חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:38 ל' בסיון התשפ"ב, 29/6/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

וירונו מדרכיו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת חוקת | פרה והיפוכה
היכן האקטואליה?
קבלת עול מתוך שמחה
הירידה עצמה תחילת העלייה
"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"
וירונו מדרכיו
פרשת חוקת
הלכה ונבואה
"עשרה ניסים נעשו לאבותינו"
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

הוראה לשליח: לציית... * פ"נ מיוחד לרבי של ר' חיים יהודא פלדי (ז"ל) * מכתב מאלמוני לצא"ח בירושלים * כשהרבי שיגר מטבע לירושלים * תשובה בנושא גירושין * אופן הטיפול בקשיי מוסד * חשיבות פרסום תורתי של רבינו הזקן בין יהודי רומניה * שליחות מיוחדת לשז"ר בתשרי-חשון תשכ"ו * אוסף מיוחד של 'יחידויות, מענות, מכתבים וסיפורים רובם בפרסום-ראשון בבואנו מיום ההילולא ג' תמוז

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הוראה לשליח: לציית...

פעם מסר הרב חודקוב בטלפון לאחד השלוחים מענה מהרבי: "אויב דו פאָלגסט – גוט, און אויב ניט – יהי לך אשר לך"... [=אם הנך מציית – טוב, ואם לאו – יהי לך אשר לך] (נרשם מפיו ע"י הרה"ת ר' משה לוי יצחק שי' לאופר).

פ"נ מיוחד לרבי

בכ"ג תמוז תש"ל שיגר הרב יהודה פלדי את הפ"נ הבא לרבי:

"כ"ק אדמו"ר שליט"א

"שלום וברכה!

"בהמשך למכתבי הקודם, הריני מודיע, כי ככל שהתפתחות הענינים דורשת יותר ויותר הסברה והפצת מעינות, מתגבר בי הרצון העז לקחת חלק בעבודת קודש זו ברוח מכתב כ"ק אלי ממחרת ל"ג בעומר... אך מצב הבריאות אצלי (וכמו כן אצל זוגתי עדה בת רחל) אינו משתפר – ההפך מזה, וכוחי תש והולך ח"ו.

"אנא, אדוני מורי ורבי – עשה נא למענך אם לא למעני, הרי הטלת עלי להיות שלוחך, עזור נא למלא שליחות זו במלואה – ואנכי אעשה בע"ה ככל יכלתי.

"רק עכשיו נודע לי, כי אצל אנ"ש נהוג לבקש רשות לכך, ואני התחלתי להניח גם תפילין דר"ת [דרבינו-תם] מיום כ"א סיון, יום היארצייט של הוריי הי"ד, לכן אבקש את הסכמת כ"ק למפרע ואת ברכתו הקדושה.

"מצפה לבשר בשורות טובות בכל הענינים

"חיים יהודה בן גיטל".

כשהרבי שיגר מטבע לירושלים

בחורף תשכ"ז מסר הרבי מטבע עבור התוועדות בירושלים.

צא"ח סניף ירושלים בישר על-כך במודעה שנתלתה בבתי הכנסת החב"דיים בעיר:

צעירי אגודת חב"ד באה"ק

בנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א

סניף ירושלים

ב"ה, אדר ב' תשכ"ז

הודעה חשובה

בהתועדות המלוה-מלכה שהתקיים במוצש"ק פ' תזריע (פ' הח[ו]דש), שמה"ח [=שבת מברכין החודש] ניסן תתקיים אי"ה

הגרלה על מטבע קדש של כ"ק אדמו"ר שליט"א

שהובא במיוחד ע"י שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א עבור התועדות אנ"ש בירושלים ת"ו.

המלוה-מלכה תתקיים, כרגיל בשעה 8.00 בבית-הכנסת שכון חב"ד.

בברכה.

ההנהלה

כמה חודשים אחר-כך פרצה מלחמת "ששת הימים", בה שוחרר הכותל-המערבי ושאר השטחים מידי הערבים לטובת ארץ-הקודש ויושביו.

