שאלה: האם חובה להצטרף להלוויה העוברת בסמוך, גם למי שאינו מכיר את הנפטר ומשפחתו?
תשובה: העיסוק בהלוויית הנפטר נכלל במצוות עשה דרבנן של "גמילות חסדים בגופו".
מצוות עשה מדרבנן ללוות את המת. הרואה את המת ואינו מלווהו עובר משום 'לועג לרש', ולפחות ילווהו ארבע אמות (וימתין עד שתתעלם המיטה מן העין, ואז ישוב לעיסוקו). לכתחילה ימתין להוצאת הנפטר, וילך אחריו ולא לפניו. המצווה היא ללוותו עד בית העלמין, אבל את עיקר המצווה מקיים גם מי שאינו הולך עד בית העלמין.
יש לדאוג שיהיה לפחות מניין של עשרה מלווים עד הקבורה. תלמיד-חכם יש ללוות בציבור גדול, אך למעשה מקילים בזה, ורק מי שרואה את ההלוויה מצטרף אליה.
הנכנס לתוך ארבע אמות של הנפטר יכסה את ציציותיו, לבל יעבור על 'לועג לרש'.
בשעת ההלוויה אומרים המלווים את הפסוקים 'ויהי נועם' ופרק 'יושב בסתר' (מפרקים צ-צא בתהילים), ותפילת 'אנא בכוח'. בארץ ישראל בהלוויית אישה אומרים גם את הפרק 'אשת חיל' (מפרק לא במשלי). במשך כל הדרך רצוי שכל המשתתפים יאמרו פרקי תהילים, ולפחות שלא ידברו דברים בטלים, שאין זה מכבוד הנפטר. ויש נוהגים לתת צדקה לזכות הנפטר.
בשעת ההלוויה אין שואלים שלום זה לזה. יש להשתדל שלא יתערבו גברים ונשים ולא יפגשו אלה את אלה, בפרט בסוף ההלוויה.
כל מי שהיה בתוך ארבע אמות של נפטר, ורצוי שכל מי שהשתתף בהלוויה, ייטול ידיו אחריה.
מקורות: רמב"ם הל' אבל פי"ד ה"א. נטעי גבריאל הל' אבלות ח"א, פרקים: סה,סו,ע, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
