חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:33 י"ד בכסליו התש"פ, 12/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

על קבלת הנשיאות והתקשרות לרבי
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
מחני נא!
עצות לרפואה
נשיאת הראש מרוממת את הגוף
זעקת 'עד מתי' של אליהו
על קבלת הנשיאות והתקשרות לרבי
חטא העגל ותיקונו
הלכות ומנהגי חב"ד

כבר לקראת חודש תשרי תשי"א איחל הרב"ש 'מזל טוב' לרבי לרגל קבלת הנשיאות – דיון ועיון היסטורי * "אצילות נפשו ועדינות רוחו של הרבי" * "לא 'גזירה' חדשה אלא הצעה נעימה * תפקידה הרוחני של הרבנית הצדקנית נ"ע * וגם: על ביטויים נדירים של הרבי על אודות ההתקשרות אליו

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

שלי ושלכם שלה היא

חסידים יודעי דבר טענו תמיד שלרבנית חיה מושקא עליה-השלום היה חלק חשוב בהשפעה על הרבי שייאות לקבל על-עצמו את הנשיאות.

במאמר באתי לגני תשי"א פרק ג' מזכיר הרבי את מעלת "השביעין חביבין, שהוא שביעי לראשון".

ניתן לצרף לכך, אפוא, את הדברים שסיפר הרבי בהתוועדות פורים תשמ"ג ('התוועדויות תשמ"ג' כרך ב' עמ' 1072):

בשנים הראשונות להנהגת נשיאותו של אדמו"ר הזקן, הגיע קהל גדול (עם רב) אל אדמו"ר הזקן לקראת יום-טוב, יומא דפגרא וכיוצא-בזה. כאשר אדמו"ר הזקן ראה מבעד החלון שמתאסף אליו עם רב – סגר את החלון (או התריס) ורצה להתחבא כו' שאלה אותו הרבנית לפשר הדבר, וענה, שאינו יודע מה רוצה ממנו כל הקהל הרב הזה, מדוע באים הם אליו ומבקשים ממנו שילמדם תורה!

נענתה הרבנית – שהבינה שתפקידה לכווין את התפתחות הדברים כדבעי – ואמרה: הם באים אליך כדי לשמוע מה שזכית לשמוע מרבך! כאשר אדמו"ר הזקן שמע את תשובתה של הרבנית, נענה ואמר: אם כך הם פני הדברים – אומר להם עוד ועוד ("זאגן און זאגן")! ואז פתח את חלונו ודלתו כו', ואמר תורה (או שיחה וכיוצא-בזה) בפני החסידים!

הרבי נשיא-דורנו אמר, אפוא, כי "תפקידה (של הרבנית) לכווין את התפתחות הדברים כדבעי", ואולי רמוז כאן גם תפקידה של הרבנית חיה מושקא עליה-השלום. ידועים גם מספר התבטאויות של הרבי (אחרי פטירתה בכ"ב שבט תשמ"ח) אודות חלקה בחיבור החוליה של "הדור השביעי" לשושלת הזהב של רבותינו נשיאינו.

"ובעל מדות נעימות ביחסיו לבני אדם"

ב'הפרדס' שנה כה חובת יב עמ' 26 נכתב אודות הרבי:

"האדמו"ר מליובואויטש העכשווי, רבי מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן, הוא איש המעלה ומורם מעם בגאונותו וצדקתו. גאון ובקי נפלא בכל חדרי התורה בנגלה ובנסתר. איש צדיק ותמים במעשיו ובעל מדות נעימות ביחוסו [=בהתייחסויותיו] לבני-אדם, אשר כל מי שהיה לו קשר עמו מתפלא מאצילות נפשו ועדינות רוחו. מטבעו הוא הצנע לכת וענותן גדול. מימי נעוריו שם לילות כימים בשקידה נפלאה על דלתי התורה והיראה ועסק בעבודת ה' עפ"י דרכי החסידות, אבל מעולם היה מתנהג בהתבודדות בצנעה ובחשאי ורק יחידי סגולה ידעו מרום מעלתו ועבודתו הקדושה".

