חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 י"ט בתשרי התש"פ, 18/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

דברים ממשנתם של ה'דברי חיים', ה'חפץ חיים' והראגוצ'ובי
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
לימוד לדורות
לימוד ע"פ סדרי הישיבה
אכילה ושתייה שנעלות מצום יום הכיפורים
'תוקף מרדכי' מבטל את ההעלם ומביא אלוקות ("גאולה") לעולם
דברים ממשנתם של ה'דברי חיים', ה'חפץ חיים' והראגוצ'ובי
הכוח היהודי לפעול טהרה
פרשת צו
הלכות ומנהגי חב"ד

השוואות עם דברי הרה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז * התבטאויות הרבי על ה'חפץ חיים' ודבריו * פגישת הרבי עם הראגוצ'ובי בועידה במרחשון תרפ"ח ומקורות להוראת הרבי לבדוק מזוזות מדי שנה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הרה"ק מצאנז מדבר הרבה אודות הצמח צדק, וכותב אודותיו דברים נפלאים.

כך התבטא הרבי ביום שמחת תורה תשי"ז ('תורת מנחם' כרך יח עמ' צח, וראה המובא ב'שמן ששון מחבריך' כרך א' [מהדורה חדשה] עמ' 298 ואילך).

במהלך השנים התייחס הרבי לדברי הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז זצ"ל – ה'דברי חיים' (ראה לדוגמא 'לקוטי שיחות' כרך ב' עמ' 508 הערה 46) והנהגותיו (ראה ספר המנהגים חב"ד עמ' 70 הע' 10, ועיין גם 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' קכג).

עליה לארץ ישראל – סגולה לבנים

בתשובת הרבי משנת תשל"ו ('אגרות-קודש' כרך לא עמ' עתר):

בקשר להפקד – בזרע-של-קיימא – לזה סגולה עליה מחוץ-לארץ לארץ-הקודש.

מעניין, שכך היה מורה גם ה'דברי חיים', כעדות בנו הרה"צ ר' שלום אליעזר מראצפערט הי"ד (ספר 'דובב שפתי ישנים' ח"ב עמ' רחצ):

"וכנודע אבינו הקדוש... לחשוכי בנים אמר שיתיישבו בא"י ויתברכו בפרי בטן ע"פ רש"י הק[דוש] לך לך להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול כאן [=בחו"ל] אי אתה זוכה לבנים. עיי[ן] ש[שם]".

[השווה: 'לקוטי מהר"ן' ח"א תורה מח: וכן ארץ ישראל.. סגולה לבנים כו'].

עשה כאן ארץ ישראל

מפורסמת תשובת הצמח-צדק לחסיד שרצה לעלות לארץ-ישראל: "עשה כאן ארץ ישראל", כלומר: על-ידי-זה שכל אחד ואחד עושה בד' אמות שלו "ארץ ישראל" – ראה 'לקוטי שיחות' כרך ב' עמ' 621. ועוד. 'אגרות-קודש' אדמו"ר מוהריי"צ כרך א' עמ' תפה.

בנו של ה'דברי חיים' העיד (דובב שפתי ישנים שם): "וכנודע אבינו הקדוש היה מעכב המתייעצים עמו מלהתיישב בארץ-ישראל".

ובעל ה'דברי יציב' נהג לספר (ראה שפע חיים רעוא דרעוין, לך לך, מאמר ה', ועוד) שפעם אחת ביקש החסיד המפורסם מוה"ר יוסף לייב כהנא זצ"ל לעלות לארץ הקודש, ונענה אליו ה'דברי חיים': רבי יוסף לייב סובר שיהודי יכול להשלים עצמו רק בארץ ישראל, אולם האמת היא, שכאשר יהודי מטהר ומקדש עצמו בד' אמות של הלכה, הריהו זוכה בכל מקום לקדושת ארץ ישראל.

