חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:31 זריחה: 6:01 י' באב התשפ"ב, 7/8/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אמירת י"ג עיקרים בכל יום
סוגיות בתורת רבנו

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת אמור
ועוד ועיקר – על האחדות
הגדולים "זוהרים" על ידי הקטנים
לידת ילד יהודי מביאה את הגאולה
פרשת אמור
"ועל כרחך אתה חי"
האומן את היונק
עבודת ה' - בהרחבה
אמירת י"ג עיקרים בכל יום
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

מדוע לא שולבו י"ג העיקרים של הרמב"ם בסידור אדמו"ר הזקן? • יש להיזהר מלהוסיף על נוסח אנשי כנסת הגדולה • עיון ב'עיקר' המפורסם - "אני מאמין בביאת המשיח" • סוגיה מרתקת מתורת כ"ק אדמו"ר • מעובדת בידי מערכת 'התקשרות'

אמירת י"ג עיקרים בכל יום

בהקדמתו לפרק 'חלק' במסכת סנהדרין מביא הרמב"ם י"ג עיקרי הדת, שהם יסודות באמונה היהודית שנקבעו על ידו כעיקרי הדת ויסודותיה, אשר המאמין בהם מכל עם ישראל יחשב. י"ג עיקרים אלו כוללים את כל התורה כולה, ומי שלא מאמין באחד מהם הוא אפיקורוס.

כיום, יש הנוהגים לומר את הי"ג עיקרים בנוסח לאחר סדר התפילה, ויש המקפידים לאמרו בכל יום. לא ידוע מי חיבר נוסח זה, אך הוא לא נתחבר על ידי הרמב"ם.

במענה לשאלה שהופנתה לרבי, מדוע בקרב אנ"ש לא נוהגים לומר בכל יום את הי"ג עיקרים, משיב הרבי, שהעוּבדה שאדמו"ר הזקן לא כלל אותם בסידורו היא ההסבר לכך שאין זה מנהג חב"ד.

אך מהו הטעם שאדמו"ר הזקן אכן לא הביא את י"ג העיקרים בסידורו?

מביא על כך הרבי כמה טעמים "בדרך השערה", מאחר ו"לא קבלתי בזה דבר מפורש", כדלהלן:

עניינה של תפילה הוא כמבואר בש"ס (ברכות לב, א) סידור שבחיו של מקום, ובקשת צרכיו של אדם. אמירת 'אני מאמין' אינה שייכת לאף אחת מהקטגוריות הנזכרות.

כל הוספה על הנוסח שתיקנו אנשי כנסת הגדולה  בנוסח התפילה (ומובא בראשונים), מצריכה ראיה לקבלתה.

כל המתקן תפילה בנוסח ואמירה לרבים, עליו להביא ראיה ברורה ויסוד לזה, וָלא – יש להימנע מלקבלו. ידוע כמה הקפידו על כל התיבות ואותיות שבנוסח התפילה, וכמה רמזים בזה. ולכן, אפילו אלו שאומרים את הי"ג עיקרים לאחר התפילה, גם על זה צריך ראיה.

וידוע מהאריז"ל (הובא בפע"ח שער א' בתחילתו) וזה לשונו: "לא היה חפץ בשום פזמון או פיוט מאלו שחברו האחרונים, רק מאלו שחברו הראשונים... שניתקנו על דרך האמת. אך אלו האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דיבורם בלא ידיעה כלל".

ולכן יש להיזהר מלהוסיף על הנוסח שתיקנו אנשי כנסת הגדולה. ומקרא מלא דיבר הכתוב (קהלת ה, א) "כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים", ומפרש שם האבן עזרה: "שלא תסתכן. כמו שהיה כהן גדול ביום הכפורים מתפלל תפלה קצרה ויוצא".

שני ההסברים האמורים חלים על הוספה בנוסח התפילה בכלל, אך בנוגע לי"ג עיקרים בפרט, הרי שאלו כלל לא הובאו בסידור האריז"ל ובכמה סידורי תפלה מהראשונים, וצריך עיון למצוא את הראשון אשר יסד לומר אותם בכל יום.

בנוסף, ידוע שכמה מגדולי ישראל נמנעו מלהגדיר חלק מהמצוות כ'עיקרים', בחלוקה שיוצרת הבדלה מיתר המצוות. גם במניין העיקרים, לא הכול מסכימים עם דעת הרמב"ם שהעיקרים הם י"ג במספר, והדברים ידועים (ראה ספר העקרים בתחילתו).

בספר משמרת שלום (סימן יד אות ב) מובא בשם הרה"צ רבי פינחס מקוריץ, אשר סגולה לפרנסה לומר בכל יום פרשת המן וי"ג עיקרים בהשכמה. פשוט הדבר, שענייני סגולה הנאמרים במקום וזמן פלוני, אינם שייכים לנוסח התפילה של כלל ישראל. בנוסף, עניינה של הוראה זו לא קיים בכל המקומות והזמנים.

