חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כללים בתרגומי חסידות
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
פרשת משפטים | יותר מכסף וזהב
'חסידים איין משפחה'
גאולה עוד לפני ברכת החודש
כללים בתרגומי חסידות
פרנסה ותחומי עיסוק
בקשר למשפטים
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי ביקש לתרגם חסידות לשפות רבות כמו גם שיחות ומכתבים לצרפתית וערבית, * אך הביע רצונו שהתרגום יהיה בשפה יפה אך בשום אופן לא בצורה מילולית *  זהירות מיוחדת בתרגום עניינים הנוגעים להלכה למעשה * השוואות והוספות לפירסומים בנושאי יהדות בסיסיים * סדר וקדימה בתרגומים * ועוד סיפורים ומקורות

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתוועדות שבת קודש פרשת מטות-מסעי תשמ"ח ('התוועדויות תשמ"ח' כרך ד' עמ' 99) מבקש הרבי:

לתרגם את דברי החסידות גם בשאר לשונות, בתרגום מדוייק, כמובן, שלא ישתנה התוכן כו'.

תרגום מדוייק כן, ובדווקא, אך לא מילולי.

כך הורה הרבי להרה"ח ר' טובי' שי' בלוי במכתב מכסלו תשכ"ה ('נר למשיחי' מהדורה חמישית עמודים יח-יט):

יש לתרגם גם לקו"ש ס"א [= סדרה א'] ובלבד שלא יהי' תרגום מילולי וכו' וכו'.

בשנת תש"כ נמסר לרבי תרגום (המכונה "העתקה") של מכתב כללי (תורגם ע"י הרח"ג ז"ל) והרבי העיר באחת מהערותיו (צילומו ב"מבוא" ל'אגרות-מלך' עמ' 52):

העתקה מילולית ועד כדי לשינוי הפשט!!

התרגום צריך להיות "מתאים לעניין", כלומר לתוכן, כפי שכותב הרבי ('אגרות-קודש' כרך טו עמ' פג):

באם יש אפשרות להעתיק [= לתרגם] מכתבי הכללי... בשפת המדינה (ובלבד שיהיה העתק [תרגום] טוב, זאת-אומרת מתאים להענין ובסגנון שיעשה רושם טוב על הקוראים גם ודקדוק הלשון שמעתיקים לה וכו')... באם ימצא מעתיק טוב...

כמה שנים קודם לכן כבר ביקש הרבי (שם כרך וא"ו עמ' קכד):

להדפיס במכתבי-עת המופיעים במקומו מכתבי התעוררות המתקבלים מכאן . . אם יש מעתיק [=מתרגם] נכון לשפה הצרפתית או בשפה הערבית, כי באם יש חשש שיקלקל הכוונה אין כדאי להתחיל בזה".

על הוראה מעניינת מהרבי בנושא תרגום כותב הרב ישראל לייבוב (ז"ל) בו' חנוכה תשכ"ד ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' תצח): "תנאי-כפול של כ"ק אדמו"ר שליט"א שאמר בנוגע לתרגום שיחותיו ד'תוכן ענינים' שהמתרגם יעיין במראי-מקומות (קודם התירגום) ובאם לאו אז איני [= כ"ק] מסכים...". יתכן שהוראה זו נועדה לגרום שהתרגום אכן יהיה "מתאים לעניין", כלומר לתוכן.

"שהתרגום מכוון בדיוק לכוונת המדובר"

בחודש טבת תשכ"ז ('היכל מנחם' כרך א' עמ' קה) הורתה מזכירות הרבי (ונראה שהוא לשון קדשו):

"כשמתרגמים איזה ענין בהלכה או בדא"ח, וכדי להיות בטוחים שהתרגום מכוון בדיוק לכונת המדובר, חשוב מאד אשר טרם יובא התרגום לדפוס, יגיה אותו עוד למדן אחד (או יתדבר אתו גם לפני התרגום), שאפשר לסמוך עליו בהנ"ל שיוציאו דבר מתוקן...".

