חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:56 זריחה: 5:54 ז' בחשון התשפ"א, 25/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התמסרות ללא חשבונות
דבר מלכות

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשה תשא | צדקה של אש
לקשר יהודים לאילן החיים
התמסרות ללא חשבונות
הקדמת הטהרה לגאולה
"קיצורים" אהובים והפכם
המסווה של משה רבינו
פרשת תשא
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

גם בעת שעסקו בפרה אדומה – עניין נעלה ביותר – הקפידו חכמי הסנהדרין גם על עניינים פרטיים ו"קטנים", כביכול * אין לערוך חשבונות ולעיין מה הוא עניין חשוב יותר ומה פחות, יש להיזהר אף בדקדוק קל של דברי סופרים ללא כל חשבונות * גם מי שנמצא "מחוץ למחנה" צריך למסור לקדב"ה  הכל – "את עורה ואת בשרה גו' על פרשה ישרוף" * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. פרשת פרה, הקשורה עם מצוות פרה אדומה, שהיא מצוות עשה מן התורה – יש בה לימוד והוראה.

ובהקדים – שיש נקודה משותפת בכל המצוות שמצידה שווים כולם, שלכן, חביבות המצווה וההידור בקיומה צריך להיות בכל המצוות בשווה, ללא חילוקים. ועד שאסור שיהיה באופן אחר, כמאמר רז"ל1 על הפסוק 2 "אורח חיים פן תפלס", "לא תהא יושב ושוקל במצוותיה של תורה כו' אחת קלה שבקלות ואחת חמורה שבחמורות כו'".

אבל אף על פי כן, שם גופא נאמר הלשון "קלה שבקלות" ו"חמורה שבחמורות", היינו, שלמרות ההשתוות שבכל המצוות ("לא תהא יושב ושוקל כו'"), יש מצוות שהם "חמורה שבחמורות", ונפקא מינא גם להלכה – שכאשר נפגשים שתי מצוות שהם בסתירה זה לזה, צריך לידע איזה מהם לקיים, וכמו "עשה דוחה לא תעשה"3, וכיוצא בזה.

ובנוגע לעניינינו: מצוות פרה אדומה היא מצווה כללית, שלכן נאמר בה4 "זאת חוקת התורה", ויש כמה מצוות שתלויות בה, החל מחג הפסח ("ראשון לרגלים"5) שתלוי בפרה אדומה, כי, כדי שיוכלו להקריב קרבן פסח זקוקים לטהרה שעל ידי פרה אדומה, ולכן באה פרשת פרה בסמיכות לפרשת החודש, ללא הפסק ביניהם, כיוון שבפרשת החודש מדובר אודות קרבן פסח, ובשביל זה זקוקים לטהרת הפרה6.

ועד שזוהי מצוות כללית שנוגעת לכל ישראל לכמה דורות, שהרי בכל פרה השתמשו במשך כמה דורות – כמובן מזה שבמשך כל הדורות עשו רק תשע פרות (העשירית יעשה מלך המשיח)7, והרי השימוש בפרה אדומה היה מאז שבני ישראל היו במדבר, עד כמה שנים לאחרי חורבן בית שני, שזהו משך זמן של ריבוי שנים: שלושים ותשע שנה במדבר (מהשנה השנית), ארבע מאות ושמונים שנה מהכניסה לארץ ישראל עד לבניין בית המקדש8, ארבע מאות ועשר שנים של בית ראשון, שבעים שנה של גלות בבל, וארבע מאות ושמונים שנה של בית שני9, ועוד כמה שנים לאחרי חורבן בית שני שבהם השתמשו עדיין באפר הפרה10; וכיוון שבכל משך ריבוי הזמן השתמשו בתשע פרות בלבד, נמצא, שבכל פרה השתמשו במשך כמה דורות.

ב. והנה, מסופר בגמרא11 באריכות אודות פרה אדומה שנולדה בעדרו של גוי, ו"נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר להם, יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנים לי וכו'", ואכן חכמי ישראל שילמו לו סכום גדול ביותר.

