חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:39 זריחה: 5:37 י"ח באייר התשפ"ד, 26/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ה"מטה אפרים"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
להפיח חיים ביהודים 'יבשים | שבת חול המועד
חג הפסח קשור לשירה דלעתיד
הקדוש ברוך הוא אינו מוותר על "העצמות היבשות"
לחדור את ה'כותל' המפסיק
ה"מטה אפרים"
הסוד שמאחורי סיפור העצמות היבשות
טעמי ההגדה לילדי ישראל
"התחלה לקיץ בריא ושמח"
תמימוּת ועדוּת
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

יהודי למדן שעסק בלהט בהלכה למעשה * ספרו נדפס עוד לפני שנולדתי... * חסידים היו רגילים לעיין בו * אלו הם מקצת הביטויים שהשמיע הרבי אודות רבי אפרים זלמן מרגליות מחבר הספרים 'מטה אפרים' ושו"ת 'בית אפרים' * עשרות פעמים דייק הרבי במאמר התלמודי "מבטלין ת"ת לשמוע מקרא מגילה" ברוחו של ה'בית אפרים'

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הגאון הרב אפרים זלמן מרגליות היה מחשובי הפוסקים בדורו. הוא נולד באוקראינה בשנת ה'תקכ"א ובה חי ופעל עד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח. אחד מחיבוריו המפורסמים הוא 'מטה אפרים' על הימים הנוראים, שבדף השער הפנימי נכתב עליו כך:

"מטה אפרים עם אלף למטה, אשר יצא ממקור מים חיים... שר התורה, לו עצה וגבורה, עין העדה לתורה ולתעודה... והוא חיבור כולל כל הדינים והתנהגות בימים הקדושים, לדעת המעשה אשר יעשה ולהבין ולהורות המקרה אשר יקרה מראשית ימי הביקור עד אחרית צום כיפור, והכל עפ"י הסדר סימני השו"ע, עם כל שרשי דינים בלשון צח וקצר, והוסיף ידו לעשות מטעמים, לבאר מצפונים, ולהראות מקור הדינים איה מחצבתם, ומקבת בור נקרתם. והחפץ בתבונה, לדעת נכונה, אל האלף למטה לבו יטה, אז ימלא דעת ויבין אמרי יושר...".

הספר יצא לאור בפעם הראשונה בשנת תקצ"ה, ומאז חזר ונדפס בעשרות מהדורות לרוב עם פירושו של המחבר עצמו.

יהודי למדן עסק בלהט בהלכה למעשה

ה'מטה אפרים' היה יהודי למדן שעסק בלהט בהלכה למעשה – והוא כותב לגבי בדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול.

התבטא הרבי בכ"ף מנחם-אב תשל"ד ('שיחות-קודש' תשל"ד כרך ב' עמ' 378).

עדות אדמו"ר האמצעי

אדמו"ר האמצעי יצא מגדרו והעניק 'הסכמה' להדפסת שולחן-ערוך אורח-חיים עם שערי-תשובה מאת הרה"ג ר' חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא, ואתו עמו ה"יד אפרים" מאחיו הרה"ג מו"ה אפרים זלמן מרגליות מברודי בעל ה"בית אפרים" (שגדול חלקו גם בחלק ה"שערי תשובה").

ה'הסכמה' נדפסה בחלק הראשון של החיבור בשנת תק"פ (או תקפ"א), כשתאריך ההסכמה ב"אור ליום ה' כ"ה תשרי תק"פ לפ"ק, פה ק"ק ליובאוויטש".

וכה כותב שם רבינו (אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי, קה"ת תשע"ג עמ' קנח):

ובפרט ההגהות של אחיו הגאון הגדול המפורס[ם] כבוד שמו מוהר"ר אפרים זלמן נ"י מרגליות מבראד שכבר יצא טבעו בעולם ע"י ספריו הנחמדים והמפורסם אין צריך ראי[ה].. לכבוד התורה ולומדיה...

בדיקת תפילין ומזוזות

יש אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצוה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם, וכל אשר ימצא שם בדק בשאר מצוות והוא מנהג טוב.

ציטטה זו בשלימות ניתנה לראשונה בשיחת ב' דראש-חודש אלול תשמ"ח ('התוועדויות תשמ"ח' כרך ד' עמ' 209), בתוספת הבאה:

שעל-ידי-זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.

וכדאי ונכון ביותר שכאו"א ישתדל לפרסם זה (נוסף על הקיום בעצמו) בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל – שליט"א.

"לאחר מכן אירע מעשה מבהיל"...

לאחר-מכן אירע מעשה מבהיל, כפי סיפר הרבי בהתוועדות יום שמחת-תורה תשל"ז ('שיחות-קודש' תשל"ז כרך א' עמ' 176):

הגיעו ליהודי בשכונת בורו-פארק, שהינו יהודי דתי, והציעו לו שיבדוק את המזוזות שלו. הגיב הלה, כי הוא שמע בבית-הכנסת כי הליובאוויטשער אומר שיש לבדוק המזוזות, וגדולי ישראל אומרים שאין לבדוק את המזוזות, וממילא אינו רוצה להתנתק מגדולי ישראל.