הרב"ש איחל לרבי כבר בתשרי תשי"א על קבלת הנשיאות

מכתב מיוחד שיגר לרבי הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסאהן ראש ישיבת תומכי-תמימים וחבר מועצת גדולי התורה, חתנו של שר התורה הגאון בעל "דובב מישרים" מטשעבין, לרגל קבלת הנשיאות.

המכתב נחשף לראשונה ב'היכל הבעל-שם-טוב' גליון לז עמ' קיח. לפי השערת המערכת שם נכתב המכתב לקראת ראש השנה תשי"ב, אך במכתב מופיע תשי"א.

רועה נאמן לעם ד'

להלן המכתב בשלימותו:

"ב"ה

"ערב ראש השנה תשי"א הבע"ל, ירושלים עיה"ק תובב"א

"הוד-כבוד שארי-בשרי הרב הצדיק הגאון בנגלה ובנסתר נשיא עדת חב"ד מוהר"ר הרמ"ש שליט"א.

"לקראת השנה המתחדשת עלינו ועל כל ישראל לטובה לטובה בספרן של צדיקים לאלתר לחיים טובים ויתקבלו תפלותנו לפני אדון כל וכ"ק אבותנו הק' זצללה"ה נבג"מ ימליצו טוב בעדנו שנושע בישועה שלימה ברוחניות-וגשמיות ולגאולה שלימה בקרוב.

"בהזדמנות זו ארשה לי לברך את הוד-כבודו – בברכתי ברכת הדיוט – לרגלי קבלתו את נשיאת העדה הקדושה, יתן השם לאריכות ימים ושנים טובים עד ביאת גואל-צדק, וזכות אבותיו הק' יעמוד לו להיות רועה נאמן לעם ד' אלו להדריכם בדרך המלך אשר סללו הראשונים כמלאכים, ולשמור על גחלת של מסירות-נפש שעדת חב"ד קידשה שם שמים ברבים בפרט בדור האחרון בעקבתא דמשיחא.

"ויהי' ד' אלקיו עמו ויעל ויתעלה כל העם ויתברכו לרגליו ברוחניות-וגשמיות אמן-כן-יהי-רצון, שאר בשרו מוקירו ומעריצו

"ברוך שמעון שניאורסאהן".

יצויין, כי למכתבו צירף הגרב"ש הערה תורנית בדברי כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בשולחן-ערוך שלו, שלא הועתקה כאן.

אמנם, להשערתי שיגר הרב"ש את המכתב לרבי אכן לקראת ראש השנה תשי"א. כלומר: לפני ההסכמה (הרשמית) של הרבי ביו"ד שבט תשי"א. זאת כנראה בהתבסס על הידיעה שהתפרסמה בגליון הראשון של היומון 'המודיע' מיום י"ט אלול תש"י, שדיווח על הכתרתו של הרבי בכינוס חסידי חב"ד בלוד, יום קודם לכן.

כך נאמר בידיעה (צילומה ב'ימי מלך' כרך ג' עמ' 1178):

"הג"ר מנחם שניאורסון הוכתר כאדמו"ר מלובייביץ

"לוד (מאת שליחנו המיוחד). הרב מנחם שניאורסון שליט"א חתנו של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל המתגורר בניו-יורק הוכתר כנשיא חסידי ליובאוויטש, במעמד חגיגי של הכנוס הארצי הראשון של חסידי חב"ד בא"י, [ב]יום הולדתו של הרב מליאדי.

"...הוקראו ההחלטות שאחת מהן הכריזה על הרב מנחם שניאורסון כנשיא חסידי חב"ד".

 - מסתבר שהרב ברוך שמעון לא היה מודע לכל ההתרחשויות שבמרכזן עמדו התחמקויותיו של הרבי מקבלת הנשיאות בימי הבראשית, ולכן סבר וקיבל את מה שכתוב ב'המודיע' כמדויק.

