חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:24 ו' בכסליו התשפ"ג, 30/11/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הזמן להעמיד 'שופטים' ו'שוטרים'
דבר מלכות

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת שופטים | לנוס אל אלול
להתעורר ולעשות
הזמן להעמיד 'שופטים' ו'שוטרים'
הנבואה ש"לאלתר לגאולה"
"בכל יום אברכך"
פרשת שופטים
אהבת ישראל ומעלת י"ב הפסוקים
"האומר דבר בשם אומרו"
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

מכיוון שליהודי ישנה בחירה חופשית, עליו להעמיד 'שופטים' שילמדו את האדם לבחור בטוב, ו'שוטרים' שירתיעו את מי שאינו מוכן לציית לשופטים * התורה היא נצחית, גם בזמן הגלות ניתן ליישם את הציווי "שופטים ושוטרים תתן לך" בעבודת האדם * ציווי זה נקרא בתורה בימי חודש אלול, משום שעניינם של ימים אלה הוא תשובה ברצון * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. דובר כמה פעמים בנוגע לפרשת השבוע (שאודותה נאמר הפתגם המפורסם של רבינו הזקן1 שצריכים לחיות עם הזמן), ששם הפרשה, שבו נקראת הפרשה כולה, ובנדון דידן: "שופטים", הוא עניין עיקרי בפרשה, וכיון שהתורה היא נצחית2, הרי זה עניין עיקרי גם אתה בנוגע לכל ענייני השבוע.

ובהקדמה – שאף על פי שעתה לא שייך המצווה ד"שופטים ושוטרים תתן לך וגו'" בגשמיות, כי, כשאין בית המקדש קיים, ובני ישראל אינם על אדמתם, יש כמה מצות שאי אפשר לקיימן בגשמיות, וביניהן גם מצוות מינוי שופטים, מכל מקום, העניין של "שופטים" בעבודה הרוחנית ישנו גם עתה, ובכל התוקף, דאם לא כן, הרי זו חלישות בעניין התורה.

אך כדי להבין את עניין השופטים שישנו גם עתה בעבודה הרוחנית – יש להקדים ביאור עניין השופטים כפשוטו.

ב. והעניין בזה:

כתיב3 "ראה נתתי לפניך גו' את החיים ואת הטוב", וגם את ההיפך, ולכן, "ובחרת בחיים"4, באופן של בחירה חופשית.

ובהקדמה – שגם על העניין של היפך החיים והטוב אומר הקדוש-ברוך-הוא "נתתי גו'", כי, אף-על-פי ש"מפי העליון לא תצא" כי אם "הטוב"5, מכל מקום, כיון שהקדוש-ברוך-הוא רוצה ליתן לבני ישראל תכלית הטוב, לכן נתן להם עניין הבחירה, בכדי שלא יהיה אצלם "נהמא דכיסופא"6, אלא כל ענייניהם יהיו על-ידי עבודה דווקא, שאז הוא תכלית העילוי, כמובן ממאמר רז"ל7 "אדם רוצה בקב שלו (שבא על ידי עבודתו) מתשעה קבים של חברו" – שזהו אפילו כשנשאר בידו רק קב אחד, כפי שזה בגשמיות, ועל-אחת-כמה-וכמה שכן הוא ברוחניות, שלאחרי זה מקבל גם את התשעה קבין של חברו (כמובן מהמבואר בכמה מקומות8).

וכיון שניתנה ליהודי בחירה – יש צורך ב"שופטים" ("דיינים הפוסקים את הדין"9) שהם הסנהדרין, שילמדו את בני ישראל את הדרך ילכו בה, וכדאיתא בתנא דביה אליהו10 "שהיה להם (לסנהדרין) לילך ולקשור חבלים של ברזל במותניהם ולהגביה בגדיהם למעלה מארכובותיהן ויחזרו בכל עיירות ישראל . . וילמדו את ישראל כו'".

