חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:27 י' בכסליו התשפ"ג, 4/12/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מכישלון להצלה
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1721 - כל המדורים ברצף
חירות רוחנית ועצמאות מדינית
יש חדש
נס שכל-כולו גילוי חיבה
נרות חנוכה
נרות חנוכה של חייט
גילוי האור הגנוז
מכישלון להצלה
משיח בשמן
סטודנטים מאירים לניצולי השואה
הדלקה בבית הכנסת

"היי חבר'ה! הצטרפו לסעודת השבת שלנו. יש לנו חמין טוב וגם משקה משובח. לא תפסידו!", קרא תלמיד הישיבה יוסי בריסקי לעבר הפועלים.

זה היה בשבת תשובה תשנ"ח (1997). יוסי בריסקי בא לאגורה-הילס שבקליפורניה עם כמה מחבריו, לסייע בפעילות החגים בבית חב"ד של דודו, הרב משה בריסקי. בשעה שהסב עם בני הקהילה לסעודת שבת חגיגית הבחין במשאית העוצרת ליד הבית השכן.

על המשאית התנוססה כתובת באנגלית: "חברת ההובלות של הצעירים היהודים". יוסי ניגש למקום וזיהה מייד כי הנהג וצוות הסבלים הם ישראלים.

הצעירים היססו. מזמין ההובלה אמור להגיע למקום בכל רגע. אך אחרי עוד כמה הפצרות ניאותו ונכנסו פנימה.

ואכן, כעבור כמה דקות עצר ליד הבית רכב וממנו יצא מזמין ההובלה. יוסי יצא לשוחח עמו, בתקווה שיניח לצוות הסבלים לשבת בסעודת השבת. בשעת השיחה שאלו אם הוא יהודי.

"למעשה, כן!", השיב האיש, והתעטף בשתיקה. מהרכב יצאה ילדה קטנה. "שמי ג'ייקוב", הוסיף ואמר, "וזו בתי מייגן. אני יודע מה זה בית כנסת. אני מנצח המקהלה ב'טמפל' הרפורמי בעיר הסמוכה, סימי-וואלי. ובכן, מה רצונך?".

"לספר לך על הקהילה שלנו כאן", השיב יוסי. "אני מבין שאתה דייר חדש. בוא להכיר את חברי הקהילה שבדיוק מתכנסים עכשיו לסעודת שבת מדהימה!".

ג'ייקוב ובתו התקבלו בחום ובסבר פנים יפות, והם נשארו בפנים, לצד צוות הסבלים...

אחרי מפגש ההיכרות הלבבי נעשה ג'ייקוב חלק מהקהילה. חלפו כמה חודשים. שבת אחת נשא הרב בריסקי דרשה שעסקה בהתמודדות עם קשיים ואתגרים בחיים. הוא הבחין כי ג'ייקוב מליט את פניו בידיו ומתאמץ לכבוש את בכיו.

בתום הדרשה ניגש אליו הרב והניח יד חמה על כתפו. עתה היטלטל גופו של האיש בסערת רגשות. כשנרגע מעט אמר: "הדרשה שלך נגעה בעצב חשוף בנפשי".

ג'ייקוב פתח וסיפר: "לפני שנתיים איבדתי שני בנים משלושת ילדיי בתאונת דרכים קשה. האסון הכבד הרס את שלוות חיינו. שקעתי בדיכאון עמוק. חיי הנישואין שלנו קרסו והתגרשתי מאשתי. מיום ליום גבר הייאוש שמילא אותי, עד שהתגבשה בתוכי מחשבה לשים קץ לחיי...

"היחידה בעולמי הייתה בתי, מייגן. החלטתי להעניק לה חוויית פרידה טובה: נלך יחד לצפות בסרט, ולאחר שאחזיר אותה לאימהּ – אבצע את תכניתי.

"באותו ערב יצאתי עם מייגן למרכז המסחרי מאונטיין-גייט-פלאזה. עם בואנו למקום שמעתי מוזיקה עליזה. קלטתי מייד שזו מוזיקה יהודית. התקרבנו וגיליתי חנוכייה גדולה וסביבה חבורת חסידים רוקדים עם עוברים ושבים. בעודי צופה במחזה משך אותי אחד הבחורים לתוך המעגל, כיפה הונחה על ראשי, ומצאתי את עצמי בסיטואציה הזויה, שבה מוחי חושב על אובדן ואילו גופי רוקד ומקפץ.

"הבטתי לעבר בתי וראיתי את החיוך הענק על פניה. היא נהנתה כל-כך לראות אותי רוקד. באותו רגע הרגשתי שאני לא מסוגל לעשות לה את זה. אלוקים, אמרתי בליבי, אני חוזר בי. תן לי עוד רגעים כאלה של שמחה, אם לא בשבילי, בשביל מייגן.

"החלטתי לעבור לאגורה-הילס, וביום שהעתקתי את דירתי לכאן, קיבלתי עוד איתות מאלוקים, בדמות האחיין שלך, שהזמין אותי להיכנס לבית חב"ד".

ג'ייקוב סיים את סיפורו. עיניו עדיין היו מושפלות. "עכשיו אתה מבין למה הדרשה שלך הציפה אותי ברגשות כאלה?", הוסיף בשקט.

כשהרים את עיניו להביט ברב בריסקי, הופתע לגלות כי מעיני הרב זולגות דמעות. "הכול בסדר, ראביי?", נבהל ג'ייקוב.

"עכשיו אספר לך את הצד השני של הסיפור", אמר הרב בהתרגשות.

"כמה ימים לפני אותו חנוכה, בשנה שעברה, ישבתי בהתוועדות חסידית, וקיבלתי החלטה להוסיף עוד אור, בעיר סמוכה. התקשרתי למודיעין של העיר סימי-וואלי השכנה, וביקשתי את מספר הטלפון של הקניון. המוקדנית שאלה איזה קניון בדיוק אני מחפש. לא ידעתי מה לומר. כששאלה: 'אתה מתכוון למאונטיין-גייט-פלאזה?' – עניתי בחיוב. שיערתי שזה מרכז הקניות הגדול ביותר בעיר.

"ארגנתי פעילים, סופגניות, מוזיקה, ציוד הגברה, וכמובן חנוכייה גדולה. תיאמתי עם הנהלת המקום, והופתעתי כשנשאלתי שוב ושוב: 'אתה בטוח שאתה רוצה לקיים כאן פעילות?'. לא הבנתי את הפליאה.

"כשבאנו למקום בחנוכה חשכו עיניי. התברר שהקניון הזה נתון בפשיטת רגל. אין בו שום חנות פעילה, חוץ מאולם הקולנוע. התאכזבתי מאוד. באין ברירה הצבנו את החנוכייה מול הקולנוע. הרי לא נלך הביתה בידיים ריקות. כמה עשרות אנשים הצטרפו להדלקת הנרות ולשמחה, מתפלאים שבחרנו במקום העזוב הזה. חזרתי הביתה בהרגשת כישלון.

"אבל היום", נסדק קולו של הרב בריסקי, "אני מבין שיד ההשגחה שלחה אותנו במיוחד אליך, כדי להציל נפש ומשפחה מישראל. וכי יכולה להיות הצלחה גדולה מזו?".

(תודה לרב משה בריסקי)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)