נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת עקב | עבודה מסודרת
	התמודדות עם עודף משקל
	שהילדים יקבלו חינוך "לדבר בם" גם ב"שבתך בביתך"
	הגאולה נמצאת בתוך התפילה והבקשה עבורה
	הרה"ק ר' לוי יצחק שניאורסאהן – ע"ה שנה לפטירתו
	פרשת עקב
	"איזהו חכם – הלומד מכל אדם"
	הגאון המקובל ר' לוי יצחק שניאורסאהן
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

"נלקח מהעולם קודם זמנו" * "נשאר טמון שם ע"י הרדיפות והגזירות" * עדותו של הרש"ג בפני הרבי * הרב ד"ר צבי הרכבי כותב על ר' לוי'ק * על הספר 'תולדות לוי יצחק' * זכרונות הרה"ח ר' לייזר הורוויץ והקירובים של הרבי * והתלמוד תורה שזכה שהרבי יעניק לו השם "לוי יצחק" בלוד

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

יש ענין של חיבור הפכים בענין מיתתן של צדיקים – שמחד גיסא [מצד אחד], נותן הקב"ה לצדיקים תפקיד ושליחות בעולם, ומאידך גיסא, לוקח אותו מהעולם קודם זמנו.

דברים אלה השמיע הרבי בש"פ עקב תשל"א (תורת מנחם כרך סה עמ' 122) ורמז בכך לאביו ר' לויק, שנסתלק קודם זמנו (השווה: תורת מנחם כרך ט ריש עמ' 106; וראה גם כרך כג עמ' 228).

באותה שנה – בהתוועדות י"א שבט (שם כרך סג עמ' 165) – דיבר הרבי על מצבם הקשה של יהודי ברית-המועצות והתבטא:

דבר שחוויתי על כתפי: אאמו"ר ז"ל (עם כל התוארים שצריך לומר עליו) נשאר טמון שם ע"י הרדיפות והגזירות.

עדות הרש"ג ז"ל

עדות מעניינת השמיע חתנא וגיסא דבי נשיאה, הרש"ג ז"ל, בפני הרבי במהלך סעודת ליל שמיני עצרת תשל"א ('תורת מנחם' כרך סב עמ' 118; 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רח (בשינוי)):

"וסיפר הרש"ג שבנסיעתו עם ר' אלחנן דוב מרוזוב מליובאוויטש לקרעמענטשוג ביקרו ביעקאטרינאסלאוו אצל אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ודיבר כל הלילה בענין כתיבת וחתימת הפתקאות בתשרי ובשמיני עצרת ורוב הדברים היו בדרך הקבלה".

הנוסח בכ"ף אב מרמז אולי לרבי ואביו

בין השנים תשכ"ח-תשמ"ו התקיימו מטעם צעירי-אגודת-חב"ד בר-מצוה לבני הגיבורים ("יתומי המלחמה והחבלנות בארצנו הקדושה") בכפר חב"ד.

שמונה מהם [בשנים תשל"ו; תשל"ז; תשל"ח; תשל"ט; תש"מ; תשמ"ב; תשמ"ג; תשמ"ה] התקיימו בכ"ף מנחם-אב או ממש בסמיכות לו.

והרבי כתב את הדברים הבאים – המרמזים אולי גם לכ"ף מנחם-אב:

תגרום נחת רוח לאביך, השם יקום דמו, אשר מעולם האמת בו הוא נמצא משגיח בהנעשה אתך, מתענג עונג רב בהתנהגותך הטובה ושמח שמחה גדולה אשר הולך אתה מחיל אל חיל בתורתנו תורת אמת ובמצותיה.

אחד האנשים שזכה לכתוב על ר' לוי'ק היה הרב ד"ר צבי הרכבי, בן העיירה יקטרינוסלב, שזכה לקשר חם עם בית הרב. בשנת תשט"ז זכתה רעייתו ל'יחידות', במהלכה עשה הרבי 'תספורת' לבנו שי'.

הארכנו כבר במדור זה על קשרי הרבי עם חמיו רבה של פתח-תקוה הגאון רבי ראובן הכהן כ"ץ (ראה גליון תתקלז). בשנת תשל"ג פירסם את ספרו על יאקטרינוסלב. בארכיון צא"ח ירושלים מצויה הגלויה הבאה, בפרסום ראשון:

"ב"ה כ"ה בשבט ה'תשל"ג

                        "מכובדיי שי'

"ת[שואות] ח[ן] על העברת ברכת הרבי שליט"א, המאשר גם-כן קבלת משלוחי, בצירוף ברכתם. וברכה תמיד זמנה.

"יצא "ספר יאקטרינוסלב" בעריכתי ושני עותקים הראשונים נמסרו-נשלחו א) לרבי שליט"א; ב) לכב' הנשיא שזר יחי'.

"י"ב היא עיר רבנותם של ר' בערע-וואלף זצ"ל ["המשפיע מסטראדוב"] ושל רלוי"ש זצ"ל.

"עיר גידולו של הרבי שליט"א. יש בספר על הקהילה, על השואה, על אישיה, מאמרי על רלו"י זצ"ל עם תמונתו וכו'.

"הספר נסדר [=בדפוס] בכפר חב"ד. . על אנשי חב"ד לקנות הספר, להפיצו, לפרסמו..

