חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:58 זריחה: 6:52 י"ח בחשון התשפ"ב, 24/10/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"מזכירות כ"ק אדמו"ר"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת משפטים / שקלים | בעין יפה
כבוד התורה
גם את ה'משפטים' צריך לשמוע דווקא מ'משה'
רצון ה' שהגאולה תבוא תיכף ומיד
"מזכירות כ"ק אדמו"ר"
לדובב שפתי ישנים
פרשת משפטים
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

הצוות הקטן שעבד במחיצתו וסמוך לד' אמותיו של הרבי זכה לכינוי "חברי המזכירות" או "המזכירים" * למעשה היה זה צוות-על של ליובאוויטש שעסק במגוון רב של נושאים ותחומים * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

"שייך למזכירות"; "לברר במזכירות"; "ההוצאות יסולקו מהמזכירות" – אלו רק מקצת הביטויים שציין הרבי במכתבים ובפתקים רבים בנושאים השונים.

הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, הרב ד"ר ניסן מינדל, הרב משה לייב ראדשטיין, הרב ירחמיאל בנימין הלוי קליין, הרב שלום מענדל סימפסון – זיכרונם לברכה, ולהבדיל בין החיים לחיים הרב יהודה לייב גרונר והרב חיים יהודה קרינסקי שיחיו, ה' יאריך ימיהם ושנותיהם בטוב ובבריאות, הם הצוות שזכה לעבוד ולשמש בקודש במסגרת ה'מזכירות'. כל אחד מהם בתחומי עיסוקיו, הקדישו חייהם לעבודה סביב הרבי.

לתלמידים השלוחים – להתדבר עם ה"מזכירות"

גם במקומות שבדרך נסיעתכם – כפי שתתדברו אודות התכנית עם ה"מזכירות" – תפעלו בנוגע לתורה...

כך אמר הרבי לתלמידים השלוחים לאוסטרליה בחדרו הק' כשנכנסו לקבל ברכתו הק',  באור ליום ה' י"א אייר תשל"א ('תורת מנחם' כרך סד עמ' 157).

וכך כתב הרבי בי"ד כסלו תשט"ו ('אגרות-קודש' כרך יו"ד עמ' קמג):

זה מכבר ביקשתי שיעוררו מהמזכירות אשר השם מענדל צ[ריך] ל[היות] כתוב בעי"ן כמבואר בספרי שמות, ובעיקר כי כן כותב כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (בגימטריא מנחם מענדל) ובטח יתקנו את זה בגליונות...

ובח' תמוז תשט"ז ('איגרות-קודש' כרך יג עמ' רמה) מגלה הרבי:

העובדה שהמכתב הקודם הי' חתום על-ידי המזכירות; אך זו החתימה בלבד, בעוד הכל [התוכן] נכתב, מלה במלה, כפי שמסרתי, וכדי לאשר זאת הנני חותם – באופן יוצא מן הכלל – מכתב זה.

בשנת תשס"ב התפרסמה במדור זה רשימה תחת הכותרת "עובדים במזכירות שלי" (גליון ת"ד עמודים 16-11). רשימתנו זו תהווה, אפוא, השלמה ותוספת לקודמתה, ונימנע מלחזור על מה שכבר פורסם שם.

במהלך השנים האחרונות נחשפו פרטים רבים על עבודת המזכירות, חלקם עם פטירתם המצערת של המזכירים הרב ירחמיאל בנימין הלוי קליין ע"ה והרב שלום מענדל סימפסון ע"ה, ולהבדיל – בראיונות שהעניקו הרב חיים יהודה קרינסקי שליט"א והרב יהודה לייב גרונר שליט"א למכתבי-עת רבים, ולא נגענו בהם. ועוד חזון למועד.

ידידינו הרה"ח וו"ח אי"א נו"מ [=הרב-החסיד וותיק-וחסיד איש-ירא-אלוקי נכון-ומשכיל] בעל מדות ורב פעלים וכו' הרב חיים מרדכי אייזיק שי' חדקוב מסר לי תוכן מכתביהם...

