שמחה בישיבת הארץ
״והיה כי תבוא אל הארץ״ (דברים כו,א). ״והיה – לשון שמחה״. לומר לך שאין לשמוח אלא בישיבת ארץ ישראל. כמו שנאמר: ״אז יימלא שחוק פינו״.
(אור החיים)
בכי שמח
״ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה׳ אלוקיך״ (דברים כו,יא). ״ושמחת בכל הטוב״ – אפילו הבכיות לפני ריבונו של עולם צריכות להיות מתוך שמחה ולא מתוך עצבות. ראשי תיבות של 'בכיה' – "בשמך יגילון כל היום".
(רבי נחמן מברסלב)
טוב לטובה
השפעת הטוב היא לפעמים רעה לאדם, בבחינת ״עושר שמור לבעליו לרעתו״ (קהלת ה,יב); אבל כשאדם יודע שעושרו הוא מתנת ה׳, ״בכל הטוב אשר נתן לך ה׳ אלוקיך״, ומשתמש בעושרו לצדקה ולמעשים טובים – בטוב כזה ודאי ראוי לשמוח.
(לקוטי אמרים)
חסד שעומד צדיק
'טוב' הוא כינוי לצדיק, כנאמר: ״אִמְרוּ צדיק כי טוב״ (ישעיהו ג,א). אדם מישראל צריך לשמוח בצדיק אשר נתן לו ה׳ אלוקים, כי חסד עליון הוא שהקב"ה מעמיד צדיק בכל דור.
(תפארת שלמה)
לא מתנת בשר ודם
יש כאן רמז ל״אל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם״. זהו ״ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה׳ אלוקיך״ דווקא.
(עיטורי תורה)
שמחה כשאין קנאה
אם תהיה עם הלוי והגר, שבדרך כלל הם העניים ואתה העשיר, כי אז "ושמחת בכל הטוב", היינו בשמחה של השמח בחלקו. כי פעמים אדם בא לידי עצבות ועוגמת נפש מחמת קנאה, שמתקנא בחברו שיש לו יותר ממנו. אבל כשאין הוא מסתכל על העשיר ממנו אלא על העני ממנו, ממילא יש לו שמחה והוא נהנה מחלקו.
(ליקוטי יהושע)
השמחה מגינה
״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל״ (דברים כח,מז). השמחה למטה מעוררת שמחה למעלה, וכאשר יש שמחה למעלה – מתבטלים הדינים, ככתוב (משלי טז) ״באור פני מלך חיים״. מובן אפוא שמי שעובד את ה׳ בשמחה אינו נענש על חטאיו, ואילו כשחסרה אצלו השמחה, אין השמחה מגינה עליו מפני העונש.
(לקוטי תורה)
למעלה מהעולם הבא
'כל' – רומז לתענוג שבעולם הבא. ״מרוב כל״ – רומז לדרגה שלמעלה מחיי העולם הבא. ״בשמחה ובטוב לבב״ – קיום המצוות צריך להיות מתוך שמחה רבה, ״מרוב כל״ – מפני שהן נעלות מחיי העולם הבא. שכן בעולם הזה הנשמות נהנות מזיו השכינה בלבד, ואילו קיום המצוות מחבר את האדם עם מהותו ועצמותו יתברך.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
