חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:35 זריחה: 6:14 י"ד באדר א' התשפ"ד, 23/2/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רועה ישראל
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
שבת צו | שבת הגדול
הפלא ד"לא יחרץ"
שבת הגדול – אתהפכא חשוכא לנהורא
רועה ישראל
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד

מה פשר השמחה הגדולה בעת נישואין? * המהדיר הגדול שהרבי הזכירו ברבים בהתוועדות לאחר פטירתו * חביבות הרבי לספרי המאירי * הוראה מפתיעה: הסעת הנכדים לתלמוד-תורה על-ידי הסב * הרושם הגדול של אליהו כי-טוב מה'יחידות' אצל הרבי * מהיכן ההוכחה שלא קיימו "יגעת"? * אוסף יחידויות והוראות, סיפורים ומענות – רובם ב'פרסום ראשון'

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

לא בפחות מערכם

בהזדמנות סיפר הרה"ח ר' יהודה לייב שי' פוזנר על שתי יחידויות להן זכה בקיץ תש"י:

"ב'יחידות' לה זכיתי אחרי שהשתדכתי (נהייתי חתן) אמר הרבי (באותם ימים "הרמ"ש") שב'זוהר' נקראת החתונה בשם הילולא, שפירושה שמחה גדולה. ולכאורה נדרש הסבר: מה פשר שמחה גדולה זו בנישואין שעניינם הוא המשכיות (קיום המין) – 'לשבת יצרה' אלא – הסביר – מכיוון שחתן וכלה הם פלגא דגופא, שני חצאי נשמה שנפרדו וירדו לעולם (כל-אחד בנפרד), ובעת החתונה חוזרים ומתאחדים לאחד, וזו סיבת השמחה גדולה בנישואין.

"באותה תקופה – בעת היותי חתן – נשלחתי בשליחות של הרבי לקליפורניה. זכיתי אז שוב ל'יחידות' ואז העניק לי הרבי קונטרס שיצא-לאור לקראת ח"י אלול, ונתבקשתי למסור את תוכנו וללמד את הציבור. אני ביקשתי 'שליחות מצוה' כלומר מטבע(ות) לקראת הנסיעה והרבי הגיב:

באמת אין לך 'שליחות מצוה' גדולה מהקונטרס שקיבלת ללמד, אך מכיון שאתה מבקש [=מטבעות] – אתן לך, והוציא שלשה מטבעות: דיים אחד ושני ניקל'ס ואמר לי שהנני יכול להחליפם בשווים – והוסיף בחיוך:

אך לא בפחות מערכם ("אבער ניט אויף ווייניקער")...

המהדיר שזכה ל'זכרון נשמה' בהתוועדות הרבי

המהדיר הגדול הרב ר' ראובן מרגליות נולד בז' כסלו תר"נ ונפטר בז' אלול תשל"א, הרבי כתב לו מכתבים, וציין פעמים רבות לספריו.

כבר בט"ו סיון תשי"א ('אגרות-קודש' כרך ד' עמ' שכו) כותב לו הרבי:

דבר גדול עשה ועושה בציוניו והערותיו על הזוהר, תיקוני זוהר, ספר הבהיר וזוהר חדש – חכמה יש כאן ומלאכה יש כאן.. וראה ראיתי בפועל ממש גודל התועלת אשר בניצוציו במשך לימודי ועיוני בספרים אלו, וברכת רבים.. עליו תבוא.

הקדשנו לכך רשימה ב'התקשרות' גליון תתד (מקץ תש"ע) עמודים 11-8.

והנה לאחרונה ב'תורת מנחם' כרך סה עמ' 173 אנו מוצאים שהרבי מעלהו על נס עם פטירתו בהתוועדות שבת קודש פרשת תצא י"ד אלול תשל"א, כנרשם שם:

וכאן המקום להזכיר אודות הרב ראובן מרגליות, שזכה לאריכות ימים, ולפני שבוע (בש"פ שופטים ז' אלול) נפטר בלא בנים – שהיה בקי נפלא בספר הזהר, וזכה לערוך ציוני מראה-מקומות על ספר הזהר, בדוגמת מסורת הש"ס שיש על הגמרא, אבל על ספר הזהר לא היה ענין כזה עד שנערך על ידו, ומובן גודל התועלת שבדבר, ובלשון הידוע: "אזנים לתורה"...

חביבות לספר המאירי

חביבות רבה הראה הרבי לספרים תורניים בכלל ולספרי הראשונים במיוחד. פירסמנו כבר בעבר רשימות רבות. ובנידונינו - על המאירי בתורתו של הרבי [ראה גליונות תתקפד תתקפו תתקפט].

נוסף, אפוא, פרט מעניין:

כשהגיע לידי הרבי ספר המאירי על מסכת עירובין – ששיגר לו ר' ש. וואקסמן הורה הרבי להעניק לו תמורתו את ספר המאמרים השי"ת ('תשורה' רייניץ עמ' 129).