כך כתב הרבי בג' טבת תשל"ח ('אגרות-קודש' כרך לג – נמצא בדפוס) לאישיות חשובה, בנו של בעל ה"קובץ שיעורים" – הגאון רבי אלחנן ווסרמאן הי"ד – הוא הרב אלעזר שמחה (ז"ל).

גם בט"ו תמוז תשל"ו ('אגרות-קודש' כרך לא עמ' רנג) כתב הרבי:

הרה"ח וו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור רב פעלים כו' הרב חדקוב שי' מסר לי...

דברים אלו נכתבו לשופט ד"ר יצחק קיסטער ששימש שופט בבית-משפט עליון ויושב-ראש הוועדה המיוחדת לעניני הכותל המערבי.

ביום ג', כ"ו אדר שני תשכ"ה הועבר ע"י הרבי מסר-פרידה "להת' הנוסעים לארץ-הקודש תבנה-ותכונן" ע"י הרב חדקוב, "מה שמסר כ"ק אדמו"ר שליט"א להרב חדקוב שי' למסור להת' הנוסעים לארץ-הקודש תבנה-ותכונן".

דברי הרב חדקוב (שהוגהו לאחר-מכן ע"י הרבי) נפתחו בקטע הבא:

"כ"ק אדמו"ר שליט"א מסר שאינו יכול לקרוא אתכם כולכם ביחד לחדרו ולומר הנ"ל באופן הדרוש וכו' – מסיבתו הפרטית בשנה זו [=שנת האבילות אחרי אמו הרבנית הצדקנית מרת חנה עליה-השלום – נפטרה וא"ו תשרי שנה זו] ולכן מסר ע"י [=על-ידי]..." ('תורת מנחם' כרך מד עמ' 323 ואילך).

באחת ההתוועדויות בשנת תשכ"ה ('תורת מנחם' כרך מב עמ' 309) התבטא הרבי בקשר להדפסת ה'לקוטי תורה' שיצא-לאור אז מחדש:

אדבר עם "שר האוצר" שלי שמכירת הספרים תהיה במחיר נמוך, כדי שיהיה בהישג יד לכל.

רבים-רבים הם המסרים וההוראות שהעביר הרבי "באמצעות הרחמ"א חדקוב". יצויינו לדוגמה, ביום ב' ניסן תשכ"ה, כשחזר מה'אוהל', הורה באמצעות הרחמ"א חדקוב שיתחילו מיד לסדר בדפוס את המשך תרס"ו ('תורת מנחם' כרך מג עמ' 182 הערה 1).

כאשר הקהל חזר מה"תהלוכה" ביום שני של חג השבועות תשכ"ה הביע הרבי את ברכתו (ע"י הרב חדקוב) שכיון שכבר היה הענין ד"משכני.. נרוצה" היה גם הענין ד"הביאני המלך חדריו" ('תורת מנחם' כרך מג עמ' 275 הערה 61).

הרב חדקוב שימש כמנהל ה"מרכז לעניני חינוך" וכן יושב-ראש ה"מזכירות" של כ"ק אדמו"ר.

כבר בשנים הראשונות של קבלת הנשיאות (קיץ תשי"ד) הוכנה סקירה על-דבר המזכירות – "עבודת הלשכה של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש" והיא פורסמה ב'צדיק למלך' חוברת וא"ו מעמוד 134 ואילך.

בחרנו, אפוא, קטעים אחדים:

אלפים רבים.. לא יעשו שום צעד חשוב בחייהם מבלי להיוועץ בדעת האדמו"ר תחלה. מכתבים רבים, בכל השפות העיקריות, מגיעים יום יום ללשכתו של האדמו"ר מליובאוויטש, וכותביהם מבקשים עצות והדרכה ובכל העניינים הנוגעים לחייהם הגשמיים והרוחניים.

אדמו"ר שליט"א בעצמו פותח את המכתבים וחבר המזכירים כותב את התשובות, לאחר שכל תשובה ותשובה מוקראת להם ע"י האדמו"ר שליט"א עצמו.

כותבי המכתבים הם אנשים ונשים מכל הגילים ומכל שכבות החיים. כמה מן השאלות נוגעות לעניינים אישיים בהחלט, כגון ענייני נישואין, בריאות, ענייני כספים ועוד רבים מעין אלה. יש מהם המבקשים הדרכה רוחנית, בלימודם או בתפלתם, ביניהם בני ישיבות.. ויש.. המבקשים עצה בדבר עתידם הכלכלי.

