נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת נשא | להרים את ה'ראש' מה'רגל'
	פיוס לחתנים
	קבלת התורה מתוך אהבה
	תיקון ליל שבועות
	קבלת התורה בשמחה ובפנימיות
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

ו' סיון, חג השבועות 

תק"כ

יום הסתלקות מורנו רבי ישראל בעל שם טוב, בהיותו בן ששים ואחת, ביום ד', ומנוחתו כבוד בעיר מעזיבוש.

כ"ק אדמו"ר הזקן אמר על זה: "ביום הרביעי נטלו  [כלומר נלקחו,  נסתלקו – על משקל "נתלו" שנאמר לגבי הבריאה] המאורות".

(היום יום ו' סיון)

לפני הסתלקותו ציוה הבעש"ט לנגן את ניגונו של הרה"ק רבי מיכעלע מזלוצ'וב. כשגמרו לנגן אמר הבעש"ט: מבטיח אני לדורותיכם, שהיכן ומתי שמישהו ישיר ניגון זה של התעוררות רחמים רבים, מתוך רגש של התעוררות תשובה, אשמע זאת בכל היכל שאֶמָצֵא בו, אצטרף לשירה ואעורר רחמים רבים על בעלי התשובה המנגנים.

(סה"ש תש"ג ע' 169)

מסופר שהבעש"ט לפני הסתלקותו ציוה שיקברוהו ליד הנסתר הגה"ק רבי יעקב יהודה לייב, רב אב"ד דעיר מעזיבוש בימי הבעש"ט, שנסתלק בשנת תקי"ח.

פעם בחג השבועות ישב הגאון החסיד המקובל רבי לוי יצחק נ"ע שניאורסאהן (אביו של הרבי) על שולחנו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, והתגלגלו השיחה לענין יום פטירתו של מורנו הבעל שם טוב, אם היה זה ביום ראשון של חג השבועות או ביום השני של החג? אמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, שיום השנה של הבעל שם טוב הוא ביום ראשון של חג השבועות, ואילו יום השנה של דוד המלך עליו השלום הוא ביום שני של חג השבועות.

אם כך - העיר רבי לוי יצחק - היתה ההתעסקות עם גופו של הבעל שם טוב על ידי "עממין", היתכן שגוף קדוש כזה - יתעסקו בו גויים?

ענה לו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב:

גופו של הבעל שם טוב לא היתה זקוקה לשום התעסקות.

(שמועות וסיפורים ח"א ע' 18)

תקנ"ב

באמצע סעודת החג קם כ"ק אדמו"ר הזקן ואמר בקול בוכים:

סבא (הבעל שם טוב) ורבי (המגיד ממעזריטש) עוררו נא רחמים בעדי, בעד תלמידיכם, בעד מקושריכם ובעד תורתכם, אוי אוי, גוואלד, גוואלד, אבינו שבשמים חוס ורחם עלינו! ונפל והתעלף עמוקות.

ידוע ששנת תקנ"ב היתה שנה קשה לרבנו הזקן החל מראש השנה, וגילה לפני ר"ה – תקנ"ג – שהקטרוג שישנו על תורת החסידות יעבור עליו, אלא שבתו הרבנית דבורה לאה 'החליפה' אותו ורבנו הזקן נשאר בחיים.

(ספר התולדות אדמו"ר הזקן ח"ג ע' 463)

תער"ב

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, החל לומר את ה"המשך" הגדול הידוע בשם "בשעה שהקדימו, תער"ב" - בליובאוויטש, וסיימו בשבת פר' וירא תרע"ו - ברוסטוב, במאמר המתחיל "וה' אמר המכסה אני מאברהם". בהמשך ישנם קמ"ד מאמרים.

ויש בכתובים חלק שני שלא אמרו, ולא נחלק למאמרים.

(היום יום י"ב אלול)

תשט"ו 

התקיימה התהלוכה הראשונה לבתי הכנסת לשמח יהודים ולהביא אליהם את המסר החסידי.