הרושם הגדול של אליהו כי-טוב מה'יחידות' אצל הרבי

העסקן הדגול המחנך ואיש הספר הרה"ח ר' אברהם אליהו מוקוטובסקי – המפורסם בשמו הספרותי 'אליהו כי טוב' – ביקר אצל הרבי בשנת תשי"ג ושוב בתשכ"ג, ואף זכה לקשר מכתבים. בשעתו הקדשנו לכך שתי רשימות בגליונות א'פא (שביעי של פסח תשע"ה) עמ' 9-8; א'פב (תזריע-מצורע תשע"ה) עמ' 9-8.

לאחרונה שיגר לי אחד הקוראים צילום מכתבו של הרב חדקוב (על נייר מכתבים של 'מחנה ישראל') מג' דחול-המועד-סוכות תשי"ד ובו כותב הרב חדקוב להרה"ח ר' אליעזר קרסיק בנוגע למכתב ששיגר למערכת עיתון שערים ונדפס שם בגיליון ערב חג הסוכות תשי"ד (23.9.53): "למה נכנס הזרם החבד"י לרשת החנוך הממלכתי?":

"בהתאם לזה אשר כב' [=כבודו] חושש אם תסכים מערכת ה"קול", לפרסם את מכתבו הפרטי שהדפיס בשערים, הי' טוב אם יואיל כת"ר [=כבוד-תורתו] להתראות פא"פ [=פנים-אל-פנים] – ולא ע"י שליח – עם הרר"א שי' מוקטובסקי, ולבקשו למלא את בקשתו ולהדפיס את מכתבו הנ"ל, וכשנוסף לזה יאמר לו כי ידוע לו אשר בהיותו בארצה"ב [=בארצות-הברית] הי' בהיכל כ"ק אד"ש, ועד כמה שגדול הוא הרושם על הרר"א שי' מהביקור הזה, לא יסרב מלמלא בקשתו שישמע מפיו בהקדם"...

בעל 'אגרות-משה' ויחסו ללימוד החסידות

בשעתו נפוצה השמועה כי בחור מהולנד (י.פ.) שאל את בעל 'אגרות-משה', האם יש חיוב ללמוד פנימיות התורה, ונענה כי יש חיוב להאמין שיש אלק"ה אך אין חיוב ללמוד פנימיות התורה והרבי הגיב על-כך – ראה 'אגרות-קודש' כרך כג עמ' נז (מכסלו תשכ"ד).

אמנם בשנת תשמ"ו העיד נכדו הרה"ג ר' מרדכי טנדלר שליט"א ('כפר חב"ד' גליון 252 עמ' 9):

"בהיותי כבן שתים עשרה שנה הגיע בחור אחד מ'תומכי תמימים' ללמוד אתי ספר התניא, ושאלתי את סבי הגר"מ אם ללמוד את זה. וענה לי כהאי לישנא: 'תורת חסידות חב"ד היא פילוסופיא אלקית עמוקה. ובכל זאת כדאי שתלמוד ובלבד שתבין ממנה כפי כוחך'".

הרבי והספר 'איש צדיק היה'

כך כתב הרבי לסופר שמחה רז בשנת תשל"א ('אגרות-קודש' כרך ז"ך עמודים תפט-קצ) אודות הספר "איש צדיק היה" [שנדפס לבסוף בשנת תשל"ג אודות מסכת חייו של ר' ארי' לוין].

מובן שחשוב ביותר לפרסם אורח חיים ופעולותיו.. ההכרח להוציא לאור ספר כזה, ותבוא עליו ברכה.

ובודאי בירושלים נמצאים כמה וכמה מתלמידי הרב אריה לוין זצ"ל ויתייעץ עמהם בהאמור וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ.

דברים אלה כתב הרבי למרות הדגשתו, "שלא הכרתי אישית את הרה"ג והרה"ח וכו' הרב אריה לוין זצ"ל שהספר מוקדש לזכרונו וההכרות היתה רק על ידי מכתבים ומידיעות על דבר פעולותיו הכי נעלות".

שמחה רז עצמו זכה לקבל כמה וכמה איגרות מהרבי.

לימים – בשנת תשל"ט –  אף יזכיר לו הרבי במכתב (נדפס ב'היכל מנחם' כרך א' עמ' קכב) "בטח.. מנצל כשרונותיו בספרות חינוכית על טהרת הקדש על דרך שהצליח בספרו שהדפיס מאז".

למי ביקש הרבי לשגר תניא הקטן והגדול?

בה' אייר תשי"ח ('תשורה' רייניץ עמ' 128) כתב מזכירו של הרבי הרב א. קווינט לחסיד רבי יהודה שמוטקין מתל-אביב שעסק במסחר ספרי קודש: "בטח קיבל את מכתבנו אשר בו הודענו כי מוכנים אצלנו ספרים למשל[ו]ח תיכף כאשר יקבל את הרשיון לזה.

"היינו מציעים לכב'[ודו] אם אפשר לו לשל[ו]ח תניא להרב יעקב גאלדמאן, ת.ד. 1102 (תניא קטן) ולתת 5 תניא להרב הארעליק [הרב ש.ז. גרליק] בכפר חב"ד בשביל בית המדרש שלהם".

