זיכרון מעורר
נשיאי חב״ד נהגו מפעם לפעם להזכיר את המקושרים אליהם, ולהתבונן באהבתם ובהתקשרותם. מחשבה זו מעוררת את כוחותיו הפנימיים של מי שמתבוננים בו. כפי שרואים במוחש, שכאשר מביטים בחוזקה באדם, נאלץ הוא להשיב מבט. הבטה פנימית מעוררת את עצם הנפש, וגם בכוחה של המחשבה לעשות זאת.
(היום יום)
אהבת הרבי
האהבה הגדולה ביותר בלשון בני-אדם היא אהבת אב לבנו. ואולם אהבה זו נחשבת כאין ואפס לעומת האהבה שהרבי רוחש לחסידיו.
(לקוטי דיבורים)
עת לחיזוק האהבה
החסידים המקושרים נהגו לקבוע עת קבועה ומיוחדת, להתעורר ברגשי אהבה לרבם. פשוט, לאהוב את הרבי באהבה מורגשת בלב, כמו אהבת אדם לבני ביתו. באותה שעה היו מציירים לעצמם יחידות עם הרבי, שמיעת מאמר חסידות או התוועדות עם הרבי.
(אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ)
העם מרומם
ראשי אלפי ישראל מתעלים בעילוי אחר עילוי על-ידי העבודה במסירות נפש של תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. זהו שנאמר (במדבר יא,כג) ״שש-מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו״ – על-ידי ישראל האירה בחינת 'אנכי' בקרבו של משה.
(ספר המאמרים קונטרסים)
ברייה חדשה
חסיד היה יוצא מיחידות ברייה חדשה: הנפש האלוקית – בריאה; היצר הטוב – שמח ומעודד; הנפש הבהמית – מפורקת; היצר הרע – מעוך.
(ספר השיחות ת״ש)
אור ברוחניות
כשנכנסו ליחידות אל אדמו״ר האמצעי, לשואלו בעניין גשמי כלשהו, היה מאיר את השואל ברוחניות עד שממילא נעשה לו טוב גם בגשמיות.
(ספר התולדות)
ברכות נצחיות
דברי הרבי וברכותיו עומדים באורם ובתוקפם, אחרי עשרות שנים, כמו שהיו בעיתם ממש. דברי קודש אלה הם החבל המקשר את החסיד אל הרבי. כשחסיד מעמיק בזיכרונו בחוויית היחידות שלו, במצב רוחו לפניה ואחריה, הרי הוא בבית טבילה, המטהר את אוויר ההווה המעופש ומדיח את הבוץ הסמיך שנתכסה בו מאז. יש בזיכרון כזה משום מחאה כנגד ההווה. מחאה שבכוחה לשנות את דרכי האדם.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
לא לחכות
חסיד אחד התכונן זמן רב ללכת ליחידות, ותמיד היה דוחה את הדבר בטענה שעדיין אינו ראוי לכך. יום אחד ראוהו עומד בתור ליחידות. אמרו לו: נו, נראה שסוף-סוף הגעת למצב שאתה ראוי להיכנס ליחידות. השיב הלה: לא ולא, אדרבה, הרגשתי כיצד מיום ליום מצבי מידרדר והולך, והחלטתי להיכנס ליחידות מהר ככל האפשר.
(אוצר פתגמי חב״ד) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