כ"ק אדמו"ר אמר:

"צעירי אגודת חב"ד" פעלו לראשונה ענין של מסירת נפש בכך שהלכו אתמול ב"תהלוכה", ולכן כל אלה שהלכו להבתי כנסיות – יאמרו עתה "לחיים".

כאשר המשתתפים בתהלוכה אמרו לחיים, אמר הרבי: אני – לא הלכתי, אבל הנני מקנא בהם . . ועל חשבון זה – אומַר גם כן לחיים.

(תורת מנחם חי"ד ע' 119)

תשנ"ב

כ"ק אדמו"ר יצא לראשונה מחדרו הק' מאז כ"ז אדר תשנ"ב, אל הקהל ששב מהתהלוכה.

ז' סיון, ב' דחג השבועות (בחו"ל)    

תקכ"א

הרה"ק רבי צבי בנו יחידו  של הבעל שם טוב היה מפורסם במדת השפלות וההכנעה.

לאחר הסתלקות הבעש"ט, נבחר לנשיא ומנהיג תנועת החסידות. כעבור שנה ראתה החבריא קדישא כי חלוש הוא בכוחותיו, ולפי המצב אז, היה דרוש בראש תנועת החסידות איש אשר רוח בו, בכל עוז ותעצומות, והדבר גרם לדאגה בקרב החבריא קדישא – תלמידי הבעש"ט.

בסעודת יום טוב שני של חג השבועות, לאחר היארצייט הראשון של הבעש"ט, ישב הרה"צ ר' צבי בראש השולחן מלובש בבגדי קודש של אביו הבעש"ט וכל החבריא קדישא ישבו מסביבו. לאחר שגמר לומר תורה עמד מלא קומתו ואמר:

היום בא אלי אבא הקדוש ויודיעני כי הפמליא של מעלה עם משמשיהם שהיו רגילים להיות אצלו, עברו היום להקדוש ונורא ר' בעריניא ב"ר אברהם (הרב המגיד ממעזריטש), אשר על כן, בני, תמסור לו הנשיאות במעמד כל החבריא קדישא, והוא ישב במקומי בראש השולחן ואתה תשב במקומו, ודע כי תצליחו ופי שנים ברוחו.

ותוך כדי דיבור פנה הרה"צ ר' צבי אל המגיד בברכת מזל טוב, פשט את בגדו העליון ומסרו לרבי דובער והוא לבש את בגדו של רבי דובער וישב במקומו.

מיד ישב רבי דובער בראש השולחן וכל החבריא קדישא עמדו על רגליהם לשמוע את התורה אשר יאמר הנשיא החדש.

(ימי חב"ד ע' 182. 87)

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אמר על זה:

צריכים כוחות גדולים ביותר לעשות מעשה כזה, כי מצינו בכמה תנאים ואמוראים שלעלות לא רצו אבל לאחר שעלו וכו'... [בהערה שם מציין הרבי למנחות קט, ב. אדר"נ פ"י. ירושלמי פסחים פ"ו ה"א].

(סה"ש תורת שלום ע' 83-84)

תקכ"א

כ"ק הרב המגיד ממזריטש מקבל את הנשיאות.

מיד כשנתמנה הרב המגיד לנשיא, הפיח רוח חיים חדשה בכל מרכזי החסידים. בימי נשיאותו של הרב המגיד הוכפלה התעמולה, והורחבה הפעילות של תנועת החסידות.

(התמים חוברת ב' ע' ע [עא] מז)

תשל"ח

כ"ק אדמו"ר הכריז על הקמת מכון להכנת דרושי דא"ח לדפוס, תחת קה"ת.

(שיחות קודש תשל"ח ח"ב ע' 466)

תשל"ח

מתפרסמת הוראת כ"ק אדמו"ר על ידי המזכירות - שכל אחד שמשתתף בתהלוכה שמתקיימת היום ונואם באחד מבתי הכנסת, יקבל את הקונטרס "ליקוט פירושים לתניא" (אגרת הקודש פ"א), על מנת לתתו לרב או להגבאי של בית הכנסת, ולומר לו שהיות והקונטרס יצא לאור בערב שבועות רוצים לזכות בו עוד יהודים ועל ידי זה להביע תודה על הרשות שנותנים לדבר בבית הכנסת.

