חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:05 זריחה: 6:41 י"ט בשבט התשפ"ב, 21/1/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"תפארת שבתפארת" בכל ימות השנה
דבר מלכות

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
אני ה' רופאיך | חודש אייר
היה 'קנה'
"תפארת שבתפארת" בכל ימות השנה
לידת והתגלות משיח צדקנו
"האיש שלי" בערד
המסכת שמגדירה את הש"ס כולו
גל עיני
פרשת תזריע
עת לדעת
תשמ"ב
הלכות ומנהגי חב"ד

כבר בקטנותו הייתה הנהגת אדמו"ר מהר"ש באופן של "תפארת שבתפארת" * קיום הציווי "ואהבת לרעך כמוך" צריך להיעשות באופן ד"לכתחילה אריבער" ו"תפארת שבתפארת" * בקביעות שנה זו ימי השבוע נפתחים בספירה השייכת לתפארת – תפארת שבחסד תפארת שבגבורה וכו' משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. שבת זו, כשקביעותה ביום הראשון של חודש אייר (ב' דראש חודש), הרי היא גם ערב ב' אייר – יום הולדת אדמו"ר מהר"ש.

וביאור עניינו של יום זה – בשייכות אלינו:

אדמו"ר מהר"ש – ככל נשיא (ומלך) בישראל – הוא בבחינת "לב כל קהל ישראל" (כפסק דין הרמב"ם1), כלומר, מציאותם של כל בני ישראל – החל מבני ישראל שבדורו, ובדרך ממילא – גם ביחס לזרעם וזרע זרעם עד סוף כל הדורות.

ומכיון שכן, הרי ההוראה שלמדים מדרכיו ואורחותיו – "בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו"2 – שייכת לכל אחד ואחד מישראל.

ואם הדברים אמורים בנוגע לכל דרכיו ואורחותיו – הרי על אחת כמה וכמה שכן הוא בנוגע לעניינים עיקריים שנתפרסמו על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר בין החסידים, ועל ידם – בכל העולם כולו, בבחינת "ומלאה הארץ דעה"3 (כולל – הפירוש ד"דעה" מלשון התחברות כו'4) – שבהם מודגש עוד יותר הקשר והשייכות לכל אחד ואחד מישראל, גם בדורנו זה.

ב. לכל לראש יש להתעכב על העילוי המיוחד שביום הולדתו (ב' אייר) – תפארת שבתפארת:

ידוע5 סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות אדמו"ר מהר"ש, שכאשר בחנו הצמח צדק בלימודו – בהיותו בן שבע שנים – ומלמדו התפלא על ידיעתו הטובה, אמר לו הצמח צדק: "וואָס איז די התפעלות אַז תפארת שבתפארת מאַכט גוט" (= מהי ההתפעלות מכך ש'תפארת שבתפארת' כה מוצלח?).

ונמצא, שכבר בקטנותו הייתה הנהגתו ועבודתו באופן המתאים ל"תפארת שבתפארת", ועל אחת כמה וכמה – לאחרי שנתגדל כו', עד שנעשה נשיא בישראל, שבוודאי הייתה עבודתו באופן של "תפארת שבתפארת".

עניין זה בא לידי ביטוי באחד העניינים העיקריים באופן עבודתו של אדמו"ר מהר"ש – כפי שנתפרסם על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – הפתגם הידוע6: "די וועלט זאָגט אז מ'קען ניט אַרונטער דאַרף מען אַריבער, און איך זאָג ("ואני אומר" – סיים אדמו"ר מהר"ש) אז מ'דאַרף לכתחילה אַריבער".

ועל פי זה מובן שההוראה שיש לקחת מיום הולדתו של אדמו"ר מהר"ש – צריכה להתבטא בשני העניינים האמורים: (א) העניין של "תפארת שבתפארת", (ב) העניין של "לכתחילה אריבער".

ג. ובאותיות פשוטות – בנוגע למעשה בפועל:

עבודתו של כל אחד ואחד מישראל בענייני יהדות, תורה ומצוותיה, ובכל ענייני טוב וצדק כו' – צריכה להיות באופן של "תפארת שבתפארת", כלומר, איין הכוונה דווקא למעלת הספירה תפארת שבתפארת, כי אם, "תפארת" כפשוטו – עניין היופי, "לכבוד ולתפארת"7, ובזה גופא – "תפארת שבתפארת", כלומר, תכלית ההידור והיופי; וכמו כן צריכה להיות העבודה באופן ד"לכתחילה אריבער" (כמדובר כמה פעמים).

וכאמור, עניין זה צריך להתבטא בכל ענייני יהדות, תורה ומצוותיה, וכן בנוגע לכל ענייני צדק ויושר – גם בנוגע לפעולת ההשפעה על אומות העולם, כמדובר כמה פעמים (בפרט – בתקופה האחרונה) אודות פסק דין הרמב"ם8 ש"צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח" (שבע מצוות, עם כל הסניפים שלהם9) – אשר, גם בעניין זה מצינו הדגשה מיוחדת אצל בעל יום ההולדת, אדמו"ר מהר"ש, כידוע10 שבין כל רבותינו נשיאינו הצטיין אדמו"ר מהר"ש בקשרים הדוקים עם שרים ומלכים כו', ובמילא, פעל עליהם כו', ועל ידם – על בני המדינה שתחת ממשלתם.

