נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	אני ה' רופאיך | חודש אייר
	היה 'קנה'
	"תפארת שבתפארת" בכל ימות השנה
	לידת והתגלות משיח צדקנו
	"האיש שלי" בערד
	המסכת שמגדירה את הש"ס כולו
	גל עיני
	פרשת תזריע
	עת לדעת
	תשמ"ב
	הלכות ומנהגי חב"ד

שבת קודש פרשת תזריע-מצורע א' אייר

הגיע מביתו ב7:40, וירד לתפילת שחרית ב-10:00. כשהש"ץ אחז באמצע 'פסוקי דזמרה' אחז הרבי ב'ברוך שאמר'. הרבי לא התיישב כפי הרגיל בפסוקי דזמרה אלא רק מ'ברכת יוצר אור'-'ברכו', וכשהש"ץ אמר 'ברכו' אחז את 4 הציציות בידיו כרגיל א' בין האצבע לאמה וא' בין הקמיצה לאמה. ב'א-ל אדון' הש"ץ ניגן והרבי הורה בידו הק' להגברת השירה, וכן ב'ממקומך' ניגן והרבי הורה להגביר את השירה. כן היה ב'הלל' בקטעים "אלי אתה" ו"הודו לה'", ובמוסף הורה לנגן ב"הוא אלוקינו" וכן ב"אתה יצרת" ניגון של "אתה בחרתנו".

ההתוועדות החלה בשעה 13:30 והסתיימה בשעה 18:20. נאמרו כ-שבע שיחות.

כמה נקודות מתוך ההתוועדות: דיבר בתחילה שהשבת הוא שבת יחד עם ראש חודש, וההוראה מזה שכל ענין צריך להיות באופן של חדש. ישנם כאלו הטוענים, כיצד אפשר שיהיה הכול באופן חדש? מילא אם היו רואים ניסים שהם למעלה מהטבע הרי זה היה פועל עליהם, אבל בדרך הטבע, אין משהו חדש שיגרום לו להתפעל ולשנות את עבודתו באופן של חדש.

הרבי הסביר, שכללות עניין הטבע הוא נס שמתחדש בכל רגע ורגע, ואין חידוש גדול מזה. דוגמא לדבר – כאשר יהודי קם משנתו הוא אומר 'מודה אני', וכפי שכותב אדמו"ר הזקן בתחילת סידורו השווה לכל נפש (וגם ילד קטן שכבר שייך לומר 'מודה אני' מבין), שכאשר יהודי קם משנתו עליו לחשוב ולהתבונן בגדולת הבורא שעומד על ידו - "לפני מי הוא שוכב, וידע שמלך מלכי המלכים הקב"ה חפף עליו... ורואה במעשיו... יזכור את ה' הנצב עליו" וכו' הרבי הוסיף, שילד קטן לא יודע "שמות", אלא הוא מבין ויודע שהכוונה היא על עצמות ומהות שמניח עליונים ותחתונים ועומד על יד מיטתו "לעבן זיין בעטאל'ע", ואין נס יותר גדול מזה!

ולכן, כאשר יהודי בא וטוען שרוצה לראות עניין של נס אומרים לו: "פרא אדם"! אין לך נס גדול מזה שהקב"ה בכבודו ובעצמו נמצא בחדרו ליד מטתו ומביט לראות כיצד תהיה הנהגתו!

הרבי אף הוסיף, שעניין זה, שהקב"ה עומד ליד מטתו הוא דבר שאינו מובן בשכל כלל – ולא רק הפך השכל האנושי אלא אפילו הפך השכל דבהמה! ולכן בהכרח שזהו עניין של נס המתרחש בכל יום ממש! ועוד האריך בעניין בזה.

בהמשך התוועדות דיבר על כך שכבר עבר שבוע מחג הפסח ועדיין לא עשו כינוס לילדי צבאות ה', מלבד מכמה אחדים שעשו בהצנע לכת וכיוצ"ב, ורק רוצים שתהיה שיחה ואחר כך יכניסו אותה בכדי להגיה אותה ולהוסיף מראי מקומות על מנת להדפיס אותה, ולא מסתפקים בריבוי השיחות הקיימות אלא רוצים ללמוד 'דבר חדש', בטענה שלולי הגהת השיחה לא יוכלו כביכול לבצע את הפעולות הנ"ל באופן המתאים, בשעה שישנם שיחות שהוגהו שחלקן מונחות על המדף ולא נמכרו עדיין, אבל בנוגע לפועל לא עשו כינוס צבאות ה', ובפרט שעד ל"ג בעומר ישנו "אויב ומתנקם" שצריכים לבטלו מכל וכל, ולכן נחוץ ביותר העניין של "מפי עוללים ויונקים" בכדי שיהיה "להשבית אויב ומתנקם", ולכן יש לעשות כינוסי צבאות עוד קודם ל"ג בעומר.