עם זאת, יש לציין את דברי הרבי שאי אמירת ה"אני מאמין" בדיבור אינה גורעת מכך שאומרים זאת במחשבה.

(מעובד מאגרות קודש חי"ב ע' יח)

אני מאמין

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא (עיקר י"ב).

איתא בגמרא (עירובין מג, ב): "הריני נזיר ביום שבן דוד בא – מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים... אמאי מותר? דאמר קרא (מלאכי ג, כג) הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא... [ו]כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח" (שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו. פרש"י שם).

לכאורה, דברי הגמרא ונוסח 'אני מאמין' סותרים זה את זה. לפי נוסח 'אני מאמין' משיח צריך לבוא בכל יום, ומדברי הגמרא משמע שמשיח אינו יכול לבוא בשבתות וימים טובים.

ניתן לתרץ, שפירוש 'אני מאמין' הוא, שבכל יום היהודי מחכה שסוף כל סוף (לא בהכרח היום) משיח יבוא. אך עדיין צריך בזה עיון, כי אם כנים הדברים, היה הנוסח צריך להיות "בכל יום אחכה לו שיבוא", כדי שלא יהיה ספק בכוונת הדברים.

את הטעם שאומרים נוסח אני מאמין בכל יום, כולל בשבתות וימים טובים, יש לבאר בכמה אופנים:

א. הדין שאין בן דוד בא בשבת ויום-טוב, הוא ספק לדברי הרמב"ם (נזירות, פ"ד, הי"א): "שהדבר ספק אם יבוא בשבת או ביום טוב, או לא יבוא", לכן נקבע נוסח 'אני מאמין' באופן כזה, שגם יתאים לאפשרות שיבוא בשבת.

ובפרט שייתכן שכבר אליהו הנביא יבוא ויפתור את הספיקות (אף שלא בשמים היא, כידוע שזהו ראשי התיבות של 'תיק"ו'), ואם כן, כשנמצאים בשבת ויום טוב, הרי ניתן להניח שכבר בא אליהו לבית דין הגדול בערב שבת ויום טוב, ופתר את הספק לקולא, ובן דוד יכול לבוא ביום שבת.

ב. בנוסח 'אני מאמין' אין הכוונה לביאת משיח בן דוד דווקא, אלא על עצם הגאולה, והתחלת הגאולה. שלבי הגאולה יכולים להתרחש, לדעת הכול, גם בשבתות וימים טובים. הכוונה לביאת משיח בן יוסף, שאינו צריך להתגלות לכל ישראל בבת אחת (עיין בעיון יעקב על עין יעקב, עירובין שם) כמו משיח בן דוד, ומשיח בן יוסף יכול לבוא גם בשבתות וימים טובים לכל הדעות. על זה מכוונים בנוסח 'אני מאמין' שתחילת ביאת המשיח יכולה להיות גם בשבתות וימים טובים.

והדבר מחוור בפשטות, שכוונת 'אני מאמין' היא אמונת היהודי בגאולה שתתחיל בכל יום, וביאת אליהו המבשר שמחר או בעוד שני ימים מתגלה משיח. זה נקרא גם כן ביאת המשיח, ולכן יכול לומר הנוסח בכל יום ויום.

(מעובד מאגרות קודש ח"ב ע' רלג)

[ולהעיר, בספר בצל החכמה (ע' 192) נדפסו דברי רבנו בעת ביקור הרה"ג ר' פינחס אלתר מיום ד' אייר תשמ"ג: "נהניתי לראות בהגדת "מבית הלוי" (ע' קצז) בשם הגרי"ז מבריסק, שהכוונה ב"אחכה לו בכל יום שיבוא" היא  בכל יום ממש... ואל השאלה הנשאלת: הלא נאמר כי טרם ביאת המשיח יבוא אליהו הנביא, ואם כן כיצד יתכן שמשיח יבא היום בעוד שאליהו הנביא לא בא אתמול?! הוא משיב, כי בשעה שיבוא אליהו ויישב את כל הקושיות הוא ישיב אף לקושיא זו".]

ג. ברשימת דברי כ"ק אדמו"ר בעת ביקור הרה"ג ר' פינחס אלתר (תורת מנחם תשמ"ב ח"ב ע' 674) מובא שהנ"ל שאל את הרבי על דברי הגמרא הנ"ל, ועל זה השיב לו הרבי: "בטוחני שלבני ישראל לא תהיה תרעומת על אליהו הנביא אם יבא בערב שבת, אף-על-פי שזה יפריע לבעלת הבית להכין את ה'קוגל' ושאר המאכלים לכבוד שבת"...


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)