בחורף תשל"ה מלאו עשרים וחמש שנים לנשיאותו של הרבי * גל של התעוררות שטף אז את אנ"ש * אי-אלה ניצוצות מאותם ימים

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בחורף תשל"ה התעוררה בקרב אנ"ש תנועה של עשייה ושל חיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו - לרגל י' שבט הקרב ובא, שבו צויין מלאות חצי יובל לנשיאותו.

הרבי התייחס לכך ברבים בשבת-קודש פרשת וארא (מברכים החודש שבט), בסיום ההתוועדות (שיחות-קודש תשל"ה, כרך א, עמ' 319) :

הוזכר קודם - בשייכות עם הביאור בזוהר הפסוק "כה לחי", וידוע בעניין הגימטריאות שזה קשור במספר של אותיות, ומכיון שביו"ד שבט ימלאו עשרים וחמש שנים מההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר, הנה למרות שהמשנה בפרקי-אבות אינה מזכירה את מספר כ"ה (ורק "בן עשרים... בן שלושים"), הרי מצינו בלקוטי-תורה (לאדמו"ר הזקן) שהעניין של כה (לחי) אמור על עשרים וחמישה באלול, שאז נברא העולם; ומבאר שזוהי ספירת המלכות "כדמותנו". ומכאן שיש עניין (מעלה) במספר של עשרים וחמש!

וכאן המקום להזכיר, מכיוון שישנם כאלה שרוצים להדפיס מודעות (ואיחולים) בקשר עם מלאת עשרים וחמש שנה כו'; בקשתי, אפוא, שלא יוציאו על-כך שום פרוטה, אלא לנצל זאת בנוגע להתעסקות במבצעים: מבצע תורה, מבצע תפילין, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, ומבצע בית מלא ספרים, ועל-דרך זה מבצע הדלקת הנרות וכפי שהעניקו לזה בארץ-ישראל את השם מבצע נש"ק - נרות שבת קודש. יוסיפו איפוא, בהמבצעים... וכשיעסקו בזה יהיה זה ה"מזל טוב" הכי גדול ("דער גרעסטער מזל-טוב"), ובכלל בעניינים של לימוד התורה וקיום המצוות.

בעקבות זאת שיגרה הנהלת צעירי-אגודת-חב"ד המרכזית מכתב זירוז להתחזק במבצעי הקודש (להלן):

צילום במהדורה המודפסת

"מי ומי ההולכים"

הנהלת צעירי-אגודת-חב"ד באה"ק הגדילה לעשות כאשר לקראת פורים של אותה שנה, שיגרה לקהילות אנ"ש טופס הרשמה שבו נתבקש כל אחד ואחד מאנ"ש להודיע על אופן השתתפותו ב'מבצע פורים'.

"בטוחים אנו אשר כל אחד ואחד מאנ"ש שי' מובן בלב ונפש ושמח להשתתף בשליחויות אלו של כ"ק אדמו"ר שליט"א", נאמר במכתב שצורף לטופס ההרשמה, "ורק מחוסר תיאום וארגון נתקלים אנו - פעמים רבות - בקשיים בהשגת אנשים לפעולה. ומאידך ישנם כאלו שבאים בטענות על שלא שיתפו אותם בפעולות. על-כן הוחלט לערוך עתה 'מיפקד' ודרכו נדע מי ומי ההולכים"...

צילום במהדורה המודפסת

"יהודי המברך יהודי"

בין איגרות הקודש שכתב הרבי באותה תקופה אנו מוצאים התייחסויות ותגובות למברכיו, אך בצורה מאופקת ביותר. עניין נשיאותו של הרבי לא נזכר בהם במופרש אלא רק ברמז, בשתי מילים "המשך פעולותיו" של חותנו, הרבי הקודם.

כך למשל שיגר הרבי לעיתונאי מר יונה כהן ('מקדש מלך', כרך א, עמ' 129) את האיגרת הבאה, שהיא נוסח כללי-פרטי, ורק בסופה באה התייחסות אישית בצורת איחולים.

ב"ה, כ"ה שבט, ה'תשל"ה

ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר יונה שי' כהן

ירושלים עה"ק ת"ו

שלום וברכה!

בנועם נתקבל מכתבו מח"י בשבט, בקשר עם שנת הכ"ה להסתלקות-הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר והמשך פעולותיו. ותודה לבבית למר בעד הברכות והאיחולים.

וכיוון שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו "ואברכה מברכיך", הרי כל המברך יהודי, ועל-אחת-כמה-וכמה יהודי המברך יהודי, מובטח לו שהוא מתברך מהשם יתברך מקור הברכות, גם ברוך יהיה מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בכבוד ובברכה לבשו"ט

ובפרט שינצל האפשריות המיוחדת שבידו להשפיע על דעת קוראיו שי' - בני עם שכולו - ממלכת כהנים

מ. שניאורסאהן

מכתב לתלמידי ה'רשת'

כדרכו, העניין האישי מעולם לא תפס מקום כלל אצל הרבי, וכל הזדמנות נוצלה להגברת הפצת היהדות והמעיינות חוצה. גם המכתב הבא, אל תלמידי 'רשת אהלי יוסף-יצחק' שהודיעו על כינוס "בקשר עם י' שבט, יום ההילולא הבא עלינו לטובה", כתוב ברוח זו:

צילום במהודרה המודפסת

מכתב לתלמידי הקיבוץ

בז' אדר תשל"ה ('לקוטי שיחות' כרך יא עמ' 239) כותב הרבי "אל התלמידים ואל התלמידות כתה ז' בי"ס משותף לעמק הירדן בקיבוץ דגניה":

ה' עליהם יחיו

בנועם קבלתי המכתבים שלכם, ורב תודות לכל אחד ואחת מכם בעד האיחולים והברכות לקראת י' שבט, יום השנה הכ"ה להסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר והמשך פעולותיו...

תשובה לברכת ראש העירייה

בדומה לזה כתב הרבי בב' באדר ('כפר חב"ד' גיליון 991 עמ' 165-164) "לכבוד מר טדי שי' קולק ירושלים עיה"ק ת"ו" - "בנועם נתקבלה איגרת הברכה של מר בשמו ובשם העיר ירושלים עיר הקודש..." כשהרבי מדגיש "ומכל שכן ברכה מציון" והרבי ממשיך וכותב על תפקידה של ירושלים:

כולל כמובן ולכל לראש חיזוק וביסוס עיר הקודש, פלטין של מלך מלכי המלכים הקב"ה, באופן שיהיה תואם לשמה ולתוארה, ביראת ה' ובתכלית השלמות והקדושה, עדי יקויים היעוד ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון, בירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ועד כי גם כל עמי הארץ ישאלו שלום ירושלים וגו'.

גם נשיא ארצות-הברית דאז, מר פורד שיגר מכתב ברכה לרבי שהשיב לו בט"ו בשבט תשל"ה ('כפר חב"ד' גיליון 991 עמ' 150) בברכה.

אבל הרשימה, ובעיקר המסמכים שלפנינו נועדה להמחיש את ההתעוררות בקרב אנ"ש באותה תקופה.