שאלה: במושב שלנו אין מניין לשחרית, אבל יש מניין למנחה וערבית. האם בימי שני וחמישי אפשר להוציא ספר תורה במנחה?
תשובה: חז"ל תיקנו לקרוא בתורה בשחרית בימי שני וחמישי, בראש חודש, בחול המועד ובתעניות. הקריאה היא אחרי חזרת הש"ץ (ואמירת הלל או תחנון) ולפני אמירת 'אשרי' ו'ובא לציון'. בשבת ויום טוב קוראים בתורה בין שחרית למוסף, ובמנחה של שבת ובתעניות לפני תפילת העמידה.
בימי שני וחמישי, אם המתפללים ממהרים לצאת ויש חשש שאם יאמרו תחנון לא יהיה מניין לקריאת התורה, אפשר לדלג על התחנון, מכיוון שהקריאה היא חובה והתחנון בגדר 'רשות' בלבד.
בשעת הדחק, אם אירע שלא יכלו לקרוא בתורה בבוקר, מכיוון שלא היה ספר תורה או שלא היה מניין, אפשר לסמוך על הדין שהקריאה "כל היום – זמנה", ולהשלים אותה במשך כל היום (אך בתעניות אם החסירו את הקריאה של שחרית וכבר עבר חצות היום, אין לה תשלומין, כי אותה קריאה קוראים גם במנחה). כמו-כן אם לא קראו במנחה של שבת ובמנחה של תענית, אפשר להשלים ולקרוא עד סוף היום.
ואולם כל ההיתר הזה הוא רק אם הדבר נעשה מפעם לפעם; ואין להתיר זאת בקביעות, שלא לשנות את תקנת חז"ל בנדון.
אם מבקשים לקרוא בשעה שהציבור התאסף לתפילת מנחה, לא יקראו בין 'אשרי' לתפילת העמידה אלא לפני אמירת (הקרבנות ו)'אשרי', או אחרי 'עלינו', כדי שיהיה ניכר שקריאה זו אינה שייכת לתפילת מנחה.
מקורות: פסקי תשובות סי' קלה ס"ק ג, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:33
זריחה: 6:32
