פרשת יתרו מספרת על הגעת בני ישראל להר סיני ומתן התורה עליו. בהגדה של פסח אנו אומרים: "אילו קֵרְבָנוּ לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו". מתבקשת כאן השאלה, מה ערכה של ההתקרבות להר סיני בלי מתן התורה? על מה אנחנו אומרים 'דיינו'?
יש מסבירים שהכוונה לעצם ההתגלות האלוקית על הר סיני, כפי שאומרים בתפילת ראש השנה: "אתה נגלית בענן כבודך על הר סיני". הסבר אחר, שהכוונה לשמיעת עשרת הדיברות בלבד. אבל ה"קֵרְבָנוּ לפני הר סיני" אירע בראש חודש סיוון, כמה ימים לפני ההתגלות האלוקית על ההר והשמעת עשרת הדיברות. אם כן, מה משמעות ה'קֵרְבָנוּ' שעליו בלבד אנו אומרים 'דיינו'?
אמת נצחית
יש שאלה כללית על מבנה הפיוט בכללו. הוא מפרט ניסים רבים שעשה ה' לאבותינו, ואחרי שכל אחד ואחד מהם נמנה, מכריזים שאפשר היה להסתפק בו. וכי לא עדיף למנות את כולם ברצף, כפי שנעשה בסוף הפיוט, "על אחת כמה וכמה... שהוציאנו ממצרים, ועשה בהם שפטים..."?
אלא שכוונת הפיוט לחדד את העיקרון, שכל רגע בהתרחשות כלשהי המתוארת בתורה, גם אם הוא שלב בלבד בתמונה הגדולה, יש בו אמת נצחית. כאשר התורה מספרת כי הקב"ה קירב את בני ישראל לפני הר סיני, זה היה רגע גדול, שמשמעותו נשארת במלוא תוקפה גם כשניתנה התורה.
שני שלבים
ואכן, קרבה זו להר סיני הייתה עניין רוחני חשוב. הדבר מרומז בשם 'הר סיני', שאותו מפרשת הגמרא (שבת פט,א) במשמעות "שירדה שנאה לעובדי כוכבים עליו". כלומר, קודם מתן התורה נדרש מבני ישראל לחוש שנאה לענייני העולם, ודבר זה נוצר על-ידי עצם הקרבה להר סיני.
אדם עלול לחשוב שאפשר לפסוח על שתי הסעיפים: לעסוק בלימוד התורה ועם זה לרדוף אחרי תאוות העולם הזה. מלמד הפיוט, שבמתן תורה היו שני שלבים: הראשון – "קֵרְבָנוּ לפני הר סיני", סור מרע, דחיית תאוות העולם; והשני – "ונתן לנו את התורה", עשה טוב, לימוד התורה.
לא לעכב
"קֵרְבָנוּ לפני הר סיני" אינו עניין צדדי. אין לחשוב שזה אמצעי בלבד המכשיר את לימוד התורה. לכן אנו מודים ומשבחים את הקב"ה במיוחד על ש"קֵרְבָנוּ לפני הר סיני", ורומם אותנו למצב שיש לנו הכוח לחוש שנאה לתאוות העולם ולהתרחק מהן.
עם זה, אל לאדם לעכב את לימוד התורה עד שהרע יידחה לגמרי. ודאי שעליו ללמוד תורה גם בשעה שהוא עדיין בעיצומה של עבודת 'סור מרע'. ואולם יש לזכור שסדר הדברים הוא – תחילה "קֵרְבָנוּ לפני הר סיני", ורק אחר-כך "ונתן לנו את התורה". זו ה"טובה כפולה ומכופלת" שעשה הקב"ה עימנו.
(תורת מנחם, כרך סד, עמ' 129) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
