נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת וארא | לגלות בנו את האבות
	השגחה פרטית מהרבי לחסיד
	להפיץ תורה ב'שבעים לשון'
	בין גאולת מצרים לגאולה העתידה
	'בקשה נפשית' או 'הצעה' של נשיא-הדור
	מתי מותר ללמוד חכמות חיצוניות?
	פרשת וארא
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

במהלך השנים התבטא הרבי לגבי עניינים שונים בדבר "בקשה נפשית" של חמיו כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ * שלו עצמו בבקשות ותקנות בדור השביעי אבל הכל התחיל מ"בקשה נפשית" של בני ישראל להקב"ה ב"למה נגרע" ו"עד מתי" * חנוך על טהרת הקודש / מבצעים / אחדות / הקהל / "עשה לך רב" / הדפסת תניא / תהלוכות ל"ג בעומר ועוד

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בפסח שני באו בני ישראל לתבוע ממשה רבינו "למה נגרע". קובלנה זאת  היה זה ב"בקשה נפשית" ('לקוטי שיחות' כרך ח"י עמ' 119):

ומכיון ש"התורה היא נצחית" הוראה נצחית, מובן שזה נוגע בכל הזמנים ובכל המקומות ובפרט בזמן העכשווי.

וכן ב'לקוטי שיחות' כרך כג עמ' 71):

ועל-דרך-זה מובן בנוגע בקשות ותפילות של בני ישראל בכלל, ועל-אחת-כמה-וכמה בקשה נפשית של כל-אחד-ואחד מבני ישראל, שתהיה (שהרי "כלו כל הקיצין") הגאולה האמיתית והשלימה ובאופן ד"מיד הן נגאלין".

"בקשה נפשית ובקשה פנימית"..

ושוב יציין הרבי בכ"ז תשרי תש"נ ('התוועדויות תש"נ' כרך א' עמ' 281) את

התמיהה הכי גדולה – "עד מתי?!", שהרי בוודאי הקדוש-ברוך-הוא רוצה למלאות בקשתו של כאו"א מישראל... ביחד... בקשה נפשית ובקשה פנימית.

עיבוד ארצו של יוסף

במהלך התוועדות יום שמחת-תורה תשכ"ז ('תורת מנחם' כרך מח עמ' 156) התבטא הרבי:

כדאי לחזור ולומר, שכב' קדושת מורי-וחמי אדמו"ר מבקש בבקשה נפשית, שהיא גם ציווי ונתינת כח, לעבד ("באַאַרבעטן") את ארצו של יוסף, ובמילא יומשך כל טוב, ובלשון הכתוב "ממגד שמים מטל גו'" (וכפי שהדין הוא בנגלה ש"טל לא מיעצר") ובקשה זו נמסרת ע"י עבדיו הנביאים, עבדי הוי', לכל בני ישראל – שיגלו שבארצו של יוסף ישנו כל טוב, אלא שיש צורך לעבד אותה. ועד.. "והם רבבות אפרים" (מלשון רבבה ומלשון ריבוי) ועד שפועלים גם בהיפך הקדושה, לעשות מ"צרה" – "צהר" כו'.

בנוגע לכללות העבודה דכל-אחד-ואחד מישראל – ישנו הציווי והנתינת כח ובקשה נפשית מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא-דורנו להיות "נרות להאיר".

כך התבטא הרבי בליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב ('התוועדויות תשמ"ב' כרך ב' עמ' 857) והוסיף כי:

ענין זה נפעל – במיוחד – על-ידי-זה שכל-אחד-ואחד מוסר את עצמו להתעסק בכל המבצעים...

(אחרי שפרט את כל המבצעים וכן ב' המבצעים דנשי ובנות ישראל הוסיף:)

והמבצע המיוחד לדורנו זה... לאחד את כל בני ישראל בכתיבת ספרי תורה כלליים.. ואפילו תינוק שנולד זה עתה (בחמשה עשר בשבט) – צריכים לקנות עבורו אות א' בספר תורה.

בשנת תשמ"ח ('התוועדויות תשמ"ח' כרך ג' עמ' 480) חזר הרבי על הדברים ואמר:

ט"ו סיון, התחלת המאסר והגאולה [של כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ בשנת תרפ"ז] מהווה הוראה ונתינת-כח לכל-אחד-ואחד למלא הבקשה נפשית של בעל המאסר והגאולה שכאו"א יעסוק בהפצת המעיינות חוצה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לפעולה על הזולת. וענין זה שייך לכאו"א מישראל האנשים והנשים.. וכן בנוגע לטף, בתור חינוך, אבל, בכל התוקף והשלימות גם בנוגע להפצת המעיינות חוצה... [וזאת מבלי הבט על הנהגת אביו, הנהגת זקנו, ואפילו הנהגתו בעצמו ביום לפני זה].