וזוהי גם ההסברה בדין המשנה11 ש"סנהדרין ההורגת אחד בשבוע (ויש דעה אפילו "אחד לשבעים שנה") נקראת חובלנית" – דלכאורה אינו מובן12: הרי אחת מתרי"ג המצוות היא "לדון בחייבי מיתות בית דין"13, ואם כן, למה נקראת "חובלנית"? – כי אילו הייתה הנהגת הסנהדין כדבעי, היו פועלים שמלכתחילה לא תהיה מציאות כזו, שלאחר התרעה ובעדים יוכל להעשות דבר שחייבים עליו מיתה!

וכאמור שאמיתית עניין הסנהדרין הוא – לא לישב בירושלים בלשכת הגזית ולהמתין שיבואו לשאול שאלה, אלא לילך ולחזר בכל עיירות ישראל, והיינו, לצאת גם ליהודים כאלו שאינם יודעים כלל שיש שאלה בדבר, וללמדם תורה, ו"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"14, ועל ידי זה יפעלו שמלכתחילה לא יהיו דברים בלתי רצויים.

ונוסף על עניין ה"שופטים" – כיון שהקדוש ברוך הוא יודע שמדובר אודות נשמה בגוף ו"ראה הקדוש ברוך הוא בצדיקים שהם מועטים"15, והתורה על הרוב תדבר16, לכן ציווה גם על מינוי "שוטרים", "הרודין את העם . . עד שיקבל עליו את דין השופט".

ועל דרך מאמר רז"ל17 "לעולם ירגיז אדם יצר טוה על יצר הרע . . אם נצחו מוטב, ואם לאו יזכיר לו כו'" (עניין העונש). ועל דרך זה בנידון דידן, שנוסף על ה"שופטים" יש צורך גם ב"שוטרים", ובאופן שמינוי השוטר לכשעצמו פועל יראת העונש, שלכן לא יעשו היפך דיני התורה.

- ההתחלה אינה בעניין ה"שוטרים", כי, לכתחילה צריכה להיות ההנהגה באופן שיהיה די ב"שופטים", ולא יהי צורך בשוטרים; אלא שיש מצב שלא די ב"שופטים", ויש צורך ב"שוטרים".

ג. אמנם, בזמן הזה אין העניין ד"שופטים ושוטרים תתן לך וגו'" בגשמיות

- שהרי אפילו קודם החרבן כבר גלתה סנהדרין מלשכת הגזית, ובטלו מהם דינים מסויימים18, ומכל שכן לאחר החרבן, ועל אחת כמה וכמה לאחרי שבטלה סמיכה מישראל, לא שייך העניין ד"שופטים ושוטרים", אלא רק "שליחותייהו דקמאי עבדינן", ורק לגבי כמה דינים, כמבואר בטור ובשלחן ערוך19 -

אבל ברוחניות ישנו עניין זה גם עתה:

כתיב "עיר קטנה גו' ובא אליה מל גדול גו' ובנה עליה מצודים וגו'", ופירשו חז"ל "עיר קטנה זה הגוף . . מלך גדול זה יצר הרע כו'", שרוצה לכבשה, וצריך ללחום נגדו וכו'.

ועל זה נאמר בפרשת שופטים [שבה נאמרה גם מצוות מינוי מלך, "שום תשים עליך מלך"20, וכן "וכי תצא למלחמה על אויבך וגו'"21 (כל פרטי העניינים הקשורים עם המלחמה), אבל לכל לראש] "שופטים ושוטרים תתן לך": "שופטים" – להסתכל בשלחן ערוך כיצד צריך להתנהג; ואם לא די בכך, יש צורך גם ב"שוטרים" – הזכרת עניין העונש, שעל ידי זה יתיירא לעשות היפך ענייני התורה.

ובפרטיות יותר: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" – לא רק בענייני תורה ומצוות, אלא גם "במאכלו ובמשקהו . . במשאו ובמתנו" (כל פרטי העניינים שמונה הרמב"ם בהלכות דעות22), שכולם צריכים להיות על פי תורה, והיינו, שאף על פי שעניינים אלו ישנם גם אצל אינם יהודים, הנה כאשר יהודי אוכל ושותה או עוסק במשא ומתן, צריך להיות ניכר שעושה זאת יהודי – על פי תורה.