איסור יציאה מא"י לחו"ל – גם בזמן הזה

יותר מפעם אחת ציין הרבי כי בזמן הזה, בענין ארץ ישראל – הרי לנמצאים בארץ ישראל בתוקפו האיסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל (ראה 'בצל החכמה' עמ' 103). וכך כתב (אגרות-קודש כרך לא עמ' עדר):

ידועה דעתי בכלל – ע"פ הרמב"ם [=הלכות מלכים פ"ה ה"ט], שאין כדאית יציאה מארץ-הקודש. באם לדעתם יש טעמים מיוחדים בנדו"ד [בנידון-דידן] – ישאלו רב מורה הוראה.

בספר 'ברכת חיים' לרבי ירוחם חיים יצחק, אב"ד אלטשטאדט מהדורא תניינא שו"ת סימן ט מביא בין השאר:

".. ובעל דברי חיים הראה לאותו גאון מפולין גם הריטב"א ליומא (דף ל"ח) כי אין איסור לדור בחו"ל אלא בזמן שישראל שרויין על אדמתם, אבל בזמן הזה שנגזר עלינו להיות נדחים בכל קצוי ארץ, כל חוץ לארץ – כארץ הוא, ואין איסור אלא שלא לצאת מדעת מן הארץ לחו"ל".

על ה'חפץ חיים' הרחבנו ברשימתנו בגיליון רד (כ"ה בסיון תשנ"ח) עמודים 11-15 וכאן נוסף להצביע על דברים נוספים:

הרבי זוכר שימוש ב'משנה ברורה' ברוסיה

בקיץ תשכ"ח ביקר אצל הרבי רבה של מוסקבה הרב יהודה ליב לוין בין השאר הזכיר הרבי (תורת מנחם כרך נג עמ' 152):

זכורני שבזמני היה נדיר למצוא ברוסיא קיצור שולחן ערוך. בשנים האחרונות היו משתמשים ב"משנה ברורה", או לומדים שולחן ערוך עם "באר היטב"...

כשהחפץ חיים ביקש לקרב הגאולה ע"י סגולת לימוד סדר קדשים

ועוד שם (עמ' 155):

ה"חפץ חיים" התחיל להנהיג בזמנו לימוד סדר קדשים, בכתבו (בהקדמתו לספרו ליקוטי הלכות מסכת זבחים), שלימוד סדר קדשים הוא סגולה לקירוב הגאולה, שאז יקריבו קדשים בפועל. אבל הדבר החזיק מעמד רק זמן קצר, כמה שנים, ולאחר זה נשתתק הענין. ועכשיו – סיים הרבי – התחילו ללמוד שוב.

"בדוגמת ספר 'מחנה ישראל' להחפץ חיים ז"ל"

בשנת תשל"ז שולח הרבי מכתב מרתק לרב שפרסם פרסומים שונים, ביניהם על "הרבנים החרדים בצבא ארצות-הברית", ובין השאר (שם עמ' רצ) מצביע על הצורך בהוצאת מדריך דינים לחיילים יהודים.

להלן קטע:

...לא מצאתי עד עתה ספר ליקוטי דינים מיוחד בתור מדריך לאנשי צבא להנהגה על פי שולחן-ערוך בכל הפרטים בהיות[ם] בצבא, בדוגמת ספר "מחנה ישראל" להחפץ חיים ז"ל. ואף שבפרסום כל כגון זה יש בו קצת שלילה, מחשש שי[י]מצאו כאלה שינצלו הקולות בדיעבד בצבא לקולות לכתחילה בחיים אזרחיים, אבל אולי בהתייעצות מומחים בזה יש למצוא אופן איך לשלול הצד השלילי שבזה.

למי התכוין הרבי בספרים מגדולי ישראל בדורות שלפנינו

בי"ט כסלו תשל"א התבטא הרבי (תורת מנחם כרך סב עמ' 363):

ע"פ דין תורה – כמבואר בספרים מגדולי ישראל בדורות שלפנינו... כסף שקשור עם חילול שבת, הולך לטמיון רחמנא-ליצלן, וצרה גדולה יותר – שהוא גורר עמו עוד כסף.

למי התכוין הרבי "ספרים מגדולי ישראל בדורות שלפנינו"?

