חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רבי אינו נעשה מעצמו
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1734 - כל המדורים ברצף
בואו הביתה!
יש חדש
ממתינים לאחרון המקריבים
קרבנות
תשובה לאיש פשוט
מהי התבוננות
אמונה וברכה
רבי אינו נעשה מעצמו
נהג האמבולנס שנדבק מדַבר
מניין מפוזר

ב' בניסן הוא יום ההילולא של אדמו"ר הרש"ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש (נסתלק לפני מאה שנה, בשנת תר"פ). הרש"ב כונה בפי זקני החסידים "הרמב"ם של תורת החסידות", שכן "כל עניין ועניין המבואר בתורותיו ובדרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה, עם כל הנימוקים וההסברים של העניין, דבר דבור על אופניו" (בנו, אדמו"ר הריי"צ, 'התמים' חוברת ו, עמ' ד).

עוד נאמר עליו (שם): "מסר נפשו הקדושה בעבודה נמרצה להנהיג גם אצל החסידים, ובייחוד אצל הצעירים, הבחורים והאברכים, את לימוד החסידות בעיון. שכן הלימוד השטחי, בידיעות מפוזרות, בבחינת 'מקיף', אינו חודר לתוך-תוכו של האדם לשנותו לטוב, ולכל היותר פועל רק בחיצוניות, אבל החסידות החב"דית דורשת פנימיות, ולזאת מגיעים רק על-ידי לימוד עיוני בטוב טעם ודעת, שהעניינים של תורת החב"ד ייכנסו בקליטה טובה במוח ולב, ורק אז יוכל לפעול ישועות בנפש האדם, לברר ולזכך את המידות הטבעיים ולקיים התורה והמצוות לא בבחינת מצוות אנשים מלומדה, אך ורק באור וחיות פנימי".

חינך את גופו

אביו, כ"ק אדמו"ר מהר"ש, העיד עליו: "בני לא היה נער אף פעם. עוד בנעוריו היה ירא שמיים ומסודר ויגע על כך שהנהגתו תהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר-מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת" (ספר השיחות תש"א עמ' 27). אדמו"ר הרש"ב עצמו סיפר לבנו, הריי"צ: "כשהייתי בן שתים-עשרה, חינכתי את גופי שכל איבר יעשה את אשר מוטל עליו לעשות... היה לי זמן קבוע ללמוד שולחן ערוך אורח חיים, ואז עיבדתי את גופי כפי הוראות השולחן ערוך" (ספר השיחות תש"ג, עמ' 4).

בעניין זה מסופר, שפעם אחת, בוועידת רבנים גדולה, הבחינו כמה מהרבנים בהנהגה מסוימת של הרבי, ושאלוהו למקורה. השיב הרבי: "ברגע זה אינני זוכר היכן ראיתי שיש לנהוג כך, אבל אין לי ספק שיש לזה מקור בהלכה, כי מילדותי הרגלתי את גופי שיתנהג בטבעו על-פי השולחן ערוך".

בצעירותו הרגיל את עצמו לשעבד את מחשבתו שעות רבות בעניין אחד, בלי להסיח את הדעת ('חנוך לנער' עמ' 10). פעם אחת, בעומדו בהתבוננות בשעת התפילה, התחיל דם לזוב מאפו. הדם ניגר וניגר והוא לא הרגיש בכך כלל. איש מהחסידים לא העז להפריעו בשעת תפילתו, ולכן הלכו והודיעו על כך לאביו, המהר"ש. הרבי ניגש אליו, הרים את טליתו מעל פניו ולחץ על אפו עד שהדימום נפסק. והוא לא הרגיש בכל המאורע!

בין הלב למוח

לאחר הסתלקות אביו סירב זמן רב לעלות על כס נשיאות חסידות חב"ד. פעם אחת התבטא בעניין זה: "ירשתי מאבי את האמת, ואינני רוצה לאבדה" (הלקח והליבוב עמ' רט). לבנו סיפר (ספר השיחות תש"א עמ' 171), כי אביו מסר לו: "רבי, מנהיג עדת חסידים, אינו נעשה מעצמו. גם כשאדם הולך לישון כפי שחסיד צריך ללכת לישון, לאחר קריאת שמע שעל המיטה חסידית עמוקה, זה עדיין סדר של חסיד. אמנם סדר בריא, ואפשר לומר גם סדר חסידי נעלה, אבל לא סדר של רבי".

עבודתו המופלאה במסירות נפש השפיעה לרעה על בריאות גופו. הרבי נאלץ להרבות בנסיעות למקומות מרפא, וגדולי המומחים בדקוהו. פרופסור גדול אחד התבטא עליו: "ליבו משתוקק להרבה יותר ממה שמוחו מבין, ומוחו מבין הרבה יותר ממה שליבו מסוגל להכיל" (ספר השיחות תש"א עמ' 28).

גופו לא עמד בטלטולי הדרכים של ימי מלחמת העולם הראשונה, כשנאלץ לעזוב את ליובאוויטש ולנדוד עד רוסטוב. שם, זמן קצר לאחר שקנה את הבית שבו ביקש למצוא שלווה, הסתלק, באומרו: "אני עולה למרומים, ואת כתביי אני משאיר לכם".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)