* * *

תשובה בנושא גירושין

שנה אחת נוצר סכסוך רציני – בדרך לגירושין – במשפחה רבנית מקורבת לחב"ד.

הרבי כתב לבעל:

מובן שצריך להמשיך ברבנותו במקומו עתה, ובטח ימצא כמה מהבעה"ב [=מהבעלי-בתים] שיחשכו ממנו (פארשפארען עם) כמה עגמ"נ [=עגמת-נפש] וכו'".

והוסיף:

גם השמות שלה ואזכיר עה"צ [=על הציון].

האישה הסכימה לקבל גט אך התנתה זאת בתנאים הבאים: רוצה להישאר במקום ושהילדות הקטנות יהיו בחזקתה; הגירושים יחולו אחרי חמישה עשר חדשים, עד שהילדה השנייה תהיה בת ארבע עשרה כו'.

הרב הנ"ל שיגר למזכירות הרבי מברק שלא נתקבל מסיבה כלשהי, ואז הקריא בטלפון ל'מזכירות' את תוכן המברק – הרבי רשם:

(1) "חמשה עשר חודשים" (2) מובן ששני התנאים אינם מתאימים – ולשני הצדדים – לא ע"פ דין ולא ע"פ שכל. אלא שצריך בירור מה בידו אויספירן [=להשיג].

אופן הטיפול בקשיי מוסד

במענה להודעת הנהלת מוסדות מסויימים על-דבר אי תשלום החוב למס-הכנסה, הגורר צעדים משפטיים עד כדי עיקול מקורות הכנסה ופירוק מוסדות הנ"ל – כתב הרבי לשניים מחשובי עסקני חב"ד באה"ק ת"ו את המענה הבא:

[ט"ז טבת תשל"ד]

כיון שכנראה כל הג' הנ"ל פעולתם רק להודיע לכאן החובות ובאם ישלחו הכסף מכאן, יעשו טובה וימסרו הכסף למוסדות המתאימים, וכן לעשות אסיפה עמהם ולצרף גם את הרה"ח ר"מ פוטרפס לברר המצב האמיתי (שכנראה ג"ז אינם יודעים ג' הנ"ל)

ובהתייעצות כולם להודיע לכאן תכנית מפורטת, ובאם א"א אחרת, תכנית של סגירת המוסדות באופן של כבוד ובמיעוט היזק עד כמה שאפשר, וכל זה בהקדם האפשרי.

חשיבות תורתו של רבינו הזקן

בכ"ד אייר תשל"ה שוגר המכתב הבא (כנראה ע"י מזכירו של הרבי):

"לכבוד עורך כתב-עת של היהדות הדתית הרומנית בוקרשט

"עורך נכבד!

"הגיע לידי הדו-שבועון (ד' אייר, מ' [=מספר] 343) ובו הערכה קצרה ע"ד ספרי רבי שניאור זלמן מלאדי, תולדות מחולל שיטת חב"ד. והנני מודה לך על תשומת לב לפרסם כתבה זו.

"כיון שלא נזכר החלק השני – על תורתו של בעל התניא, היא שיטת חב"ד, אתכבד לשולחו לך בפ"ע [=בפני עצמו], והתקוה שתמצא בו ענין רב ותזכהו...".

'יחידות' מיוחדת הקשורה לביקור אנשי כפר חב"ד אצל שז"ר

בכ"ח תשרי תשכ"ו, יום א' לפרשת נח, נכנסו לחדרו של הרבי ל'יחידות' תושבי כפר חב"ד, והרבי אמר להם את הדברים הבאים (כאן בתרגום-חופשי מאידיש):

כניסתכם קשורה ב"משקה" שנמסר לכם אתמול [שבת בראשית] במהלך ההתוועדות.

בקשתי מכם שבשובכם חזרה למקומכם – תבקרו אצל ה"פרעזידענט" מר שזר שי', תמסרו פרישת שלום ממני ומההתוועדויות, ותמסרו עוד-הפעם ברכת השנים, שהוא יהיה בריא ויזכה לאריכות ימים ושנים טובות.