ובכן, מהדירי תורת מנחם ציינו שם (הערה 322): ראה שם עולם (להחפץ חיים) ח"א שער השבת פ"ו. ושם נסמן. וראה גם תורת מנחם כרך יז עמ' 74. כרך נח עמ' 171.

מה כל כך גרוע ב'פוסח על שתי הסעיפים'?

שיחה מיוחדת השמיע הרבי בשבת פרשת תישא תשי"ז (תורת מנחם כרך יז עמודים 105-101). תוכן הדברים: הטעם שטענת אליהו הייתה "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים", ולא על עצם עבודתם לבעל; עבודה-זרה אצל בני ישראל אי אפשר שתהיה באמת אלא לצורך פניות; עובד עבודה זרה – הפניה אצלו היא באמת, וכשיווכח בטעותו יעשה תשובה בעוד "פוסח על שתי הסעיפים" הוא מקולקל לגמרי, וגם קל לו יותר להחטיא את הרבים; בדקות – הסביר הרבי – ישנו ענין זה גם עתה – ויתור על עניני תורה ומצוות בשביל פניות גשמיות, וההוראה מההפטרה היא שענין זה גרוע יותר מעבודה זרה.

הרבי חזר וחידד את הדברים (שם עמ' 104):

א) מצד תשובה קשה לו לעשות תשובה באמת כיון שמשלה עצמו שלא חטא כל-כך.

ב) בנפש המרת ענינים נצחיים בעניני שעה היא השחתה.

ג) מחטיא את הרבים. אדם הכופר בגלוי יסלקוהו מד' אמותיהם, בעוד שהוא מסתיר עצמו באומרו שזהו רק לפי שעה ו"מגייס" עוד ראיה מפסוק או מחז"ל – הרי הוא מחטיא הרבים.

יש להאיר שרעיון השיחה מבוסס על דברי חז"ל במדרש תהלים קיט, מו: "אמר לא תאחזו החבל בשני ראשים, בחרו לכם היום (למי) [את מי] תעבדון וגו'".

אמנם הפרט השלישי של החטאת הרבים – מבואר בספרו של החפץ חיים שם עולם ח"ב פרק ב בהגהה:

"ודע עוד דממעשה דשבט לוי אנו יכולין ללמוד ענין נכבד.. שמרע"ה שאל מי לה' היינו שהוא רק לה' לבדו... ולמדנו מזה שיזהר האדם שלא יעשה דבר פשר [פשרה?] בין דרך התורה ובין הדרכים המקולקלים וללכת בשתיהן וזהו שאמר אליהו הנביא עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים אם ה' האלהים לכו אחריו וגו' והיינו אחריו לבדו ומה שאמר עוד ואם הבעל לכו אחריו ולכאורה למה יפסד מה שהולך לפעמים גם אל ה' אלא שעל-ידי-זה שהולך לפעמים גם אל ה' חושבין הכל שהוא יהודי ויהודי מותר לילך לפעמים גם אל הבעל ולומדים ממעשיו משא"כ אם הולך רק אל הבעל יודעין הכל שהאיש הוא נבדל מעדת ישראל ועובד ע"ז ויפרשו ממנו".

בדיקת מזוזות – אחת לשנה

כ"ק אדמו"ר הורה לבדוק את המזוזות אחת לשנה (באלול) – ראה תורת מנחם כרך עמ' 389. שיחות אלול תשל"ד. ועוד.

הרה"ח ר' אהרן מרדכי זילברשטרום ז"ל (הובא בספרו 'מן המעיין', תשע"ו עמ' 390) הצביע (במכתב שכתב לרבי בי"ד טבת תשל"ז) על שני מקורות מעניינים:

(א) בספר 'שער המלך' – לרבינו מרדכי ב"ר שמואל – זולקווא תק"מ (שער א' לפני בא יום הגדול פרק א ד"ה ואחרי) "חיוב על נטורי קרתא לבדוק כל שנה באלול את המזוזות בכל מקום פן ימעט איזה בית מהיות וכו'.

(ב) בספר צוואה מחיים – לר"ח פלאג'י – סימן יד (עמ' לז): מזוזה – תמיד כל הימים תהיה השגתו על קיום מצות מזוזה.. ולבדקה בכל שנה ושנה וכו' ".