ואם הדברים אמורים בנוגע לכל ענייני יהדות, טוב וקדושה, שהעבודה בהם צריכה להיות באופן ד"תפארת שבתפארת", ובאופן ד"לכתחילה אריבער" – הרי על אחת כמה וכמה שכן הוא בעניינים כלליים ועיקריים בתורה.

ובהקדמה:

קיום התורה והמצוות צריך להיות אמנם באופן שנזהר ב"קלה שבקלות" כמו ב"חמורה שבחמורות", ובלשון חז"ל11: "לא שתהא יושב ושוקל מצוותיה של תורה, אחת קלה שבקלות ואחת חמורה שבחמורות... שווין", אבל אף אל פי כן, אין הדבר משנה את העובדה שקיים בכל זאת חילוק בחומרת המצוות, עד לחילוק מן הקצה אל הקצה – מ"קלה שבקלות" עד "חמורה שבחמורות".

כלומר: אזהרת התורה היא רק "לא תהא יושב ושוקל כו'", אבל, עצם העובדה שקיים חילוק כו' – צריך בוודאי לדעת, כשם שצריך לדעת את כל ענייני התורה. ואדרבה: כדי לדעת את הציווי "אל תהי יושב ושוקל כו'" גופא – בהכרח שיידע שישנו חילוק בין "קלה שבקלות" ל"חמורה שבחמורות".

ובכן, מהעניינים הכי עיקריים שבתורה הוא – הציווי "ואהבת לרעך כמוך"12:

אודות הציווי "ואהבת לרעך כמוך" – אמרו חז"ל13: "זה כלל גדול בתורה", כפי שמביא רש"י בפירושו על התורה, פשוטו של מקרא.

ויתירה מזה – כדרשת חז"ל14 שהביא רבינו הזקן בספר התניא15 - "זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא", כלומר, לא רק "כלל גדול בתורה", אלא "כל התורה כולה", ולא עוד, אלא ש"אידך פירושא הוא", היינו, שכל שאר ענייני התורה אינם אלא פירוש וביאור הציווי "ואהבת לרעך כמוך".

ולהעיר, בעניין זה ("זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא") ישנם כמה וכמה פירושים והסברים כו', אבל, לכל לראש ישנו הפירוש הפשוט – כפי שהבין זאת הנוכרי שאליו אמר הלל את הדברים כמענה לבקשתו "גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני על רגל אחת" – שהעניין הכי עיקרי בתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך", וכל שאר ענייני התורה אינם אלא פירוש וביאור לציווי "ואהבת לרעך כמוך".

ומזה מובן שההוראה אודות ההנהגה באופן של "תפארת שבתפארת" ו"לכתחילה אריבער", צריכה להיות בהדגשה יתירה בנוגע לציווי "ואהבת לרעך כמוך", ציווי הכולל את כל פרטי המצוות של "גמילות חסדים שבגופו", ש"הן בכלל ואהבת לרעך כמוך"16.

כולל ובמיוחד – כללות העבודה של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, ובמילא, יש לעסוק בזה באופן של "תפארת שבתפארת", ובאופן של "לכתחילה אריבער".

ד. בקביעות שנה זו, כאשר א' אייר (ב' דראש חודש) חל ביום השבת, הנה הספירה "תפארת שבתפארת" (ב' אייר) היא – במוצאי שבת קודש, כלומר, ביום ראשון בשבוע, ובמילא, גם הספירה של "תפארת" בכל השבועות של ספירת העומר (תפארת שבחסד, תפארת שבגבורה תפארת שבתפארת וכו') היא – במוצאי שבת קודש, יום ראשון בשבוע.

והעניין בזה:

כללות עבודת האדם היא – בששת ימי השבוע, כמו שכתוב17 "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך", אשר, על ידי זה נמשכת ברכתו של הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב18 "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה", היינו, שבהוספה על עשיית האדם נמשכת ברכתו של הקדוש ברוך הוא.

ולכן, כאשר התחלת השבוע היא בספירה ד"תפארת", עד ל"תפארת שבתפארת" (בשבוע זה) אזי נמשכת גם כללות העבודה במשך כל ימי השבוע באופן ד"תפארת", עד ל"תפארת שבתפארת".

וכל זה – הן ביחס לעבודת האדם, והן ביחס להמשכה וההשפעה מלמעלה, כפי שאומרים בתפילה המיוחדת שלאחרי ספירת העומר: "ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות", היינו, שגם ההשפעה מלמעלה היא באופן ד"תפארת שבתפארת".