 - זה שצריך לבדוק את המזוזות נאמר ב"מטה אפרים" (סימן תקפא סעיף יו"ד), שבחודש אלול מנהג נכון לבדוק התפילין והמזוזות ו"כל אשר ימצא... בדק". ה"מטה אפרים" הוא מגדולי ישראל!.. וספרו נדפס עוד לפני שנולדתי, והוא אומר שבחודש אלול צריך לבדוק את המזוזות ואף-על-פי-כן התבטא אותו יהודי שאיננו רוצה להתנתק מגדולי ישראל.

באותם ימים – בהתוועדות י"ג תשרי אור לערב חג הסוכות תשל"ז – ציין הרבי ('שיחות-קודש' תשל"ז שם עמ' 75) כי מנהג בדיקת "כל אשר ימצא... בדק" מופיע בספרים שנכתבו ע"י גדולי ישראל שלא נמנו עם עדת החסידים ("מתנגד'ישע און ליטווישע – ניט דווקא אין חסידישע"), ומפרשים זאת על בדיקת התפילין והמזוזות. כוונת הרבי, כפי שציינו המהדירים שם, הייתה לדברי ה"מטה אפרים" הנ"ל.

חסידים היו משתמשים בספר זה

ההתעוררות הנדרשת לגבי ההכנה לתקיעת-שופר אינה דבר השוה לכל נפש, על כל אחד להכין את עצמו לפום שיעורא דיליה, כלומר, יש מי שמתעורר ממה שכתוב בספר 'כתר שם טוב'; זולתו מתעורר מהנאמר בשולחן ערוך – האריז"ל; השלישי מתעורר מעניני התעוררות המצויים בספרי חסידות פולין, והרביעי "ויש מי שמתעורר ממה שכתוב בספר 'מטה אפרים' (שחסידים היו רגילים לעיין בו), וכיוצא-בזה.

- דברים אלו השמיע הרבי בהתוועדות ש"פ האזינו שבת תשובה תשל"א ('תורת מנחם' כרך סב עמ' 31 הערה 67), בבואו לבאר את דברי רבינו הזקן בסידורו "אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר ויאמר קאפיטל זה (מזמור מז שבתהלים) ז' פעמים".

אגב: ב'שיחות-קודש' תשל"א (כרך א' עמ' 12) נאמר ביידיש שב"ספר ה'מטה אפרים' היו חסידים נוהגים להשתמש"...

לראשונה הזכיר הרבי את ה'מטה אפרים' בהתוועדות כ"ף מנחם-אב תשכ"ח ('תורת מנחם' כרך נג עמ' 389), אז דיבר על מה שנאמר "וקשרתם" לפני "ולמדתם" – שגם מי ששייך ל"וסרתם ועבדתם" – מיד מתעסקים עמו ב"וקשרתם" (מעשה גדול) עוד טרם שמדברים עמו אודות "ולמדתם אותם את בניכם" דבר המודגש במיוחד באלול שבו צריך לחזק "כל אשר ימצא.. בדק", ומוזכר בזה בפרט בדיקת התפילין והמזוזות, כמובא ב'מטה אפרים'.

והרבי המשיך:

ואף שלעת-עתה לא מצאתי בדרושי חסידות ענין בדיקת התפילין והמזוזות בנוגע להנהגת חודש אלול – הרי יש לומר בפשטות טעם הדבר, כי בשביל זה אין צורך להמתין לחודש אלול, אלא יש לעשות זאת במשך כל השנה כולה; או לאידך גיסא, כיון שיש חילוקי דעות אם צריך לבדוק התפילין פעם אחת בשנה (כלשון המכילתא: "מימים ימימה, מגיד שאדם צריך לבדוק את התפילין אחת לשנים עשר חודש") פעם אחת או פעמיים בשבע שנים, ועד שיש דעה שאפילו תפילין שלא בדקו אותם – כשרים.

הרב יהושע מונדשיין (ז"ל) ברשימתו ('כפר חב"ד' גליון 983 ד' שבט תשס"ב) האריך על אישיותו וקשריו עם גדולי החסידות, וכן מצביע בסיום מאמרו כי בספרו סימן תקפא מביא הרב אפרים זלמן מרגליות מנהג חסידים מובהק של אמירת מזמור קז בתהלים "הודו לה'" בכל ערב שבת קודם מנחה, ומסיק: ונראה, שזהו ספר ההלכה הראשון שבו נזכר מנהג זה, שהוא ממנהגיו המובהקים של מרן הבעש"ט נ"ע [וראה גם "שר התורה" מאת הרב יהושע ע. זילברברג ב'המודיע' ו' אלול תשע"ח (תוספת) עמ' כ-כג].