"שיחות נעימות בחידושי תורה", "והם נוגעים הלכה למעשה", "בהענינים של תורה וחזוק הדת הנוגע למדינתנו" אלה הם אחדים מהתבטאויותיו של הרבי ריי"צ על הועידה שהתקיימה בימי שלישי-רביעי פרשת חיי שרה תרפ"ח בריגא בה השתתפו הגאון הראגוצ'ובי ו... הרבי נשיא-דורנו. וכי יתכן ואישים שכל מהותם תורה לא ישתעשעו בדברי תורה. ואכן חשף הרבי לימים את שאמר הראגוצ'ובי באותה הזדמנות לפשר אי יכלתו ליטול חלק פעיל בעבודה המעשית משום פסק הבבלי שתורתן משתמרת; סביר להניח שעוד הרבה דברי תורה נאמרו אז אגב הדיונים על העזרה ליהודי רוסיה.

אפילו על תקופה מאוחרת יותר בחייו (תרצ"ה) העיד הרבי: "דרכי אז היתה להיות לעצמי, לא השתתפתי אז באסיפות של רבנים וכיוצא-בזה" (תו"מ מנחם ציון כרך ב' עמ' 422)

אבל היו יוצאים מן הכלל:

ימים לא מרובים אחר צאתו את ברית-המועצות נתבקש הרבי על-ידי חמיו המיועד להשתתף באסיפה מיוחדת במינה שהתקיימה במלון ששימש אז כמקום מגורים – זמני – לחמיו ומשפחתו בריגא.

על אסיפה זו גילה הרבי הריי"צ טפח אחר טפח באותן שנים באגרותיו.

כך כתב בכ"ה מרחשון תרפ"ח ('אגרות-קודש' כרך טז עמ' קכט):

"בשבוע העברה הי' לנו ועידה קטנה בהנוגע לעבודתי במדינתנו, והי' פה הגאון מראגאטשוב שליט"א, הרבי אילדעסהיימער יחי', ואקוה כי בעזרתו ית[ברך] יסודר הענין לכל פרטיו בעז"ה".

ובו ביום כותב לרוסיה (שם עמ' קל):

"הייתי טרוד בהכנסת אורחים שבאו לפה בשבוע העבר... וכשלשה ימים ישבנו בשיחות נעימות בחידושי תורה..".

ובכ"ז מרחשון כותב הרבי שוב לרוסי' (עמ' קלג):

"באו להשתעשע בחידושי-תורה בפלפולים ארוכים, אשר ישבו כשלשה ימים והם נוגעים הלכה למעשה".

בי' כסלו תרפ"ח לרוסי' (שם עמ' קלט):

"ולכבודם נערך סעודה גדולה, והכל בהאטעל" "ויתמהמהו פה שני ימים".

ושוב בנר א' דחנוכה תרפ"ח מפרט הרבי ללונדון (שם עמ' קמז-ח):

"בבואי לפה עוד טרם הסתדרתי באיזה סדר בהנוגע אל בני ביתי שי', כאמור בעת ישבי בהאטעל [=באכסנייה], תיכף-ומיד נגשתי אל העבודה, ועל-פי חלופי דברים שהי' בינינו באו לפה הרב ר' מאיר שי' ד"ר הילדעסהיימער מבערלין, הגאון הנודע בכל מרחבי תבל הר"י שליט"א ראזין מדווינסק, הרה"ג דפה הר"מ שי' זק, וציר הסיים היקר באנשים ירא שמים באמת מר מרדכי שי' דובין.

"פרקי השאלות והענינים שהתדברו כמובן, הם רק בהענינים של תורה וחזוק הדת הנוגע למדינתנו יע"א".