ל"גמר חתימה טובה" אין הזמן עתה, [הענין] כבר נעשה [נפעל], אלא – שעתה זה באנו משמחת-תורה ודובר אודות שמחה, שמחה של תורה ומצוה – תמסרו אודות נקודות האמורות בפרט.

ומכיוון שהייתם השלוחים של כפר חב"ד כשביקרתם אצלי טרם נסיעתכם לכאן, תהיו עתה השלוחים ממני.

את ה"משקה" תמזגו לבקבוק אחד – אך מוטב לשניים. בשעת הביקור תאמרו שם "לחיים", ואת הבקבוק השני תמסרו לו שיהיה לשימושו כפי שימצא לנכון.

בשובכם לאה"ק תזמינו פגישה ליום בו מתאים לו, יתכן והוא טרוד עתה בעניינים ש"רועשים" שם [=בחירות ל"כנסת" השישית], אז תסתפקו במסירת המדובר (פרישת שלום).

מכיון שכפר חב"ד צריך להתנהל כדבעי, כרצון כ"ק מו"ח אדמו"ר, כולל שהרב המרא דאתרא, יהיה בתוך עניני הכפר – נכון וטוב, אפוא, שהוא יעמוד בראש המשלחת

(יתכן והוא ירצה לשגר את חתנו [הרב נחום טרבניק]? ברם – בוודאי בעצמו ישתתף), וגם בהשתתפות יושב-ראש הועד ר' שלמה [מיידנצ'יק].

תארגנו הסדר – מי יהיה ראש המדברים, מי יהיה השני להמדברים וכו', למסור נקודות מהשיחות ששמעתם כאן (מה שנקלט אצלכם יותר טוב),

ושתהיה שנה טובה.

שיקויים בי "דברים היוצאים מן הלב" (שאז) "ונכנסים אל הלב", וגם אצלכם יהיו אלה "דברים היוצאים מן הלב" – כך תתבצע הכוונה.

וחזקה שליח עושה שליחותו.

סעו לשלום.

"ברכת השנים"

ל'יחידות' זו קדמו דברים שהשמיע הרבי ביום שמחת-תורה תשכ"ו (תורת מנחם כרך מה עמ' 150) על השמחה שנוטלים משמחת-תורה, וציין, כי מי שיש לו השפעה על חוג גדול יותר נוגע יותר שעבודתו תהיה מתוך שמחה הפורצת גדר, וממילא מתבטלים כל המניעות ועיכובים הגדרות והגבלות כך שהעבודה מתבצעות באופן של מרחב.

בתחילה דיבר הרבי ברמז:

ולכן, יש לברכו שתומשך שמחה בכל עניניו, וינצל זאת לפעולות של הפצת תורת אמת.. נגלה ופנימיות התורה... ולא יתחשב כלל במניעות ועיכובים כך שיתברר בסוף שלא היו אלא דמיון בעלמא.

וכאן דיבר הרבי באופן גלוי:

יתן השם-יתברך לשניאור זלמן בן שרה [=רובשוב (שזר)] את הכח להתגבר על כל המניעות, וימשיך ויוסיף כהנה וכהנה בעבודתו לטובת החזקת היהדות והפצת התורה-ומצוות והפצת החסידות, ויעשה זאת מתוך בריאות נכונה, ומתוך שמחה וטוב לבב, לאורך ימים ושנים טובות.

"סכום מכוון"

בשנת תשל"ב, לרגל יום הולדתו של מר שז"ר, יזמה המחלקה הדתית של ההסתדרות מבצע כתיבת ספר תורה לזכותו על ידי ילדי ישראל בגולה. דעתו של הרבי מלכתחילה לא הייתה נוחה מכריכתו בגורמים פוליטיים וכתב:

למרות חשיבות הענין של כתיבת ספר תורה בכלל, ובמיוחד על ידי ילדי ישראל... ומובן גם כן שזוהי מתנה הכי נעלית בקשר ליום ההולדת וכו' אבל ביחד עם זה מובן וגם פשוט שאין מקום כלל לקשר מבצע האמור... [ב] ענין של מפלגה וכדומה.

