למרות שבירידתו למצרים היה יוסף במעמד ומצב בלתי-רצוי, צער ועגמת-נפש וכו' – הכריז יוסף שירידתו למצרים היא שליחותו של האלוקים, "לא אתם שלחתם אותי הנה", כתוצאה ממעשה בני אדם, "כי האלקים".
וכוונת השליחות – לא כדי שישאר, ח"ו, במעמד ומצב בלתי-רצוי, אלא אדרבה – "וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים" (וכמ"ש גם בסיום וחותם השיעור דיום שלפניו – "וישלחני אלקי לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה"), היינו, שעי"ז יתוסף עוד יותר בענייני טוב.
... וההוראה מזה... מובנת בפשטות:
כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב בלתי-רצוי, הרי, גם לאחרי היציאה ממעמד ומצב זה, צריך להכריז ולהסביר לאחרים (ועאכו"כ לעצמו) שאין זה באופן ד"נקרה נקרית", ח"ו, או דבר שנעשה ע"י בני-אדם ("לא אתם שלחתם אותי הנה"), כי אם, שליחותו של האלוקים.
(משיחת ה' טבת, תו"מ תשמ"ז ח"ב ע' 170) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