(שם ע' 614)

ח' סיון   

תר"ח

כ"ק אדמו"ר מהר"ש, התחתן בזיווג ראשון, בגיל ארבע עשרה, עם הרבנית שטערנא, בת אחיו רבי חיים שניאור זלמן מליאדי.

אל החתונה באו אלפי חסידים והיא נחגגה ב'רעש' גדול. באמצע ימי השבע ברכות חלתה הכלה במחלה קשה, ולאחר שלשה חדשים נפטרה [לפי גירסא אחרת, נערכה החתונה בז' באלול].

יצויין כי אחד המאמרים  שאמר אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק באחד משבעת ימי המשתה היה מיוסד על הפסוק "רפאני ה' וארפא"...

כדי להפיג את צערו, הורה אביו לקבוע בשבילו חדר הסמוך לחדרו כדי שיוכל להכנס אליו בכל עת, והיה מראה לו הכתבים כתבי יד קודש גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

(ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש ע' 34)

תרל"ב

יום חתונת הרבנית דבורה לאה, בתו הגדולה של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, עם הרה"ח ר' משה ארי' לייב גינזבורג מויטבסק.

בהזמנה לחתונת בתו כותב כ"ק אדמו"ר מהר"ש:

כאשר זיכני השי"ת בנשואי בתי תי' עם ב"ג המופל' האברך מו"ה משה ארי' ליב נ"י בן המופל' הגביר המפורסם וו"ח מו"ה אברהם זלמן נ"י אשר הוגבל הזמן למזל טוב ביום ו' ערב שבת קודש אסרו חג דחג השבועות הבע"ל אי"ה. אמרתי אקרא למאהבי נפשי שבא יבואו ליום המוגבל על ראש שמחתי להתעלס באהבים כיד ה' הטובה עלינו, והשם יתברך יזכנו לשמח חתן וכלה. ויעזור להם בכל מאוויי נפשם להיטיב להם מנפש ועד בשר. ידידם דו"ש מלונ"ח.

(אג"ק אדמו"ר מהר"ש ע' יא)

על ילדותה של הרבנית דבורה לאה סיפר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

אבי סיפר בפרוטרוט איך ישבו ליד שולחן אביהם, הרבי מהר"ש, לסעודת החג ביום אחרון של פסח, ואביהם אמר להם שהיום אחרון של פסח. שאלתי את אבי – מספר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב – מדוע היום האחרון של פסח הוא חג? ואמר אבי לאחי זלמן אהרן: אולי תוכל אתה לענות על שאלתו, מדוע היום האחרון של פסח הוא חג. "אינני יודע" ענה זלמן אהרן.

דבורה לאה שישבה ליד אמנו, נעמדה ואמרה שהיא יודעת מדוע היום האחרון של פסח הוא חג. אמר לה אבינו: "אם את יודעת, אמרי"!

אמרה דבורה לאה: כשבני ישראל שומרים את שבעת ימי חג הפסח כפי שהדין מחייב, ונזהרים ממשהו חמץ, עושים את היום האחרון של פסח לחג. כל בני ישראל שמחים על שעברו את ימי חג הפסח ולא נכשלו בעבירה הגדולה של חמץ בפסח.

הגיב אבינו מתוך שביעת רצון: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב"!

לאחר סעודת החג, נכנסנו עם אבינו לזקננו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. אבינו סיפר לסבא את הֶסבֵּרה של דבורה לאה על אחרון של פסח. אמר הסבא ה"צמח צדק": זהו הסבר שכלי טוב!