והגע עצמך:

אם היו לוקחים את הפרה אדומה ללא תשלום – היו עוברים רק על איסור גזל, שהוא רק לאו, ובפרט שמדובר אודות גזל עובדי כוכבים ומזלות שהוא איסור קל יותר12, כך, שאין זה בערך כלל לגבי מעלת מצות פרה אדומה.

ובפרט שיכולים לעשות זאת על ידי שינוי מרשות לרשות כו' עד שיבוא לידיו של מקריב הפרה, שאז אין בזה איסור גזלה (כפי שמצינו בפוסקים13 בנוגע לקניית ארבעה מינים מגוי).

ואף על פי כן גם בשעה שבני ישראל עסקו במצווה נעלית כמו פרה אדומה, הייתה אצלם הזהירות גם בעניין פרטי של גזל עובדי כוכבים ומזלות, עד כדי כך, שכדי שלא לעבור על איסור זה, היו מוכנים לשלם לגוי סכום גדול ביותר - שבפשטות14 לקחוהו מתרומת הלשכה (שהיו גובים ממחצית השקל) כמו כל קורבנות הציבור15 - שבו היו יכולים לקנות מאות קורבנות, והרי "התורה חסה על ממונן של ישראל"16.

ג. ולהעיר שאף שהמכוון בסיפור הגמרא הנזכר לעיל הוא להורות "עד היכן כיבוד אב ואם", כפי שרואים "מה עשה... דמא בן נתינה כו'", הרי הכוונה בזה היא גם להורות מעלתן של ישראל.

ובכן:

העובדה שבני ישראל מוכנים לשלם ריבוי ממון עבור קיום מצווה –אינו דבר פלא. ובפרט בנידון דידן, שמדובר אודות ממון ציבור, הרי בוודאי לא יפלא שחכמי ישראל – סנהדרין, שממון ציבור הוא בבעלותם – יתנו ריבוי ממון עבור קיום מצווה (מה שאין כן בנוגע לממון היחיד, הרי זה תלוי בדעתו של היחיד אם רצונו ליתן ריבוי ממון עבור המצווה או לא).

אלא החידוש הוא – שגם כשמדובר אודות מצווה נעלית כמו פרה אדומה, הנה בשעת מעשה נזהרו בני ישראל גם בעניין פרטי כמו גזל עכו"ם.

ד. וכמו כל עניין בתורה, מלשון הוראה17, ובפרט שתיקנו קריאה מיוחדת בתורה בעניין זה [ועד שיש דעות שגם קריאת פרשת פרה היא מצווה מן התורה, כמו פרשת זכור18)] –בהכרח ללמוד מזה הוראה:

ישנם כאלו שמצוות עשה מן התורה תופסת אצלם מקום חשוב, מה שאין כן עניין פרטי כו', ובפרט אם עניין זה קשור עם "דרכי שלום", הנה במה נחשב פרט קטן, להשתדל בו כו', בה בשעה שמדובר אודות עניין כללי.

ועל זה באה ההוראה ממצוות פרה אדומה – שהיא מצווה כללית הנוגעת לכלל ישראל, ואף על פי כן, נזהרו בני ישראל גם בפרט קטן כמו גזל עכו"ם.

וזוהי הוראה לכל אחד ואחד, בכל זמן ובכל מקום – שצריך להיות זהיר אפילו בדקדוק קל של דברי סופרים, ולא לעשות חשבונות שיש עניינים נעלים יותר שקודמים לזה, אלא צריך להתנהג דווקא באופן שלא עורכים חשבונות כו'.

ה. ועל ידי זה נעשית גם הכפרה של פרה אדומה:

איתא במדרש19 שבנוגע לטומאת מת "נתכרכמו פניו של משה", באמרו, "במה תהא טהרתו". היינו, שאפילו משה רבינו ש"אוהב ישראל היה"20, והבין איך שייך עניין הטהרה בנוגע לכל הטומאות, הנה בנוגע לטומאת מת, "אבי אבות הטומאה"21, לא היה יכול להבין "במה תהא טהרתו", ואיך יוכל להיכנס לבית המקדש להקריב קרבן, ועל זה אמר לו הקדוש ברוך הוא, שפרה אדומה מטהרת גם מטומאת מת, והעניין בזה – שכאשר מתנהגים באופן שלמעלה מכל החשבונות (כההוראה שלמדים ממצוות פרה אדומה, כנ"ל), הרי זה פועל שגם מלמעלה מתנהגים באופן שלמעלה מכל חשבונות, שגם בנוגע לעניין חמור כזה שמשה רבינו שואל "במה תהא טהרתו", נעשה עניין של כפרה, ועד לאופן של "ונתן מים חיים אל כלי"22.

