נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת שופטים | לנוס אל אלול
	להתעורר ולעשות
	הזמן להעמיד 'שופטים' ו'שוטרים'
	הנבואה ש"לאלתר לגאולה"
	"בכל יום אברכך"
	פרשת שופטים
	אהבת ישראל ומעלת י"ב הפסוקים
	"האומר דבר בשם אומרו"
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי נמנע לספר לרב צינער שהנושא אודותיו עורר עלה כבר על שולחנו הקדוש ברבים ובכתב והודה לו * החידוש הגדול בי"ב הפסוקים שאת שינונם ע"י ילדי ישראל ביקש הרבי בקיץ תשל"ו

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

אהבת ישראל הגדולה של הרבי

הגאון רבי גבריאל ציננער, הנמנה עם חסידות פאפא, שהתפרסם לימים בעולם התורני בזכות סידרת ספריו 'נטעי גבריאל', זכה לעידוד רב מהרבי, שהתייחס רבות לספריו ואף ענה על הערותיו ושאלותיו כו'.

בראשית דרכו והתקרבותו לרבי, הבחין במנהגו של הרבי להזכיר למשתתפי ההתוועדויות לברך ברכה אחרונה ("מי שאכל כשיעור בטח יברך ברכה אחרונה" וכדומה).

היה זה בחודש מנחם-אב תשמ"ב. הוא טרח, אפוא, לכתוב לרבי, כי מצא אסמכתא בדברי הגאון רבי ישעי' פיק בספר 'שאילת שלום' (לשאילתות פרשת יתרו ס"ק סו) הכותב כך:

"ואנן בעוונותינו ראינו כי גם מקצת בעלי תורה ויראת ה' נכשלים שיושבים בסעודה... ואוכלין מיני תרגימא ולביבות ופת כיסנין והולכים לביתם בלתי לברך במקומם ברכה הראוי' לאחריו.. ומצוה על כל אחד מהמסובין להיות כזריז ומזכיר לחבירו טרם ישכח וילך לו.."

הרבי הודה לו על-כך בכותבו:

נת[קבל] ות[שואת ח[ן]".

הרב ציננער פרסם זאת לימים ב'הערות וביאורים אהלי תורה נ.י.' גיליון תתלה י"א ניסן תשס"ב עמ' 99.

יושם לב: באהבת-ישראל הגדולה של הרבי לא כתב לו הרבי כי הדברים אינם חדשים לו, וכבר שוחח על-כך ברבים חמש שנים קודם לכן במספר התוועדויות בשנת תשל"ז, במיוחד בהתוועדות ל"ג בעומר, ולאחר-מכן הורה הרבי לפרסם בסוף החוברת השבועית – 'לקוטי שיחות' פרשת בהר-בחוקותי תשל"ז ציטטה שלמה מדברי הגר"י פיק בעל המחבר ספר 'שאילת שלום' [נדפסה לימים ב'לקוטי שיחות' כרך כד עמ' 381 בהערה] כשהרבי מוסיף על אישיותו של הגר"י פיק מדברי הרב החיד"א, הכותב אודותיו "הוא הרב הגאון זה סיני".

- וראה גם איגרת מאדר"ח אייר תשל"ז להגאון הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס ('אגרות-קודש' כרך לב עמ' רג) בהמשך להתכתבותו עם הרבי בנושא זה (שם עמ' קנז-ח) וכבר הארכנו בנושא בגליון תתלב עמודים 8-11.

ה'מהפך' האמיתי של שנת החינוך

בשנת תשל"ו הכריז הרבי על שנת החינוך וביקש, בין השאר, "שכל ילד/ילדה ישננו בעל-פה את ה"י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל" [ש] נדפסו בחוברות "י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל" (ברוקלין תשל"ו); בחוברות "צבאות השם" בכמה מקומות, ועוד" – ראשי פרקים שבראש קובץ 'היום יום' תשמ"ב (ואילך).

בביטאון התורני "המאור", בעריכת הגאון רבי מאיר אמסעל, מחדשי סיון-תמוז תשל"ו [גליון רלב] התפרסם המאמר הבא (הניתן כאן בשלימותו) לרגל הופעת חוברת ה"י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל".