המכתב טרם שיגורו היה למראה עיני הרבי שציין בכתב-יד-קדשו:

להוסיף שישלח תומ"י [=תיכף ומיד] תניא (הקטן והגדול) להרה"ח וכו' הרי"מ [=הרב יצחק מאיר] שי' לוין (מנהיג האגודה).

במשך השנים כתב הרבי פעמים רבות להרי"מ לוין ובפעמים האחרונות שכתב לו הקדים את שורת התוארים הבאה:

הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"מ [=הרב הגאון והרב החסיד וותיק וחסיד איש-ירא-אלוקים נבון-ומשכיל] בעל מדות עסקן רב פעלים איש המעלה בנש"ק וכו' [=בנם-של קדושים וכולי] מוה"ר יצחק מאיר שי' הכהן [לוין]" ('אגרות-קודש' כרך ז"ך עמ' קסח; קצט).

בעבר פירסמנו במדור זה כי הרי"מ לוין היה איש-קשר של הרבי עם האדמו"ר בעל 'בית ישראל' מגור.

שיגור ספרים וחומר לעורך 'המודיע'

יענו לו מהמזכירות על בקשתו וכן יודיעוהו – וגם אותי – מה שלחו מ[=ספרי חסידות] הנדפסים לעורך המודיע וגם אליו [וכמו שבקשתי זה כמה פעמים].

כך ציין הרבי בכתב-יד-קדשו בשנים הראשונות (פורסם ב'תשורה' רייניץ עמ' 129).

אם אין 'מצאת', לא היה 'יגעת'

במסגרת המאבק לחיזוק השכונות היהודיות ואיסור מכירת בתים לשאינם יהודים כתב הרבי בחודש מנחם-אב תשל"ב, בין השאר:

בכלל הובטחנו בכל כיו"ב [=כיוצא-בזה] – יגעת ומצאת. וכיון שאין ה"מצאת", הרי ודאי שאין ה"יגעת".

ועוד בנדו"ד [=בנידון-דידן] שזכות הרבים מסייעת (ונוגע להמצב בעוד כו"כ [=כמה וכמה] שכונות – וגם זכותם מצטרפת) - ודאי שאין צורך כלל ביגיעה, כ"א [=כי אם] לפעולה (כמובן בפועל) ע"ד [=על דרך] הרגיל (וכמובן – מתוך שימת לב, ול"ד [=ולא דמי] הצלה לאחר שכבר נגמרה מכירה [=של בית יהודי לאינו-יהודי] כו')...

(הדברים נכתבו להרה"ח ר' שניאור זלמן גורארי' (ז"ל). ונעתקו במכתב-כללי-פרטי שהרה"ח ר' מאיר שי' הארליג היה משגר לחבריו ברחבי תבל מהנעשה ונשמע בד' אמותיו של הרבי נשיא-דורנו).

הוראה מפתיעה

כך מספר הרב חיים אליעזר – בהג"ר מרדכי שמואל (ז"ל) – אשכנזי ב"אמר המאסף" בפתיחת ה"מפתח" לסידרת "הלכות תלמוד תורה משולחן ערוך אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים" נ.י. תשס"ד:

"ר' אהרן שלמה יאקאבס [ע"ה] אוד מוצל היה, מן האש שכילתה את רוב מנינה ובנינה של יהדות הולנד, כל ימיו עסק בצדקה ובגמ"ח, וקבע עתים לתורה.

"כאשר הגיעו נכדיו לגיל חינוך לתלמוד תורה, הורה לו כבוד-קדושת הרבי לסגור את עסקיו ולהקדיש את זמנו להסעת נכדיו מדי יום ל"חדר" באמסטרדם, המרוחק ממקום מגוריהם בשליחות. וכך עשה, ובהתמדה משך שנים רבות.

חובת החזקת ה'שידור חי' מהתוועדויות הרבי

בו' ערב-שבת-קודש יד לחודש כסלו שנת תשמ"א פירסמה לשכת הרבנות של כפר חב"ד את הקריאה הבאה:

אל כל-אחד-ואחד מתושבי הכפר שליט"א

הננו פונים בקשר להשידור חי מהתוועד[ו]יות כ"ק אדמו"ר שליט"א שעבור 6 החדשים האחרונים מאז שועד הכפר הפסיק לגבות את ההשתתפות החדשית הצטבר חוב של 25,000 שקל, וכן בקשר להבא שיהי' האפשרות להמשיך בזה ולשמוע ולהשמיע דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א, דא"ח דברי מלכות, לכל תושבי הכפר, ע"כ [על כן] לדעתינו הוצאות השידור הינו בכלל צרכי העיר – ובפרט ששמענו הרבה פעמים מכ"ק אדמו"ר שליט"א גודל הענין בזה – וחייבים בהוצאה זו כל תושבי הכפר ללא יוצא מהכלל אפי[לו] מי שמאיזו סיבה שתהי[ה] א[י] א[פשר] לו לבוא לשמוע.

הננו פונים לכאו"א שישתתף בסך 90 שקל עבור החוב שהצטבר וכן מדי חודש סך 20 שקל לכל משפחה.

בכבוד ובברכה

הרב נחום טרבניק – מרא דאתרא

הרב מרדכי אשכנזי – מורה הוראה


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)