ועניין הטהרה של כל אחד מישראל וכל בני ישראל פועל להסיר את כל החטאים, כולל גם חטא נחש הקדמוני שהוא המקור לכל החטאים והטומאות, ועד שעל ידי זה באים לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.

    * * *

ו. בנוגע לקרבנות שהקריבו במשכן ומקדש – יש שני סוגים: יש קרבנות שמלבד ההקרבה על המזבח, יש בהם גם חלק שניתן לאכילת הבעלים, כך, שגם הם נהנים מזה, כמו קרבן שלמים וכו'; ויש קרבן עולה שקרב כולו על גבי המזבח, "כליל לה'"23, וזהו אחד הפירושים בשם "עולה"24, שעולה כולו לה', כי, מצד גודל הקדושה שבו, אין מקום שבשר ודם ייהנה ממנו.

ובשני סוגים הנ"ל הוצרכה להיות ההקרבה בפנים דווקא, ויש איסור חמור לשחוט בחוץ.

ובעניין זה יש שינוי בפרה אדומה:

מחד גיסא – צריך לשרוף את הפרה כולה, ועוד יותר מאשר בקרבן עולה, שעור העולה שייך כהנים25, ואילו בפרה אדומה נאמר26 "את עורה ואת בשרה גו' על פרשה ישרוף", שזה מורה על קדושה יתירה שלכן אסור לאף אחד ליהנות ממנה; אבל לאידך גיסא מעשיה בחוץ דווקא27, "מחוץ למחנה", שזה מורה על פחיתות הקדושה.

בעניין זה יש הוראה – שגם אלה שנמצאים מחוץ למחנה, דורשים מהם ליתן הכל לקדוש ברוך הוא:

יש יהודים נמצאים מחוץ למחנה28, ואינם ראויים להיכנס לבית המקדש – שהרי אפילו הכניסה למלך בשר ודם צריכה להיות בלבושים המתאימים, על אחת כמה וכמה בנוגע לכניסה למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, להבדיל, בוודאי צריכים להיות ראויים לכך.

ואף על פי כן, הנה גם מי שאינו ראוי, ונמצא מחוץ למחנה, דורשים ממנו להתמסר לגמרי לקדוש ברוך הוא וליתן לו הכל, ללא חשבונות, כי, למלך יש שייכות גם אליו, וכמבואר בתניא29 המשל מ"מלך גדול ורב (ש)מראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט ונבזה... המוטל באשפה, ויורד אליו כו'", כך, שאפילו בהיותו "מחוץ למחנה", עומד הוא "נוכח פני אוהל מועד"30, שלכן צריך להיות שריפת הפרה באופן ש"רואה פתחו של היכל" (כיון שכל השערים פתוחים)31, ולכן צריך הוא להתמסר לקדוש ברוך הוא וליתן לו הכל, ללא חשבונות.

(משיחת שבת פרשת צו, פרשת פרה, כ' אדר שני ה'תש"ל.

תורת מנחם חלק נט עמ' 420 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה).

________________________

1)    תנחומא עקב ב. דברים רבה פ"ו, ב. ילקוט שמעוני יתרו רמז חצר. משלי רמז תתקלז. ירושלמי פאה פרק א הלכה א. ועוד.

2)    משלי ה, ו.

3)    ראה שבת קלב, ב. יבמות ג, סע"ב. ועוד.

4)    ריש פרשת חוקת. וראה ליקוטי תורה ריש פרשת חוקת. ובכמה מקומות.

5)    ראה ראש השנה ד, א.

6)    ראה מגילה כט, סע"א ובפירוש רש"י – מירושלמי מגילה פרק ג הלכה ה.

7)    רמב"ם הלכות פרה אדומה סוף פרק ג.

