הזוהר בפרשתנו משבח את בני ישראל במטבע הלשון: "אשרי חלקם בעולם הזה ובעולם הבא". סגנון זה מופיע בעוד מקומות בזוהר, ולכאורה מה החידוש בזה, הלוא בכמה וכמה מצוות נאמר שיש עליהן שכר הן בעולם הזה הן בעולם הבא, וכמו למשל במשנה (בתחילת פאה): "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא".
אלא שגם אם האדם זוכה לתגמול הן בעולם הזה הן בעולם הבא, אין הכוונה שהוא מקבל פעמיים שכר. או שהשכר ניתן בעולם הזה או שהוא ניתן בעולם הבא. יש מי שמקבל את עיקר שכרו בעולם הזה, ומי שעיקר שכרו שמור לו לעולם הבא. ויש מצוות מיוחדות שבהן ה'פירות' ניתנים בעולם הזה וה'קרן' שמורה לעולם הבא.
חידוש בזוהר
דוגמה למצב שבו השכר ניתן בעולם הזה ולא בעולם הבא מפורש בתורה (ואתחנן ז,י): "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו, לְהַאֲבִידוֹ". ומפרש רש"י: "בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם הבא". במצב כזה האדם מקבל את שכרו כאן, וממילא אין הוא מקבל שכר בעולם הבא.
וזה החידוש של הזוהר: לפעמים ני ישראל זוכים לשכר כפול – בעולם ובעולם הבא. זו הזכות הגדולה של עם ישראל – "זכאין אינון בהאי עלמא, וזכאין אינון בעלמא דאתי".
מניין הידיעה?
מכיוון שמשווים כאן את השכר בעולם הזה לשכר בעולם הבא, הרי שהשכר בעולם הזה חייב להיות בעל ערך לעומת השכר בעולם הבא. אם לא-כן, לא היה אפשר היה לכרוך אותם בכפיפה אחת, וגם לא היה מוצדק לתת לרשעים את שכרם בעולם הזה כתחליף לשכר בעולם הבא.
בכך תיושב תמיהה גדולה. על נמרוד ועמלק אמרו חז"ל שהם היו בבחינת "יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו". והלוא ידיעת הבורא אינה דבר של מה-בכך, וכיצד ייתכן שנמרוד ועמלק הגיעו למדרגה גבוהה כל-כך של ידיעת ה'?
ידיעת ה' כשכר
אלא שנמרוד ועמלק, על אף חטאיהם הרבים ומעשיהם הרעים, היו להם גם זכויות. עמלק נהנה מזכות 'כיבוד אב' של אביו, אליפז, שרדף אחרי יעקב במצוות עשיו אביו. כמו-כן: "מבני בניו של המן (מצאצאי עמלק) למדו תורה". גם נמרוד היה מלך, ובארצו חיו אברהם ושרה, ויכלו לחיות בעולם תקין, שהיה בו "מוראה של מלכות", בזכות נמרוד.
בשל הזכויות האלה היו השניים זכאים לשכר בעולם הבא, אלא שהקב"ה לקח אותו מהם והמיר אותו בשכר בעולם הזה. ומאחר שהשכר של העולם הבא הוא ידיעת ה' – "נהנין מזיו השכינה" – זכו השניים בידיעת ה' בעולם הזה – "יודע את ריבונו". ברשעתם ניצלו ידיעה זו למרידה בקב"ה, אבל עצם הידיעה הייתה השכר שקיבלו.
(תורת מנחם תשמ"ז, כרך ב, עמ' 718) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
