חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בקשר למשפטים
בסוד שיח

נושאים נוספים
פרשת משפטים | יותר מכסף וזהב
'חסידים איין משפחה'
גאולה עוד לפני ברכת החודש
כללים בתרגומי חסידות
פרנסה ותחומי עיסוק
בקשר למשפטים
הלכות ומנהגי חב"ד

רש"ג: כאשר נשמה אחת הייתה בגופים שונים – על-ידי גלגול – באיזה גוף תתלבש הנשמה בתחיית המתים?

אד"ש: בזוהר פרשת משפטים שואל קושיה זו.

רש"ג: מהי הקושיה; האם קמים שני הגופים?

אד"ש: אם כן, היו צריכים להיות שתי נשמות!

רש"ג: הרי יכול להיות על-ידי ניצוץ?

אד"ש: חסידות עושה מזה 'שטורעם' גדול, שבנוגע לניצוץ צריך להיות (חסר) אבל לא יכול להיות אלא במקום אחד (חסר), ועל-דרך-זו גם בגלגולים, קשה באיזה גוף תתלבש הנשמה. ומשמע בזוהר שתתלבש בגוף שנזדכך יותר. והנה, בחסידות מבואר שכל נשמה יש בה כמה חלקים: נפש, רוח נשמה, וכל חלק מהם כלול מכולם.

ויש חלק השייך לגוף זה ויש חלק השייך לגוף האחר, ואין בכך סתירה לאמור לעיל, כי בחסידות מבואר שכל נשמה כלולה מכל החמישה חלקים, וגם כל חלק מהם – כלול מחמישה חלקים. במילא יכול להיות שבגוף אחד יתלבש חלק אחד, ובגוף אחר יתלבש חלק אחר.

רש"ג: חלק אחד מהנשמה יכול להחיות הגוף?

אד"ש: בחסידות מובא – גם-כן מזוהר פרשת משפטים – שכל אחד נולד עם נפש זכה – נותנים לו רוח, זכה יותר – נותנים לו נשמה (אומרים זוהר זה במענה לשון), ומזה מובן שיכול להיות גוף שיש לו רק נפש, ויכול להיות גוף שיש לו נפש ורוח, ובמילא יכול להיות לעתיד-לבוא שגוף אחד יהיה בו נפש. גוף שני – רוח, וגוף שלישי – נשמה. ואין זה סותר להאמור לעיל, כי גם בקיום המצוות יש אופן כזה: יש מצוות מעשיות ששייך לנפש, ומצוות הקשורות במידות – ששייך לרוח, כמו שאומר בקונטרס העבודה ובקונטרס התפילה, דיש עבודה מצד נפש שבנשמה, ומצד רוח שבנשמה, ומצד נשמה שבנשמה. ובמילא, בהגוף שעסק יותר במצוות מעשיות – יתלבש בו נפש שבנמשה, ובזה שעסק בעיקר במידות כו' – רוח שבנשמה וכו'.

* * *

רש"ג: האמונה בתחיית המתים, היא בכללות העניין, או גם על כל פרט?

אד"ש: היות שאצל כל אחד ואחת אומרים "בתוך שארי אבלי ציון וירושלים", וזה אומרים על עניין פרטי, מזה מוכח שבכל עניין פרטי בוודאי יהיה תחיית המתים.

רש"ג: האם האמירה פועלת זאת?

אד"ש: לא שהאמירה פועלת, אלא שהאמירה מוכיחה שזהו כך, דאם לא כן, לא היו יכולים לומר לאיש פרטי בנוגע לעניין פרטי בוודאות.

רש"ג: ואלו שלא קיימו המצוות?

אד"ש: היות שהוא יהודי – אין מציאות כזו.