עצם המבצע – קבע הרבי – היה צריך להיות ענין עצמי בהחלט, מבלי קישור עם איזה ענין שיהיה..." (אגרות-קודש כרך ז"ך עמ' שנח-ט).

אך לפועל שיגר הרבי למר שז"ר המחאה ש"באה בתור השתתפות תלמידי ותלמידות – שיחיו – בתי ספר החב"דיים, ובסכום מכוון" ('אגרות-קודש שם עמ' שנ-שנא).

מהו אותו "סכום מכוון"? לא צוין ב'אגרות-קודש' שם.

אך כשביקר שז"ר בנחלת הר חב"ד בשנת תשל"ג הוא חשף במה המדובר. וכך תיאר (ברשימתו "במחיצתו של הנשיא הפורש" ב'שערים' תשל"ג) הרה"ת ר' יוסף שי' הרטמן:

"בשמחה רבה שמענו על סיום כתיבת ספר-תורה לזכותו ע"י מאתיים אלף מילדי ישראל. גם כ"ק אדמו"ר שליט"א השתתף ברכישת אותיות בספר, (בגימטריה של שניאור זלמן)". והסכום כמנין השם "שניאור זלמן" – 631$.

לעשות גדולות ובמזומן

בעיצומם של עשרת ימי תשובה תשל"ז כתב הרבי להרה"ח ר' חיים זוסיא בן מריישא וילימובסקי:

הדברים (שנשמטו מסדרת 'אגרות-קודש') נכתבו במענה לשאלת ר' זושא שביקש להישאר מספר חודשים בארצות-הברית, לאסוף כספים למען "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" ובמיוחד שהשנה הוכרזה כ"שנת החינוך" – הרבי שלל את הרעיון וקבע כי גם עד מועד חזרתו המתוכננת מראש (בסמיכות לשבת בראשית) יש בידו זמן לעשות גדולות ובמזומן, ובתנאי שיעסוק בכך בפועל. – המכתב נדפס ב'כפר חב"ד גליון 700 (י' שבט תשנ"ו) ע' 43-42:

נת' ות"ח. היישאר כאן לגייס כספים – באם מסוגל לזה באמת יספיק הזמן דעד ש"ק בראשית לעשות גדולות ובמזומן. וק"ל.

א"צ לשאול עוה"פ בזה – כי תלוי במעשה שלו בפועל ושאלות עוה"פ בזה – ה"ז ביטול הזמן ותו לא. ובעניני ספק כעת עסקנים בעלי מרץ שבכאן. אזכיר עה"צ.

פאה ללא תוספת

פעם בשנת תשל"ב שאל אחד מאנ"ש (הרה"ח ר' יהודה ק.) ב'יחידות' (שהתקיימה באנגלית – ותוכנה פורסם בתשורה כ"ה אלול תשנ"ו) האם יש איזה ענין בלבישת כובע על השייטל [=פאה]?

והרבי השיב:

כשאשה לובשת כובע על השייטל שלה, הנה נשים אחרות לא יעלו על דעתן שזה שייטל [=פאה], והראי' – לדעתן – שהיא לובשת כובע (ותרתי למה לי [=שניים לשם מה]?), ולכן יחשבו שהשיער שתחת הכובע הוא שערה ולא של השייטל, וממילא יסיקו שזו הנהגה מתאימה שניתן להסתפק בכובע בלבד על השיער! עד כאן תוכן הדברים.

'יחידות' מיוחדת סביב המשך תרס"ו

בי"ט מרחשון תשל"א כתב הרה"ח ר' שלום דובער שור (ע"ה) לעמיתו ר' אהרן אליעזר צייטלין ע"ה (שניהם נמנו על שלוחי הרבי לאה"ק ת"ו – יהיו הדברים לעילוי-נשמתם):

ר' שמואל לעויטין סיפר – בשיעור תניא שלו בשבוע העבר שביום ד' בערב נכנס ל"יחידות" – לרגל יום הולדת שלו לאורך-ימים-ושנים-טובות – כ"ק אד"ש שאל אותו אם יודע הוא שמשפיעים ה"המשך-תרס"ו" ואם הי' [נוכח] בליובאוויטש בשעת אמירת ה"המשך" ר' שמואל ענה שהוא הי' [נוכח] ב[זמן אמירת] תחילת ה"המשך", ובאמצעותו התחתן ואז עזב [את] ליובאוויטש והי' בא לימים-טובים. על-כן לא הי' ב[זמן אמירת] סיומו.