ואכן כיוונו דבריו לאמת, לפחות מבחינה רוחנית. וראיה לדבר, שכבר בח"י אלול השי"ת, לקראת ראש השנה תשי"א, פונה הרבי:

"אל אחינו ואחיותינו, בני ובנות ישראל, די בכל אתר ואתר, ה' עליהם יחיו" ('אגרות-קודש' כרך ג' עמ' תסב-ג-ד) ובאידיש (שם תסד-ו) ובמקביל "לתלמידי הישיבות, ה' עליהם יחיו" (שם עמ' תסו-תסז).

הרבי מוסיף ומבקש:

ומהראוי לפרסמם – מכתבים כלליים. באופן היותר מתאים" (שם עמ' תעב) "ומכתב כללי בג' לשונות, ומהנכון שיפרסם את המכתב כללי באופן המתאים בחוגים שונים.

ומכתב לבני הישיבות – לאו דוקא לישיבותינו, אלא לכל הישיבות (שם עמ' תעז).

להצדיק רבי מאיר אבוחצירא מציין הרבי (שם עמ' תעט):

"מכתב לכלל אחינו-בני-ישראל, ה' עליהם יחיו".

לא 'גזירה חדשה'... אלא הצעה ובקשה

ש"פ בשלח תשמ"ח. הרבי מציע כי כאשר שיהודים נועדים יחדיו ישתדלו בטובתם של יהודים נוספים – ע"י שליחות-מצוה לצדקה.

לפני כן הקדים הרבי ואמר ('התוועדויות תשמ"ח' כרך ב' עמ' 311):

מחכים כל פעם לשמוע ענין חדש, מה תהיה ה"גזירה חדשה" – אף שבודאי אין זו גזירה... אלא הצעה כו'.

"גזירות" – יכול לגזור רק הקדוש-ברוך-הוא, "גזרה גזרתי כו'", ומה גם שאין לפחד מ"גזירות", מכיון שמדובר אודות "גזירות טובות".

ובנידון-דידן – הצעה בנוגע לדרך הפעולה בטובתו של הזולת בדרך קלה ביותר...

י"א ניסן תשמ"א. בסוף השיחה החמישית הודיע הרבי:

דובר לפני כן אודות הענין ד"מעלין בקודש". ולכן, לאחר ההפסק באמירת 'לחיים' בשמחה ובתרועה (הוסיף בחיוך) ובקול גדול, נמשיך בנוגע לענין חדש (המשיך בחיוך) – לא גזרה חדשה, חס ושלום, אני גוזר עליכם, אלא הצעה ובקשה, ומתוך שמחה וטוב לבב.

[אחרי אמירת 'לחיים' וניגונו של אביו (הרב לוי יצחק) 'ניגון הקפות']

הכריז הרבי אודות מבצע כתיבת ספר תורה לאחדות ילדי ישראל.

ביחידות של בעל ה'פני מנחם' אצל הרבי בשנת תשל"ט ('בצל החכמה' עמ' 76-75) הסביר הרבי (וראה 'תורת מנחם' כרך מט עמ' 335; כרך לג עמ' 297 הערה 124):

כדאי לעורר על ענין באופן של "עצה טובה קא-משמע-לן".. (והוסיף:) כאשר רצו פעם להכריז על תענית כו' – טענתי שלדעתי צריך לעשות זאת לא באופן של הכרזה (שמצווים לצום) – כי-אם באופן של הצעה (לא גזירה, לא הוראה של בית דין שמחייבת את הרבים, אלא) הצעה נעימה ובסגנון של "ולשומעים יונעם ותבוא עליהם ברכת טוב" וכיוצא-בזה. ואז, לדעתי, אין כל ספק בכך שאצל רבים יתקבלו הדברים.."

לא רבות הם הפעמים שהרבי דיבר כמעט מפורש על "התקשרות" אליו. הנה פעם נדירה, שהתרחשה בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישלח תשכ"ח (תורת מנחם כרך נא עמ' 295), אז מתבטא הרבי:

בד' אמות של ליובאוויטש אין כאלו עמי-הארץ שיעשו מעשים [=של ההיפך מ"דרכי שלום"] שעל ידם יתנתקו מההתקשרות אלי, ועד – לאדמו"ר הזקן.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)