מדורים נוספים
	שבת סגולה
	עצות לרפואה
	כל יהודי יכול לבנות משכן
	"ואתה תצווה" בתכלית הגילוי
	הוראות ומקורות
	החסיד השמח
	שמחה כפולה
	פרשת תצוה
	הלכות ומנהגי חב"ד

אותה נשמה, תלוי איך מביטים עליה * מהן הסיבות שמאפשרות לקיים התוועדות חסידית קודם תפילת ערבית? * שמחה לרגל חודש אדר

היו שני חסידים, שהיו בעלי הפכים: האחד היה בעל בכי, והשני בעל שמחה. ר' אברהם בער בברויסקער ביאר: הראשון חושב מהיכן הנשמה הגיעה, ומה מצבה כעת, וכתוצאה מהמחשבה הזו נופל למרירות. השני חושב מה מצב הנשמה כעת, ומה יהיה עתידה – זה תלוי במצבה כעת, וממילא נעשה שמח. וסיים ר' אברהם בער: בעל השמחה נעלה יותר!

(היום יום – חלק שני, רשימות היומן עמ' תסט)

מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בסעודת התנאים¹:

החסיד ר' הלל פאריצער פסק פעם² במסיבת התוועדות שבה היה נוכח הרבי (הצמח-צדק),

– כמובן כך שלא הי' מדבר בפני הצמח-צדק אם לא הי' בשעתא דשמחתא (כבמסיבה הנ"ל) –

בקשר לכך שהי' פארבריינגען, ולפני מעריב – אשר שמחה פורץ גדר³, ולכן יכולים לערוך הפארבריינגען קודם תפלת מעריב.

וכך אמר ר' הלל: אֵיינס [ראשית כל (התוועדות קודם)], מעריב מעג מען [מותרת]. (כלומר: רצה לחלק דמוזכר במשנה⁴ החילוק בין תפלת המנחה לתפלת ערבית, שתפלת ערבית היא רשות, שזהו ש"אין לה קבע")⁵, האט דער רבי אויף עם אַקוק געטאָן [הרבי הביט עליו (במבט פליאה)], האָט ער גלייך געזאָגט [ואמר מיד:] – צוויֵי – [ושנית] ה"ז במעמד רבים (שמדכרו אהדדי⁶). ואמר הצמח-צדק: דאס איז איינס, ואין צריך לחפש עוד טעמים. והמשיך ר' הלל: והא דזהו גדר (דין בשו"ע⁷ וכו') – הרי שמחה פורץ גדר.

ויאמר הצמח-צדק: יישר כח. לקח א כוס קאוויט⁸, ואמר: מי שישתה עמי ויהי' ראוי לכך, יהי' עמי במחיצתי.

(רשימות היומן עמ' רלב)

___________________________

1)    של הכלה הרבנית וכו' מרת שיינא – בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ – עם החתן הרה"ח וכו' ר' מנחם מענדל הכהן האָרענשטיין הי"ד, בל"ג בעומר תרצ"ב, ריגא. נוסף על אמירת מאמר דא"ח – ד"ה שיר המעלות לדוד הנה מה טוב וכו', נזכר לקמן (עמ' רלד בספר).

2)    ראה גם סה"ש תש"א עמ' 58. שיחת ל"ג בעומר תש"א ס"ח (שם ס"ע 119 ואילך). שיחות: יום ב' דר"ה תשי"ד בתחלתה (תורת מנחם ח"י ע' 11); ל"ג בעומר – בין מנחה למעריב – תשל"ה בסופה.

3)    ראה בארוכה סה"מ תרנ"ז ס"ע רכז ואילך.

4)    ברכות כו, א. – ושם: "תפלת המנחה עד הערב כו' תפלת הערב אין לה קבע". ובגמרא (כז, ב): "מאי אין לה קבע, כמאן דאמר תפלת ערבית רשות".

5)    ראה גם הערת רבינו בסה"ש שם (הערה 10).

6)    שיזכירו זה לזה – ראה שבת קמז, ב – וזהו הטעם הראשון.

7)    ראה שו"ע או"ח סרל"ה ס"ב: "אסור להתחיל לאכול... סמוך לזמן ק"ש של ערבית".

8)    סוג משקה.