כ"ק אד"ש שאל אותו אם הוא יודיע איזה סיפור אודות ה"המשך", רש"ל ענה שאינו יודע.

וכ"ק אד"ש סיפר לו שכ"ק אדמו"ר הריי"ץ סיפר שכשגמר הוד כ"ק אדמו"ר המהר"ש את ה"המשך" הידוע שלו "המשך-וככה" אז קרא לבנו אדמו"ר [מוהרש"ב] נשמתו-עדן לחדרו הוציא בקבוק יין ומזג לו ולבנו "לחיים" לרגל ה"סיום" וכו'.

גם סיפר רש"ל כי הזכיר לפני כ"ק אד"ש שהיו ביאורים מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ על חלק של המאמר הראשון, והרב אלי' סימפסאהן השיגם ונתנם במתנה לחתנו וחתנו נתנם לכ"ק אד"ש. כ"ק אד"ש אמר לו שאינו יודע מזה, אך הי' לו – להר"א סימפסאהן – העתקה מזה וכ"ק אד"ש הורה להכינו לדפוס גם-כן.

"כבר די ישבתם"...

במכתב נוסף ממוצאי שבת-קודש אור ליום כ"ף טבת תשל"א הוא ממשיך רש"ד שור ומדווח לרא"א צייטלין:

"לא הי' שום דבר מיוחד בהסדר למעלה אצל הרבניות [אחר פטירת הרבנית נחמה דינה בי' טבת תשל"א] כ"ק אדמו"ר שליט"א התפלל למעלה מנחה ומעריב – חוץ מיום ט"ו בחודש שהי' אז באוהל הק' – וביום האחרון של ה"שבעה" עלה לתפילת שחרית [כמובן בלי טלית-ותפילין] נכנס באמצע תפילת שמונה-עשרה בלחש ושהה שם עד אחר התפילה ואז נכנס לחדר האבלים רחמנא-ליצלן חיכה עד שיכנסו כל הקהל ואמר "המקום ינחם וכו'" וכשגמר אמר להאבלים: 'שוין גענוג געזעצען" [=כבר די ישבתם] כו''.

"הרבנית [חיה מושקא] שתליט"א ראתה שח.ג. לא הבחינה-שמעה ואמרה לה: 'אומרים שצריכים לעמוד' – ואז נעמדו.

"כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה שיקבעו יתד ברצפה וקבעו. אז הורה שיקבעו עוד אחד. ואז יצא כ"ק וכל הקהל אחריו.

"במעריב התפלל הרש"ג שי' בבית-המדרש כ"ק אדמו"ר שליט"א ועשה סיום על משניות. כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה שיאמר גם-כן חלק ממאמר דמאימתי תרכ"ט.

"אפיזודה קטנה: להרה"ח ר' פינחס שי' קארף נולדה בת למזל-טוב ונקראת שמה על שם הרבנית [נחמה דינה] ע"ה. כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה-תיקן שיקראו 'הרב פינחס קארף' בעת עריכת ה"מי שבירך".

ההתוועדות הפתאומית בט"ו בשבט תשל"א

במכתב נוסף שכתב רש"ד שור –

"בעש"ק משפטים תשל"א: הייתה פה התעוררות חמה כששמעו שכ"ק אדמו"ר שליט"א יצא להתוועד בעוד איזה רגעים. וכך הי':

"כ"ק אדמו"ר שליט"א הגיע מן ה"אוהל" בשעה 5:45 – שלושים דקות אחרי השקיעה – חמש דקות אחר סיום התפילה נכנס הרבי לבית-המדרש. הספיקו להכין מזוזות ויין ובעת ההתוועדות נכחו כמעט רק בחורים. מלבד אחדים מאנ"ש, בעלי-בתים שהגיעו לתפילת מעריב. ברגע הראשון התלבטו אם מדובר בחלום או בדבר של פועל ממש [שהרבי יושב ומתוועד ביום לא שיגרתי].

