חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:37 זריחה: 6:30 כ"א באלול התשע"ט, 21/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ציון וירושלים
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1691 - כל המדורים ברצף
איך 'הכיבוש' נהפך לבדיחה
יש חדש
הסוד של עור התחש
עבודת הלוויים
לראות טוב
חתונה בירושלים
מפגש בירושלים
ציון וירושלים
כשתי יממות של לחימה בלהבות
השלמת קריאה במנחה

בנבואת ישעיהו (ב,ב) נאמר: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים". בהמשך מופיע הפסוק: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". כוונת הדברים שירושלים תהיה מרכז התורה והנבואה, וממנה ייצא האור האלוקי לעולם כולו.

תורת החסידות מפרשת את הפסוק בדרך פנימית, וקושרת זאת לשתי מדריגות רוחניות: האחת מעניקה לעיר את השם 'ציון' והשנייה מזכה אותה בתואר 'ירושלים'. גם בתורה שתי דרגות: יש 'תורה' ויש 'דבר ה''. הדרגה שנקראת 'תורה' קשורה ב'ציון', ואילו דרגת 'דבר ה'' קשורה ב'ירושלים'.

יראה שלמה

הפירוש המילולי של המילה 'ציון' הוא – סימן. זו משמעות הפסוק (ירמיה לא,ס): "הציבי לך ציונים" – סימנים. העיר הזאת היא אפוא ציון וסימן לדבר נעלה יותר. זאת על-פי המדרש ש'ירושלים של מטה' מכוּונת כנגד 'ירושלים של מעלה'. השם 'ציון' מבטא אפוא את היותה של העיר סימן וביטוי לירושלים העליונה, הרוחנית.

בביטוי 'סימן' טמונה גם משמעות שיש כאן שני דברים שונים ונבדלים – אמנם האחד הוא סימן למשנהו, אבל אין הם דבר אחד. כשקוראים לעיר הקודש 'ציון', פירוש הדבר ש'ירושלים של מטה' אמנם מזכירה את 'ירושלים של מעלה' ורומזת לה, אבל יש הבדל בין השתיים. למעלה מזה הוא השם 'ירושלים'. מילה זו מורכבת משתי מילים: 'יראה' ו'שלם', וצירוף השתיים בא לומר שהעיר הזאת מגלמת בתוכה את שלמות היראה – שלמות העבודה של יראת שמים. 'ירושלים' היא הדרגה הגבוהה יותר בעיר הקודש – לא רק רמז וסימן ודבר אחר, אלא שלמות בעבודת ה'.

לכוון לרצון העליון

כשם ששתי הדרגות האלה קיימות בעיר הקודש, כך הן קיימות בליבו של כל יהודי, בעבודת ה' של כל אדם מישראל. מובא במאמרי חז"ל שגם עם ישראל נקרא 'ציון' ו'ירושלים'. יש בנפש האדם דרגה שנקראת 'ציון' ויש דרגה שנקראת 'ירושלים'.

'ציון' רומז להשתקפות של דרגות אלוקיות גבוהות בנפשו של היהודי. בכל יהודי יש נפש אלוקית, שהיא חלק א-לוה ממעל ממש, והיא דוגמה ו'צלם' ("בצלם אלוקים") למידות האלוקיות. מצד הנפש האלוקית כל יהודי הוא 'ציון' וסימן לעניינים אלוקיים. כשדרגה זו, בטהרתה, מאירה בנפשו, האדם מתנהג כהשתקפות של רצון ה': שכלו, מידותיו, רצונותיו ומאווייו הם רמז וסימן לְמה שהקב"ה מצפה ממנו.

זה מה שהפסוק אומר: "מציון תצא תורה" – כשרוצים לכוון לאמיתה של תורה, צריך להגיע לבחינת 'ציון' שבנפש. כשיהודי מסלק מעצמו את כל הצדדים האישיים וחושף את הנפש האלוקית שבו, הוא זוכה ללמוד את התורה כפי שהיא נלמדת בגן עדן ובעולמות העליונים. או-אז הוא מוגן מפני טעויות ומפירושים בלתי-נכונים.

ואולם עדיין אין דיי בכך להשגת בירור אמיתי של ההלכה. הואיל וגם בתורה שלמעלה יש מגוון דעות – "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" – יש צורך להתעלות לדרגה גבוהה עוד יותר כדי להגיע אל פסק ההלכה, ששורשו נעלה יותר. זאת אפשר להשיג על-ידי 'ירושלים' – שלמות היראה. כשיהודי מלא יראת ה' וחרד בעת לימודו לכוון בדיוק לרצון העליון, הוא מתייגע יותר לברר את הדברים עד תומם ומגיע אל פסק ההלכה הנכון. "דבר ה'", זו הלכה, יוצא מ"ירושלים" – משלמות היראה (ראו לקוטי שיחות, כרך טו, עמ' 234, ובמקורות המצוינים שם).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)