נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת וירא | להשתנות בכל גיל
	עצה למרה שחורה
	להטמיע בגוף את הוראות השולחן ערוך
	לפרסם אלוקות בכל מקום אפשרי
	קבלת פנים לשלוחים
	פרשת וירא
	"יום הבהיר והקדוש"
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

י"ט מר-חשון  

תרע"ג

יום חתונתו (בזיווג שני) של הרה"ג הרה"ח ר' ברוך שניאור בן הרה"ג הרה"ח לוי יצחק בן הרה"ק הרב"ש - עם הרבנית רבקה דבורה. החופה היתה בליובאוויטש בנוכחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב.

(קיצור תולדות חב"ד ע' 140)

כ' מר-חשון 

תרכ"א

יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב - רבי שלום דובער בשנת כתר"א,  ביום ב' לפ' חיי שרה, בשעה תשע בבוקר, בעיר ליובאוויטש.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נקרא על שם אדמו"ר האמצעי – רבי דובער, וחצי שם אביו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק רבי שלום שכנא.

בשעת קריאת השם בברית (כ"ו כסלו) אמר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק:

- רש"ב בשר שבר – צריכים לשבור בשר הגוף; ונולד בכ' חשון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרמז לכתר עילאה.

(סה"ש תרצ"ו ע' 113)

תרכ"ד

בהיות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בן שלש, בשעת התגלחת והנחת פיאות ציוה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק לבנו כ"ק אדמו"ר מהר"ש, לעשות זאת בחשאי. בערב לפני המעת-לעת שנהיה בן שלש, ציוה כ"ק אדמו"ר הצ"צ להביא את הילד ללון בחדרו.

בבוקר בקומו משנתו ציוה למשרת ר' חיים בער שיטול את ידי הילד ובעצמו אמר אתו את הברכות וענה אמן. אחרי התפלה קרא לבנו אדמו"ר מהר"ש ולכלתו הרבנית רבקה הורי הילד ואמר להם:

פך השמן הרוחני שנתן מורנו הבעש"ט לתלמידו מורנו הרב המגיד למשוח את רבנו הזקן, למשוח אותו לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני אדמו"ר האמצעי, ואני בכח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושחו...

באותו יום, כשהכניסהו ל"חדר", זרק עליו סבו כ"ק אדמו"ר הצ"צ סוכריות, באמרו שהמלאך מיכאל זרק אותן. הדבר התקבל ברצינות בלבו של הילד שלא רצה לאכול את הסוכריות כי היו יקרות בעיניו מאד. אולם בערב פסח שאז נוהגים לבדוק את כיסי הבגדים של הילדים, קרא כ"ק  אדמו"ר הצ"צ לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות, ונאלץ אז לאוכלן...

(חנוך לנער ע' 53. ימי חב"ד ע' 45)

תרל"ד

חגיגת הבר-מצוה של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. חתן הבר-מצוה אמר את המאמר "איתא במדרש תילים", שהוא מאמר של כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

(נדפס בספר המאמרים תרל"ד ע' נג)

תרל"ו

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב – כשמלאו לו חמש עשרה שנה – ראה בחזיון לילה את הבעל שם טוב, הרב המגיד ממעזריטש, כ"ק אדמו"ר הזקן, כ"ק אדמו"ר האמצעי, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ועוד, וגם שמע מהם תורות וסיפור שסיפר הבעל שם טוב.

(חנוך לנער ע' 54)

תשד"מ

כ"ק אדמו"ר יצא בקריאה שיתנו לילדים קטנים רק תמונות וצעצועים  של חיות ובהמות טהורות.

(תורת מנחם – התוועדויות תשד"מ ח"א ע' 487 ואילך)

תשמ"ח

כ"ק אדמו"ר חילק את הקונטרס "החלצו -רנ"ט" של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בעל יום ההולדת. במהלך החלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. עוד באותו לילה הודפסו במיוחד אלפי קונטרסים נוספים, ולמחרת כ"א חשון המשיך הרבי את החלוקה, חלוקה זו, היא החלוקה הראשונה במתכונת ה"חלוקות" שהחלו באותם השנים.

תשמ"ט

כ"ק אדמו"ר ביקש שכל אחד ואחד יכנס לישיבת "תומכי תמימים" לשעה קלה וללמוד בה מתורותיו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ולעשות פעולות טובות  בכל ג' הקוין דתורה תפלה וגמילות חסדים.

(סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 55-56)

תנש"א

לקראת כ"ף חשון, יום הולדת הק"ל של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, הורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של "קונטרס עץ החיים" של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, על מנת לחלקו. במוצאי כ"ף חשון חילק הרבי לכאו"א את הקונטרס בצירוף שטר של דולר לצדקה.

הרבי הסביר כי סיבת החלוקה היא (מלבד הכוונה שילמדו בקונטרס "ובאופן דלימוד מביא לידי מעשה") – "כדי להדגיש שכל הדברים האלה נמשכים בתקפם ובשלימותם (וביתר שאת)".

(סה"ש תנש"א ח"א ע' 137).

תשנ"ב

לקראת כ"ף חשון יצא לאור המאמר ד"ה "ויהיו חיי שרה" תש"ל ("קונטרס כ"ף מרחשון – תשנ"ב").

הרבי הורה להדפיסו פעם נוספת בהוצאה מיוחדת ובכריכה מהודרת, על מנת לחלקו לכאו"א. החלוקה היתה בליל כ' חשון לאחר תפילת ערבית, בצירוף שטר של דולר לצדקה, והחלוקה היתה ליד פתח חדרו הק' של הרבי.

יצא לאור הקונטרס "בית רבנו שבבבל", ביאור על מעלת בית הכנסת ובית המדרש – "770" שהוא, בין היתר, מקומו של נשיא הדור.

(נדפס בספר השיחות תשנ"ב ח"ב ע' 465)

מאז שהקונטרס יצא לאור, החזיקו הרבי בתוך הסידור שלו ושוב לא הוציאו!

כ"א  מר-חשון  

תרל"ג

כ"ק אדמו"ר מהר"ש קרא לשלושה חסידים ידועים: רבי שניאור זלמן זלטופולסקי מקרמנצ'וג, רבי שניאור זלמן ניימרק מפולוצק, ורבי ליב מנעוויל. כשנכנסו לחדרו היה שם גם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ואמר להם: היום יום שמחה לי; בני הרש"ב סיים ששה סדרי משנה בעל פה!

היה נהוג שילדי בית רבי היו מסיימים שיתא סדרי משנה בעל פה בגיל שלוש עשרה, ואילו הרש"ב עשה זאת, מטעם הידוע, בגיל שתים עשרה.

(סה"ש תש"ד ע' 149)

תשל"ח

ספריית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שנותרה בפולין בתחילת מלחמת עולם השנייה - הוחזרה לידי כ"ק אדמו"ר.

כ"ב מר-חשון

תקס"ו

יום הולדת הרה"ק ר' ברוך שלום – הרב"ש – בנו בכורו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וסב סבו של כ"ק אדמו"ר. נקרא כך על שם זקניו: רבי ברוך, אביו של כ"ק אדמו"ר הזקן, ורבי שלום שכנא, אביו של הצמח צדק. נולד בעיירה ליאדי.

באחת משיחותיו סיפר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

כ"ק אדמו"ר הזקן היה מחבב מאד את דודי-זקני כ"ק הרב"ש, ומאז שהחל ללכת ל"חדר" היה צריך לבוא כל יום לאביו-זקנו רבנו הזקן.

בהיותו בן שש לימדו אדמו"ר הזקן דקדוק. בן שבע לימדו רבנו נגינת הטעמים של תנ"ך . . מיום שנסע רבנו – במלחמת נפוליון – עם משפחתו וחלק מחסידיו מליאדי (כ"ט אב תקע"ב) ועד יומו האחרון של רבנו בעלמא דין (כ"ד טבת תקע"ג) היה הרב"ש ליד רבינו. הוא ישב אתו במרכבה וישן בחדרו...

(ימי חב"ד ע' 45)

בעת הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר הזקן (אבי זקנו) הוא היה בגיל שבע, וההסתלקות השפיע עליו כל כך שלבו נשבר עליו, וכך נשאר במשך כל ימי חייו – בעל לב נשבר.

(סה"ש תש"ד ע' 125)

תנש"א

המאמר 'כעין-שיחה' האחרון לעת עתה ששמענו מהרבי:  ד"ה "ויהיו חיי שרה".

(נדפס בתורת מנחם – התוועדויות תנש"א ח"א ע' 302)