והנה בסנהדרין מפורש, שקטני ישראל יש להם חלק לעולם הבא, וקטן הרי אינו שייך למצוות, ובגמרא מוסיף "תיכף משנולד", ויש סברא דאפילו קודם שנולד, כי הלשון במשנה הוא "קטני ישראל" ובגמרא מפרש דתיכף משנולד, הרי שאם רק נולד ברור שיש לו חלק לעולם הבא [ומובן שהאמונה הוא על כל פרט. ולכאורה מה היא השאלה של הזהר, לכן אני אומר היות ובנפש יש כמה חלקים מהנפש במילא מובן אותו החלק מהנפש שקשור עושה המצווה, הקושיה של הזוהר היא איך הנפש יכולה להתחלק ועל-זה המענה שהיא מתחלקת לפי החלק של הנפש על-פי קיום המצוות (חסר) ואז מובן שבגמרא מביא משל על תחיית המתים מחיגר וסומא, היות שעשיית המצוות הוא על-ידי שניהם ביחד, הנה, על-פי יושר, גם השכר צריך ליתן לשניהם. ועל-זה מספיק מצווה אחת, שאם עשה מצווה אחת הרי הנשמה אינה יכולה לכבר לקבל שכר בלי הגוף. ומה שעשתה מצוות אחרות עם גוף אחר – מפני זה אי-אפשר לעשות עוול לגוף זה. אבל הלשון פשוט בגמרא (וגם מתנגדים מוכרחים לומר כן), מפורש שמכיוון שנולד בגוף יהודי, אז יוקם לתחיית המתים.

רש"ג: היכן מפורש?

אד"ש: בסנהדרין: "קטני ישראל יש להם חלק לעולם הבא", ומביא ראיה מפסוק בתהילים "לעם נולד כי עשה", והיות דקטני ישראל אין להם מצוות, לכן מוכרחים לומר שזהו רק מצד הגוף. וזהו דבר המפורש בגמרא – ואם כן, אי-אפשר להתווכח בזה, ואין-זה כמו במציאות שיש שני מדרשים חלוקים, אלא מפורש בנגלה, ב'אותיות' של נגלה, וכתוב בפירוש: משנולד. [יש גמרא אחת, שאפילו קודם שנולד, אם רק היה עניין של נשמה (מכיוון שזה לאחר פקידה) הגם שמצד איזו סיבה לא יצא לאוויר העולם, מכל מקום יש לו חלק לעולם הבא. והנה, זהו רק לדעה אחת, אבל משנולד – זהו גמרא בפשטות].

(בנוגע לזוהר): לכאורה, קשה מהי הקושיה של הזוהר? הרי פשוט, כנ"ל, שכל נשמה יש בה כמה חלקים כו'. והביאור בקושיית הזוהר הוא: איך יהיה כשגופים שונים קיימו סוג אחד של מצוות באותו חלק של הנשמה... והנה, הקושיה של הזוהר היא – שאם קיימו שני הגופים אותן המצוות, הרי אז אין אותו חלק הנשמה יכול להיות בשני גופים. ומתרץ הזוהר כנ"ל. מה-שאין-כן בהרבה מצוות שונות (השייכות לחלקים שונים של הנשמה) אז בגוף אחד בא חלק נשמה זה ובגוף אחר – חלק אחר.

ובזה מבואר מה שאמרנו מקודם, היות שאומרים את הדיוק "בתוך שאר אבלי ציון וירושלים" לכל אחד, ומכיוון שהתורה מחייבת ניחום אבלים ותיקנו נוסח זה, הרי זה עניין השייך לכל אחד ואחת.

רש"ג: איך יהיה באותם האנשים שיהיו חיים בעת תחיית המתים?

אד"ש: חוזרים לעפרם שעה אחת קודם.

רש"ג: האם זו הלכה פסוקה, שצריך להיות ואל עפר תשוב בכל אחד?

אד"ש: כך מבואר בש"ס בנוגע לצדיקים. הגם שצדיקים הם בשלימות, גם הם צריכים לעבור (דורכגיין) העניין של חוזרים לעפר שעה אחת, וכן בעניין דידן.

רש"ג: האם התחיית המתים יהיה זמן גשמי?

אד"ש: כן מוכח מעניין הקרבנות (בזכרון אחדים: שיהיה אז הרע, ויקריבו קרבנת לכפרה) וגם ממה שכתוב שמצוות בטלות לעתיד לבוא, שזה קאי לאחר תחיית המתים, ומוכח שאם לא בטלות – יש באפשרות לקיימם, והרי קיום המצוות אפשרי רק – כשיש זמן גשמי.

רש"ג: האם יהיה אותו מהות זמן כמו עכשיו?

אד"ש: כן – בזמן תחיית המתים יהיה 'געוואלדיקע' שינויים, כמו וגר זאב עם כבש, אבל הזמן יהיה גשמי כמו עכשיו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)