ה. ויש להוסיף – שעניין זה נוגע גם לכל השנה כולה:

כללות העבודה של ספירת העומר היא – הכנה ל"מתן תורה"19, אשר, ממנו ועל ידו נמשך כללות העניין של התורה ומצוותיה על כל השנה כולה.

ולכן, ככל שתגדל מעלת העבודה של ספירת העומר, עד לאופן של "תפארת שבתפארת" – כן יגדל מעלת העילוי של מתן תורה באופן של "תפארת שבתפארת" [שכן, אף על פי שכללות העניין של מתן תורה הוא באופן של "כל הנותן בעין יפה הוא נותן"20, הרי מובן, שעל ידי ההכנה המתאימה ניתוסף עוד יותר באופן הנתינה], ובמילא, נמשך העניין "תפארת שבתפארת על כל השנה כולה.

ו. וכן תהיה לנו – שהעניין של "תפארת שבתפארת" יומשך על כל השנה כולה.

ובפשטות – שתהיה שנה מבורכת בכל המצטרך, ככל פרטי הברכות שאומרים בתפילת ראש חודש, כולל – שבת ראש חודש.

ועד לעניין "תפארת שבתפארת" כפי שמתבטא בהפטרה של שבת ראש חודש "והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה' גו' כאשר יביאו בני ישראל את המנח ה בכלי טהור בית ה'"21,

עדי קיום הייעוד שאומרים בעת פתיחת הארון, לאחרי הוצאת ספר התורה – "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר"22.

(משיחת שבת פרשת קדושים, ב' דראש חודש אייר ה'תשמ"ו.

תורת מנחם התוועדויות ה'תשמ"ו ח"ג עמ' 249 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה)

______________________

1)    הלכות מלכים פרק ג הלכה ו.

2)    לשון אדמו"ר הזקן באיגרת הקודש סימן כ"ז.

3)    לשון הכתוב – ישעיה יא, ט.

4)    תניא סוף פרק ג.

5)    "היום יום" – ב' אייר. ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמ' 7.

6)    אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ עמ' תריז, ליקוטי שיחות חלק א עמ' 124. ועוד.

7)    לשון הכתוב – תצווה כח, ב.

8)    הלכות מלכים פרק ח הלכה י.

9)    ראה חולין צב, סוף ע"א. וראה בהגהות מהר"ב רנשבורג שם. וש"נ.

10)  ראה שיחת י"ב תמוז תשמ"ה סעיף כד – תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה ח"ד עמ' 2456.

11)  תנחומא עקב ב. ירושלמי פאה פרק א הלכה א. דברים רבה פ"ו, ב.

12)  קדושים יט, יח.

13)  תורת כהנים על הפסוק. ירושלמי נדרים פרק ט הלכה ד. בראשית רבה פכ"ד, ז.

14)  שבת לא, א.

15)  פרק לב.

16)  רמב"ם הלכות אבל ריש פרק יד.

17)  יתרו כ, ט.

18)  ראה טו, יח.

19)  ראה מורה נבוכים חלק ג פרק מג. חינוך מצווה שו. מדרש ("הגדה") הובא בעיטור (סוף הלכות מצה ומרור), ונעתק בשו"ת הרשב"א (חלק ג סימן רפד). ר"ן סוף פסחים. ועוד.

20)  רמב"ם הלכות מכירה פרק כה הלכה ד (מבבא בתרא סה, א). הלכות זכיה ומתנה פרק יא הלכה כב (מבבא בתרא עא, סוף ע"א). ועוד.

21)  ישעיה סו, ב.

22)  שם מ, ה.

סיכום:

שבת זו היא ערב ב' אייר – יום הולדת אדמו"ר מהר"ש.

אדמו"ר הריי"צ הדגיש ופרסם שתיים מאורחותיו של הרבי מהר"ש:

א) היותו נוהג באופן של "תפארת שבתפארת" – כפי שהתבטא הרבי הצמח צדק: "מהי ההתפעלות מכך ש'תפארת שבתפארת' הינו טוב?!".

ב) היותו נוהג באופן של "לכתחילה אריבער".

ההוראה מיום הולדתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש צריכה להתבטא בשני עניינים אלה: לימוד תורה וקיום מצוות באופן של "תפארת שבתפארת" – תכלית הפאר והיופי, ובאופן של "לכתחילה אַריבער".

בקביעות שנה זו, הספירה של "תפארת" (תפארת שבחסד, תפארת שבגבורה כו') הינה במוצאי שבת קודש – ימי ראשון שבשבוע.

כאשר העבודה של כל ימי השבוע נפתחת ב"תפארת", אזי נעשית עבודת כל הימים באופן של "תפארת", ועד לאופן של "תפארת שבתפארת".

ימי ספירת העומר הינם ימי הכנה לקבלת התורה. כאשר ההכנה לקבלת התורה נעשית באופן של "תפארת", הרי ההשפעה הנמשכת בעת קבלת התורה אף היא באופן של "תפארת", וקבלת התורה באופן של "תפארת" פועלת על כל ימי השנה כולה שקיום התורה והמצוות יהיה באופן של "תפארת שבתפארת".  


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)