החידוש במאמר זה הוא בתוכנו. המאמרים שהופיעו ב'המאור' היו למראה עיני הרבי קודם פרסומם, וקרוב לוודאי שאף את המאמר הנוכחי הואיל הרבי להגיה.

נקודת המאמר: כשם שרבי לוי יצחק מברדיטשוב התבטא על ספר התניא שבו המחבר הראה בזה מעשה-פלאים – הוא "הכניס" רבונו-של-עולם כה גדול בספר כה קטן...

הרי י"ב הפסוקים מתמצתים את עיקרי ההוויה התורנית-חינוכית לילדי ישראל:

להופעת חוברת ה"י"ב" עבור ילדי בנ"י (ילדים וילדות) שיחיו

12" TORAH PASSAGES FOR YOUNG STUDENTS"

מסורת בפי החסידים, שכאשר ספר התניא מכ"ק אדמו"ר הזקן הגיע בפעם הראשונה לידי הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב, עיין בו ואמר: המחבר הראה בזה מעשה-פלאים – הוא "הכניס" רבונו-של-עולם כה גדול בספר כה קטן...

ואמנם לימדונו חכמינו נשיאינו, שבכל התורה והמצוות ספונה סגולה גדולה פלאית ועל-טבעית זו, שהרי התורה והמצות הן "חכמתו ורצונו של הקב"ה", וכמו שהוא יתברך הוא בתכלית הבלי גבול והאין-סוף, כמו כן הוא בחכמתו ורצונו ית', מכיון שהוא ית' וחכמתו ורצונו אחד – אלא ש"במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו, וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו (שהם בלי גבול) בתרי"ג מצות התורה ובהלכותיהן", כמ"ש בספר התניא.

ונראה, שגם כח הצמצום והריכוז הנפלא האצור בתורה הוא למעלה מכל הגבלה, עד שישנם פסוקים מסויימים שהם כמין שער-הכולל לכל התורה. כלומר, עם היות שכל פסוק, תיבה ואות שבתורה הוא חלק בלתי נפרד מכל התורה כולה, ואל תהי יושב ושוקל ומכריע בחלקי' ופסוקי' של התורה, שהיא כולה עצם אחד וחטיבה אחת – וכשאתה תופס במקצתה אתה תופס בכולה – מכל מקום ישנם פסוקי תורה ומאמרי חז"ל שהם בגילוי בבחי' מאורי אור השופעים ומזהירים בכל זהרי תורה-אור ומפיקים נוגה בכל גוונוני זיוה.

וכמו שמצינו במצוות מסויימות שהן מצוות כלליות (או כולליות), כמו כן ישנם עניני תורה שתוכנם הכללי וההיקפי מתגלה באופן בולט. וכמו שאמר רבי עקיבא על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" – "זה כלל גדול בתורה"; ועל-דרך שמצינו מה שאמר הלל הזקן לזה שבא אליו להתגייר (על-מנת שילמדו את כל התורה כולה על רגל אחת): "דעלך סני לחברך לא תעביד [שזהו "קיום מצוה" ד"ואהבת לרעך כמוך" – תניא פל"ב] זו היא כל התורה כולה וכו'" (שבת לא, א).

כעין "צמצום" כזה, באופן דמועט המחזיק את המרובה, בא לידי ביטוי מיוחד בהופעת חוברת קטנה בכמות ורבת התוכן והסגולה באיכות; חוברת בעלת ערך נעלה ובלתי משוער בשדה החינוך התורני, והמיועדת להביא תוצאות חיוביות למען קירוב לבותיהם של ילדי ישראל לרוח התורה והמצוה.