על הצורך שחומר שמיועד להשפיע על קוראיו יהיה כתוב בסגנון יפה וקריא – דיבר הרבי בהתוועדות י"ד כסלו תשל"ט ('שיחות-קודש' תשל"ט כרך א' עמ' 376) [להלן תוכן הדברים]:

כאשר החוברת תהיה כתובה בשפה נכונה – תוך הקפדה על כללי השפה – ימשוך את הקוראים לקרוא בה ולא כמו פירסומים שמפסיקים לקרוא באמצע בשל השפה המשובשת (שקריאה בה (כאילו) "צורמת את האוזן"...) ואדרבה: יופי הלשון יסחף את הקוראים עד שהדברים ישפיעו ובסופו של דבר גם בנוגע למעשה בפועל.

אך הרבי הזהיר מפני הגזמה בעיבוד התכנים, עד כדי איבוד טהרתם. הנה דברים מרתקים במיוחד בנושא (אגרות קודש חלק כה, עמ' כא, בתרגום חופשי):

...גם אם נקבל שבשעתו, היינו לפני כמה עשרות שנים, הדרך להביא חסידות לחוגים היתה לסגנן אותה עד שהיא תהיה דומה לשיטה זרה לחסידות –  בהנחה שזו תהיה המרצה להגעה סוף סוף לחסידות – הרי שבשנים האחרונות ודאי לא היה בכך שום צורך. במילא, באמצעות גישה זו נתנו רק תמונה מעוותת של חסידות, ממה שהוא אמת לאמתו מתורת אמת. דעתי האישית, מיוסדת גם על חיי בגרמניה כמה שנים, היא שגם אז יכולים היו להביא חסידות בתוכנה האמיתי, והדבר היה מתקבל באופן הנכון, ללא יוצאי-דופן רבים.

סיכום דברי הרבי בנוגע לתרגום חסידות וכו'. א) לתרגם ב) תרגום טוב ג) תרגום מדויק ד) לא מילולי ה) מתאים לתוכן העניין ו) בסגנון יפה שיעשה רושם טוב על הקוראים. ז) לפני ההדפסה להתייעץ עם עוד למדן אחד או – שלפחות – יגיה את הדברים טרם הדפסתם.

"מתאים להענין"

דברי רבינו מבוססים על (א) דברי הרמב"ם שכתב לר' שמואל אבן תיבון – שאדם שיעתיק [= יתרגם] מילולית משפה לשפה יחטא למטרה. (ב) הודעתו של ר' יהודה אבן תיבון בפתיחתו ל(תרגום) ספר 'חובת הלבבות' שתרגום מילולי יהיה קשה להבנת רוב הקוראים (למרות שהוא עצמו העדיפו).

– הנה הדברים בשלימותם:

כותב הרמב"ם (אגרות ותשובות הרמב"ם – ווארשא תרפ"ז): "שכל מי שירצה להעתיק מלשון ללשון ויכוון לתרגם המלה האחת במלה אחת גם כן, וישמור גם כן על סדר המאמר וסדר הדברים – יטרח מאד ותבוא העתקתו מסופקת ומשובשת ביותר... ואין ראוי לעשות כן. אבל צריך למעתיק מלשון אל לשון שיבין הענין תחילה. ואחר כן יספר ויפרש אותו במה שיובן ממנו הענין בלשון ההיא – ואי אפשר לו מבלי שיקדים ויאחר, ויספר על מלה אחת במלות רבות ויספר על מלות רבות במלה אחת, ויחסר תיבות ויוסיף תיבות, עד שיסודר הענין ויבואר יפה ויובן לפי דרך הלשון ההיא אשר יעתיק אליה".

הרמב"ם, קובע, אפוא, שתרגום מילולי כולל סדר הדברים בו נכתב במקור, יהיה משובש. לכן התרגום צריך אמנם להיות צמוד למקור, אך מתאים לעניין. נדרשים, לא פעם, שינויים של קדימה ואיחור וכו'.

ומשלימים הדברים עדותו של המתרגם ר' יהודה אבן תיבון – בהקדמתו לספר 'חובת הלבבות' [אגב הרבי מזכיר הקדמה זו (ראה ב'תורת מנחם' כרך לב עמ' 389 הערה 130)]:

"ואם היה יכול המעתיק שתמצא ידו להעתיק מלה במלה מבלי תוספת ומגרעת, היה ניצול מהמכשול הזה ומהאשמה הזאת, אע"פ שההעתקה על הדרך הזה תהיה קשה להבין אלא לחכמים הגדולים . . והלשון לא יהיה ערב ומקובל כל כך, ושמא עם קשי הלשון יקשה העניין להבין . . כי לא יוכל המעתיק לתקן את לשון העתקתו עד שיקדים ויאחר יוסיף ויגרע, ופעמים שהוא צריך לתרגם עניין המלה בעניין שהוא דומה לו וקרוב אליו בלשון שהוא מעתיק אליה, או להחליף המשל והמליצה אשר אינם נוהגים בלשון ההיא – במשל ומליצה שדומים להם ונוהגים בה".

