חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:35 זריחה: 6:14 י"ד באדר א' התשפ"ד, 23/2/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עת לדעת


מאת: בעריכת הרב אברהם שמואל בוקיעט
נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
שבת צו | שבת הגדול
הפלא ד"לא יחרץ"
שבת הגדול – אתהפכא חשוכא לנהורא
רועה ישראל
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד

י"א ניסן

תר"י

יום חתונתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (בזוו"ש), עם הרבנית רבקה, בת דודתו הרבנית חי' שרה, בת כ"ק אדמו"ר האמצעי, והרה"ג הרה"ח ר' אהרן אלכסנדרוב. הם היו אז בשנותיהם הצעירות: המהר"ש בן ששה עשר שנה ושבעה ועשרים יום, והרבנית רבקה בת חמש עשרה שנה וחמשה חדשים ויום אחד.

(דברי ימי הרבנית רבקה ע' מד)

ישנה אגדה המספרת שבשחוק הילדים יחד אמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש, והוא בן ג' או ד' שנה, כי הוא יקח לכלה את רבקה בת שרה, שהיתה גם כן בערך שנים אלו, וכולם צחקו...

(שם ע' כו. צד)

תרס"ב

יום הבהיר, יום הולדת כ"ק אדמו"ר - רבי מנחם מענדל, נולד בערב שבת קודש (שבת הגדול) בעיר ניקולייב שבאוקראינה. ונקרא ע"ש סב סבו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תרצ"ט בליל הסדר השני, אמר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

בשנת תרס"ב היו גזירות רעות על כלל ישראל, וקודם חג הפסח נתבטלו בדרך נס...

(סה"ש תורת שלום [מילואים] ע' 324)

הרבנית חנה אמו של הרבי התבטאה על בנה:

"אחת אוכל להגיד לכם, כי הוא קדוש מבטן ומלידה".

(תולדות לוי יצחק ח"ב ע' 339)

ששה מברקים שלח כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מהעיר ליובאוויטש לניקולייב - הוראות וברכות בקשר להולדת הרך וחינוכו, שלוש מן ההוראות היו: להכין עבור הרך הילוד טלית קטן, כיפה ונטילת ידים.

(קיצור תולדות חב"ד ע' 301)

תרע"ה 

חגיגת הבר מצוה של כ"ק אדמו"ר, אמו הרבנית חנה מספרת על חגיגת הבר מצוה:

לאחר דרשתו של בר המצוה, שהותירה רושם עז על כל השומעים, התייפח הנער בבכי גדול; רבים מהאורחים, בראותם את בכייתו, הצטרפו אליו והתחילו לבכות אף הם.

בעת שהגיע למצוות – מספרת אמו בשם בעלה הרב – היה כבר גאון עולם!

(תולדות לוי יצחק ח"ב ע' 346)

תרע"ט

גדולים וטובים העידו כי כבר בגיל שבע עשרה היה הרבי בקי בש"ס ובראשונים, ויראתו הקודמת לחכמתו היתה לאות ולמופת.

(ימי מלך ח"א ע' 147)

תש"ג

יצא לאור 'לוח היום יום', הספר הראשון של הרבי.  

תש"ט

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, בשיחה מיוחדת לרבי ב"יחידות" לרגל יום הולדתו (י"א ניסן האחרון – בחיי הרבי הריי"צ) - מסר לו עניינים שהם בקבלה רבי מפי רבי.

(ימי מלך ח"ג ע' 1165. השיחה נדפסה בסה"מ תש"ט עמ' 142)

תשכ"ב

במלאות "שנת השישים" להולדת כ"ק אדמו"ר, קיים הרבי התוועדות מיוחדת לרגל היום, והיתה זו הפעם הראשונה שהרבי ציין את אירוע יום הולדתו בפרהסיה.

(התקשרות גליון לז ע' 10. תורת מנחם חל"ג ע' 283 ואילך)

תשכ"ב

במהלך התוועדות י"א ניסן, ייסד כ"ק אדמו"ר את ה'כולל לאברכים' הראשון של חב"ד.