"בברכת כבוד התורה

                        "הרב ד"ר צבי הרכבי".

מיד עם קבלת הספר כתב לו הרבי ('אגרות-קודש' כרך כח עמ' קל):

מאשר הנני קבלת הספר "יאקטרונסלאב", ות"ת ת"ח [ותשואות-חן תשואות-חן]. ומצו"ב [ומצורף בזה] להוצאות המשלוח וכו'.

על 'תולדות לוי יצחק'

בשנת תשל"ז נדפסה מהדורה ראשונה של הספר 'תולדות לוי יצחק' בעריכת הרה"ח ר' נפתלי צבי גוטליב (ע"ה).

לרב הרכבי הייתה ביקורת על הספר, והוא כתב על-כך לרבי, שהגיב על-כך ('אגרות-קודש כרך לב עמ' קי):

ת"ח על ההערות על-דבר הספר "תולדות לוי יצחק", ובטח בא בדברים ישר עם העורך שי', ואולי הוא בסוג ד"צעקה על העבר"...

טרם הדפסת הספר בראשונה שלח הרנ"צ גוטליב את החומר לרבי. הרבי לא הגיה את כל הספר, אך ציין שורת תיקונים והערות המוכרחים ("הנ"ל מוכרח"). – 'אגרות-קודש' כרך לא עמ' שלח-ט.

עוד קודם לכן (שם עמ' רעא) כתב הרבי:

יתדבר עם "קה"ת" דכאן, ובלבד שיגיהו כדבעי וכו'. .

כבר בחודש שבט תשל"א (שם עמ' קכז) עורר הרבי בדבר הדפסת הספר וכתב:

חבל במאד שמתארך כ"כ [כל כך] הר[שימות] ד[ברים] ע[ל] ד[בר] אאמו"ר כו', ועד מתי? וכנראה שגם לי"א ניסן לא יו[ציאו] ל[אור]!!

יצויין, כי לפני שנתיים הספר ראה אור במהדורה חדשה, בעריכת הרב אלי' שיחי' וולף, ובאחרונה פורסמה חוברת השלמות לספר זה.

מקבל מר' לוי'ק – "הכתיבה להשקיט הנביעה"

הרה"ח ר' אליעזר גורביץ (הורוויץ, ז"ל), בנו של המשפיע האגדי ר' יצחק המתמיד – הי"ד – שהה ביקטרינוסלב בשנים תר"צ-תרצ"א והיה מקורב לרלוי"צ שאף העניק לו 'סמיכה' לרבנות.

בשנת תשכ"ג נסע לראשונה לרבי וזכה לקירובים מיוחדים. חסידים קישרו זאת לקרבתו לר' לוי'ק.

באותה הזדמנות ביקר אצל הרבנית חנה, אימו של הרבי, ומסר לה ספר שהיה ברשותו ועליו התנוסס שמו של סבהּ. הרבנית הגיבה: "זה עבור בני".

בהזדמנות התבטא ר' לוי'ק באוזני רעייתו הרבנית חנה: "הוא היחיד שמבין – לכן הוא מגיע [לשמוע]".

ר' אליעזר סיפר: "פעם בסוף החורף, הראה לי ר' לוי'ק את רשימותיו ואמר: 'זה מה שדרשנו במשך החורף – בעיקר בסעודת שלישית'...

"בהזדמנות, כשעמדתי ללכת עיכבני תישאר כאן, וכשהיה נצרך לאוויר ביקשני להתלוות אליו לגן, שם ישב והתבונן משך מספר שעות בענייני קבלה ודא"ח...".

וסיים ר' אליעזר: "הצורך של ר' לוי'ק לכתוב את דבריו נבע מן העובדה שנזקק להשקיט נביעת המוחין שלו – בדומה למה שמספרים על הגאון הראגצ'ובי".

הרבי העניק שם לת"ת ע"ש אביו

בכ"ב סיון תשל"ה ('אגרות-קודש' כרך ל עמ' רל) כותב הרבי להרה"ח מו"ה נתן נטע ברכהן – הרוח החיה והבלתי נלאה – מהנהלת תלמוד תורה חב"ד בלוד:

תשואת-חן על הנחת-רוח מהתמונות שבאלבום. כדאי שתהיה תמונה כללית מרשימה יותר. . אזכיר על-הציון לכל-הנזכר-לעיל ויבשר-טוב.

בשלב מסויים – כנראה בכ"ף מנחם-אב תשל"ז – העניק הרבי הסכמתו לכך שהחדר יישא את שמו של אביו הק', ושנה לאחר מכן, בקיץ תשל"ח, קיים התלמוד-תורה הגרלה לנסיעה לרבי, לרגל "התוועדות כ' מנחם אב, ש[נה] ז[ו] יומא דהילולא של הרה"ק הרה"ג הרה"ח לוי יצחק שניאורסון זצוקללה"ה זיע"א, אביו של יבדלחט"א כ"ק אדמו"ר שליט"א. ההגרלה הותאמה ליום השנה לנתינת השם ת[למוד] ת[ורה] לוי יצחק ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א...".

הרבי שיגר להרב ברכהן 200$ שטרות בני 1$ ושטרות בני 10$ כדי שימכרם לטובת התלמוד-תורה.