והוא מעיד על עצמו: "כל אשר מצאה ידי להעתיק מלה במלה, אף על פי שלא היה הלשון נאה כחפצי עשיתי כן...".

ולכן הרבי המבקש להשפיע על הקוראים דורש תרגום שמתאים למקור מפאת תוכנו, ונוסף לכך שיהיה בסגנון יפה שימשוך את הקוראים.

מן הראוי להוסיף דברים שכותב הרבי לגבי ספר המצוות של הרמב"ם ('לקוטי שיחות' כרך יט עמ' 172 הערה 12): "...ספר-המצוות נכתב בלשון ערבי, ולא בכל המקומות יש לדייק ולסמוך על דיוק לשון המעתיק – וכדמוכח גם-כן מריבוי החילוקים שבין המעתיקים".

"תכלית ההעתקה" – מטרת התירגום

ביום ד' כ"ג סיון תרצ"ז כותב הרבי להרב חודקוב אודות תרגום מכתבו של הרבי ריי"צ לשפת אשכנז (נדפס צילום כתי"ק ב'עטרת זקנים' (חדקוב) תשס"א עמ' 17-16; הפיענוח שם עמ' 19-18):

כיון שזהו הנסיון הראשון להוציא-לאור בדפוס דא"ח בלשון-אשכנז הרי, לפי-עניות-דעתי, צריך לדקדק בהוצאה זו ביותר, כדי שתהיה משוכללת עד כמה שאפשר, ושתוכל להתפשט בחוגים היותר רחבים, שזהו גם-כן תכלית ההעתקה ללשון אחרת.

בתור יוצא מהנחה זו, צריך לשנות בפרטים הנ"ל... ואף שעל-ידי-זה אפשר תודרש טרחא יתרה בהוצאה זו. וכל התחלות קשות.

א] להוציאו-לאור בפורמַט של כיס...

ב] שיהי' באותיות יפות ונייר יפה וגם חזק, שיוכל לעמוד ימים רבים. ובכלל להשגיח גם על ההדור החצוני.

ג] להניח ריוח בין פרק לפרק... שזה מיקל על הקורא ומעי[י]ן.

הרבי מסיים:

...אם תהיה התחלה זו בהצלחה, אקוה אשר אפשר יהיה לקבל הסכמה [=מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ] ולהעתיק ולהדפיס גם איזה מהקונטרסים בלשון אשכנז, צרפתית וכו'. ובכל אופן הרבה תלוי ברושם ופעולת נסיון הראשון...

זהירות מיוחדת בתרגום פסקי-דין הלכתיים

נשאל הרבי ע"י מאן דהו, האם לתרגם הלכות ברכת הנהנין לאנגלית, והשיב (בשנת תשל"ו – 'אגרות-קודש' כרך לא עמ' שמא):

בנוגע להעתקת ברכות-הנהנין: כיון שתוכנו פסקי-דינים צריך-להיות [– נדרשת] הגהת רב מורה הוראה המבין טוב אנגלית, [כמו] כן חוות-דעת מבין בשפה האנגלית, וכמובן – בירור ה[אם] ישנה כבר העתקה כזו (כאן או באנגליא).

פשוט שאין לשנות כלל שם של ספר.

השוואות והוספות לפרסומים בענייני יהדות

בשנת תשל"ו ביקש הרב נפתלי לוין לתרגם את ספרו של הרב אלימלך בר-שאול (שאולזון) "מערכי לב" – שהופיע בשנת תשי"ט "דברי תשובה לצעירים בעניני השקפה" – לשפה האנגלית.

