חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קרבנות
מן המעיין


מאת: הרב אליעזר ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1698 - כל המדורים ברצף
'עול הגויים' גם בירושלים
יש חדש
העוון שמתעורר עד תחיית המתים
קרבנות
צחוק בגאולה
שתי תכונות
בזכות כפתור
חלוקת הארץ לי"ג שבטים
ברוך רופא חולים
כשהצום חל בשבת

בשבת מאחרים

״את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים״ (במדבר כח,ד). ״בבוקר״ נאמר בתמיד של שחר של כל ימות השבוע, ואילו בשבת לא נאמר "בבוקר" אלא ״וביום השבת״. מכאן המנהג שבשבת מאחרים לקום בשחרית, ולא כבכל ימי השבוע שמשכימים לבתי כנסיות, כי הלשון 'ביום' משמעו איחור.

(רבי האי גאון)

ניחוח שלי

״ריח ניחוחי״ (במדבר כח,ב). ״ניחוח״ – מלשון ירידה, כמו 'נחות דרגא'. ״ריח ניחוחי״ – ריח הקרבנות מוריד שפע אלוקי לעולם. והכתוב מדייק שזהו 'ניחוחי', הניחוח שלי. שכן עבודת הקרבנות ממשיכה את מהותו ועצמותו יתברך כביכול, שישכון ויתגלה בעולם.

(ליקוטי תורה)

מחשבה, דיבור ומעשה

״ואמרת אליהם... ואמרת להם״ (במדבר כח,ב-ג). ״ואמרת אליהם״ – מכוּון לבחינת המחשבה והדיבור שבקרבנות: מחשבה – עבודת התפילה, שהיא עבודה שבלב; דיבור – הדיבור בדיני הקרבן והלכותיו. ״ואמרת להם״ – זו בחינת המעשה, הקרבת הקרבן בפועל.

(ליקוטי תורה)

כליל לה'

״עולה תמיד״ (במדבר כח,ג). קרבן התמיד, המסמל את כללות הקרבנות, היה עולה, שהוא ״כליל לה׳״. לומר לך: אם רצונך להגיע לדבקות אמיתית בקב"ה – קרבן מלשון קירוב – עליך לעבוד את עבודתך ״כליל לה׳״ – שלא על-מנת לקבל פרס.

(הרבי מליובאוויטש)

תמיד – על-ידי התורה

״עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח אישה לה׳״ (במדבר כח,ו). חז״ל אמרו (מנחות קי) שבזמן שאין בית מקדש קיים, הקורא בפרשת קרבנות כאילו הקריב קרבן. לכן תיקנו לומר את פרשת התמיד בכל יום. וזהו "עולת תמיד" – כיצד תהיה עולת תמיד, אף בזמן שאין בית מקדש קיים? על-ידי "העשויה בהר סיני" – על-ידי התורה שניתנה בהר סיני.

(עטורי תורה)

צירוף ייחודי

״עולת חודש בחודשו״ (במדבר כח,יד). בכל חודש מאיר צירוף אחר מי״ב צירופי שם הוי'ה, והקרבנות של כל ראש חודש עולים למעלה על-פי הצירוף של חודש מסוים זה.

(אור התורה)

לא קרבן ללבנה

״ושעיר עיזים אחד לחטאת לה׳״ (במדבר כח,טו). בשעיר חטאת של ראש חודש בלבד נאמר ״לחטאת לה׳״, מה שלא נאמר בשעירי הרגלים כולם ולא בחטאת אחרת. כי יש חשש שידמו בשעיר ראש חודש שהוא קרבן ללבנה, כמו שהיו עושים המצרים, להקריב ללבנה בראשי החודשים. מפני זה חידש הלשון בזה השעיר, ונאמר בו "לה׳", להסיר המחשבות ההן.

(מורה נבוכים)

עונת מלאכה

״חג שבעת ימים״ (במדבר כח,יז). פסח וחג (הסוכות), שאינם עונת מלאכה, עשה זה שבעה וזה שמונה; עצרת, שהיא עונת מלאכה, אינה אלא יום אחד בלבד. מלמד שחס הכתוב על זמנם של ישראל.

(ספרי)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)