נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת קורח | גאווה וכישרונות
	אין הפסק בהתקשרות לרבי
	רועי ישראל מוציאים מהמקום הנחות ביותר
	ירידת הגלות עצמה היא תחילת העלייה
	תמימות בטוב טעם
	"תואנה הם מבקשים"
	פרשת קורח
	כיצד הציל אדמו"ר הזקן את בעל ה'הפלאה'?
	"איזהו חכם – הלומד מכל אדם"
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

כ"ח סיון

תרנ"ו

נערכו קישורי התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, עם הרבנית נחמה דינה, בתו של הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן מקישינוב, בנו של הרה"ק ר' ישראל נח – מהרי"ן מנעז'ין – בן הצ"צ

(קיצור תולדות חב"ד ע' 234)

תש"א

יום בו הגיעו כ"ק אדמו"ר והרבנית, מעמק הבכא האירופאי צלחה לארצות הברית, בשעה עשר וחצי בבוקר. הנסיעה באנייה נמשכה אחד-עשר יום.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שבשל מצב בריאותו לא בא לקבלם, מינה משלחת של ארבעה מחשובי הרבנים לקבל את פניהם, ואמר להם: "אני ממנה אתכם כשלוחים שתלכו ותקבלו את פניו של חתני. אגלה לכם מי הוא: הוא עורך "תיקון חצות" בכל לילה, הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן, הרא"ש והרי"ף; בירושלמי ונושא כליו; ברמב"ם ובליקוטי תורה עם ה'עיין'ס [=ציוני הצ"צ לעיין במקומות נוספים]. לכו קבלו את פניו!".

רק שלושה ימים לאחר בואם נפגשו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עם הרבי והרבנית.

[הרבי הסביר זאת פעם בכך  שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ היה בעל רגש גדול, ואפשר לתאר את גודל ההתפעלות שהיתה נגרמת לו אם היינו נכנסים מיד, ולכן גם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ביקש שניכנס כל אחד בנפרד (לא ביחד)].

כ"ח סיון נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של כ"ק אדמו"ר והרבנית מידי שלטון הנאצים (בחודש סיון ת"ש כבשו הנאצים את פריז, ושנה תמימה חי הרבי והרבנית תחת שלטון הנאצים).

בכ"ח סיון התחילה תנופה חדשה בהפצת היהדות והמעיינות, בייסוד שלושת המוסדות המרכזיים "מחנה ישראל", "קה"ת" ו"מרכז לעניני חינוך", שנמסרו ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לניהולו של כ"ק אדמו"ר. הרבי גם נצטווה על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, להתוועד עם החסידים בכל שבת מברכים.

(ימי חב"ד ע' 197)

הרבי גר יחד עם הרבנית בבנין 770, עד ששכרו דירה ברחוב "ניו יורק". לאחר מכן, הפך אותו חדר למשרדו הפרטי של הרבי.

יצויין כי לפני שהרבי הגיע לארה"ב, קיבל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בחדר זה  אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם מאמר חסידות בכל ליל שלישי.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מספר: חסידים היו קוראים לחדרו של הרבי בשם 'היכל המשיח'.

(סה"ש תרצ"ו ע' 1)

תש"ז

הרבנית חנה שניאורסאהן – אם הרבי, הגיעה לנמל ניו יורק בליווי הרבי.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס)

תשד"מ

פעם הראשונה שחגגו ברבים את יום הבהיר כ"ח סיון, וזאת בעקבות גילוי התאריך ע"י המכתב שנדפס באגרות קודש של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ה', שיצא לאור בשלהי תשמ"ג. רק אז נודע בציבור כי כ"ח סיון הוא היום שהגיעו הרבי והרבנית לניו יורק.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ה ע' שצו)

תנש"א

לקראת כ"ח סיון – יובל החמישים, נערך קובץ מיוחד ("קובץ כ"ח סיון – יובל שנים") שכלל את סיפור נס ההצלה, ראשי פרקים מתולדות פעילות הרבי, וכן שיחות ומאמרים שיצאו לאור בשנים שלפני זה בענייני כ"ח סיון וט' אדר. כ"ק אדמו"ר הורה להדפיסו, וביום הבהיר כ"ח סיון, חילק לכאו"א את הקובץ בצירוף שטר של דולר לצדקה.