בשיחת ר"ח אלול תשמ"ח ('התוועדויות תשמ"ח' כרך ד' עמ' 209) ציטט הרבי מהמטה אפרים (סימן תקפא סעיף ט) ש"נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר"ח אלול עד יום-הכיפורים רומז לו... שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים".

עוד הביא הרבי מדבריו בנושאים שונים כמו ('לקוטי שיחות' כרך יד עמ' 373 הערה 30): המנהג בבקשת וקבלת לעקאח בערב יוהכ"פ – שאם נתחייב, ח"ו, לקבל צדקה במשך השנה יפטר מזה ע"י קבלה זו בערב-יום-הכיפורים (אלף המגן למטה אפרים סימן תרד-תרה ס"ק לח. בשם נה"ש).

הרבי דן והוסיף ביאור בשו"ת בית אפרים

אמרה נוספת של הרב אפרים זלמן מרגליות בספרו שו"ת בית אפרים או"ח (לעמברג תקע"ח) זכתה להתייחסות מיוחדת של הרבי.

בשיחות רבות דן הרבי במאמר חז"ל (ודיוקו) "מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה" – ולראשונה ציין: "עיין בבא מציעא (לג, א) "גמרא אין לך כו'", ובפוסקים שם. וע"פ הנ"ל (בפנים) יש להוסיף ביאור במה שכתב בשו"ת בית אפרים (חלק אורח חיים סימן סח) בביאור מרז"ל (מגילה ג, א) "מבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגילה", שהרי גם במקרא מגילה יש ענין תלמוד תורה (וראה שולחן-ערוך אדמו"ר-הזקן סימן מז סוף סעיף וא"ו סברא האחרונה). ואין-כאן-מקומו" – וראה מחקר מיוחד ב'פרדס חב"ד' גליון 14 (שבט ה'תשס"ה) עמ' 183-171.

ב"הוספה ללקוטי מנהגים ר"ה ויוהכ"פ" שנדפסו לראשונה על המחזור שנדפס בשנת תשט"ו ומשם ל'ספר המנהגים חב"ד' עמודים 60-64 צויין ל"מטה אפרים" לפחות שש פעמים (הערות 3, 16, 27, 28, 29, 38) ולא סתם ציונים.

כך, למשל, תמה הרבי (בהערה 28) על המנהג בליל יום-הכיפורים שאמירת "ויאמר ה' סלחתי כדברך – אומר הקהל ג' פעמים ואחר-כך השליח-ציבור ג' פעמים", וכך נוהגין, ותמה הרבי: "וצריך עיון כי במטה אפרים (שם סעיף יא) כתב: גם החזן יאמר עמהם."!

ובד בבד מציין הרבי כי המנהג ("וכן נוהגין") כי "לאחר ברכת שהחיינו מכניסין הספר-תורה וסוגרין הארון": "וכן משמע באבודרהם .. ודלא כמו שכתב במטה אפרים"!

וראה עוד בשולחן מנחם כרך ג סימנים רפא, רפב, רצ הערה 17, ועוד.

"ועל פי מ"ש ה'מטה אפרים'" ינהוג

נשאל הרבי על-ידי אחד בשנת תש"י ('אגרות קודש' כרך ג' עמ' שעב) "אם לחזור ולקחת [=לקבל על עצמו] משרת שו"ב [=שוחט] בעיר שאין שם מנין, ולא יוכל [בשנת האבילות על אביו] לאמור קדיש ולירד לפני התיבה (ויסמוך בזה על שני אחיו שי'), אבל על ידי זה ישתכר למחייתו ולמחיית אנשי ביתו, וגם יכול לסלק מה שהתחייב לתת על הוצאות קבורת אביו ז"ל".

תשובת הרבי הייתה מורכבת:

מחד, קבע הרבי:

כמה דברים התירו חז"ל מפני פרנסתו של אדם... (ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות שבת סימן רמח סעיף יב)".

ובפרט בנידון דידן, ששני אחיו שי' יאמרו קדיש... ועוד שעל ידי זה יוכל לסלק חלק מהוצאות הקבורה .. ועל פי מ"ש במטה אפרים (דיני קדיש יתום שער ד' סעיף ט') ישכור איש אחד במקומו שיאמר קדיש...  

ועוד הוסיף הרבי:

 1. שבזמני התפילה יתן לצדקה לעילוי הנשמה, 2. וילמוד משניות, 3. וגם ישתדל לברך בזימון היינו שהוא יהיה המברך [=המזמן].

אך הרבי מסיים:

וכל הנ"ל מפני שאיני יודע מצבו בענין מדת הבטחון, אבל אם חזק הוא בזה ובתמימות, ויחפש אחרי כלי לפרנסה, יתן לו השם-יתברך פרנסתו במקום שיש מנין וכו' ויוכל לקיים ככל המוטל עליו בענינים הנ"ל".

גם בעניני ספר תורה מצטט הרבי את ה'שערי אפרים' – במקומות מספר, ראה לדוגמא: אגרות קודש כרך ח"י עמ' תכז ועוד.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)