חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:58 זריחה: 6:52 כ"ד בתשרי התש"פ, 23/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ה"אתהפכא" של חנוכה גדול וה"ונהפוך הוא" של פורים
דבר מלכות

מגילת חנוכה נקראת "מגילת אנטיוכוס" - הייתכן שנקראה על-שמו של אנטיוכוס הרשע?! ומדוע בחלק מקהילות ישראל נהוג לקוראה אף שאינה נמנית עם כתבי הקודש? * לחנוכה ולפורים צדדים משותפים, אך יש ביניהם גם הבדלים מהותיים * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בנוגע לחנוכה מצינו דבר פלא:

ידוע שסיפור נס חנוכה נכתב באריכות במגילה, שנקראת בשם "מגילת אנטיוכוס". והגם שמגילה זו אינה חלק מכ"ד ספרי קודש, הרי היא מובאת בפוסקים, ויתירה מזו: בכמה קהילות קדושות בישראל נוהגים לקרוא מגילה זו בחנוכה1.

דלכאורה הרי זה דבר והיפוכו הדורש ביאור - דממה-נפשך: איך זה שמגילה שאינה חלק מכתבי הקודש תיקרא בציבור בקהילות קדושות בישראל?!

הפלא בזה מתחזק בהשוואה לפורים: חנוכה ופורים דומים בעניינם - ומובאים בכמה וכמה דינים ועניינים יחד2. שניהם מצוותם היא מדברי סופרים3, שניהם מותרים במלאכה4, וכיוצא בזה. ואף-על-פי-כן רואים חילוק ביניהם מן הקצה אל הקצה:

"מגילת אסתר" היא א) (על-ידי בקשת אסתר "כתבוני לדורות", "עם שאר הכתובים"5) אחת מכ"ד ספרי קודש, ואדרבה - למגילת אסתר ישנה מעלה לגבי נביאים וכתובים אחרים, היות ש"כל6 ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח7 חוץ ממגילת אסתר והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות כו' שאין בטלין לעולם"; ב) מצווה לקרוא את המגילה בפורים (כבקשת אסתר "קבעוני לדורות", "ליום-טוב ולקרייה"8).

מה-שאין-כן "מגילת אנטיוכוס" דחנוכה א) אינה חלק מכ"ד9 ספרי קודש; ב) אין מצווה לקרוא אותה10 - ואף-על-פי-כן בכמה קהילות קדושות קוראים אותה בימי חנוכה, כנ"ל.

חילוק בולט נוסף ביניהם רואים בשמותם: מגילת אסתר נקראת על שם אסתר11 (ולא מגילת אחשוורוש או המן) - שעל-ידה באה ההצלה ונס פורים, ואסתר היא מהנשים צדקניות הכי נעלות, וביחוס "בתה של שרה"12.

לאידך, "מגילת אנטיוכוס" נקראת על-שם אנטיוכוס הרשע (ולא על-שם מתתיהו כוהן גדול, או יהודה המכבי וכיוצא בזה), זה שהביא את הגזירות על בני-ישראל בימים ההם!

ב. ויש לומר הביאור בזה:

מבואר בכמה מקומות13 שהחידוש דחנוכה - ועל דרך זה - בפורים - הוא, הבירור ועלייה של התחתון ביותר, באופן דאתהפכא חשוכא לנהורא, וכידוע - שלפני זה היתה התגברות ביותר של החושך - "נכנסו14 יוונים להיכל" ו"טימאו כל השמנים שבהיכל", והוצרכו להילחם עם "מלכות15 יוון הרשעה"  שרצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", ואחר-כך היה ניצחון המלחמה - "מסרת גיבורים ביד חלשים וטמאים ביד טהורים כו'" והנס דפך השמן שדלק שמונה ימים.