ועל ידי זה שמתנהגים באופן האמור, לקיים את הציווי "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" בעבודה הרוחנית, זוכים לקיים זאת גם בגשמיות, בביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו.

ד. על-פי פתגם רבינו הזקן שצריכים לחיות עם הזמן, שמזה מובן שפרשת שופטים שייכת לענייני השבוע – הרי זה שייך גם לחודש אלול.

והעניין בזה:

החידוש של חודש אלול הוא – שהיה עניין התשובה ברצון, כי, עניין התשובה לכשעצמו היה גם לפני זה, וכמובן מזה שבארבעים יום האמצעיים ביקש משה – בשליחות כל בני ישראל – מחילה וסליחה וכפרה עבור כלל ישראל, כמו שכתוב "ויחל משה גו'"23, וכדי לקנח את החטא (ובפרט לפי דעת חכמי ישראל שחטא ועונש הם סיבה ומסובב24) הוצרך להיות עניין התשובה אצל כל בני ישראל; והחידוש של חדש אלול – ארבעים יום האחרונים – שהיה עניין התשובה ברצון, שלכן פעל הדבר גם על הקדוש ברוך הוא, ש"נתרצה . . לישראל בשמחה . .  (ו)ברצון שלם" "ואמר לו למשה25 סלחתי כדברך"26, כיוון שתשובתם של ישראל הייתה באופן כזה.

ועל דרך ארבעים יום הראשונים שהיו ברצון; אלא שלאחריהם היה עניין החטא – מצד אפשרות הבחירה בהיפך הטוב, ואז חזרה הזוהמא שבטלה במתן תורה27, והתיקון על זה היה בארבעים יום האמצעיים שהיו שלא ברצון, ואחר כך באו הארבעים יום האחרונים שהיו ברצון.

ובשביל זה לא צריך להמתין עד לסיום הארבעים יום, יום הכיפורים (שאז נאמר "סלחתי כדברך"), אלא כבר מתחלתם, מהתחלת חודש אלול, הרי הם ברצון – כמובן מלשון חז"ל "מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון", והיינו, שמשווים את הארבעים יום האחרונים לארבעים יום הראשונים, ואם כן, כשם שארבעים יום הראשונים היו כולם ברצון, מיד בתחילתם, כן הוא גם בנוגע לארבעים יום האחרונים.

[ומזה מובן גם שכבר מהתחלת חודש אלול נמשכת כבר כתיבה וחתימה טובה לשנה החדשה, וכפי שרואים גם במנהג ישראל28 (ש"תורה הוא"29), שמהתחלת חודש אלול כותבים באגרות שלומים ששולחים איש לרעהו ברכת כתיבה וחתימה טובה, כיון שנמשכת לכל אחד ואחת כבר מהתחלת חודש אלול].

ה. ...ועניין התשובה מרצון – שזהו עניינו של חודש אלול – קשור גם עם פרשת שופטים:

עניינו של כל ספר דברים הוא עניין התשובה, שהרי "אלה הדברים" "הן דברי תוכחות, ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן"30, כדי שיחזרו בתשובה כו'.

אמנם, החידוש של פרשת שופטים הוא עניין התשובה ברצון – כמובן מדיוק הלשון "שופטים ושוטרים תתן לך", "תתן" דייקא, ולא "תעשה" [או "תשים", כמו במינוי מלך: "שום תשים עליך צלך"], כי לשון עשיה, אף שיכול להיות גם ברצון, הרי זה יכול להיות גם בדרך כפיה, ואדרבה: לשון עשיה הוא בעיקר לשון כפיה, כלשון הבית יוסף31: "מעשין על הצדקה"; מה שאין כן לשון נתינה, ("תתן"), הרי כל "הנותן בעין יפה הוא נותן"32, שפירושו "יותר מדאי"33, ומזה מובן, שהעובדה של "שופטים ושוטרים תתן לך" היא ברצון, וזהו גם עניינו של חודש אלול – תשובה ברצון.

(משיחת שבת פרשת שופטים, ב' אלול תשכ"ט.

תורת מנחם חלק נז עמ' 307 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה)

__________________________________

1)    ספר השיחות תש"ב עמ' 29 ואילך. נעתק ב"היום יום" ב מרחשוון.

