חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ז בסיון התשפ"ב, 26/6/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בין חנוכה לפורים
שלחן שבת

סיפורו של נס חנוכה מתואר בהרחבה במגילה ששמה 'מגילת אנטיוכוס'. אמנם מגילה זו איננה חלק מכ"ד כתבי-הקודש, אולם היא מוזכרת בספרי הפוסקים, ויתרה מזו – בכמה קהילות בישראל נוהגים לקרוא אותה בחנוכה.

עניינה של מגילה זו דורש הסבר, ובמיוחד כאשר משווים את חנוכה לפורים ואת מגילת אנטיוכוס למגילת אסתר. מצד אחד חנוכה ופורים דומים זה לזה: המצוות בשניהם הם תקנות של חז"ל, שניהם מותרים במלאכה וכדומה. ומצד שני, מגילת אסתר היא אחת מכ"ד כתבי-הקודש, ומצווה לקרוא בה בפורים; ואילו מגילת אנטיוכוס איננה חלק מכתבי-הקודש ואין מצווה לקרוא בה בחנוכה.

הפיכת החושך לאור

הן חנוכה הן פורים מבטאים ניסים של הפיכת החושך לאור. בפורים היה "ונהפוך הוא" – גזרת המן התהפכה ובמקום שהגויים יפגעו ביהודים, שלטו היהודים באויביהם. גם בחנוכה היה המוטיב של הפיכת החושך לאור – היוונים נכנסו להיכל וטימאו את כל השמנים, ואחר-כך אירע הנס של "מסרת גיבורים ביד חלשים... וטמאים ביד טהורים".

אולם המצוות של  פורים שונות מהמצוות של חנוכה. בפורים המצוות הן בתוך עולמה של הקדושה – קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, משתה ושמחה. כל אלה מצוות שנעשות בתוך הבית ובית-הכנסת ובתוך תחום הקדושה. אפילו השמחה "עד דלא ידע" נשארת בתוך המסגרת של עם-ישראל ושל ענייני הקדושה.

להאיר את החוץ

לעומת זאת, בחנוכה קבעו לדורות שהמצווה היא להאיר את החוץ – מדליקים את הנרות "על פתח ביתו מבחוץ". יתרה מזו, תורת החסידות מסבירה, שהסימן שקבעו חז"ל להדלקת הנרות – "עד דכליא רגלא דתרמודאי" [=עד שאחרוני המתהלכים בשוק יעזבו אותו] – מסמל שעניינם של נרות החנוכה הוא לכלות את המורדים בקב"ה.

כלומר, בעוד פורים הופך את החושך לאור בתוך תחומי הקדושה עצמה, בא חנוכה והופך גם את חושך העולם החיצוני לקדושה. חנוכה מביא את אור הקדושה אל 'רשות הרבים' ואפילו לאומות-העולם, שגם הן רואות את אור הנרות. כך מסמל חנוכה את הפיכת החושך החיצוני לאור והפיכת הרע לטוב.

מהפכה באומות-העולם

דבר זה מסביר מדוע המגילה של פורים נקראת 'מגילת אסתר' ואילו מגילת חנוכה נקראת 'מגילת אנטיוכוס': מכיוון שעניינו של פורים הוא בתוך תחומי הקדושה עצמה, נקראת המגילה על שם אסתר. לעומת זאת, בחנוכה, שעניינו להפוך את החושך החיצוני לאור ולהפוך את הרע של אומות-העולם לטוב, נקרא סיפור הנס על שם אנטיוכוס, שאותו היו צריכים להפוך לטוב.

ימי החנוכה מעניקים אפוא כוח לכל יהודי להפוך גם את החושך שמבחוץ לאור ולקדושה, ועד שהפעולה של ימי החנוכה תהיה גם על אומות-העולם. פעולה זו היא הכנה למהפכה שתהיה בזמן הגאולה – "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד", בביאת משיח-צדקנו בקרוב ממש.

(התוועדויות תש"נ, כרך ב, עמ' 43)


 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)