בתחום החינוך

בהזדמנות אחרת ('לקוטי שיחות' כרך ו' עמ' 298) הסביר הרבי בהרחבה על אודות מסירות הנפש של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע על חינוך על טהרת הקודש של בני ובנות ישראל בכל מקום שהם:

עבד ללא ליאות בעצמו וציוה על כל אלה הנשמעים לקולו, אף פנה בבקשה נפשית לכל מי שתגיע אליו קריאתו.

"להגביר חיל ולהוסיף בכל המבצעים"

בבקשה נפשית להגביר חיל ולהוסיף בכל המבצעים, מתחיל במבצע מזוזה, ולהתחיל בהוספה זו עוד לפני בין המצרים, וגם בשבת מפקחין על עסקי רבים ופוסקים צדקה – כפשוטה וברוחניות.

כך פנה הרבי בחמשה עשר בתמוז תשל"ד "לכל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה" ('לקוטי שיחות' כרך יג עמ' 210).

והוסיף הרבי לבאר בקשה נפשית זו ופנייתה גם לאלה אשר "בשם ישראל יכונה" בש"פ בלק הסמוכה (לקוטי שיחות שם עמ' 214).

אחדות במצוות "ואהבת לרעך כמוך"

במכתב אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ביום א' פרשת בחוקותי י"ג אייר, שנת הקהל, ה'תשמ"א (נדפס ב'לקוטי שיחות' כרך כב עמ' 321 ואילך:

ובקשה נפשית, בכל לשון של בקשה – לאחד את כל-בני-ישראל ועד – לאיחוד אמיתי מיוסד במצות תורת אמת ואהבת לרעך כמוך, על-ידי קיום מצוה זו במעשה בפועל, וכל המרבה הרי-זה משובח.

אחדות ב"הקהל"

בליל ה' דחג-הסוכות תשמ"ח התבטא הרבי ('התוועדויות תשמ"ח' כרך א' עמ' 242-241):

ולכן, מרבים לדבר ולהרעיש אודות הענין ד"הקהל" במשך כל ימי חג הסוכות, ומבקשים ומציעים – הצעה נפשית – שכל בני-ישראל יתאחדו "כאיש אחד בלב אחד" בהענין ד"הקהל".

הדפסת תניא בכל מקום

מדברי הרבי בהתוועדות ש"פ תרומה תשד"מ ('לקוטי שיחות' כרך כו עמ' 378):

לאחרונה הציעו הצעה ובקשה נפשית שידפיסו את ספר התניא – תורה שבכתב של חסידות (חב"ד) – בכל מקום ומקום שישנם בני ישראל, שעל-ידי-זה מביאים תורה בכל מקומות אלו.

להדפיס קובצי חידושי תורה ברמב"ם

בחורף תשמ"ו ('לקוטי שיחות' כרך ז"ך עמ' 261) מציע הרבי, ו"בבקשה נפשית":

ובוודאי יפרסמו וימסרו את הדברים בכל מקום בו נערכים סיומים" להדפיס קובצי חידושים בתורת הרמב"ם לקראת יום הולדתו בערב פסח, בקשר לסיום הרמב"ם".

שבת אחדות לפני חג השבועות

בקיץ של אותה שנה (שם עמ' 300) הורה הרבי לערוך התוועדות מיוחדת בשבת קודש פרשת במדבר ער"ח סיון – כדי להוסיף באהבת ואחדות ישראל; הדברים נאמרו בש"פ בחוקותי "כהצעה ובקשה נפשית ליהודים בכל העולם כולו".

וב'לקוטי שיחות' כרך לב עמ' 266:

באה ההצעה והבקשה דלקמן, בקשה נפשית.

הקמת בתי חב"ד בכל מקום והרחבתם

בליל ט"ו תמוז תשמ"ו ('התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 76) חוזר הרבי ומדבר על:

אודות ההצעה באופן של בקשה נפשית, אשר בכל מקום ומקום יבנו ויקימו... "בית חב"ד", ובמקומות שיש כבר "בית חב"ד" – ירחיבו ויוסיפו בזה, באופן ד"מעלין בקודש"...

הוספה בלימוד התורה "בחינות" ו"עשה לך רב"

בש"פ דברים שבת חזון תשמ"ו (לקוטי שיחות כרך כט עמ' 245 ואילך) פנה הרבי ג' פעמים "בהצעה ובקשה נפשית":

הראשונה – לתלמידי הישיבות בכלל, ולתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפרט שיוסיפו בלימוד התורה, ובפרט הלכות התורה, ביתר שאת וביתר עוז כמו שנאמר "ציון במשפט תפדה".