2)    תניא ריש פרק י"ז. ובכ"מ.

3)    נצבים ל, טו.

4)    שם, יט.

5)    איכה ג, לח.

6)    ראה ירושלמי ערלה פרק א הלכה ג. ליקוטי תורה צו ז, ריש ע"ד.

7)    בבא מציעא לח, א.

8)    ראה גם תורת מנחם חלק נד עמ' 143. וש"נ.

9)    פירוש רש"י ריש פרשתנו.

10)  רבה – פרק יא.

11)  מכות ז, א.

12)  ראה גם תורת מנחם חלק מב עמ' 33.

13)  טור חושן משפט ריש סימן תכ"ה.

14)  קידושין מ, ב.

15)  יומא לח, ב (הובא בתניא פרק א).

16)  ראה מורה נסוכים חלק ג פרק לד.

17)  ברכות ה, א.

18)  ראה רמב"ם הלכות סנהדרין סוף פרק יד.

19)  חושן משפט בתחילתו.

20)  יז, טז.

21)  כ, א.

22)  פרק ה.

23)  תשא לב, יא.

24)  ראה של"ה בית אחרון בית דוד (יב, א-ב).

25)  שלח יד, כ.

26)  פירוש רש"י עקב ט, יח.

27)  שבת קמו, רע"א. זהר ח"א נב, ב קכו, ב. ח"ב קצג, סע"ב.

28)  מטה אפרים אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט (מליקוטי מהרי"ל הלכות ימים נוראים).

29)  ראה תוספות ד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יורה דעה סימן שע"ו סעיף ד. מנהגים ישנים מדורא עמ' 153. שלחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סוף סימן ק"פ. סימן תל"ב סעיף יא. סימן תנ"ב סעיף ד. סימן תצ"ד סעיף ט"ז. ועוד.

30)  ריש פרשת דברים בפירוש רש"י.

31)  יורה דעה סימן רמ"ח.

32)  ראה בבא בתרא נג, ריש ע"א.

33)  פירוש רשב"ם ד"ה אבל – שם עא, א.

סיכום:

פרשתנו נפתחת בציווי "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך".

תפקיד השופטים הוא להורות וללמד את ישראל האופן הנכון בקיום התורה והמצוות, ולעודד ולסייע את ישראל בקיומן. אך במינוי שופטים לבד לא דיי, יש צורך גם בשוטרים, שכן, יש מי שבכדי לקיים את דברי השופטים זקוק לירא מעונשי השוטרים...

התורה היא נצחית, ואף-על-פי שעתה אין לנו סנהדרין, ואיננו מקיימים את הציווי "שופטים ושוטרים תתן לך", בעבודה הרוחנית ניתן וצריך לקיים ציווי זה:

"שופטים" – יש לעיין בשלחן ערוך ולברר כיצד צריך להתנהג.

"שוטרים" – אם גם לאחרי העיון בשלחן ערוך היצר אינו נותן מנוח, יש צורך להזכיר לו אודות העונש המגיע שאינו מציית לדברי השלחן ערוך, שמחמת יראת העונש מתאמצים ומתגברים על בלבולי היצר.

ואת השופטים והשוטרים יש לתת "בכל שעריך" – בכל ענייני האדם, אף בענייני חולין צריך להיות ניכר שעניין זה נעשה על ידי יהודי הציית להוראות השלחן ערוך.

מצווה זו "שופטים ושוטרים תתן לך" קשורה במיוחד לחודש אלול:

ימי חודש אלול הם בכלל ארבעים הימים השניים בהם שהה משה בהר סיני. והנה, תיכף לאחר החטא שבו ישראל בתשובה – שאם לא כן, כיצד יכול היה משה לתבוע מחילה, "ויחל משה", מאת הקב"ה? – והחידוש בתשובה שבארבעים הימים אחר כך הייתה תשובה ברצון.

משמעות הציווי "שופטים ושטרים תתן לך" – ולא "תעשה לך" – היא, שהעמדת השופטים והשוטרים המסייעים לקיום המצוות נעשית ברצון. על דרך התשובה של חודש אלול שנעשית ברצון.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)