חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:31 ט"ו בכסליו התשפ"ג, 9/12/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ממתינים לאחרון המקריבים
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1734 - כל המדורים ברצף
בואו הביתה!
יש חדש
ממתינים לאחרון המקריבים
קרבנות
תשובה לאיש פשוט
מהי התבוננות
אמונה וברכה
רבי אינו נעשה מעצמו
נהג האמבולנס שנדבק מדַבר
מניין מפוזר

סדר היום במשכן ובמקדש החל והסתיים בהקרבת קרבן התמיד. זמן שחיטתו הוא (רמב"ם תחילת הלכות תמידין ומוספין): "קודם שתעלה החמה, משייאור פני כל המזרח". זמן שחיטת תמיד של בין הערביים: "משיאריך הצל וייראה לכול שהאריך, והוא משש שעות ומחצה ומעלה עד סוף היום".

אם כן, אפשר לשחוט את התמיד השני כבר מחצי השעה השביעית, אך בפועל איחרו את זמן השחיטה עד לאחר שמונה שעות וחצי מתחילת היום. ומדוע? "מפני הקרבות של יחידים או של ציבור, לפי שאסור להקריב קרבן כלל קודם תמיד של שחר. ולא שוחטין קרבן אחר תמיד של בין הערביים, חוץ מקרבן הפסח לבדו".

התחשבות בפרט

כלומר, האיחור בהקרבת קרבן התמיד השני היה כדי לאפשר לאחרון המבקשים להקריב קרבן למלא את מבוקשו. יש בכך מסר מיוחד, המדגיש את ההתחשבות המתבקשת בכל אחד מישראל, אפילו הוא 'יחיד'.

זאת אפשר ללמוד גם מדיוק לשון הרמב"ם, המקדים את קרבנות היחיד לקרבנות הציבור: "מפני הקרבנות של יחידים או של ציבור". אמנם הטעם הפשוט הוא שרוב הקרבנות הוגשו בידי אנשים פרטיים, ואילו קרבנות ציבור נוהגים בעיקר בזמנים מיוחדים, כמו שבתות וחגים, ועם זה, יש בניסוח הזה משמעות מיוחדת.

דאגה למאחר

ככלל, דחיית הקרבן אינה ראויה. "כוהנים זריזים הן", נאמר בגמרא (שבת כ,א). אם הדברים נוגעים בכל קרבן, על-אחת-כמה-וכמה בתמיד של בין הערביים, שהוא קרבן מהותי, שבו תלויה כפרת עם ישראל כולו. הלוא תמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה החולף, ותמיד של בין הערביים על עוונות היום. אם כן, יש להזדרז ככל האפשר בהקרבתו.

ואף-על-פי-כן, מכיוון שיש יהודי אחד שעלול להתאחר בהבאת קרבנו לבית המקדש, משהים את הקרבת התמיד של בין הערביים "שתי שעות אחר תחילת זמן שחיטתו". מעכבים את הכפרה על כלל עם ישראל, וממתינים לפלוני המשתהה עד שיביא את קרבנו הפרטי!

מהפך ברגע

בדברי הרמב"ם אנו רואים שקרבן פסח חורג מכל הקרבנות, שהוא היחיד המוקרב אחרי קרבן התמיד. שמו של הקרבן – פסח – מציין את הדילוג והפסיחה של הקב"ה, שפסח על בתי אבותינו במצרים במכת בכורות. בעבודה הרוחנית, דילוג הוא עבודת התשובה. זה מעבר חד ממצב אחד למצב אחר. זו איננה עבודה שגרתית, הדרגתית, אלא תפנית קיצונית שהאדם עושה בקפיצה מדרך החטא לדרך הישר.

את קרבן הפסח, שמייצג את עבודת התשובה, אפשר להקריב גם אחרי התמיד, מפני שקרבן זה מתעלה מכל המגבלות, כשם שעבודת התשובה באופייה מתעלה מעל כל הכללים המקובלים. בכל רגע, ואף בתוך רגע אחד, יכול כל אדם לחולל שינוי בחייו וליצור מהפך במעמדו לפני ה'.

(תורת מנחם תשמ"ה, כרך ה, עמ' 3041)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)