.. מבין כותבי המכתבים דנים בענייני תורה בלבד, כגון שאלות בהלכה, או המבקשים הסבר ותירוץ בעניינים קשים בדברי התלמוד, החסידות, הקבלה וכדומה.

ויש אף המבקשים תשובה לספיקותיהם בבעיות שונות או בסתירות מדומות הנראות להם בין הדת, הפילוסופיה והמדע.

.. מגיעים מכתבים רבים ממנהיגי ועסקני צבור יהודים, וגם ממפלגות שונות ומארצות שונות..

הנה כי כן, יכלה תיבת הדואר של האדמו"ר שליט"א להכיל ביום אחד מכתבים שונים ומשונים מכותבים רבים ושונים, כגון למשל, דיון על שאלה מסויימת בתורה ובפילוסופיה.. מכתב עם ציור או תיאור של המצאה חדשה, תוך בקשה לביקורת והערות-תיקונים; מכתב מאלמנה עניה המבקשת עזרה; מכתב מתלמיד ישיבה המבקש עצה וברכה שיזכה להתפלל וללמוד ביותר כוונה; כלה הנכנסת לחופה ומבקשת ברכת אדמו"ר; מכתב מרב קהילה בקשר לבעיה מקומית; מכתב ממנהיג מפלגה או פקיד ממשלה בארץ-ישראל וכו' וכו'.

הממונה על ה'יחידות'

הרב חודקוב היה הממונה הראשי על סדרי ה'יחידות'. דבר זה נזכר על-ידי הרבי בהתוועדויות, בעיקר בשנים הראשונות, וכך אירעו הזדמנויות אחדות שאישי ציבור ניגשו אל הרבי וביקשו "יחידות", והרבי הורה להם לשוחח על-כך עם הרב חדקוב.

כבר בש"פ וישב תשי"א ('תורת מנחם' כרך ב' עמ' 147) – עוד טרם קבלת הנשיאות באופן רשמי, מתייחס הרבי כמעט במפורש, ללא אזכור השם, למושג ה'יחידות'.

הדברים התייחסו לכאלה שקיבלו הוראה מהרבי הריי"צ, שגם לאחרי הנישואין תהיה ההסתדרות שלהם באוהלה של תורה והרבי קבע:

כאשר שומעים מהרבי דבר מסויים צריכים לקבל ולקיים תיכף ומיד, ללא הקדמה ישוב הדעת וכלשון חז"ל (עירובין סז סוף עמוד ב): "בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינין תיובתא".

ובנימה אירונית הוסיף, שיהיה מי שאמנם יקיים מה שאומרים לו, אבל, תחילה צריך לקלוט את הדברים בעשר כוחות הנפש שלו, של הכלה, של המחותנים, ולאחר שיחדרו הדברים בעשר כוחות הנפש... ילך לטבול במקוה (הרבי הקדים סיפור על חסיד אדמו"ר הזקן שנכנס ל'יחידות': והרי טרם הכניסה דרושה טבילה במקווה!) וימתין עד שהרב חדקוב (ראש ה'מזכירות', שהיה הממונה גם על סדר הכניסה ליחידות) יניח לו להיכנס כדי לחזור ולשאול...

והרבי חתם:

יש לקיים את הדברים מתוך ביטול, בחינת אין ועל-ידי-זה יבוא עזרי.

ושוב בש"פ ויקהל תשי"ד ('תורת מנחם' כרך יא עמ' 117):

הנני יושב בחדרי... וגם כאשר מישהו מבזבז "עשרים סענט" [=מחיר הנסיעה ב"רכבת התחתית" ("סאבוויי") באותם ימים] ומגיע לכאן, ומבקש להיכנס – הרי הרב חדקוב אינו מאפשר לו להיכנס, באומרו שהתור כבר תפוס, ומורה לו לבוא "בעוד חדשיים"...