"בבוקר לאחר ההתוועדות [=בה דיבר הרבי על-כך שצריך "לכבוש את העולם ע"י לימוד התורה"] הי' האולם עמוס בתלמידים, והסדרים נראים כמו באמצע חודש מרחשון וגם הלהט (ה"קאך") הוא נעלה".

צדקה מאישה – בידיעת הבעל

מעשה במשפחה מרובת ילדים שהיתה שקועה בחובות כלכליים. אם המשפחה נטלה סכום כסף ושיגרה אותו לרבי. הרבי נטל מתוך הכסף סכום סמלי מאד בלבד ושיגר את הכסף בחזרה

וכך כתב לתורמת ('אגרות-קודש' כרך כט עמ' רסא):

על-פי-מה-שכתב ב'ספר חסידים' [=של רבינו יהודה החסיד] סימן תנד ["מי שחייב לאחרים לא ירב בצדקות עד שיפרע"] – לאחרי שיפרעו כל החובות ויהי[ה] כסף הדרוש להוצאות הבית וכו' – תתרום לצדקה כפי היכולת.

נלקח מהמצורף-בזה ח"י [=18] לפעמים ח"י [=18] סענט בעד כל-אחד-ואחת ממשפחתה [=והכסף נמסר] ל[=לשכת] חשאין [=בדומה לנאמר במסכת שקלים פ"ה משנה וא"ו: לשכת חשאין יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים ממנה בחשאי – שעל-ידי אירגון 'מחנה ישראל']

(היא בעלה ויוצאי חלציהם שי') והשאר תקח בחזרה.

ועוד בנושא:

לפני נישואיה היתה רגילה אישה להכניס לרבי לצדקה על-דעתו של הרבי. גם אחרי נישואיה המשיכה במנהג זה. אך בתקופה הראשונה הרבי שאל כמה פעמים "האם בעלך יודע מזה?" ('כפר חב"ד' גליון 700 (יו"ד שבט תשנ"ו) עמ' 46.

"ובשם כ"ק אדמו"ר שליט"א שמעתי (מהרה"ג ר' אברהם שי' סופר) שכל שו"ת החתם-סופר מכוונות גם עפ"י קבלה" כך מביא הר"י מונדשיין (ז"ל) במאמרו ב'בטאון חב"ד' שהי' עובר להדפסתו, למראה עיני הרבי – בתוככי כל החומר ששוגר לרבי.

בברכת החג ולהצלחה להרבות גבולם בתלמידים ומתוך הרחבה.

ברכה זו שצוטטה כאן שיגר הרבי בר"ח סיון תשל"ד ל"הנהלת ישיבת עולי בוכרה [הרבי כתב: בוכרי'] אשר בכפר חב"ד ה' עליהם יחיו".

בתחילת המכתב [שהוא נוסח כללי-פרטי] נאמר:

המכתבים וכו' נתקבלו.

מכתב מאלמוני וצא"ח בירושלים

בחורף תשל"ה נתקבל בצא"ח סניף ירושלים המכתב הבא:

"ב"ה י"ב בשבט תשל"ד

"לכבוד העוסק בצרכי צבור באמונה,

"נאמן ביתו של הוד כ"ק מרן הרבי שליט"א

"ירושלים

"השלום והברכה, למר.

"מצורף בזה סך של מאה ועשרים לירות עבור קנית זוג תפילין לחייל וכו' וזיכוי הרבים וזאת לחיים ואריכות ימים ושנים טובות וכט"ס [וכל טוב סלה] להוד כ"ק מרן הרבי ר' מנחם מנדיל שניאורסאהן שליט"א.

"ונזכה לקבל את פני משיח צדקנו בקרוב אמן.

"ונא להתפלל לשלום השלוח ומשפחתו שיחי'.

"בהוקרה, הערצה והערצה

"אלמוני".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)