ועל-דרך זה היה גם בימי פורים: קודם היתה התגברות ביותר של החושך, גזירת המן הרשע, צורר היהודים, ומאחשוורוש על-שם שהשחיר פניהם של ישראל16, ו"הוא אחשורוש, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו"16; ועל-ידי המסירות-נפש דמרדכי ואסתר ובני-ישראל בכלל באה ההצלה ונס פורים, שנעשה "ונהפוך הוא"17, עד באופן שאסתר פעלה על אחשוורוש, שיהפוך את הגזירה מרע לטוב.

[חנוכה ופורים שניהם מצוות מדברי סופרים וימים המותרים במלאכה כו' (לא כשאר מועדי השנה (ג' הרגלים) ושבת) - כי אז היא ההמשכה ממדריגה נעלית ביותר שנמשכת בהתלבשות בענייני ומלאכות העולם18, שזה נפעל על-ידי עבודת האדם למטה, ולכן גם קביעת היום-טוב - מדברי סופרים].

ויש לומר שהגם שבכללות זהו תוכן העבודה דשניהם - חנוכה ופורים, יש בזה חידוש בחנוכה לגבי פורים, כפי שרואים זאת בפשטות בהמצוות שקבעו בימים אלה19:

המצוות דפורים קשורות כולן עם ענייני קדושה שיהודי עושה בפנים, בביתו הפרטי ובבית-הכנסת, ובין יהודים (מקרא מגילה, סעודת פורים, הלל והודאה, משלוח מנות איש לרעהו וכו').

את הנס דחנוכה קבעו בהדלקת נרות, שבה מודגשת ההשפעה (גם) בחוץ ברשות הרבים ועד גם על אומות העולם (נוסף להעבודה בפנים, בקדושה) - הן בהמקום דנרות חנוכה, והן בזמן ההדלקה:

מקום הנרות - "מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ" פרסומי ניסא20, כלומר, שנוסף על כך שהוא ובני הבית צריכים לראות את נרות החנוכה, צריכים הם להאיר באופן ש(גם) אלו הנמצאים "בחוץ", ברשות הרבים, יראו אותם.

זמן ההדלקה - "מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק כו' ועד כמה כו' עד דכליא ריגלא דתרמודאי"21, כי עד ש"תכלה רגל מן השוק" (ריגלא דתרמודאי - האנשים האחרונים שמסתובבים בשוק) ישנם עוברים ושבים שרואים את הנרות, ובמילא ישנו בזה פרסומי ניסא22.

כלומר: נרות חנוכה צריכים לדלוק ולהאיר ב"חוץ", ב"שוק", כל זמן שעדיין נמצאים שם אנשים, גם כאלו אנשים הנקראים "תרמודאי" - "שם אומה מלקטי עצים דקים ומתעכבים בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם"23, או "עניים שלאחר שגומרים מלאכתם מלקטים עצים מן ההפקר להתחמם בהם, ומתאחרים בשוק יותר משאר בני אדם"24 - שזה כולל גם אומות העולם.

ובפרט לפי הפירוש (הפנימי) ב"על פתח ביתו מבחוץ", ברשות הרבים ממש, מקום הקליפות, לאהפכא חשוכא לנהורא25, והפעולה דנרות חנוכה היא "עד שתכלה רגל מן השוק כו' עד דכליא ריגלא דתרמודאי" - גם ב"שוק" (טורי דפרודא)26 אצל אלו שהם "תרמודאי", מורדים (תרמוד אותיות מורדת27) בהקב"ה רח"ל, ולא רק כמו ה"תרמודאי" עבדי שלמה28 שאחר-כך נעשו מורדים, אלא גם בהמורדים בה' בין גויים ממש [שהם למטה מטה מעבדי שלמה, שיש להם שייכות לשלמה, מה-שאין-כן גויים. וכמודגש גם בשתי ברכות-השחר השונות - "שלא עשני עבד", ו"שלא עשני גוי"] - אלו שאומרים "אלקא דאלקייא"29, או למטה מזה - "לי יאורי ואני עשיתיני"30 - גם אליהם צריכים להגיע נרות החנוכה.