הוא ביקש את ברכתו וחוות-דעתו של הרבי בקשר לכך. ונענה ('אגרות-קודש כרך לא עמ' צח):

בנוגע לתירגומו הספר מערכי לב לאנגלית – אולי כדאי שיקרא הספרים באנגלית שבשטח זה שנדפסו לאחרונה ('שמע ישראל' [לר' דוב שי' רוזן], 'איש וביתו' להרב אברהם שי' כי טוב, וכיוצא-בזה), ויראה הַ[אם] יש תועלת וצורך להעיר ולהשוות וכו' – בשולי הגליון, או בסוף הספר, וכו'.

גם בהעתקות [= תרגומים] יש סדר עדיפויות, כלומר:

נדרש לבחון היטב איזה ספר דחוף יותר לתרגם לפני משנהו. כך בערך כתב הרבי למהדיר הספרים המפורסם הרב חיים דוב שעוועל ('אגרות-קודש' כרך ל' עמ' רצז):

הגיעתני זה עתה גם מהדורתו (בראשית-ויקרא) דספר פירוש הרמב"ן על התורה בהעתקה לאנגלית. והנה אף שגם זה בכלל "יגדיל תורה ויאדיר", וכידוע סיפור חכמינו ז"ל – שגם סיפור בתורה הוראה היא – על הכתוב באר היטב – בשבעים לשון, אבל לכאורה כיון שהזמן והמרץ שברשותו של כל אדם מדודים הם, הרי אף שמובן ש(פירושים על דרך) פירוש רש"י על-התורה או הש"ס וכיוצא-בזה מוכרחים הם בשביל אלו שאינם מבינים בלשון-הקודש, צריך עיון אם יש לקחת זמן ומרץ מהעתקת ספרים אחרים לאנגלית – להעתיק פירוש הרמב"ן לשפת המדינה בשביל להמציאו גם לאלו שאין להם ידיעה מספיקה בלשון-הקודש, דלכאורה אין זה בגדר "אשר יחסר להם" כי-אם – "לעשרם" (כתובות סז, ב).

בוודאי יחשוב כבוד-תורתו, ובצדק, הרי זה כבר נעשה ומה התועלת והכוונה להקשות על העבר וכו'. אבל לא באתי בזה אלא בנוגע להעתיד לבא, כיון שרואה אני שמצליח כת"ר בהעתקות, שגם בהעתקות יש סדר וקדימה. ואתו הסליחה על ההערה. [וראה בהמשך לזה ב'אגרות-קודש' כרך לא עמ' טז].

בשלהי חודש אדר תשל"ה כתב השליח הרב משה לאזאר שיחי' ממילאנו לרבי: "יש התעוררות מצד אחדים מהאברכים להדפיס הקצור שולחן ערוך באיטלקית".

והרבי השיבו ('אגרות-קודש' כרך ל עמ' קמח):

שייך להעסקנים שעל אתר.

עוד הוסיף הרבי בחצאי עיגול:

כמדומה כמה מנהגי איטליא ישנם כו'.

יתכן וכוונת המענה שישנם מנהגים שונים בין קהילות ישראל באיטליה שאינם תואמים תמיד את המנהגים שהובאו בקיצור-שולחן-ערוך.

למה הזדרז האמורא לקרוע את הבגד (האדום)?

בהתוועדות ש"פ האזינו תש"ל (תורת מנחם כרך נח עמ' 77) הביא הרבי את המסופר בגמרא (ברכות כ, א) אודות האמורא שראה אשה לבושה כרבלתא – בגד אדום – סבר שבת ישראל הינה ולגודל זריזותו למחות נגד לבוש בלתי צנוע תיכף ומיד קרע את הבגד.

הפירוש ש"כרבלתא – בגד אדום" הובא בשיחה (כבציון 96) מפירוש הערוך – הובא בחידושי אגדות למהרש"א שם.

וראוי להביא מ"ש בשו"ת מהרי"ק שורש פח: "שאין דרך הצנועים להיות אדום ללבושם... שלא ילבשו מלבוש נכרי, דהיינו צבע אדום כי תועבה בישראל הוא, ועוד היום מסורת בידינו להקפיד על לבישת האדום לבני עמנו".

הובאו הדברים ברמ"א יורה-דעה סימן קעח ("אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים") ובש"ך שם ס"א סק"ג ("שאין דרך הצנועים להיות אדומים בלבושם . . מסורת בידינו להקפיד על לבישת האדום לבני עמנו"). וראה דרשות חתם סופר ח"ב דף רמד טור ב' ד"ה והנה. [ובתשובות באר משה – שטרן – ח"ד סימן קמז סי"ג: מרן החתם-סופר . . לא הניח שום בגד ושמלה אדומה להכניס לבית והיה מקפיד על זה עד למאוד].