בסיום ההתוועדות ערך הרבי סיום על ספר התניא לכבוד סיום ספר התניא ברדיו שיתקיים למחרת ביום ראשון בזאל של 'אהלי תורה', אשר זה כבר 22 שנים שאומרים שיעור תניא ברדיו. הרבי אמר שהתניא מסתיים במילה 'וכו' ' שזה מלמד, שגם לאחר הלימוד עם כל הביאורים, ישנם עניינים נעלים יותר שאינם מובנים עדיין, ולכן מתחילים ללמוד את ספר התניא שוב, וזה באופן חדש ונעלה יותר. הרבי נתן לרב י"י ווינברג בקבוק משקה עבור הסיום ומזג מכוסו לבקבוק, אח"כ נתן לו לומר 'לחיים' וכן ציווה שיכריזו על הסיום וכן שיכריזו על כינוס צא"ח היום במוצש"ק. אח"כ התחיל הרבי ניגון ההקפות של אביו, אח"כ ציווה לנגן 'מלכתחילה אריבער' ובבבא האחרונה הורה בראשו הק' לנגן 10 פעמים. אח"כ ציווה לנגן ניגון ההכנה וניגון אדמוה"ז-ד' בבות. אח"כ 'ניזוריצ'י כלופצי'. בראשו הורה להגביר השירה. באמצע הורה לילד שאמר לחיים שיוסיפו לו עוד יין בכוסו. התפללו מנחה ואחרי התפילה התיישב הרבי לומר פרק ב' מפרקי אבות. אח"כ התחיל לנגן "ווי וואנט משיח נאו", והורה להגביר. יצא לתפילת ערבית ב-19:20 ואח"כ נסע לביתו. שרו והורה להגביר השירה.

יום ראשון ב' אייר 'תפארת שבתפארת' 

הגיע מביתו בשעה 10:15. בגן-עדן התחתון עמד ב. אלטהויז ודיבר עם הרבי. הרבי אמר לו דבר מה, אחר כך הוא המתין, והדלת של חדרו של הרבי נשארה פתוחה ואת של גן עדן התחתון סגרו... אח"כ נכנס ר' שלום העכט וכמדומני שיצא ואח"כ שוב נכנס.

הרבי נסע למקווה ב-12:20. חילק צדקה, נתן לבנימין מכתבים, ונענע בראשו לשלום לאחד שעמד ליד המכונית. נסע לאוהל בשעה 15:30 [בזמן ששידרו ברדיו את סיום התניא]. חזר מהאוהל ואח"כ יצא למנחה ב-20:40 אח"כ בירך נוסעים. למעריב יצא ב-21:18. שמעתי שלאחר תפילת מעריב נכנס לרבי השליח הרבה בנימין גורודצקי ואח"כ נסע לביתו. שרו "ווי וואנט" ובדרכו הורה להגביר את השירה.

יום שלישי ד' אייר

הגיע מביתו ב-10:20. חילק צדקה לילדים שעמדו בפתח 770 ואמר להם לשים בקופת צדקה, ולאחרי ששמו ונתן גם כן צדקה בעצמו אמר להם 'א דאנק'. לתפילת מנחה יצא ב-15:15. אחרי התפילה בירך נוסעים. לפני התפילה נתן סידור לחתן מארה"ק. יצא למעריב ב-21:30. אחרי התפילה אחד מהנוכחים הניף את ידו ועשה לרבי תנועת שלום, והרבי השיב לו שלום ע"י שהרים ידו (כפי שעושה בדרך כלל). אח"כ כשהגיע לפתח היכל קדשו הסתובב לעבר המזכיר הרב לייבל גרונר ואמר לו כמה מילים והוא מיד ניגש לקרוא למזכיר הרב חדקוב כשהדלת עדיין פתוחה. נסע לביתו ב-00:00 לערך.

יום רביעי ה' אייר

הגיע מביתו ב-10:15. יצא לתפילת מנחה ב-15:15 הרב דוד הולנדר (נשיא איגוד הרבנים – לשעבר) השתתף בתפילת מנחה ולאחר התפילה הורה הרבי למזכירות שיכנס איליו. הוא שהה עם הרבי בגן-עדן התחתון כחצי שעה. למעריב יצא  ב-21:30. בשעה 22:10 נכנס אל הרבי חבר הכנסת יושב ראש אגודת ישראל ר' אברהם שפירא יחד עם בנו, ועם ר' אלימלך נוימן (מנכ"ל מוסדות גור - ארה"ב). נוימן שהה אצל הרבי עד 23:00, ובנו שהה עד 23:35 וחבר הכנסת שפירא עד 1:45 בלילה. הרבי נסע לביתו ב-2:10 שרו "ווי וואנט" ובדרכו הורה הרבי כמה פעמים להגברת השירה.

