חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:18 כ"ד בחשון התש"פ, 22/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מי קודם, המים או האפר?
ליישר הדעות

מדורים נוספים
אפילו טיפת מים
עם מי להתייעץ
הטהרה מהטומאה החמורה ביותר על-ידי הפרה הירודה ביותר
נתינת הכוח לגאולה – מהטהרה שלפניה
"ביום ההולדת צריך לומר חסידות"
מי קודם, המים או האפר?
ה'סוד' שנחשף מהיחידות החשאית
פרשת שמיני
הלכות ומנהגי חב"ד

רעיון עיוני משיחת כ"ק אדמו"ר בקשר עם ההלכות הנלמדות ברמב"ם בימים אלו

בתחילת פרק ב' מהלכות פרה אדומה כותב הרמב"ם: "כיצד מקדשין את המים באפר הפרה, נותן את המים שנתמלאו לשם מי חטאת בכלי, ונותן אפר על פני המים כדי שיראה על פני המים . . ואם נתן האפר תחילה ואחר כך נתן עליו המים פסל".

וצריך ביאור, איך להתאים ולתווך הלכה זו (נתינת האפר על המים, ולא להיפך, המים על האפר) עם תוכן העניין דפרה אדומה בפנימיות העניינים:

בליקוטי-תורה ריש פרשת חוקת מבואר הטעם לְמה שנאמר1 בפרה אדומה "זאת חוקת התורה" – "לפי שמצות פרה אדומה היא כללות התורה". כללות התורה היא עניין של רצוא ושוב, וזה גם תוכן מצוות פרה אדומה: "הרצוא זהו עניין שריפת הפרה לאפר, והשוב זהו עניין ונתן עליו מים חיים אל כלי".

והנה, סדר העבודה הוא – שבתחילה צריך להיות ה'רצוא' ואחר כך בא ה'שוב'. זה בא לידי ביטוי בסדר העבודה שבכל יום ויום – שהתחלת היום היא בעבודת התפילה, אהבת ה', "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא"2, שזהו עניין ה'רצוא', שנעשה על ידי ההתבוננות בגדולת ה' כו' (כמבואר בקונטרס התפלה ובכמה מקומות), ולאחרי זה נעשה ה'שוב', על-ידי לימוד התורה וקיום המצוות.

הדבר מודגש גם בעבודת התפילה גופא – בקריאת שמע, שבתחילתה אומרים "ואהבת את ה' אלוקיך"3 (רצוא), ואחר כך "וקשרתם לאות על ידך גו'"4, מצוות תפילין, "הוקשה כל התורה כולה לתפילין"5, ועד לפרשה שניה דקריאת שמע "אם שמוע תשמעו אל מצוותי גו'"6, קיום המצוות (שוב).

לכאורה, לפי זה היה צריך להיות סדר עשיית פרה אדומה בהתאם לסדר ד'רצוא ושוב': היינו, תחילה אפר הפרה, עניין הרצוא, ואחר כך נתינת המים, עניין השוב. בפועל ההלכה הפוכה: "נותן את המים . . ונותן אפר על פני המים", תחילה המים (שוב) ואחר כך האפר (רצוא)?! ויתירה מכך: "אם נתן האפר תחילה ואחר כך נתן עליו המים פסל"!

ויש לומר הביאור בזה בדרך אפשר:

מכיוון ש"נותן את המים שנתמלאו לשם מי חטאת", היינו, שהכוונה והמחשבה דנתינת המים היא בשביל האפר, נמצא, שמצד כוונת ומחשבת האדם קודם האפר (רצוא) לנתינת המים (שוב).

כלומר, האפר ניתן בפועל לאחר נתינת המים, אבל, בכללות העניין, מכיוון שכל הכוונה דנתינת המים אינה אלא בשביל האפר, נמצא, שהאפר ישנו כבר לפני נתינת המים.

ובביאור הטעם לדין הפרטי דנתינת האפר על-פני המים – יש לומר, שגם עניין הרצוא (אפר) צריך להיות חדור ומיוסד על תנועת הביטול, שוב (מים), היינו, שהיסוד לקיום המצוות הוא עניין הקבלת עול, "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו". וכמבואר בכמה מקומות7 שגם המצוות ד'משפטים' יש לקיימן מצד קבלת עול, כמו המצוות ד'חוקים'; ורק לאחרי היסוד דקבלת עול, ניתוסף גם רגש התענוג ("געשמאק") שבקיום התורה ומצוות.

[משיחת שבת פרשת עקב תשמ"ח. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ד עמ' 193]

___________________

1)    במדבר יט,ב.

2)    ראה זהר ח"ב נה, ב. ח"ג רסז, א.

3)    ואתחנן ו, ה.

4)    שם, ח.

5)    קידושין לה, א. וש"נ. שלחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים ריש סימן לז.

6)    עקב יא, יג.

7)    ראה ליקוטי שיחות חלק טז עמ' 248. וש"נ.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)