ועד שנצייר טיבה ופרטי' – הקדמה קצרה:

* * *

בעקבות המצב הרציני השורר כעת בחיי היהודים והיהדות בכלל, ובמיוחד בשייכות למצבם של אחינו בני ישראל בארץ הקודש, ובהמשך להאמצעים הנועזים שנוקטו [=שננקטו] בזה למען ביסוסן וחיזוקן של התורה והיהדות בקרב אחב"י – הרי הם "מבצעי המצוות" המפורסמים:

[מבצע תורה; מבצע תפלין; מבצע מזוזה; מבצע צדקה; מבצע בית-מלא ספרים (יבנה וחכמי'), ובנוגע במיוחד לנשי ובנות ישראל: מבצע נרות-שבת-קדש (נש"ק); מבצע כשרות; מבצע טהרת המשפחה],

הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להכריז על מבצע נוסף: מבצע החינוך לתורה ולמצוות, והשנה הוצהרה כשנת החינוך, ובהקשר למבצע-חינוך לתורה, הביע כ"ק אדמו"ר שליט"א את בקשתו והפצרתו, שכל אחד ואחד ישתדל ללמוד ולשנן פסוקי תורה ומאמרי חז"ל ולחזור עליהם עד כדי ידיעה לאמרם (או לחשוב בהם) בעל-פה בכל עת ובכל הזדמנות (ו"לחנך" גם אחרים, - ובפרט ילדי ישראל (כדלקמן), שיעשו את הנ"ל), כי הרי התורה היא "מגנא ומצלא" [=מגינה ומצילה].

ועל יסוד הפסוק "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אויב ומתנקם", הצביע כ"ק אדמו"ר שליט"א, שסגולה זו ("להשבית אויב ומתנקם") פועלת במיוחד וביתר שאת כשה"עוז" דתורה בא "מפי עוללים ויונקים". ולכן מן הנחוץ כי ילדים מבני ישראל (נערים ונערות) ילמדו לדעת פסוקי תורה ומאמרי חז"ל בעל-פה על-מנת לחזור עליהם ולדבר ולחשוב בהם בכל עת מצוא.

וגם: כל ילד (ילדה) יפעול לפי דרכו ותכונתו הוא, על חבריו (חברותי'), שילמדו וישננו את הפסוקים ומאמרי חז"ל הנ"ל – והרי ענין ה"חינוך" (לחנך אחרים) שייך גם ל"בן חמש למקרא", וכמסופר בגמרא (ב"מ פה, ב) בארוכה בנוגע לפעולת רבי חייא בשטח זה. ועד שרבינו הקדוש אמר "כמה גדולים מעשי חייא"!

ועל-ידי-זה – לקדם פני אויבים ולהשבית ולסתור את כל מזימותיהם. וכדאיתא בב"ר (פס"ה, טז) שאמר אבנימוס הגרדי לאומות-העולם: "לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהן, ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולים להזדווג להם, שכך הבטיחו אביהן ואמר להם הקול קול יעקב, בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו וכו'".

ובהתחשב בגודל השפעתם של עניני התורה על מהלך רוחם של אלו שבזכרונם הם חרותים, הציע כ"ק אדמו"ר שליט"א שנים עשר פסוקי תורה ומאמרי חז"ל (המובאים להלן), שיש בתוכנם היסודי וההיקפי בכדי לעורר רגש עמוק והתדבקות נפשית לתורה וליהדות (ושגם ניתן להסבירם על נקל לילדים בגיל רך).

הפסוקים והמאמרים הם, כנ"ל במספר שנים עשר (ארבע פסוקים מתורה שבכתב, ארבעה מאמרי חז"ל מש"ס וכו', וארבעה – מספר התניא), ואלו הם:

א. "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" (דברים לג, ד.)

ב. "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" (דברים ו, ד).

ג. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (פסחים קטז, ב).

ד. "כל ישראל יש להן חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר" (סנהדרין צ, א).

ה. "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל, יד. ומבואר "איך הוא קרוב מאד" בתניא – באריכות).

ו. "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי" (תניא פמ"א).

ז. "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" (בראשית א, א).

ח. "ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז.)

ט. "יגעתי ולא מצאתי אל תאמין לא יגעתי ומצאתי אל תאמין יגעתי ומצאתי תאמין" (מגילה ו, ב).

י. "ואהבת לרעך כמוך – רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" (ויקרא יט, יח. תורת כהנים על הפסוק).

יא. "וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות עליונים ותחתונים להיות לו דירה זו בתחתונים" (תניא פל"ג).

יב. "ישמח ישראל בעושיו פירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת הוי' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים" (תניא פל"ג).