זו הפעם היחידה שהרבי חילק קובץ שכלולים בו (לא רק מאמרי חסידות ושיחות קודש, אלא גם) סיפורים, עובדות היסטוריות ועוד.

למחרת, כשכ"ק אדמו"ר ירד לתפילת שחרית ניגן הקהל את ניגון התעוררות רחמים של הרה"צ ר' מיכל'ע מזלוטשוב, וכ"ק אדמו"ר עודד את השירה, זאת לפי המסופר באותו קובץ, שכ"ק אדמו"ר לימד את הניגון עם הגיעו לארצות הברית.

(אראנו נפלאות ע' 170)

כ"ט סיון   

תר"ח

יום פטירתו של  הרה"ק ר' חיים אברהם, בנו השני של אדמו"ר הזקן, ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

(קיצור תולדות חב"ד ע' 67)

ל' סיון, א' דר"ח תמוז       

תרפ"ז

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בעת שבתו במאסר שפאלערקא, כתב את המאמר ד"ה מן המיצר וגו'.

(ספר המאמרים תרפ"ז ע' קפט)

תש"א

תפלת שחרית הראשונה של אנ"ש ותלמידי התמימים בארה"ב, במחיצתו של כ"ק אדמו"ר. הרבי התפלל אז עם המנין ובירך ברכת הגומל.

(ימי מלך ח"ב ע' 560)

חודש תמוז

ב' תמוז

תש"א

ההתוועדות הראשונה של הרבי ב-770, התקיימה בערב שבת, ארבעה ימים אחרי שהגיע לארצות הברית.

ג' תמוז     

תרי"א

השריפה הגדולה בליובאוויטש בימי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

שריפות רבות פקדו את חצר רבותינו נשיאינו בעיר ליובאוויטש. אחת השריפות החמורות שאותן מונה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ברשימותיו, היתה ביום ג' תמוז תרי"א, בה נשרפו ביתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וכן בתיהם של בניו הק'. 

(ימי חב"ד ע' 203)

תרנ"ו

החלו התוועדויות שמחת קישורי השידוכים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עם הרבנית נחמה דינה, בנאות דשא באליווקא (שליד תחנת הרכבת קראסניא, מרחק של שעתיים נסיעה מליובאוויטש), ביום א' לפ' חוקת, ונמשכו שבעת ימים.

(נשואי הנשיאים ע' 63)

תרפ"ז

"אתחלתא דגאולה" – יום שחרורו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ממאסרו בכלא שפאלערנע (ראה אירוע ט"ו בסיון), ביום א' פ' בלק, בשעה אחת וחצי בצהריים - בתנאי שיצא לגלות בקאסטראמא למשך שלוש שנים.  קאסטראמא הייתה עיר גויית מובהקת שרק יהודים מעטים גרו בה.

לפני שנשלח לגלות, ניתנה לרבי רשות ללכת לביתו למשך שש שעות. בשעה שמונה בערב היה עליו להתייצב בתחנת הרכבת, ולנסוע עם הרכבת הנוסעת לקאסטראמא.

בנסיעתו לקאסטראמא הצטרפו אליו בתו הרבנית חי' מושקא, חתנו הרה"ח ר' שמריהו גורארי' והחסיד ר' אליהו חיים אלטהויז. תחנת הרכבת היתה מלאה וצפופה בהמון רב של חסידים שבאו להפרד מהרבי. הנסיעה לקאסטראמא נמשכה עשרים וארבע שעות ברכבת.

(ימי חב"ד ע' 203)

תש"א

ההתוועדות הראשונה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, בה נכח כ"ק אדמו"ר לאחר בואו לארצות הברית - שבת קודש ג' תמוז.

(קובץ כ"ח סיון ע' 21)

תשנ"ד

יום המר והנמהר, יום ההילולא העשרים ושש של הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא מנחם-מענדל זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (תשנ"ד), דור שביעי לנשיאי חב"ד, ומנוחתו כבוד בניו-יורק, ארצות-הברית, על-יד ציון כ"ק חמיו אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.