(שם ע' 300)

תשל"א

מ"שנת השבעים" – הפכה 'התוועדות י"א ניסן' של הרבי להיות קבועה.

תשל"ב

בהתוועדות י"א ניסן, ביקש כ"ק אדמו"ר שאחד הילדים יאמר את ארבעת הקושיות!

תשל"ב

כ"ק אדמו"ר הכריז בהתוועדות י"א ניסן, על הקמת ע"א מוסדות חדשים.

(שיחות קודש תשל"ב ח"ב ע' 115)

תשמ"א

כ"ק אדמו"ר הכריז על "מבצע ספר תורה לילדי ישראל", לאחד את כל ילדי ישראל, בנים לפני בר מצווה ובנות לפני בת מצווה, בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה וכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה.

(שיחות קודש תשמ"א ח"ג ע' 131)

תשמ"ב

בהתוועדות י"א ניסן (שנת השמונים) חילק הרבי ספרי תניא בהוצאה מיוחדת עם צילומי השערים של כל הוצאות התניא ושל התרגומים שנדפסו עד עתה, לאנשים נשים וטף, בצירוף דולר לצדקה.

הרבי התבטא שחלוקת התניא, היא "כדי לבטא הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף בהתוועדות זו".

על כך בהרחבה במדור 'יומן מבית חיינו'.

(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1244-45)

תשד"מ

לקראת י"א ניסן, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת את ספר התניא, כשגם בו יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף ההתוועדות חילק הרבי את ספר התניא – בצירוף דולר לצדקה – לכאו"א מהמשתתפים, והפעם - באמצעות אברכי הכולל.

(תורת מנחם – התוועדויות תשד"מ ח"ג ע' 1447-49)

תשמ"ה

התוועדות י"א ניסן האחרונה ברבים, יום הולדת פ"ג שנה.

תשמ"ו

כ"ק אדמו"ר החל לחלק דולרים לצדקה באופן קבוע בכל יום ראשון. לפני תאריך זה, חלוקת הדולרים התרחשה בהזדמנויות מיוחדות ולא באופן קבוע.

מידי יום ראשון בבוקר, עמד הרבי וקיבל את אלפי היהודים שבאו לבקש את ברכתו הקדושה או את עצתו והדרכתו לברכה והצלחה, כשהוא מוסיף לברכה שטר של דולר כשליחות מצוה לצדקה. החלוקה החלה מיד לאחר תפילת שחרית והסתיימה לפני תפילת מנחה.

תשמ"ט

כ"ק אדמו"ר חילק – ללא הודעה מוקדמת - את הקונטרס "אהבת ישראל" יחד עם שטר דולר לצדקה, לכאו"א שעבר את גיל הבר מצוה. קונטרסים אלו הם אלה שנותרו מההדפסה הראשונה בשנת תשל"ז שיועדה עבור המשפיעים. לאחר שאזלו הקונטרסים המעטים שהיו, המשיך הרבי לחלק לכל אחד שלושה שטרות דולר, כשליחות מצוה לצדקה.  

תש"נ

לכבוד יום הבהיר י"א ניסן הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת ובכריכה נאה - קונטרס שיכלול את המאמר ד"ה "כי ישאלך בנך" שנאמר בשנת תשל"ח והוגה בימים אלו ע"י הרבי. בליל י"א ניסן לאחר תפילת ערבית וברכת אנ"ש אל הרבי (ע"י הרש"ז גורארי' ע"ה), שהתקיימו בביתו הק', חילק הרבי לכאו"א את הקונטרס (קונטרס י"א ניסן – תש"נ), בצירוף שטר של דולר לצדקה.

י"ג ניסן

תרכ"ו

יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, בהיותו בן שבעים ושש וחצי, אור ליום ה' בשעה שתים עשרה וחצי אחר חצות הלילה, ומנוחתו כבוד בעיר ליובאוויטש. מסופר כי בשעותיו האחרונות דיבר אודות ה"בית יוסף", שיום הסתלקותו חל גם כן באותו יום.