8)    מלכים – א ו, א.

9)    ראה גם תורת מנחם חלק ז סוף עמ' 103. וש"נ.

10)  ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך אפר חטאת בסופו (כרך ב עמ' קמו). וש"נ.

11)  קידושין לא, א. וש"נ.

12)  ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך גזל הגוי (כרך ה עמ' תפז ואילך). וש"נ.

13)  ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תרמ"ט סעיף ח. וש"נ.

14)  אף שלא נתפרש בסיפור הגמרא כאן.

15)  רמב"ם הלכות שקלים ריש פרק ד.

16)  ראש השנה כז, א. וש"נ.

17)  ראה רד"ק לתהילים יט, ח. גור אריה ריש פרשת בראשית (בשם הרד"ק). זוהר חלק ג נג, ב.

18)  ראה אליה רבה סימן תרפ"ה אות כא.

19)  במדבר רבה פי"ט, ד. תנחומא חוקת ו.

20)  מנחות ס, א-ב.

21)  פירוש רש"י חוקת יט, כב. פירוש רש"י פסחים יד, ריש ע"ב. מפרשי המשנה לכלים ואוהלות בתחילתן. ועוד.

22)  חוקת שם, יז.

23)  שמואל א ז, ט.

24)  ראה פירוש רש"י יתרו יח, יב.

25)  צו ז, ח.

26)  חוקת יט, ה.

27)  שם, ג ובפירוש רש"י.

28)  אם בגלל שדוחפים אותם כו', או בגלל סיבות אחרות, כך, שאין זה באשמתם, אלא זהו אצלם עניין של אונס, אבל בפועל, נמצאים הם במעמד ומצב שמחוץ למחנה.

29)  פרק מו.

30)  חוקת יט, ד.

31)  ראה זבחים קיג, א.

סיכום:

הכנת אפר פרה אדומה הוא עניין כללי: א) ישנן מצוות רבות שקיומן תלוי בטהרה הבאה על ידי אפר הפרה. ב) אפר פרה אחת משמש את עם ישראל למשך שנים רבות.

בגמרא ישנו סיפור, כיצד קנו ישראל פרה אדומה מגוי בממון רב. על אף שעסקו במצווה חשובה ונעלית מאוד – עשיית אפר פרה אדומה – הקפידו גם על עניינים "קטנים" לכאורה כמו "גזל גוי" ורכשו את הפרה כדין בתשלום מלא למרות שהיה זה סכום עצום.

ההוראה בעבודת האדם:

ישנם כאלו המקפידים על מצוות "חשובות", מצוות דאורייתא וכדומה, אך על עניינים פרטיים ו"קטנים" אינם מקפידים, שהרי על פי חשבונם עוסקים הם במצוות "חשובות" יותר...

על כך באה ההוראה:

גם כאשר עוסקים בהכנת אפר פרה אדומה – עניין חשוב ונעלה שקיום מצוות רבות תלוי בו ולמשך זמן רב – הנה גם אז יש להקפיד על עניינים "קטנים" כ"גזל הגוי" וכדומה. אין להתחשב בחשבונות המורים שעניין פלוני הוא חשוב יותר ויש להקדימו לעניין אחר, אלא יש להיזהר אפילו בדקדוק קל של דברי סופרים!

  * * *

פרה אדומה שונה משאר הקורבנות: א) פרה אדומה נעשית מחוץ לבית המקדש, "מחוץ למחנה". ב) עור הפרה נשרף יחד עם בשרה.

מכך יש ללמוד הוראה:

ישנם יהודים הנמצאים במצב של "מחוץ למחנה", אין הם ראויים להתקרב ולעמוד לפני הקדוש ברוך הוא מחמת שאין להם "לבושים" מתאימים וכו'.

גם מיהודי הנמצא במעמד ומצב של "מחוץ למחנה" דורשים להתמסר לקדוש ברוך הוא בהתמסרות מוחלטת ולתת לו כל אשר לו –לא רק את ה"בשר" אלא אף את ה"עור". על אף מעמדו הירוד יש לו שייכות לקדוש ברוך הוא, וממילא נדרש ממנו להתמסר ולתת הכול. 


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)