"עד דכליא ריגלא דתרמודאי", שנרות החנוכה פועלים בהם "כליא" - ביטול וכיליון31, ולא רק של ה"תרמודאי" (מורדים) בכלל, אלא גם ב"ריגלא דתרמודאי", החלק הכי תחתון שבהם (שמורד בה' לא מצד השכל והמידות אלא כמו רגל שאין בה שכל כלל), עד שהם נהפכים: במקום מורדים בה', הם נעשים קשורים עם האור דנרות חנוכה, "נר מצווה ותורה אור"32 - בני-ישראל על-ידי תרי"ג מצוות שלהם ואינם יהודים על-ידי שבע מצוות בני נח, אמונה בה' וכו'.

ג. על-פי הנ"ל מובן החידוש באתהפכא שנפעל על-ידי החידוש שבחנוכה לגבי פורים:

הגם שאף בימי הפורים היה "ונהפוך הוא" (דגזירת המן ומלך אחשוורוש), אף-על-פי-כן קבעו את המצוות דפורים לדורות דווקא בענייני קדושה, ולא בעניין שיש לו השפעה (גם) ב"חוץ" , עד על אומות העולם, שמזה מובן שהחידוש דפורים הוא בעיקר בפעולה דאתהפכא על בני-ישראל - פרסומי ניסא ושמחה הכי גדולה שמתגלה בהם; זוהי אמנם שמחה של אתהפכא - "עד דלא ידע בין ארור המן וברוך מרדכי"33, שהוא לא  יודע את החילוק בין העבודה דעשה טוב וקדושה (ברוך מרדכי) והעבודה דסור מרע, עד לעבודת התשובה (ארור המן), (אבל בעיקר) כמו שהשמחה נמצאת בגלוי אצל בני-ישראל, ובענייני קדושה, לא בענייני העולם;

מה-שאין-כן נס חנוכה קבעו לדורות במצוות הנרות, שצריך להאיר (גם) את ה"חוץ", ב"שוק", עד ה"תרמודאי", המורדים בה', כולל גם אומות העולם34, - שזה מורה שפעולת האתהפכא בזה היא נוגעת (גם), ועיקר (נוסף לההשפעה מזה "על פתח ביתו" בפנים, כפי שמודגש במצוות חנוכה שקשורים עם פנים: הלל והודאה, תפילות וקריאת הנשיאים בחנוכה וכיוצא בזה), גם ההשפעה מבחוץ לתחום הקדושה, ועד גם למורדים בה' ובאומות העולם.

ד. ועל-פי זה יש לומר החילוק בין אופן הבירור דהאומות שנפעל על-ידי חנוכה והבירור על-ידי פורים: אף-על-פי שגם על-ידי הנס דפורים נעשה הבירור והפיכה דמלך אחשוורוש, המושל בכיפה דכל האומות - הרי הבירור היה באופן שהאומות מתבררים על-ידי לשון-הקודש, על-ידי תורה מלמעלה (בדוגמת שמות החול בלשון-הקודש, כמו שאומות העולם דיברו קודם דור ההפלגה, ויותר מזה - בדוגמת לשון ארמי שכתוב בתורה).

ונמצא, שהגם שב"מגילת אסתר" כתובים תיבות מלשון פרס ומדי (החל מהשם "אחשוורוש"), ויתירה מזו - "העתיקוה הפרסיים ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם והם היו עובדי גילולים כו'", ולכן "כבוד השם שלא יזכירנו מרדכי במגילה"35 - שזה מורה שמגילת אסתר חדרה גם למטה מטה - אף-על-פי-כן, מגילת אסתר היא אחת מכ"ד כתבי קודש36 (תורה), היות שזה כפי שבירור המטה נפעל על-ידי הקדושה על-דרך הבירור על-ידי לשון-הקודש (או לשון ארמי שבתורה). ולכן אין בזה כוח לפעול את הבירור גם דה"פרסיים" עובדי גילולים, לכן לא יכולים לכתוב את שם הוי' במגילה.

