ישנם ב' אופני עבודה – עבודה עם עצמו, בד' אמותיו, ועבודה באופן של הפצה, ששולחים אותו למקום רחוק כו'. יכול יהודי לעשות 'חשבונות' בנוגע לסדר העבודה – מהקודם למה; תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם; קשוט עצמך תחילה ואחר-כך קשוט אחרים...
שקלא-וטריא זו שייכת רק במשך שאר זמני השנה, אבל כאשר מגיע השבוע שבו קוראים בתורה את פרשת שלח, ובפרט בשבת פרשת שלח – ישנה הוראה ברורה ומפורשת בתורה, שעכשיו צריכה להיות העבודה במקום רחוק דווקא – "שלח", למקום רחוק, ובאופן של הפצה חוצה דווקא.
והאמת היא שכללות עבודתו של יהודי, גם כאשר עוסק בעבודה ד"קשוט עצמך", היא באופן של "שלח": ירידת הנשמה למטה, שזוהי ירידה למקום רחוק ביותר, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, כדי לתקן את הגוף ונפש הבהמית וחלקו בעולם, הפצה חוצה דווקא.
ועכשיו, עיקר ההדגשה היא על העבודה דהפצת המעיינות חוצה.
(ע"פ שיחת שבת פרשת שלח תשמ"ג - תורת מנחם תשמ"ג כרך ג', עמ'1649) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