יום חמישי ו' אייר

יצא לקרה"ת ב-10:35.

היום התקיים כינוס צבאות ה'. הרבי ירד לתפילת מנחה ב-14:05. שרו "ווי וואנט" ובדרכו הורה להגביר את השירה. באמצע חזרת הש"ץ הסתכל בתהילים שהביא עמו. בתחנון אמר 'י"ג מדות' והיכה על חזהו. אח"כ אמרו הילדים מילה במילה את ה'י"ג מידות' ונשאר לעמוד ושוב הכה על חזהו, ואז התיישב לומר את המשך התחנון בעל-פה. הרבי קירב את ידו למצח, ולא הניח את המרפק על המדף שנשאר סגור.

אחרי התפילה אמרו הילדים את י"ב הפסוקים. אח"כ שרו "ווי וואנט" והרבי מחה כפיים, ידיו היו על הסטענדר. אח"כ דיבר שיחה בת ג' חלקים. בתחילה דיבר שהכנס של צ"ה חל בימי ספירת העומר שבהם בכל יום סופרים את העומר מחדש, שזהו ההוראה שצריכים להוסיף כל יום בהחלטות טובות ובמעשים טובים. אח"כ דיבר שצריך להוסיף בפרט באהבת ישראל כפי שהוזכר בפסוקים מאמר רבי עקיבא ("ואהבת לרעך") ועניין זה נוגע במיוחד בימי ספירת העומר בקשר למה שאירע עם תלמידי רבי עקיבא, ועי"ז נזכה לגאולה השלימה ע"י משיח צדקינו, איצטער בפועל ממש.

אח"כ דיבר שעניין אהבת ישראל מוזכר בשיעור החומש ביום זה. ומשיעור תהילים דיום זה שמתחיל בעניין המלחמה עם היצה"ר "ריבה ה' את יריבי לחם את לחמי", ומסיים "חושה לעזרתי ה' תשועתי", שזהו ע"י מלחמת צבאות ה' עם היצר הרע, הרי ה' עוזרם ומנצחים. אח"כ אמר שכפי המנהג שיהיה בכינוס ג' קווים (תורה תפילה וצדקה) הרי יחלקו גם מטבעות לצדקה, וישירו "עוצו עצה" ו"אך צדיקים". אח"כ הזיז הרבי מעט את הרמקול ואז ניגש הריל"ג והניח את הרמקול בצד והרבי אמר לו דבר מה (לפי זה שכתב והביא פתק ליוסף יצחק העכט נראה שביקש) שיכריז שיחלקו ב' מטבעות אחת לצדקה ואחת לעשות בה כרצון הטוב של כל אחד ואחת, ושייגשו רק המדריכים והמדריכות.

אח"כ הרבי הפך לצד את הסידור ואת התהילים שהיה מונח תחת הסידור והכניס לתהילים את הדף שחילקו לילדים שיחליטו החלטות טובות ומה שיקיימו ירשמו על הדף וההורים יחתמו, ובל"ג בעומר יחלקו על זה פרסים. ההחלטות טובות היו בנוגע לאהבת ישראל כגון, ללמוד עם חבר מכיתה יותר נמוכה, לעזור לחבר לשחק עם החברים מבלי להתרגז ולהתקוטט, להזמין חבר לשבת אליך הביתה וכיוצ"ב.

אח"כ שרו "עוצו עצה". הרבי מחה כפיים ונשען על הסטענדר. אח"כ שרו "אך צדיקים", והרבי זז מהסטענדר ומחה כפיים חזק ובמהירות. חילק מטבעות, ושרו ניגון "כוס של ברכה" וכשיצא הורה ובדרכו להגברת השירה. נסע לביתו ב-18:25 חזר מביתו 19:10. נתן לילד שעבר במדרכה מטבע ואמר לו לשים לצדקה. היה ילד שהלך רחוק יותר והרבי הגביה ידו להראות לו שיבא לקחת הרבי חיכה מעט והילד התקדם יותר ואז הרבי המשיך עד הקופה והילד כבר הגיע לשם. אח"כ שם הרבי גםכן בעצמו צדקה ואמר לילדים 'א דאנק'. יצא למעריב ב-21:30.(