בי"ז כסלו תשי"ז ('אגרות-קודש' כרך יד עמ' קצד) כתב הרבי:

לשאלתכם אודות ביקור [=יחידות] בעת שהותכם בברוקלין, תמיד עדיף לכתוב להמזכירות כדי לברר אודות היום והשעה.

ובד' תמוז תשי"ח (אג"ק כרך יז עמ' רי):

במ"ש אודות ראיון, יתדבר בזה עם המזכירות בהנוגע לזמן המתאים.

לגאון הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס ז"ל, שביקש שהרבי יקבל ליחידות את חתנו המיועד ובתו טרם חתונתם, כתב הרבי (ג' מנחם אב תשי"ד – 'אגרות-קודש' כרך ט' עמ' רכו):

מה טוב שיהיה בחודש הרחמים הבאים-עלינו-לטובה ובדיוק היום [=קבלתם ל'יחידות'] הרי טוב שתתדבר עם המזכירות.

בשלהי סיון תשכ"ד (אג"ק כרך כג עמ' ריד) כותב הרבי:

לדבר עמי פנים-אל-פנים – שייך למזכירות.

ובי"ב טבת תשכ"ה (שם עמ' שט):

בנוגע לראיון נמסר למזכירות, ובודאי יתקשרו אתו.

ה"מזכירות" אחראית על בתי ספר למלאכה בארץ-הקודש

במה שכתבו להם דרישות על-דבר שינויים בהנהלת בתי ספר למלאכה – תענו בשמי אשר מרכז הנהלת בתי ספר למלאכה נמצא כאן בהמזכירות שלי, ומי שרוצה לדרוש מה באיזה תוקף שיהיה – עליו לפנות להמזכירות כאן.

כך כתב הרבי בכ"ח מנחם-אב תשח"י ('אגרות-קודש' כרך יז עמ' שטז).

לפנות ל'מזכירות' 770

בקיץ תשל"ה התוועד הרבי ביום ד' לפרשת פנחס ט"ז תמוז, ובין השאר הכריז על הקמת קרן מיוחדת שתשתתף במחצית ההוצאות (50%) של מטבחים שיוכשרו.

יש לפנות ל"מזכירות" (ב-770 איסטערן פארקווי) או למוסדות חב"ד המצויים בקצווי תבל – להגיש חשבון (כולל אישור מרב השכונה המעיד על ביצוע הדבר).

מובן מעצמו שבקשתי את המוסדות ומזכירות – שהדבר ייעשה בחשאיות ויושמד...

בתחילת אותה שנה – יום ב' דראש-השנה – ('שיחות-קודש' תשל"ה כרך א' עמ' 6) כשהרבי המשיך לדבר על מבצע הדלקת נרות שבת קודש, הוא ביקש למסור כי כל בת שתקבל על-עצמה להדליק נרות-שבת, תקבל באמצעות ה'מזכירות' דפה או ארגון נשי חב"ד שתי מטבעות בנות עשר אחת בתור שליחות מצוה לתת לצדקה והשניה לעשות בה כחפצה!..

בהתוועדות כ"ף כסלו תשל"ז אמר הרבי (עפ"י רשימות השומעים שי' – בלתי מוגה):

הצעתי ובקשתי שכל מי שמוכן ורוצה להשתתף באחריות על הדפסת המשך תער"ב, יתן בהקדם דאלאר אחד (לא פחות ולא יותר) לקופה מיוחדת בה"מזכירות"...

יום ראשון כ"ג שבט תש"נ. אחר תפילת ערבית אמר הרבי ('התוועדויות תש"נ' כרך ב' עמ' 303), שבקשר ליארצייט [דכ"ב שבט] יקבלו הפונים להנהלת קרן חמ"ש (ע"ש הרבנית הצדקנית נ"ע) השתתפות וסיוע בהוצאות המוסדות – "מוסדות הראויים להיקרא מוסד.. שכל מוסד צריך שיהיה לו אישור מרבני העיר או מהמזכירות".

הריל"ג הכריז (ברמקול) שכל המוסדות שרוצים לקבל את הסיוע מקרן חמ"ש עליהם ליצור קשר עם הרב יהודה קרינסקי, 770 איסטערן פארקווי, והמוסד צריך להיות באישור רבני העיר או המזכירות.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)