי רש"י פסוק כג: "שנתן הקב"ה רשות לבהמה לראות יותר מן האדם").

לאחר שפעולות אלו לא הועילו פתח ה' את פי האתון והיא דברה אל בלעם. אלא שגם זה לא הועיל, והמלאך הוכרח להתגלות לבלעם עצמו בהקיץ, למרות שהיה אדם שפל שלא היה ראוי להתגלות זו.

מדוע ה' השתדל כל-כך לעצור את בלעם בדרכו?

רש"י (כב, כב) אומר דבר מפתיע: "מלאך של רחמים היה, והיה רוצה למנעו מלחטוא שלא יחטא ויאבד". המלאך ביקש להציל את בלעם מהחטא, וזה היה המניע המרכזי לפעולות שלו כנגד בלעם.

כך היא דרכו של ה', כשרוצה למנוע מאדם להתדרדר לחטא. הוא מעורר אותו בהדרגה, כדברי רש"י בפרשת בהר (כו, א) "אם חמד ממון ונחשד על השביעית סופו למכור מיטלטליו... לא חזר בו – סוף מוכר אחוזתו... לא חזר בו – סוף מוכר את ביתו... לא חזר בו – סוף לווה בריבית... כל אלו האחרונות קשות מן הראשונות".

בדרך זו ניסה ה' לעורר את בלעם ולהניא אותו מלקלל את ישראל, תחילה בהתגלות המלאך אל האתון, לאחר מכן כשדיברה ישירות אליו, וכשכל זה לא עזר – התגלה המלאך אל בלעם בעצמו.

(על-פי שיחות קודש ש"פ בלק תשל"ג ע' 288)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)