פרטים נוספים באיגרת מד' תשרי תרפ"ט (שם עמ' ריח-ריט):

"בבואנו כ"ה תשרי התחלתי לבוא בחליפות טע"ג... כעבור איזה ימים בא הנה... [הראגוצ'ובי, הילדסהיימר, זאק, דובין]. ועוד אחדים בעלי שם טוב בין עסקנים ודורשי טוב, ונערך איזה ועידות בשעות ארוכות להכירם את המצב של מדינתנו לכל פרטיו ועניניו, דו"ח מעבודת ועד הרבנים שליט"א במדינתנו מהעבר ואופן המשכת העבודה בהעתיד...".

לימים, בעיצומה של השואה, בשנת תש"א כתב הרבי להרב הרצוג ('אגרות-קודש' כרך ה' עמ' שלז) ריי"צ על דיבוריו-הצעתו לקבוע יום תענית ציבור עקב מצבם של יהודי רוסיה בשנים תרפ"ח-ט.

"כשבאתי – בשנת תרפ"ח – מארץ מולדתי מריגא והתדברתי עם... הגאונים נוחי נפש, שר התורה הגאון החסיד מרנא ורבנא כש"ת מוה"ר יוסף נבג"מ זי"ע – הידוע בשם תהלה דער ראגאטשאווער גאון – הגאון הצדיק מרנא כש"ק מוה"ר ישראל מאיר הכהן נבג"ם זי"ע – חפץ חיים – והגאון הצדיק מרנא כש"ת מוה"ר חיים עוזר נבג"מ זי"ע, על אדות מצבם המוסרי והכלכלי של אחינו-בני-ישראל שי' אז במדינת רוסיא, החלטנו לקבוע תענית צבור כללי, יום תפלה ותשובה במדינות ליטא ולטביא... באשכנז והרבה מקומות בפולין גאליציא ואוסטריא השתתפו מעצמם בקביעות יום התענית. בחדש אלול שנת תרפ"ח החלטנו לקבוע שנית תענית צבור בליטא ובלטביא...".

פרוטוקול הוועידה שהתקיימה במרחשון תרפ"ח התפרסם בירחון 'דגל ישראל' נ.י. תרפ"ח צילום הפתיחה ב'ימי מלך' כרך א' עמ' 238, והפרוטוקול בשלימותו בספר 'תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית" (קה"ת תשמ"ט) עמודים קח-קיב.

על אותם שמות שהרבי ריי"צ לא פירט באיגרתו "אחדים בעלי שם טוב בין עסקנים ודורשי טוב" נמנה הרבי נשיא-דורינו, אשר שמו נזכר בין שבעת המשתתפים ("נוכחים") לצדו של הגאון החסיד רבי יעקב לנדא מי שישמש לימים כרב אב"ד בני ברק.

התכתבות תורנית טהורה

אחרי הפגישה הזו בריגה החלה חליפת מכתבים מכובדת בין הרבי והראגוצ'ובי. בכ"ב שבט תרפ"ח כותב הרבי לגאון הראגוצ'ובי שמיהר להשיב לו בכ"ד בשבט. בכ"א באדר שוב כותב לו הרבי (ראה רשימות חוברת לג עמודים 4-16). בחורף תרפ"ט נמשכת ההתכתבות הזאת (ראה רשימות חוברת קנט עמודים 8-23). כך גם בקיץ תרצ"ב (רשימות חוברת קנד עמודים 3-11).

להלן בפרסום ראשון תוכנה של איגרת חדשה שעתידה להתפרסם בקרוב בשו"ת 'צפנת פענח' החדש כרך ד', ובה מספר הגאון על ההתרחשויות ברוסיה:

"ערב יום הכיפורים תרפ"ט

"אחינו בני ישראל די בכל אתר ואתר שי'

"שלומם ישגא.

"הייתי ביחד עם עוד רבנים שי' וגם בצוותא זה עם זה הרה"צ מליובביטש שי' וכאשר יצא מן המדינה סיפר לנו את כל המצוקות והחורבנות אשר החבריא הנ"ל [=הקומוניסטים] עושים רחמנא-ליצלן לעקור את הכל... ונעשה כמה-וכמה תקנות [לבטל] מחשבתם ולכן על-פי דעת תורתינו הקדושה מחוייבים אנחנו לעמוד בכל עוז... בכל מה שצריך [לחזק] את הדברים...".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)