ברחוב עם מלבוש עליון

יותר מפעם אחת אירע שהרבי פגש חסידים ללא לבוש עליון – סירטוק או חליפה – ברחוב והביע את חוסר שביעות רצונו מכך.

ראוי לציין מקורו ב'נקודות הכסף' יורה-דעה סימן שמ: "ומי שהולך בשוק בלא רא"ק גנאי לו וכאחד מן הפחותים יחשבו".

פרווה – רק באוכל; בעבודת ה' או ימין או (ח"ו) שמאל

ב'לקוטי שיחות' כרך טו פרשת וישב (ע' 324) מבאר הרבי כי בעבודת ה' אין מצב ביניים. בשעה ש"מים אין בו" – באופן אוטומאטי "נחשים ועקרבים יש בו" וסמך זאת על תורת הבעש"ט כי בשעה ש"וסרתם" מן הדרך הטובה הרי מיד ח"ו "ועבדתם אלקים אחרים", עיין שם.

ויש לציין גם ל'נצח ישראל' למהר"ל מפראג (פרק י"ד) הכותב כך:

"שאין לישראל שום מדריגה בינונית, או שהם מושלים על הכל, או שהכל מושלים עליהם . . שכאשר אין הצורה [ישראל] אז נחשבת נעדרת לגמרי".

שמח בחלקו מעלה בעניני עוה"ז דוקא

ב'היום-יום' ל' סיון: "השמח בחלקו בגשמיות הינו בעל המעלה גדולה ביותר. משא"כ השמח בחלקו בענינים רוחניים הוא החיסרון הגדול ביותר", עיין שם.

ויש לציין כי אכן בספר 'המספיק לעובדי השם" – לר"א בן הרמב"ם – פרק ט' – ההסתפקות; נאמר מפורש:

"ההסתפקות... שיהא אדם שמח בחלקו מקניני העולם-הזה ולא יהא בהול ולהוט להוסיף עליהם...".

במה יזכה נער את ארחו

בעניין סגולת הכנסת אורחים לבן זכר "במה יזכה נער את ארחו" (ראה בהרחבה ב'התקשרות' גליון תתקעה (י"ח ניסן תשע"ג) עמודים 8-10).

מן הראוי להביא את הנאמר בספר 'מגיד מישרים' להבית יוסף בענין ותצחק שרה – שהטעם שצחקה משום שפשפשה במעשיה ולא מצאה שהתחדש אצלה דבר חדש – מעשה טוב – שבגינה תזכה:

"ואיהי לא ידעא דכיון שקבלה עלה להתעסקא בגמילות חסדים דהכנסת אורחים, מיד אתער חסדים ורחמי מלעילא, ואיתגזר למיהב לה בר" [= שכיון שקיבלה על-עצמה להתעסק בגמ"ח דהכנסת-אורחים מיד התעוררו חסדים דלמעלה לתת לה בן]

דוד המלך נביא היה

במכתבו (הנדפס גם ב'לקוטי שיחות' כרך כט עמודים 506-505) מבאר הרבי, שדברי אדמו"ר הזקן בסידורו "הקפות מנהג נביאים" מוסבים על דוד המלך ע"ה שלגביו מסופר שהי' מכרכר ומפזז לפני ארון ה' בשובו מהפלשתים (שמואל-ב' פרק וא"ו). וזאת, עפ"י הידוע ש"דוד הי' נביא" – "עיין רש"י מגילה יד, א" וכבר ציינתי (התקשרות גליון א'קסב עמ' 8) שזהו בנוסף למפורש 1) במס' תענית כו, א וברש"י שם.

ויש להוסיף: 2) במסכת סוטה דף מח איתא: מאן נביאים הראשונים אמר רב הונא: זה דוד ושמואל ושלמה.

3) בתרגום יונתן בן עוזיאל שמואל-א טז, יג: ושרת רוח נבואה מן קדם ה' על דוד מיומא ההוא ולעלא וקם שמואל ואזל לרמתא.

4) וראה גם שמואל-ב כג, ב: רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני ובתרגום יונתן בן עוזיאל: אמר דוד ברוח נבואה כו'.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)