* * *

"אין מזרזין אלא למזורז", כי הרי על-כן זריזין מקדימין למצות – וחיש מהר התאזרו "צעירי אגודת חב"ד" והדפיסו בחוברת קטנה (פורמט-כיס) את כל הי"ב פסוקים ומאמרים באותיות מזהירות ומרהיבות עין, והחוברת כולה מעוטרת בקישוטים צבעוניים שופעים פאר והדר. קטעים אלו מופיעים הן בצורת אותיותיהם הקדושות המקוריות (על כל ניקודיהן) והן באותיות לועזיות, ומצורף להם תירגום מדוייק בשפה אנגלית למען יבינום גם ילדים שזוהי שפתם הבלעדית.

בכדי למשוך ולשעשע את לבו ועינו של הילד (בחי' "תורתך שעשועי"), מופיעים בחוברת ציורים נאים ומלאי תוכן – כל ציוד מביע ומדגיש את תמצית ענינו של הפסוק או המאמר שאליו הוא משתייך. הציורים, בצבעים שונים, הם מעשה ידי אומן מומחה המחונן גם בכשרון חינוכי, שהצליח להשתלט על תפקידו ולמצות בשרטוטין הדקים את הנשוא המרכזי שבפסוק (וכו') הנידון.

אחרי כל פסוק ומאמר, תירגומו וציוריו, בא ביאור קצר (באנגלית), המסביר ומפרש בסגנון קל ומתקבל על הרעיון את העיקר שבפסוק וגם את המוסר-השכל וההוראה בחיי היהדות*.

בסיום החוברת – באו 4 עמודים ("MY REPORT") בהם ישתמש כל ילד (ילדה) לרשום שמות חבריו (חברותי') עליהם פעל לימוד ושינון הפסוקים ומאמרים הנ"ל, ובשלחו עמודים אלו ל"צעירי אגודת חב"ד" – יקבל פרסים עבור לימודו הוא ועבור פעולתו על חבריו בהפצת התורה והיהדות.

* * *

לסיכומו של דבר ניתן לומר: "חוברת קטנה" זו המיועדת "לקטנים" – אמנם לגדולות נצורה! עשוי' היא למלאות תפקידים מרחיקי-לכת בשדה החינוך של ילדי בנ"י לתורה ולמצוות, ומטרתה הראשית ומיידית: להגדיל תורה ולהאדירה ולשננה בפיות תינוקות של בית רבן, שבהם הכח והעוז להשבית אויב ומתנקם".

*) חוברת כעין זו, אבל – בלי ציורים, ובשפה המדוברת (אידית), יצאה לאור ע"י מוסד חינוך "אהלי תורה" _ 1267 איסטערן פארקוויי (778-3340). 667 איסטערן פארקוויי (778-3612).

החוברת ניתנה להשיג אצל המו"ל. הכתובת:

LUBAVITCH YOUTH ORGANIZATION

770 EASTERN PARKWAY

BROOKLYN. N.Y. 11213

  778-04270    (212)

* * *

ומענין לענין:

לשלימות הנושא הנני להציג כאן את המכתב הבא שנמצא בארכיון צא"ח ירושלים.

את המכתב שיגרה גננת ממושב כסלון שהתגוררה בירושלים:

ב"ה, כ"א אייר תשל"ו

לכב'

מטה מבצע

חנוך ילדי ישראל לתורה

כפר חב"ד

ת.ד. 31

ח.נ.

קראתי בהתרגשות רבה את מכתבכם בדבר מבצע החנוך הנ"ל, ואני מצרפת כאן רשימת הילדים בגן.

הייתי שמחה מאד אילו יכולתם לשלוח נציג המבצע לבקר בגננו, לקיים פעולת הסברה בגן, כדי לחנך ולעודד את המבצע באופן ישיר.

אני מקוה שהילדים ילמדו את הפסוקים, למרות שהם קשים להבנתם, אגב חלק מהם שגורים בפי הילדים בתפלה בגן.

                                    יישר כוחכם על המבצע

                                    בברכה              

                                    ציונה מיכאלי

ירושלים רח' רש"י 75.

נציג צא"ח המרכזי ציין לסניף בירושלים:

שלחנו 32 מטבעות ועליכם לעמול הלאה.