(סה"ש קיץ ש"ת ע' 71)

י' סיון      

תרכ"ה

היום שבו נכתב ההסכם (בפני כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, בחדרו הק'), בין כ"ק אדמו"ר מהר"ש לאחיו כ"ק אדמו"ר יוסף יצחק מאוורוטש, על שידוך כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב עם הרבנית שטערנא שרה, בהיות החתן בן ארבע וחצי שנים והכלה בת חמש וחצי.... זמן החתונה נקבע ל"קיץ תרל"ה בירושלים"! 

(חנוך לנער ע' 6)

כ"ק אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש שאל את אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק: שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה? השיב לו אביו: זה הקטן יגדל ממך!

(מגדל עוז ע' רכא. נשואי הנשיאים ע' 41)

תרצ"ב

יום חתונת הרבנית שיינא, בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, עם בן דודה הרה"ח ר' מנחם מענדל הכהן הורנשטיין, בנה של הרבנית חי' מושקא, בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש, בהיותה בת עשרים ושמונה וחצי.

החתונה התקיימה בעיר לנדוואראוו שבפולין. על הסיבה לבחירת מקום זה כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאנדראווא במדינת פולין".

(ימי חב"ד ע' 186)

להלן נוסה ההזמנה ששלח כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

אודה לד' על כל הטוב אשר גמלני ובחסדו הגדול זיכני בנישואי בתי הכלה המהוללה מ' שיינא תי' עם ב"ג החתן הנעלה מר מנחם מענדל הכהן שי' ב"ד הרה"ח המפורסם מוהר"ר משה הכהן שי' הארינשטיין, חתן כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר תהיה למז"ט ביום השלישי יו"ד סיון הבע"ל בעיר לאנדאראוו.

הנני בזה לבקש את ידידי אשר יואיל נא לקחת חבל טוב בשמחתנו, ויברך את בני הזוג יחיו כי יבנו בית בישראל על יסודי התורה והמצוה ומאושרים יהיו בדור ישרים יבורך ובכל טוב בגו"ר בזכות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועל כל ישראל, ד' עליהם

יחיו.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' תיח, וראה שם עוד שתי נוסחאות להזמנה)

י"א סיון

תר"כ

יום הולדתו של חותנו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן מקישינוב, בן כ"ק אדמו"ר ישראל נח – מהרי"ן מנעז'ין – בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. אמו - הרבנית פריידא בתה של הרבנית ביילא בת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נולד בעיר ליובאוויטש.

בשנת תרל"ה התחתן עם הרבנית יוכבד, בתו של הרה"ח ר' יהושע פאליק שיינברג מחשובי החסידים בעיר קישנוב. לאחר חתונתו התיישב בקישנוב וישב שם על התורה ועל העבודה.

(ימי חב"ד ע' 37)

תרפ"א

יום חתונת הרה"ח ר' שמריהו גורארי' – הרש"ג – חדב"נ כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, עם בתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, בעיר רוסטוב.

באחת מאגרותיו כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

ביום י"א סיון תרפ"א היתה חתונת בתי עם האברך היקר מר שמרי' ב"ר מנחם מענדל גורארי', הוא אברך יקר למדן ויודע הרבה חסידות ולמד באותו הסדר שלומדים בישיבת תומכי תמימים, ועוסק במסחר ויש לו שם טוב בין הסוחרים הידועים.

החתונה התקיימה בעיר רוסטוב. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אמר את כל הברכות מתחת לחופה בדביקות ובאריכות גדולה. במשך ימי השבע ברכות אמר הרבה מאמרים ושיחות קודש.

(ימי חב"ד ע' 187)

י"ב סיון

תנש"א

כ"ק אדמו"ר לפני השקיעה ירד לבית המדרש הגדול להתוועדות פתאומית.

הרבי הופיע בפתח בית המדרש עם מגבת על כתיפו ובידו הקדושה ספל מלא מים, הרבי נטל ידיו לסעודה שלישית והחל באמירת שיחות קודש. בסיום ההתוועדות עשה הרבי הבדלה וחילק כוס של ברכה!

(סה"ש תנש"א ח"ב ע' 583)