ולכן גם נקראת המגילה על שם אסתר, כי מדובר אודות הבירור שנפעל על-ידי אסתר (קדושה).

מה-שאין-כן חנוכה מגיע גם37 ב"חוץ", ב"שוק", עד גם באומות העולם34 והמורדים בה' (תרמודאי), כמו שהם נמצאים במקומם הם, ובלשונות שלהם (עוד לפני שמתבררים ומתעלים בלשון הקודש), כהכנה וכוח ל"אז אהפוך אל עמים (גם כמו שהם מצד לשון האומות) שפה ברורה גו'"38. ולכן הרי זה מתבטא גם בכך ש"מגילת אנטיוכוס" נקראת על שמו, כמו שקיים במקומו הוא - אנטיוכוס הרשע, ולא כחלק מ(תורה - ) כתבי הקודש (בדוגמת לשונות האומות כפי שהם במקומם, חוץ מלשון הקודש), וגם זה מעלים (על-ידי העבודה דחנוכה) על-ידי זה שמגילת אנטיוכוס (העניינים שמדובר שם) מובאת (בפוסקים) בתורה, עד שבכמה קהילות קוראים אותה בציבור בימי חנוכה.

(קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב, א' דחנוכה ה'תש"נ;
 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תש"נ, חלק שני, עמ' 43-49)

----------

1) פסקי רי"ד סוכה מד,א. שבלי הלקט סקע"ד. ועוד. וראה אנציקלופדיה תלמודית ערך חנוכה עמ' שסא. וש"נ.

2) כמודגש גם בזה שהתחלת נוסח "ועל הניסים" היא בשווה בחנוכה ופורים.

וכידוע ע"פ קבלה - שחנוכה ופורים הם כנגד נצח והוד (תקו"ז חדש צד,ב. שער הכוונות סוף עניין ר"ח ור"ה). תרי פלגי. ועד שיש ב' דעות בזה, איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד (ראה פע"ח שער מקרא קודש פ"ד. של"ה בסופו (ענייני פורים ומגילה), מס' כנפי-יונה סי' נג).

ולהעיר שהרמב"ם בספרו חיבר הל' מגילה והל' חנוכה בהמשך אחד במניין הפרקים (ובהל' חנוכה פ"ג ה"ג-ד משווה כמה דיני חנוכה לדיני פורים). וע"פ הנ"ל יומתק כי חנוכה ופורים הם תרי פלגי (ראה שיחת זאת חנוכה תשל"ה).

3) ראה רמב"ם שם.

4) טושו"ע או"ח סתר"ע. וראה סהמ"צ להצ"צ מצוות נר חנוכה. תו"א צט,ד.

5) מגילה ז,א. פרש"י אסתר ט,לב. וראה חדא"ג מהרש"א מגילה שם.

6) רמב"ם הל' מגילה ספ"ב. מירושלמי מגילה פ"א ה"ה.

7) וכידוע הביאור בזה (תו"א מגילת אסתר צ,ד. קיט,ב. ועוד), שבטלין לגבי האור הגדול דלע"ל - כשרגא בטיהרא.

8) מגילה שם ובפרש"י.

9) בדיוק כ"ד - כנגד כ"ד צירופי שם אד'.

10) ואפילו לפי הנוהגין לקרות מגילת אנטיוכוס בחנוכה - אין מברכים עליה לפי שאין לה שורש חובה כלל (פסקי רי"ד ושבה"ל שם).

11) ב"ב יד,ב. רמב"ם סוף הל' מגילה. טושו"ע יו"ד סו"ס רפג.

12) אסת"ר פ"א, ח.

13) דרושי חנוכה ודרושי פורים - בתורה-אור, שערי-אורה, מצוות נר חנוכה בסהמ"צ להצ"צ, ועוד.

14) שבת כא,ב.

15) נוסח "ועל הנסים".

16) מגילה יא,א.

17) אסתר ט,א.

18) ראה תו"א וסהמ"צ שבהערה 4.

