לא להסתפק בקצה
״הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו״ (שמות יט,יב). אם זכיתם ועליתם בהר, אל תסתפקו בנגיעה בקצהו בלבד; אל תהיו מהמסתפקים במועט, אלא השתדלו לעלות מעלה-מעלה.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
מ'אנכי' ועד 'לרעך'
עשרת הדיברות מתחילים ב״אנכי ה׳ אלקיך״ ומסתיימים ב״כל אשר לרעך״. להורות שמצוות שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו אחוזות, תלויות ודבוקות זו בזו, ולא ייתכן קיום אלו בלי אלו.
(עטורי תורה)
צריך אש
״מפני אשר ירד עליו ה׳ באש״ (שמות יט,יח). כל העניינים שהיו במתן תורה סיבתם האש. ללמדך כי כל ענייני תורה ומצוות ועבודת ה׳ בתפילה צריכים להיות בחמימות וברשפי אש. והכוח לזה ניתן במתן תורה, ״אשר ירד עליו ה׳ באש״.
(ספר המאמרים תש״א)
התורה עוצרת
מדוע קראו חכמים לחג השבועות 'עצרת'? מפני שביום זה ניתנה התורה, העוצרת את ישראל מללכת בדרכי היצר הרע.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
המטרה – להרים
״כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים, ובעבור תהיה יראתו על פניכם״ (שמות כ,יז). מפרש רש"י: "נסות לשון הרמה״. משה הסביר לבני ישראל שהכוונה בקולות ובלפידים הייתה להעלותם לדרגה נעלית ביותר של התבטלות ויראה מה' יתברך, ״בעבור תהיה יראתו על פניכם״.
(תורה אור)
מהו 'חציו לכם'
כאשר רבי חיים מצאנז סיים בחג השבועות אחר-הצהריים את תפילתו, אמר לחסידיו: קיימנו עד עכשיו את ה'חציוֹ לכם', שהרי אין לך בתענוגי העולם הזה כתענוג של לימוד תורה, אמירת 'אקדמות' ותפילת החג. עכשיו נעבור לקיים את החלק השני, את ה'חציוֹ לה׳', ונאכל את סעודת החג בקדושה ובטהרה.
ללמוד כמדבר
חז״ל אמרו שיש ללמוד תורה באופן שהאדם ״משים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכול״. כלומר, יש לגשת לקבלת התורה בלי חשבונות של תועלת אישית, אלא אך ורק לשם קבלת התורה, בחינת 'הקדמת נעשה לנשמע'.
(לקוטי שיחות)
תכלית התורה
מדבר, שהוא מקום אשר ״לא ישב אדם שם״ (ירמיהו ב,ו), רומז למקום ש'אדם העליון' אינו יושב שם, שזה מקום הקליפות והסטרא אחרא. התורה ניתנה במדבר דווקא, כי תפקידה להפוך את העולם הזה התחתון, שהוא ״מלא קליפות וסטרא אחרא״, להיות דירה לו יתברך.
(הרבי מליובאוויטש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