ויש רמז על זה במגילת אסתר (ג, יב): "ויקראו סופרי המלך בחודש הראשון בשלושה עשר יום בו", שסופרי המלך היינו הבית יוסף והצמח צדק, נקראו למעלה בו ביום.

(מגדל עוז ע' רסג והערה 15)

מיד לאחר ההסתלקות אמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש לכל הנוכחים: "דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזו בקשה יכול לבקש, גם אני ביקשתי ממנו בקשה".

(קיצור תולדות חב"ד ע' 130)

כשנודע לחסיד ר' יקותיאל מליעפלי על ההסתלקות, שבר את חלונות ביתו... ויצא רגלי לליובאוויטש - - - 

(סה"ש תש"ב ע' 108)

"כ"ק אדמו"ר [שליט"א] הורה להרש"ל [הרב שמואל הלוי לויטין] לעבור לפני התיבה (בי"ג ניסן), ולאחרי תפלת ערבית, הורה לו להתוועד עם הקהל.

וסיפר הרש"ל בשם אביו - שהיה בעת הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצ"צ - שכ"ק הרה"ק מהרי"ל נ"ע (בנו של הצ"צ) לא היה בליובאוויטש בעת ההסתלקות, ובבואו לליובאוויטש אמר: רבי כזה - עוד לא היה. שורה אחת בדרושי החסידות שלו - יכולים לעשות ממנה מאמר שלם! והוסיף כ"ק אדמו"ר מהר"ש: לא רק שורה אחת, אלא אפילו תיבה אחת!

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

דרושי החסידות של הצמח צדק הם הון רב.

עדיין לא למדתי את כולם בעיון הראוי ("איך האב נאך ניט אלץ דורכגעטאן"), כי אם בהשקפה ראשונה ("מערניט ווי דורכגעקוקט"), אבל, מהחלק שלמדתי בעיון הראוי ("פון דעם וואס איך האב דורכגעטאן"), יכולני לומר שכל הגה"ה היא הון רב".

(תורת מנחם – התוועדויות ח"ג ע' 6)

תרכ"ו

יום התחלת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

(לקו"ש ח"ו ע' 409. שם חל"ב ע' 23 הערה 39)

תשל"ד

בשנה זו ערב פסח חל בשבת, לכן כ"ק אדמו"ר מכר את חמצו בליל י"ג ניסן, לא ככל השנים שמכר או ביום י"ג ניסן או בליל י"ד ניסן, ואמר שצריך לעשות שינוי או היכר וכו' שמכירה בשנה זו היא אור לי"ג ניסן.

(זכרון דברי שלום (שד"ב שור) ע' עב)

בשנים הראשונות היה עורך את המכירה ע"י הרב שמואל הלוי לויטין (כפי שעשה גם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ). אחרי פטירתו (באלול תשל"ד) מכר להרה"ח ר' אליהו סימפסון, אח"כ מכר להרה"ג ר' זלמן שמעון דבורקין, אח"כ להרה"ג ר' ישראל יצחק פיקארסקי, ואח"כ (משנת תשנ"ג) למזכיר הרה"ח ר' שלום מענדל סימפסון.

תשמ"ז

כ"ק אדמו"ר מייסד שיכון חב"ד חדש בירושלים עבור עולי בריה"מ.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ז ח"ג ע' 93 ואילך)

תשמ"ט

לאחר הפסק ארוך אמר הרבי מאמר בעמידה ליד ה'סטענדער' – ד"ה "מצה זו".

(נדפס בתורת מנחם – ספר המאמרים (מלוקט) ח"ג ע' קנג. התוועדויות תשמ"ט ח"ג ע' 24)

י"ד ניסן, ערב פסח

תשמ"א

כיון שערב פסח חל בשבת, התוועד כ"ק אדמו"ר כשעל השולחן היו רק בננות ומים...

ט"ו ניסן – א' דחג הפסח

תשמ"א

השנה היא הפעם האחרונה שהרבי ערך ביקור במוסדות בליל הסדר.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)