19) ולהעיר משינוי לשון הרמב"ם, שקריאת המגילה היא "תקנת הנביאים" (ריש הל' מגילה), ואילו מצוות חנוכה - "התקינו חכמים" (הל' חנוכה פ"ג ה"ג). - בפשטות כי אסתר סוף זמן הנבואה - אף שבשניהם כתב (וכללם) שהם מצווה מדברי סופרים (הל' מגילה שם. והל' חנוכה שם בסוף ההלכה).

20) שבת שם ובפרש"י.

21) שם.

22) טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.

23) רש"י ד"ה רגלא - שבת שם.

24) תשובת הגאונים שערי-תשובה סי' רלג. ועוד.

25) ראה תו"א מקץ סד"ה רני ושמחי הב'.

26) ראה אוה"ת חנוכה סד"ה מצוותה משתשקע החמה (תתקמא, ב). ד"ה מצוותה תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב עמ' כה ואילך) ס"א. וש"נ.

27) עמק-המלך שער קריית-ארבע ר"פ קיא (קח, א). קהלת-יעקב ערך תרמוד.

28) ספ"ק דיבמות (יז,א).

29) סוף מנחות.

30) יחזקאל כט,ג. וראה שם,ט. וראה תניא ספכ"ב. לקו"ש חכ"א עמ' 40 ובהערות שם.

31) אוה"ת שם תתקמב,א. ד"ה הנ"ל תשל"ח שם. וש"נ.

32) ל' הכתוב - משלי ו,כג. ושייך במיוחד לנר חנוכה - רש"י ד"ה בנים שבת כג,ב.

33) מגילה ז,ב.

34) ולהעיר שימי חנוכה הם כנגד ימי הסוכות, ובפרט לדעת בית שמאי שהדלקת הנרות הן בסדר דפוחת והולך כפרי החג (שבת כא,ב. וראה אוה"ת חנוכה דש,ב. שמע"צ עמ' א'תשעה ואילך), שמקריבים אז השבעים פרים כנגד השבעים אומות (סוכה נה,ב. במדב"ר פכ"א, כד). וגם להעיר, שחנוכה היא ע"ש חנוכת המקדש (והמנורה), והמקדש היה מגין על כל האומות, ואילו היו אוה"ע יודעים מה היה המקדש יפה להם כו' היו מקיפים אותו כדי לשומרו כו' (במדב"ר פ"א, ג. ועוד). וראה של"ה (חלק תושב"כ פרשתנו דרוש צאן יוסף בהג"ה). שחנוכה הוא מלשון חינוך, והוא רומז לחינוך העולם (וראה לקו"ש ח"י עמ' 282 ואילך).

35) ראב"ע מג"א ח,ו. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סשל"ד סי"ב (ממרדכי שבת סי' שצו. הובא בט"ז או"ח שם סקי"א): במגילת אסתר אין בה אזכרות מפני שנשתלחה ליכתב בדתי פרס ומדי ולפיכך אין בה קדושה אא"כ כתובה כהלכתה.

36) להעיר שאסתר ברוה"ק נאמרה (מגילה ז,א).

37) כי מובן שזהו בנוסף לפעולת חנוכה בענייני קדושה, וגם בענייני חולין שכבר נעשו על טהרת הקודש (כמו בירור ענייני העולם על-ידי לה"ק), הן על-ידי הדלקת נר חנוכה על פתח ביתו (ובביהכ"נ (שכולם מתכנסים שם) כדאי שתהיה מנורה דלוקה במשך כל המעת לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות), ובפרט על-ידי שאר המצוות דימי חנוכה: קריאת הנשיאים, הלל והודאה וכו'.

38) ראה אוה"ת נ"ך עמ' תתקו. וראה תו"א שבהערה 4. שהתקנה להדליק נר חנוכה בפתח הסמוך לרה"ר מבחוץ דהיינו ברה"ר ממש, כי רה"ר הוא מקום הקליפות לאהפכא חשוכא לנהורא כו' וזהו ונלוו גוים רבים אל ה'.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)