השניה – עריכת "בחינות" מזמן לזמן לבחון את רמת הלימוד והידיעה בתורה, הן בכמות והן באיכות אצל כאו"א מהתלמידים.

ו"יש להוסיף בהצעה ובקשה נפשית האמורה – גם בנוגע למארי עובדין טבין" (שם עמ' 246) הוספה בתורה ועריכת בחינות אצל "עשה לך רב".

הרבי חידד וחיזק את הדברים וקרא שוב (שם עמ' 248):

הצעתי ובקשתי – בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת-עתה ביטוי מתאים יותר כו') – שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר –

שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבוא אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

אשר, על-ידי-זה יתוסף בודאי ובודאי אצל כאו"א מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור.

לקראת ל"ג בעומר

בשנת תשמ"ז ('לקוטי שיחות' כרך לב עמ' 253) פונה הרבי "אל כל ההורים היהודיים ואל כל המחנכים והמחנכות היהודיים השם עליהם יחיו".

הנושא: "להזהיר גדולים על הקטנים" – היסוד של החינוך האמיתי.

המכתב [המצורף "אל כל ילדי ישראל" שליט"א] בא יחד עם בקשה נפשית לסייע, לעודד ולזרז בכל עניני המכתב ובמיוחד בקיום הכינוס ועריכת התהלוכה.

תהילים וצדקה

בכל פעם שמוסיפים באמירת תהלים יש להרבות גם בצדקה – כך הציע הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ה ('לקוטי שיחות' כרך כט עמ' 297 ואילך). לענין זה סיים הרבי – (לקו"ש שם עמ' 299) ש"הצעה לבבית ונפשית זו תתקבל בסבר פנים יפות ותתפשט בכל מקום ומקום"...

"תומכי תמימים" בחיוניות

בשנת תשמ"ט ('התוועדויות תשמ"ט' כרך ד' עמ' 299 ואילך), במלאות 92 (צ"ב) שנים להתייסדות "תומכי תמימים", קרא הרבי להוסיף בלימוד והפצת פנימיות התורה, כולל גם השיחה של "כל היוצא למלחמת בית דוד" אותה קרא להדפיס מחדש, כמו גם לערוך חגיגות מיוחדות והדגיש (שם עמ' 303):

התעסקות במסירה ונתינה ("זיך אריינווארפן") עם כל ה"שטורעם" וה"ברען" ועם כל הפנימיות והחיות (והחיוניות) כו' – "כאן בברוקלין, ניו-יורק, ועל-דרך-זה בכל מקום ומקום שתגיע בקשה נפשית הנ"ל.

בקשה פנימית-נפשית להיקלט בישיבה

וחלילה להעלים אוזן לרוחתם ושועתם של בנים הרעבים ללחם – לחמה של תורה, והצמאים למים – מים חיים של תורת חיים ודופקים על דלתי הישיבה בבקשה פנימית-נפשית לקבלם ולהכניסם לתורה (ולאהבת התורה), לעבודה (זו תפלה – ולאהבת השם) ולגמ"ח (ולאהבת ישראל).

דברים אלו מופיעים במכתב  של הרבי לרגל חנוכת בניינים המרכזיים של הישיבה 'תומכי תמימים' אשר בארץ-הקודש תבנה-ותכונן – בכפר חב"ד בחודש כסלו תשכ"ג ('לקוטי שיחות' כרך כד עמ' 492; 'אגרות-קודש' כרך כב עמ' שנא-שנב):

ביחד עם פניה לבבית לכל ידידי ותומכי הישיבה... להוסיף במאמצים נמרצים כדי לסיים את כל הבניה בהקדם הכי אפשרי, לסלק החובות הקשורים בכל שלבי הבניה ולאפשר להישיבה להתגדל ולהתרחב בכמות ובאיכות, מתאים לדרישת וגם הכרח השעה.

וכך התבטא הרבי בליל הושענא רבה תשמ"ו ('התוועדויות תשמ"ו' כרך א' עמ' 321):

יש להביע "יישר-כח" לאלו שמילאו את הבקשה-נפשית, להדפיס [=עבור הקהל הרחב] את הדברים שנאמרו בשנים שלפני-זה [=בחג הסוכות – השווה 'התוועדויות תשמ"ה' כרך א' עמ' 220-221], ותבוא עליהם ברכה – על שאיפשרו לכל הרוצה ללמוד ולעיין בדברים שנאמרו אז, ויהי-רצון שהלימוד יביא לידי מעשה בפועל.